נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית על 4%, לנוכח האיומים הגאו־פוליטיים והמלחמה האפשרית מול איראן, לצד אינדיקטורים כלכליים חיוביים לכלכלה הישראלית. מיד לאחר מכן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את ההחלטה וקרא לנגיד לחזור בו ולחזור להורדת הריבית, אבל נגיד הבנק הפרופ' אמיר ירון לא התרגש.
● "השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": החקירה שמסעירה את השוק
● WSJ | המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית
"כמו שאתה יודע, אני לא קם בבוקר, פותח את החלון ומחליט מה יהיה גובה הריבית", הוא אמר בראיון לגלובס, "ההחלטות מתבצעות על־ידי הוועדה המוניטרית אחרי ימים ארוכים של דיונים, ניתוח עמוק של נתוני השוק על־ידי חטיבת המחקר והשווקים ועוד ועוד. בסוף, אני מבין שכל החלטה גוררת לא מעט תגובות, חלק מוצלחות יותר וחלקן פחות".
מעבר לאיום האיראני, מה הייתה הסיבה הכלכלית שעמדה ביסוד ההחלטה? התלקחות המחירים בענף הנדל"ן? סיבות נוספות?
"היה כאן שילוב. רוחות המלחמה וחלק משמעותי מנתוני הכלכלה לא הצדיקו הורדה שלישית רצופה. הכלכלה עם פעילות חזקה וערה, ואנחנו רואים שהצמיחה היא ארבעה אחוזים ברבעון האחרון, השכר עולה בקצב מהיר, קשה להשיג עובדים. גם השכירויות והדירות התייקרו - כל אלה ביחד גוזרים עלינו שנוודא שלא נוצר עודף ביקוש שהוא גדל, ושהוא בסוף יאיץ בחזרה את האינפלציה, וכך נצטרך לעשות אחורה פנה", אמר ירון.
הנגיד הדגיש שמבחינה מאקרו־כלכלית - הכלכלה נמצאת במקום שבנק ישראל העריך שתהיה בו כעת לאחר שתי הורדות ריבית רצופות. "אמרנו בניהול הסיכונים שאנחנו יודעים שלמרות שהאינפלציה צפויה לעלות במדד דצמבר, במדד ינואר בסבירות מאוד גבוה נמצא את עצמנו בסביבות מרכז היעד, ולכן הקדמנו אז את ירידת הריבית".
חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה שבסוף השנה הריבית תעמוד על 3.5%, אתה שותף להערכה הזו גם כעת או שתצטרכו לעדכן את התחזית?
"בהחלטת הריבית הבאה, שהיא גם לא כזאת רחוקה, אנחנו נבוא עם תחזית מעודכנת, והיא תגלם את מה שאנחנו רואים מבחינת התוצר, ואת מה שקורה בשוק העבודה. בוא נגיד ככה: אנחנו בהחלט רואים שפער התוצר הצטמצם בצורה מהותית, לאור עדכון הנתונים. אנחנו בערך בפלוס מינוס 2.5% מקו המגמה טרום המלחמה. מצד שני, אנחנו עדיין רואים שוק עבודה שמראה סימנים של שוק עבודה הדוק. אנחנו כן מסמנים תוואי שבו הריבית אכן תרד. אני מעריך שנהיה לא רחוקים מריבית של 3.5% (בסוף השנה - א"ז), אך הקצב מאוד תלוי בהערכות שלנו. אנחנו תלויי התפתחויות כדי באמת לראות כיצד הביקושים וההיצע זזים באופן יחסי ואיזה לחצים הם מפעילים".
מעבר להחלטותיו המוניטריות, בנק ישראל מעורב גם בחקיקת חלק מהרפורמות הפיננסיות שהכנסת דנה בהן במסגרת חוק ההסדרים. כך, ועדת הכנסת החליטה לפצל את "החוק הפיננסי החשוב ביותר", כפי שבנק ישראל הגדיר אותו, והוא נוגע להקמת מאגר אשראי לעסקים מחוק ההסדרים לחקיקה רגילה. "אנחנו נעשה את המקסימום שנוכל כדי שבכל זאת החוק הזה יקודם, כי אנחנו חושבים שקודם כל, זה פרויקט שלוקח זמן לבנות אותו, וחשוב שהאנרגיה לא תיעצר בתחום הזה. מהותית, הוא חשוב, כי בסוף, הוא כנראה בעיקר ישפר את מעמדם של העסקים הבינוניים, הקטנים הזעירים", אמר הנגיד.
רפורמה נוספת שעומדת על הפרק היא מתן האפשרות להקמת בנקים קטנים בידי גופים פיננסים, וכך לגייס פיקדונות ולהוזיל את מקורות הגיוס שלהם. לפי ההצעה, גם חברות ההחזקה של הגופים המוסדיים יוכלו לשלוט בבנק קטן, כל עוד היקף נכסיו לא עולה על 2.5% מסך נכסי המערכת הבנקאית, כששר האוצר והנגיד יוכלו להגדיל את המגבלה ל-5%. הביקורת המשמעותית על החוק היא שרפורמת בכר דווקא עמדה על הפרדה בין פעילות בנקאית לפעילות אחרת, כדי לצמצם את הריכוזיות, וכי בתוך חברת ההחזקות יש ניגוד עניינים מובנה בין פעילות המוסדי לפעילות הבנק, וכן היעדר פיקוח רגולטורי מספק על חברת ההחזקות.
גם דרור שטרום וגם דידי לחמן מסר, שהיו חברים בוועדת בכר, התנגדו בדיונים בכנסת להקמת בנקים על־ידי המוסדיים, וטענו שזה חתירה תחת העקרונות של רפורמת בכר. גם אתם אמרתם שתבחנו את הדברים.
"מטרת המהלך היא להקטין את הריכוזיות במערכת הבנקאית, וזאת באמצעות תוספת של בנקים חדשים שיש להם גב פיננסי משמעותי, שייתן להם את היכולת להתחרות באופן ממשי עם הבנקים הקיימים. ולכן, אנחנו ביקשנו לאפשר לחברות אחזקה פיננסיות, בין היתר, לשלוט בבנקים הקטנים. יש לנו בראש בעיקר חברות כרטיסי אשראי שיש להן הרבה לקוחות, והן יכולות לצאת לדרך יחסית באופן מהיר", השיב הנגיד.
"אנחנו ניתחנו לעומק את ניגודי העניינים הפוטנציאליים שעלולים להיווצר כתוצאה ממבנה הבעלות המוצע, וההערכה שלנו היא שיש לנו הרבה כלים אפקטיביים כדי לטפל בהם. זאת, בעיקר לאור העובדה שאנחנו בצד הבנקאי ורשות שוק ההון בצד של חברות הביטוח יודעים לנהל את הפיקוח והיציבות בתחומים הללו, אז אנחנו מאמינים שזה אפשרי. בסוף, באיזון, אנחנו אולי נקבל טיפה יותר ריכוזיות, אבל ממש מינורית בתחום של המוסדיים, ולכן שמנו את המגבלה על גודל הבנק; אבל מאידך, אנחנו צופים שנקבל הקטנה מהותית בצד הריכוזיות במערכת הבנקאית. עכשיו, אנחנו עדיין בשיח ודברים ומנתחים דברים, כדי לראות אם יש דרך לשפר את הפיקוח ההדוק בראייה של ניגוד העניינים. אנחנו חושבים שעשינו ניתוח מקצועי, שיש לנו הכלים לבצע אותה, אבל גם לאור השיח, אנחנו בוחנים אם יש משהו נוסף שיכול להוות שלייקס בנושא הזה".