משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה
אנבידיה סגרה ביום ב' את הרכישה החמישית שלה בישראל, זו של חברת סטארט־אפ זעירה ואלמונית כמעט בשם אילומקס (Illumex), שהקימה יזמת אחת: אינה טוקרב־סלע, לשעבר בכירה בחברת הטכנולוגיה הישראלית סייסנס (Sisense). מדובר ברכישה קטנה עבור אנבידיה, שהוציאה כ־75 מיליון דולר על קניית החברה, המעסיקה רק כתריסר עובדים נוסף על טוקרב־סלע. אולם נראה שמשמעות הרכישה עבור אנבידיה ועבור מי שמכיר את פעילותה חורגת הרבה מעבר לעסקה הזו.
● יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי
● תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים
בעוד שהרכישות הקודמות של אנבידיה בישראל סבבו סביב המוצר המרכזי שלה, מעבדים גרפיים לבינה מלאכותית (AI), הרי שהרכישה הקטנה של החברה הישראלית מעידה שפניה של אנבידיה הרחק לתחומים שלא פעלה בהם עד כה - ניהול המידע (דאטה) בארגון - תחום תוכנתי שפעילוֹת בו בדרך כלל ענקיות ענן כמו סנואופלייק (Snowflake) או דאטה־בריקס (Databricks).
חברות אלה מסייעות לחברות אחרות לארגן את המידע שלהן, על מגוון סוגיו, הממוקם לרוב במאגרים שונים - כמו תמונות, תרשימים או הקלטות. הן מאפשרות לחברות לנתח את נתוניהן בצורה מובנית ולהפיק מהם מידע באופן אוטומטי.
בכירים בהייטק מצביעים בהשתאות על כך שאת התחום הזה, שנמצא הרחק מתחומי הפעילות המסורתיים של אנבידיה, היא מנהלת בישראל. על פי ההערכה, עובדי אילומקס יצטרפו למרכז הפיתוח של אנבידיה במגדלי רובינשטיין בתל אביב, במשרדים שבהם פועלים עובדי חברות שרכשה אנבידיה בעבר, כמו ראן איי.איי (Run AI) ודסי (Deci).
מהפכת הסוכנים החכמים
מאחורי לפחות שתיים מהרכישות - זו של אילומקס וזו של דסי, שנמכרה לאנבידיה כבר ב־2024 - עומדת מהפכת הסוכנים החכמים. הסוכנים הם בעצם תוכנות מבוססות AI שלא מסתפקות במתן תשובות לשאילתות, אלא מבצעות משימות כמו פיתוח תוכנה, הפקת דוחות כספיים או מתן שירות ללקוחות. אלו הפכו למכרה זהב עבור אנבידיה, ובאמצעותם היא יכולה להיכנס לליבת הארגונים, לסייע להם לפתח תוכנה באופן אוטומטי ולהגדיל את מס' הסוכנים המבצעים משימות רוחביות בארגונים.
אילומקס הישראלית פיתחה מעין שכבת תוכנה המאחדת בין כל סוגי המידע של ארגון, הממוקמים במאגרים שנים, ומתווכת ביניהם למודלי השפה, כך שהמידע יהיה נגיש לסוכני ה־AI. הדבר רלוונטי פחות למשתמשים רגילים במנועי AI כמו ChatGPT או קלוד, ונועד למשוך ארגונים וחברות שעד כה לא הסכימו להשתמש ב־AI בקנה מידה גדול, עקב עלויות כבדות וחוסר כדאיות שהיו כרוכים בטיפול במאגרי המידע שלהם.
כעת, החברות בוחנות הכנסת סוכני AI כדי להתאים עצמן למציאות החדשה, שבה פחות עובדים מבצעים משימות רבות יותר. "אנבידיה רוצה להביא כמה שיותר ארגונים להשתמש ככל האפשר ב־AI", אומר בכיר שמכיר את החברה. "אם רכישות קודמות בישראל כמו ראן איי.איי ודסי סייעו ללקוחות שלה לחשב יותר בעזרת פחות משאבים, אילומקס תאפשר לכל המידע בארגון לדבר עם מודלי שפה וסוכני AI".
"רכישת אילומקס מתווספת לסימנים שמעידים על כך שאנבידיה עולה שכבה בדרך אל ליבת הארגון - לא רק סביב הפעלת מעבדיה באמצעות מע' ההפעלה קודה (Cuda) או בשיפור יעילותם - אלא גם מבחינת סמנטיקה וניהול תצורת הנתונים, שמחברים את נתוני הארגון לשפה עסקית נשלטת כדי שסוכני AI יעבדו באופן אמין", אומר יניב גולן, שותף־מייסד בקרן הון סיכון לול (lool ventures), "זה אומר שבישראל פעילותה מתרחבת מחומרה ותשתיות לתוכנה ארגונית גבוהה".
השקעה רחבה בישראל
בפועל, כבר היום אנבידיה מציעה ללקוחותיה מוצרים דוגמת תוכנה לניהול ולאריזה (הכנה להפצה) של מודלי שפה ומודוּלים של סוכנים, מעין תשתית המאפשרת ללקוחותיה לפתח על בסיסה סוכנים ומודלים שונים. מדובר במוצר משלים, כחלק מקידום תחום הסוכנים שהיא מנהלת.
בשנה שעברה הציגה אנבידיה מספר הסכמים: עם סרוויס נאו (ServiceNow), המתבססים על מודלי ההסקה שלה ומפעילים סוכני שירות לקוחות ותמיכה בעובדים; עם אמדוקס הישראלית לפיתוח סוכנים למפעילות תקשורת, שיסייעו בטיפול בבקשות של לקוחות ויהפכו את המידע שלהם לשקוף יותר; ועם סאפ (SAP) וסיילספורס (Salesforce) לפיתוח סוכנים שיוכלו גם הם לענות על שאילתות הקשורות במערכת המידע הארגונית שהן מוכרות.
מדובר ברכישה החמישית של אנבידיה בישראל, והראשונה מאז 2024, אז רכשה החברה את ראן איי.איי, כאמור, בכ־700 מיליון דולר, ואת דסי בכ־300 מיליון דולר. ב־2020 קנתה את מלאנוקס בתמורה ל־6.9 מיליארד דולר וב־2022 רכשה את אקסלרו (Excelero), חברת אחסון ב־35 מיליון דולר. אנבידיה לא הפסיקה להתרחב בפעילותה בישראל השנה, מהר יותר מכפי שהיא עושה במרכזי הפיתוח הזרים האחרים שלה, כמו בהודו ובטייוואן.
החודש נודע כי היא מתכוונת להכפיל את מס' עובדיה בתל־חי ל־200 עובדים, וכי גם אתר הפיתוח שלה ביקנעם מתרחב ב־11 קומות נוספות, שהוזמנו ממליסרון. בחודש דצמבר האחרון, כזכור, הודיעה אנבידיה על הקמת קמפוס פיתוח גדול שייחנך בתחילת העשור הבא ועשוי להעסיק עוד 8,000 איש. בסך הכול מעסיקה החברה מעל ל־5,000 עובדים בישראל, כאשר רוב עובדיה מועסקים במרכז הפיתוח ביקנעם, העוסק בפיתוח מעבדי תקשורת.