קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין
חברת התעופה אל על מסכמת את השנה השנייה למלחמת "חרבות ברזל" (שנת 2025) עם רווח של 403.3 מיליון דולר המיוחס לבעלי המניות. זו אומנם ירידה של 26% ביחס לשנה שלפניה, אך ההבדל נובע מכך שחברות התעופה הזרות החלו לחזור לישראל בשנה האחרונה, מה שהקטין את נתח השוק של אל על מדי חודש.
● בלעדי | התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על
● מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל
● המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים
● פרשנות | מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על
בנוסף, התחזקות השקל מול הדולר פגעה בתוצאות של אל על, לדברי החברה בהיקף של 77 מיליון דולר על שורת הרווח התפעולי, בעיקר בכלל תשלומים נוספים לעובדים בהיקף של 62 מיליון דולר.
ואולי הכי חשוב - המלחמה עם איראן לפני חצי שנה מחקה לאל על כ-100 מיליון דולר מתוצאות אותו רבעון, מה שבא לידי ביטוי בתוצאות של השנה כולה. בלעדיה, הרווח השנתי של החברה היה יורד רק ב-7%. באל על גם ציינו כי החברה רשמה גידול חד-פעמי בהוצאות של 30 מיליון דולר.
בשורה העליונה, אל על השיגה בשנה החולפת שיא חדש בהכנסות, שעמדו על 3.48 מיליארד דולר, עלייה קלה של 1% ביחס לשנה שלפניה.
הרבעון הרביעי היה האחרון של דינה בן טל-גננסיה כמנכ"לית אל על, ובחודש ינואר נכנס לתפקידו המנכ"ל החדש, לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל.
עליית מחירים
הקושי להשיג מקומות בטיסת אל על נמשך גם בשנת 2025, מה שגם הוביל כמובן לעליית המחירים ולהחלטת רשות התחרות לקנוס את החברה בסכום של 121.8 מיליון שקל. לראיה - שיעור התפוסה עמד על 94% בשנה החולפת, בדומה לשנה שלפניה. באל על מזכירים כי זהו "שיעור התפוסה גבוה ביחס לעיתות שגרה".
באל על גם מציינים כי צבר ההזמנות של החברה לסוף שנת 2025, בהתבסס על ההזדמנויות העתידיות שיש לה, עמד על 927 מיליון דולר, שהם 27% ממחזור ההכנסות של החברה בשנה האחרונה.
נכון לסוף שנת 2025, מספר המטוסים של אל על עמד על 48 מטוסים בהפעלה עצמית ועוד חמישה מטוסים ב"חכירה רטובה" - כלומר, השכרה מחברות זרות עם אנשי צוות, והיא מתכוונת לקלוט עוד מספר מטוסים בשנים הקרובות.
גם ברבעון הרביעי של השנה, התוצאות של אל על נחלשו והיא הרוויחה אל על 46.2 מיליון דולר, לעומת 130 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת על הכנסות בשורה העליונה של 851.7 מיליון דולר, שנותרו זהות לאלה של הרבעון המקביל.
חזרה לחלק דיבידנד
נזכיר כי בשנה האחרונה אל על חזרה לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה, והיא עשתה זאת בפעם הראשונה מאז שנת 2017. החברה חילקה דיבידנד של 106 מיליון דולר.
בראייה קדימה, באל על מעריכים כי בשנה הקרובה יימשך הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג, כאשר היצע המושבים "צפוי לחזור באופן הדרגתי למונחי טרום-קורונה".
עם זאת, אל על ציינה כי "קצב ההתאוששות נמוך ביחס לעולם", והחברה, שהשיקה בשנה האחרונה תשעה יעדים חדשים - כמו האנוי (וייטנאם) מנילה (הפיליפינים) וסיאול (דרום קוריאה) - מעוניינת להמשיך ולהגדיל את כמות היעדים שהיא טסה אליהם.
באל על גם ממשיכים לצפות להגיע להכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר בשנת 2030 ולהטיס 7.6 מיליון נוסעים בשנה, כאשר החברה רוצה לשמור על נתח של 25% מהשוק בנתב"ג.
מניית אל על זינקה בשלוש השנים האחרונות ב-470% לשווי של 9.4 מיליארד שקל. המרוויח הגדול הוא כמובן הבעלים קני רוזנברג, שמחזיק ב-44% ממניות החברה בשווי של 4.2 מיליארד שקל, וקיבל דיבידנד בהיקף של כ-150 מיליון שקל. הוא השקיע בחברה בזמן הקורונה כ-840 מיליון שקל, כך שנכון להיום הוא נמצא ברווח "על הנייר" של 3.5 מיליארד שקל.