גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock
עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון לאמנת המס שאושר לאחרונה במועצת ה־OECD, ועבר בישראל כמעט מתחת לרדאר, מאיים להפוך עובדים ברילוקיישן ל"שלוחה" לצורכי חיוב במס של החברות שבהן הם עובדים. בהחלטה נקבע מתי עבודה מרחוק במדינה אחרת יכולה ליצור מוסד קבע עבור החברה שבה אותו עובד מועסק, כאשר אין לאותה חברה שלוחה באותה מדינה.

בלעדי | הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים במגזר הציבורי
רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

מדובר בהחלטה בעלת השלכות על חברות רב לאומיות רבות שמקיימות פעילות במדינות שונות בעולם אך לא מחזיקות שם "סניפים", בהן גם חברות ענק הפעילות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, אך לא רק. המשמעות: חברות שמגלגלות רווחים של מאות מיליוני דולרים במדינות שונות - עלולות להיות מחויבות במס בשווי של עשרות מיליונים. "כל חברה יכולה להיות חשופה לכללים החדשים", מסביר עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, שותף מיסוי בינלאומי במשרד ירון־אלדר, פלר, שורץ ושות' עורכי דין.

עו''ד (רו''ח) יועד פרנקל שותף מיסוי בינלאומי במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות' / צילום: ליאל אנפולסקי

שני תנאים מרכזיים

לפי הכללים, השאלה האם עבודה מהבית במדינה זרה יוצרת מוסד קבע נבחנת בשני שלבים. ראשית, נבדק היקף הזמן: אם העובד עובד מהבית פחות מ־50% מזמן עבודתו הכולל במהלך 12 חודשים, בדרך כלל לא יוכר מוסד קבע. שנית, עוברים לשאלה האיכותית: האם קיימת סיבה עסקית מהותית לכך שהעובד פועל דווקא מאותה מדינה, כגון קשר ממשי ללקוחות או ספקים מקומיים, פעילות מבצעית בשטח, או צורך אמיתי בשל אזור הזמן - להבדיל מבחירה אישית גרידא או חיסכון בעלויות משרד.

הזווית הישראלית של ההנחיות החדשות מתעוררת על רקע גל הרילוקיישנים שהיה בשנים האחרונות. "אחרי גל הרילוקיישן של עובדי הייטק, יותר חברות יצטרכו למפות איפה העובדים שלהן יושבים בפועל ומה בדיוק הם עושים שם, כדי לא לייצר לעצמן חבות מס לא מתוכננת במדינות אחרות", אומר עו"ד ורו"ח פרנקל. לדבריו, הכללים החדשים לא חושפים את העובד לחיוב מס חדש על העובד, אלא רק את התאגיד. "העובד כבר משלם מס על השכר שלו במדינה שבה הוא עובד, אבל כעת החברה עלולה להיחשף לטענה שיש לה מוסד קבע.

מה המשמעות בפועל מבחינת חבות מס לתאגיד "שנופל ברשת" של מוסד קבע? "לרשות המס במדינה זרה יכולה להיות טענה שנוצר לתאגיד מוסד קבע, ואז נפתחת חבילת חיובים אופיינית: חובת רישום ודיווח במדינה הזרה (דוחות מס, לעיתים גם הנהלת חשבונות מקומית); ייחוס רווחים למוסד הקבע ומיסוי אותם רווחים במדינה הזרה (לא 'מס על כל ההכנסות של הקבוצה', אלא על הרווח שמיוחס לפעילות המקומית לפי כללי ייחוס רווחים); סיכוני קנסות, ריבית והליכים אם הרשות במדינת המקור טוענת שהייתה חובה על התאגיד הזר לדווח על רווחים המיוחסים למוסד קבע והוא לא דווח".

הסוף לרילוקיישן?

השאלה הגדולה האם זה עלול להשפיע על הנכונות של חברות לאפשר לעובדיהן רילוקיישן למדינות שבהן אין להן סניפים. פרנקל מעריך שכן: "לפחות במובן של יותר בדיקות מקדימות ומדיניות יותר שמרנית. לא בהכרח מדובר ב"איסור רילוקיישן", אלא יותר בניהול סיכונים: מיפוי היכן העובד יושב בפועל, כמה זמן ומה הוא עושה שם. חברות עשויות להעדיף להגביל היקפי עבודה מרחוק במדינה מסוימת, להגדיר שהעבודה היא לבקשת העובד בלבד ובאופן שאינו משרת פעילות מקומית, או להקים תשתית מקומית אם זה כבר 'עסקי'".

החשש בישראל

הצד השני של המטבע נוגע לעובדים - ישראלים או זרים - המועסקים על ידי חברות זרות ועובדים מביתם בישראל. במקרה זה, עצם העבודה מישראל עלולה לגרום לרשות המסים הישראלית לקבוע כי לאותה חברה זרה קיים מוסד קבע בארץ.

"היום מאוד נפוץ לשלוח עובדים בתאגידים לעבוד במדינות זרות מהבית, כולל ישראלים שעובדים בתאילנד עבור חברות הייטק", אומר עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ. "כמעט בכל פעם שזה קורה, מיד עולה השאלה האם הבית של העובד הוא מוסד קבע של החברה. ב־OECD מנסים לעשות סדר בחשיפת המס כי מבינים שבעידן החדש אנשים עובדים מהבית לא מעט. העניין הוא שצריך לשמור שלא ללכת רחוק מדי עם הקביעה שעובד מייצר מוסד קבע כדי לא להרתיע חברות מפעילות עסקית לגיטימית.

"לרשות המסים כדאי לשים לב לכך ולהחריג גופי השקעה שרוצים לשלוח לכאן נציגים כדי שלא יפגעו ביחסים איתם. חשוב לא לקחת את ההנחיה הזאת רחוק, כי מינוי של זר שיושב פה ומאתר השקעות עבור קרנות זרות ופעילות זרה זה חשוב למדינה". בנוסף, מסביר עו"ד נוימן, הרשות צריכה לשמור על גבולות סבירים בקביעת מוסד קבע כדי שחברות לא יצטרכו להימנע מלהעסיק עובדים כשכירים, ולחייב אותם להוציא חשבוניות לחברה.

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם