זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום
לא בכל יום מוגשת בישראל תביעה במיליוני שקלים, החושפת את מאחורי הקלעים של אחד הגופים הגדולים בשוק ההון. תביעה כזו הוגשה השבוע על ידי ארז נחום, לשעבר מס' 2 בקרן אייפקס ישראל, אשר פוטר והגיש תביעה נגד הקרן ונגד העומדת בראשה, זהבית כהן, בסכום של 10 מיליון שקל.
● טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה
● "פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV
אייפקס וכהן טרם הגישו כתב הגנה, אך זה צפוי ככל הנראה להציג גרסה שונה לאירועים. בקרן מדגישים, כי התלונה שהגיש נחום לגורמים בקרן נדחתה אחרי שנבדקה ע"י משרד עורכי הדין הבינלאומי, Clifford Chance, ובליווי משרד ארנון, תדמור-לוי בישראל. בינתיים, במרכז התביעה של נחום מצויות טענות להתעמרות שחווה, לכאורה, מצד כהן מאז שמונה לשותף בקרן, כמו גם לגבי מסע רדיפה אישי נגדו, שהתחיל בתלונה שהגיש נגדה לגורמים בקרן והסתיים בפיטוריו.

על פי התביעה ההתנהלות במשרדים של קרן אייפקס כללה צעקות והטחת עלבונות מצדה של כהן כלפי עובדים ("זבל", "אידיוט", "חתיכת חרא", "אפס"), כמו גם הערות גזעניות והומופוביות ("מי המוכר? ערבי"? ו"הוא מדבר כמו הומו").
בכתב התביעה נטען, כי כהן "מנהלת את המשרד תוך השראת אווירה מתמדת של פחד; מנצלת את כוחה, רודה ומתעמרת בעובדים. זהבית צועקת ומשפילה את הכפופים לה". לדברי נחום, כהן חשפה בפניו, כי "מדובר בשיטה ניהולית, שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח".
לצד הפרטים ה"עסיסיים" המתוארים בכתב התביעה, ההליך מעלה גם שאלות עקרוניות העשויות להשפיע על עסקים רבים במשק. שאלות אלה נוגעות, בין היתר, לסוגיית ההתעמרות בעבודה ולדרישות הגילוי של חברות ציבוריות כלפי המשקיעים.
1 אין חוק נגד התעמרות. מה אפשר לעשות
נכון להיום, ולמרות נסיונות לאורך השנים להסדיר את סוגיית ההתעמרות, אין בישראל חוק המסדיר זאת. פסק הדין התקדימי ניתן ב-2016, כאשר ביה"ד פסק פיצויים בגובה 155 אלף שקל למני נפתלי, אב הבית במעון ראש הממשלה, אחרי שתיאר את ההתעמרות שחווה מידיה של שרה נתניהו, רעיית רה"מ.
עו"ד ערן שוהם, שותף מנהל ומומחה לדיני עבודה במשרד דפנה שמואלביץ, המייצג מעסיקים, אומר כי התביעה של נחום ממחישה כיצד גם מנהלים בכירים עלולים למצוא את עצמם כיעד להתעמרות - לעתים על רקע הציפייה מהם למחויבות טוטאלית לעבודה, אך דווקא להם קשה לפעמים יותר להתלונן. "מנהל בכיר מרגיש מחויב למעסיק וגם חושש כי לא יאמינו לו, מתוך תפיסה שהוא מספיק חזק כדי שלא יתעמרו בו".
שוהם מסביר, כי בפועל, חברות וארגונים שהוגשה בהם תלונה על התעמרות מתמודדים איתה לרוב על ידי ביצוע חקירה פנימית על ידי גורם חיצוני שאינו קשור למעורבים בתלונה.
עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון, מציעה לנקוט זהירות לגבי תביעות על התעמרות. "בשנים האחרונות יש 'טרנד' של תלונות, הנובעות לפעמים מכך שהעובד קיבל משוב שלילי או מנסה למנוע את פיטוריו. לא כל אמירה שנאמרה במצב של עומס או בפגישה של אחד-על-אחד היא התעמרות".
2 חקירה פנימית מחייבת דיווח?
סוגיה נוספת העולה מהתביעה נוגעת לדיווח למשקיעים סביב אחזקותיה של קרן אייפקס ברשת הדיסקאונט מקס סטוק , שהיא חברה בורסאית. בינואר האחרון מכרה אייפקס חלק ניכר מהמניות שבהן החזיקה במקס סטוק תמורת כ־300 מיליון שקל, ובכך חדלה מלהיות בעלת שליטה בחברה. עד אז שימשה כהן כיו"ר הדירקטוריון במקס סטוק, ונחום כיהן בה כדירקטור מטעם אייפקס.
בתביעה נטען, כי מכירת האחזקות במקס סטוק בעוד שאייפקס מנהלת חקירה פנימית נגד כהן לגבי התלונה שהגיש נגדה נחום חייבה דיווח למשקיעים שכן מדובר בעניין "מהותי מאין כמוהו". לדברי נחום, העובדה כי לא ניתן גילוי כזה "מוכיחה, לכל הפחות, שאכן מבחינתה של אייפקס מדובר בחקירה 'למראית עין', שסופה ידוע מראש".
אך לא כולם מסכימים. ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מרצה בכירה לדיני תאגידים וניירות ערך בקריה האקדמית אונו סבורה כי, ככלל, אין דרישה לדווח על חקירה פנימית שהוגשה על התעמרות בעבודה נגד יו"ר הדירקטוריון בגין פעילותו בחברה פרטית אחרת כי המידע איננו בהכרח מהותי למשקיעים.
"לחקירה כזו אין השפעה על נתונים כספיים של החברה הציבורית. קשה לראות בהתנהלותו של אדם כמעסיק בחברה פרטית אחת מידע המלמד על תפקודו כיו"ר דירקטוריון בחברה אחרת. הפרדה זו בין 'כובעים' ניהוליים היא קריטית כדי למנוע הצפת הדיווחים של חברות ציבוריות ברעשים שאינם רלוונטיים לפעילותן העסקית", היא אומרת.
3 מניעת השתתפות בישיבת דירקטוריון
נחום מוסיף לטעון, כי אחרי שהתלונן נגד כהן, ישיבת דירקטוריון שתוכננה להתקיים במקס סטוק נדחתה "במטה קסם" ו"בשל אילוצי לו"ז", וזאת למרות שנועדה לדיון בתקציב החברה ל-2026 ובשינוי התגמול לנושאי משרה. לטענתו, הדחייה נועדה כדי למנוע את השתתפותו בישיבה. בהמשך, אחרי שנקבע כינוס הדירקטוריון, אף הודיעה אייפקס לנחום כי תמנע ממנו באופן פיזי מלהשתתף בישיבה, כך לפי התביעה.
בנושא זה, פסרמן-יוזפוב סבורה כי דווקא היה מקום לדווח. לדבריה, "כל דחיה של ישיבת דירקטוריון שאינה מטעמים של טובת החברה היא פגיעה בממשל התאגידי. אין סמכות לאף גורם בחברה לאסור השתתפות של דירקטור בישיבות דירקטוריון, אלא מטעמים של ניגודי עניינים.
"התנהלות כזו עלולה לחשוף את מקבלי ההחלטות לתביעות בגין הפרת חובת אמונים ואת בעל השליטה לתביעות בגין הפרת חובת הגינות. מידע על פגמים בממשל התאגידי של החברה הציבורית היא בהחלט מידע מהותי שעליו יש לדווח".
מקרן אייפקס העולמית נמסר בתגובה לתביעה: "אנו דוחים בתוקף את ההאשמות הללו. מיד כשנודע לנו על הטענות שהעלה ארז נחום, מינינו משרד עורכי דין בינלאומי שיבצע חקירה עצמאית, יחד עם משרד עורכי דין ישראלי שארז נחום עצמו היה מעורב בבחירתו. התהליך הסתיים וקבע כי לא היה ביסוס להאשמות האלה".