ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הגיע היום (ד') לביקור בן יומיים בישראל, לראשונה מאז 2017, ובמהלכו ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויבקר בכנסת. על הפרק יעמדו היבטי ביטחון, סחר והעברת טכנולוגיות להודו.
● הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק
● נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר
בין השאר, בהודו מדווחים כי נושא מרכזי שהצדדים ידונו בו בביקור הוא ההגנה האווירית. במסגרת זאת, עומד על הפרק פיתוח משותף בענף ההגנה מטילים בליסטיים, ואף הגנה באמצעות לייזר. בד בבד, מודי ונתניהו, לפי דיווחים בהודו, עשויים לחתום על מזכר הבנות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני.
עוד פורסם לאחרונה בהודו כי סך העסקאות שסגרו שתי המדינות מתחילת השנה עומד על סכום אדיר של 8.6 מיליארד דולר. עם זאת, אין מדובר ביצוא ביטחוני ישראלי מלא להודו, שהרי הסכום גם כולל את הייצור שמתבצע בחברות בנות של תעשיות ביטחוניות ישראליות בהודו, או במיזמים משותפים של החברות הישראליות בהודו עם חברות מקומיות.
לקוחה חשובה של תוצרת ישראלית ביטחונית
בין השנים 2024-2020, הודו לבדה הייתה יעד ל־34% מהיצוא הביטחוני הישראלי. כך עולה מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). נתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, מצביעים על כך שסך היצוא הישראלי בתקופה זו הסתכם בכ־60.3 מיליארד דולר.
המשמעות היא שהודו ייבאה מערכות ביטחוניות מישראל בהיקף המוערך בכ־20.5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. הקשרים בין המדינות מעמיקים מעבר לעסקאות רכש ישירות, שכן לכל אחת מהחברות הביטחוניות הישראליות הגדולות יש כיום חברות בנות הודיות ושיתופי פעולה עם התעשייה המקומית. מהלכים אלו נועדו להתאים את הפעילות הישראלית לתוכניות "Make in India" ו"Self Reliance" שהוביל מודי במטרה לחזק את העצמאות היצרנית של ארצו.
ראש סיב"ט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, סיפר השבוע בראיון לגלובס על המגמות ביצוא הביטחוני להודו. "ב־2012 היינו עם 300 מיליון דולר, עלינו ל־700 ב־2013 ולמיליארד ב־2014. הקפיצה הגדולה התרחשה ב־2017 עם מכירת מערכות ברק שהביאה לקפיצה לכ־3.4 מיליארד דולר". מאז, חלה ירידה עקבית עד ל־880 מיליון דולר ב־2023, ושוב מגמת צמיחה. "ב־2024 עמדנו על כ־1.1 מיליארד דולר, וב־2025 אומנם הנתונים טרם עובדו עד הסוף, אבל זה יותר מ־1.5 מיליארד דולר".
"ישנה שאיפה להרחבת הקשרים הכלכליים בין המדינות, גם מעבר לביטחון", מסבירה ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ומנכ"לית חברת Indivade.
לדבריה, "הביקור מסמן מעבר ממבט על היחסים בתור 'ביטחוניים בלבד' לכאלו רחבים יותר, גם אם המשוואה הביטחונית האזורית משתנה. המטרה היא הגדלת ההיבטים האחרים של היחסים. מבחינת ההודים, כל הרעיון הוא שיתקיים שיח עם חברה יצרנית מכל תחום רק אם היא מוכנה לייצר בהודו. הם דואגים לתמריצים שונים בענפים מגוונים כדי למשוך חברות".
דבריה של בירודקר משתקפים גם בלוחות הזמנים של מודי, שצפוי לקיים אירוע בירושלים שבו ישתתפו חברות טכנולוגיות מתקדמות ישראליות. ההודים רוצים להציב עצמם בעמדה מובילה, בין השאר, גם בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטיים, ועל כן רוצים לרתום חברות ישראליות כדי שיעשירו אותם בטכנולוגיות.
זינוק ביצוא להודו ב־50%
היקף הסחר בין המדינות עמד ב־2025 על כ־5 מיליארד דולר (סחורות, שירותים ויהלומים), תוך שהיצוא הישראלי להודו צמח בכ־50% בחמש השנים האחרונות. נתונים אלו מציבים את הודו כשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה. בעקבות זאת, לפני כשבוע יצאה משלחת של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לניו דלהי, לדיונים טכניים ומהותיים על כינון הסכם הסחר בין המדינות.
מחד, רוב הסחורות הנכנסות לישראל מהודו ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס, והכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס. מאידך, אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטת עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. מעבר לכך, במידה וההסכם יכלול השקעות הדדיות וסחר ביטחוני משודרג יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף.
ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה, מספרת כי הביקור נתפס כדבר חשוב, הממשיך את הידוק הקשרים בין המדינות, ויש רצון גדול מאוד שזה יתממש. "היעדים המרכזיים הם לעגן את היחסים בין הודו וישראל כאסטרטגיים, שינוי מאוד גדול ששמור רק למדינות מיוחדות וחשובות להודו. כמו כן, יש רצון להסיר מכשולים כמו הייצור המקומי ("Make in India"), על מנת שתעשיות ישראליות ולא רק ביטחוניות יוכלו להיכנס יותר ויותר לשוק ההודי. ישנו גם רצון שגורמים הודים יהיו יותר משפיעים בשוק הישראלי".
בדרך לברית אזורית רחבה יותר?
שגריר ישראל בהודו ראובן עזר פרסם ברשתות החברתיות כי היחסים בין המדינות יתקדמו משמעותית בהשפעת הביקור. לדבריו, במטרה להתמודד עם האיומים העומדים בפני העולם, ישראל והודו יעמיקו את קשרי הביטחון על בסיס תיקוף ההסכמים ביניהן, מה שיאפשר לעסוק במיזמים רגישים יותר ולפתח מענים טכנולוגיים משותפים.
ההתמודדות עם אותם אתגרים ביטחוניים, מתחברת אל "משושה הבריתות" שבו עסק ראש הממשלה נתניהו לפני ימים ספורים, וכולל בתוכו את ישראל, הודו, יוון, קפריסין, מדינה ערבית ומדינה אפריקנית. אומנם הוא לא ציין זאת, אבל מי שצפויה להוות את הגורם הערבי המשמעותי במשושה היא איחוד האמירויות, על אחת כמה וכמה בצל ההתקרבות המחודשת של ערב הסעודית לציר האחים המוסלמים ויחסיה ההדוקים עם פקיסטן. הגורם האפריקני המוביל עשוי להיות אתיופיה, שבה ביקר מודי לפני כחודשיים ונשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג יבקר בה השבוע.
הביקור של הרצוג מתבצע לאחר ביקור חריג של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן באדיס אבבה. באנקרה חוששים מאוד כי אתיופיה, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ללא מוצא לים, תצטרף לישראל בהכרה בעצמאות סומלילנד, כדי ליהנות מגישה לים הפתוח. מנגד, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד מתעקש כי אין זה סביר שמדינה שכזו לא תיהנה ממוצא לים.