גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock
אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

כולנו נתקלנו בוודאי במונח "Terms of Service" בעת שרכשנו מוצר מחברה זרה - כמו אמזון, אסוס, בוקינג ואחרות - שעליו יש להקליק כדי להשלים את הרכישה. רבים מאיתנו אינם טורחים להיכנס ולקרוא את הכתוב, אך בלא מעט מקרים מצוין שם סעיף שלפיו החברה הזרה קובעת כי במקרה של מחלוקת בין הצדדים בבית המשפט, הדין שיחול הוא של ניו יורק או של לונדון, למשל.

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'
בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

הצעת חוק חדשה מציעה לשנות את כללי המשחק ולשים סוף להתחמקות של חברות זרות מהדין הישראלי. על-פי ההצעה, המקודמת בימים אלה במשרד המשפטים, אם חברה פונה לישראלים באמצעות אתר בעברית, מחיר בשקלים או שירות לקוחות מקומי - היא תהיה כפופה לחוק הגנת הצרכן, חוק החוזים האחידים וחוק הגנת הפרטיות הישראליים.

בממסגרת תזכיר החוק שפירסם משרד המשפטים ושפתוח להערות הציבור עד יום שישי, מוצע לקבוע כי עוסק זר שמכווין את פעילות לקוחותיו בישראל, יהיה כפוף להוראות דינים ישראליים כשהוא מוכר נכס או שירות. התזכיר מטופל במחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, על-ידי עו"ד יערה למברגר ועו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל.

מטרת הצעת החוק היא להחיל דינים אלה כשמדובר במערכת יחסים חוזית-צרכנית, המאופיינת בפערי כוחות בין לקוח ועסק, בייחוד כאשר מדובר בעסק גלובלי זר בעל מעמד וכוח גדולים, והיא מתיישבת עם פסיקות של בית המשפט העליון מהעת האחרונה ומכניסה בהן מעט סדר.

כך למשל, בעניין פייסבוק, בשנת 2018 נקבע כי תניה הקובעת כי יחול הדין הזר של קליפורניה, איננה מקפחת כשמדובר בתביעה ייצוגית. בפסק דין אחר, מילר נגד פייסבוק, שם לא דובר בתביעה ייצוגית, נקבע כי תניית ברירת הדין בפייסבוק היא כן מקפחת, וזאת גם כאשר מדובר בעוסק קטן ולא לקוח פרטי. ובשנת 2024, בעניינה של חברת AGODA, נקבע כי התניה המפנה לדין סינגפורי בטלה. מטרת ההצעה הוא חיזוק ההגנה על צרכנים ישראלים בעסקאות עם חברות בינלאומיות.

לדברי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית למשפט אזרחי, "מדובר במהלך משמעותי מאוד בתחום המסחר המקוון. ההצעה תיצור מסגרת ברורה והוגנת לפעילותן של חברות זרות הפונות לשוק הישראלי, ותחזק את הוודאות המשפטית, הן עבור הצרכנים והן עבור העוסקים. הצרכנים בישראל יוכלו לדעת כי ההגנות הצרכניות שנקבעו בדין הישראלי עומדות לרשותם גם בעסקאות חוצות גבולות, כאשר הפעילות מכוונת אליהם באופן יזום, מה שיקל עליהם ככל שתתגלע מחלוקות בין הצדדים".

הגנה על עסקים זעירים

בקרב הפסיקות השונות, כאשר לא היה ברור מה ההלכה, עלו שאלות גם בקרב עורכי דין בתחום, האם ההלכה שנקבעה רלוונטית רק לתחום נזיקי שדובר בפסק הדין, או גם להפרה חוזית, ומהם המבחנים הקובעים. לכל שופט היו את הדקויות שלו בפסיקה, ובית המשפט העליון אף קרא למחוקק להסדיר את הסוגיה, כשבתי המשפט מטה חיכו להבהרה.

הצעת החוק קובעת במפורש מתי יחול דין ישראלי כאשר לקוח ישראלי רוכש באינטרנט, בהתאם לשלושה חוקים ספציפיים. ראשית, צריך להיות לקוח. לקוח מוגדר כאדם ששוהה בישראל וקנה נכס או שירות לשימוש אישי או ביתי. לקוח הוא גם עסק שמעסיק עד חמישה עובדים, או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון שקל.

כאן הצעת החוק נותנת הגנה לא רק לאנשים פרטיים, אלא גם לעסקים זעירים, בשל פערי כוחות שיש בין עסק בחו"ל ובין עסק זעיר בארץ. כדי שההסדר יהיה מאוזן, הוא יחול רק על עסקים שמתקשרים בחוזה אחיד עם עסק זר, ולא כאשר מדובר בחוזה עסקי רגיל, שבו מתקיים משא-ומתן בין הצדדים. בנסיבות של חוזה רגיל, יש להעדיף את חופש החוזים.

התנאי השני: הדין הישראלי יחול רק כאשר אותו עסק זר מכווין את פעילותו ללקוחות בישראל. זאת כאשר אותו עסק נוקט פעולות ייעודיות ומשקיע משאבים מצידו כדי לפעול בשוק הישראלי ולקדם את המכירות שלו בישראל. במקרים כאלה, כשהפעילות מכוונת ומותאמת ללקוח ישראלי, הוא מצפה שהדין הישראלי יחול ויגן עליו.

דוגמה לפעולות כאלה יכולות להיות תרגום של העסק את האתר שלו ומסמכים נוספים לעברית, גביית תשלום והצגת מחיר במטבע ישראלי, הצבת שירות לקוחות בשפה העברית, פרסום בעברית ונקיטת פעולות שיווק ללקוחות ישראלים.

עניין נוסף שזוכה להגנה הוא עסקה במקרקעין של נכס הנמצא בישראל. עוד הוצע כי עסקים המכוונים את פעילותם לישראל יספקו כתובת פיזית של נציג בישראל, או כתובת מייל בולטת, כדי שניתן יהיה לשלוח בקלות כתבי תביעה וטענות.

המטרה של החלת הדין הישראלי ושל חבילת חוקים המגינים על הלקוח הישראלי היא הגשמת מדיניות חברתית והענקת הגנה מוגברת לאוכלוסייה מסוימת, גם אם בחוזה נקבע אחרת במפורש. בתחולת הצעת החוק הזו יש שיקולים ערכיים וחברתיים הגוברים על עיקרון חופש החוזים. לצד זאת ישנה החרגה בהצעה, שלפיה במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים - אם האינטרס של הציבור בישראל עלול להיפגע מכך - שלא להחיל את הוראות החוק על עסק זר.

אילו חוקים יחולו?

אם התנאים שמצוינים בתזכיר מתקיימים, ויש לקוח בישראל שמתקשר עם עוסק זר שמכווין את פעילותו בישראל, הדין שיחול הוא דין ישראל. לא כל הדין הישראלי יחול, אלא החוקים שמפורטים בתזכיר לחוק, שמטרתם להגן על הצרכן: חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הפרטיות, חוק החוזים האחידים וחוק שירותי תשלום.

דינים אחרים יכולים לחול מכוח כללי המשפט הבינלאומי. כתוצאה מכך, אם חברה בינלאומית מכניסה בחוזה תניה מקפחת, ניתן יהיה לקבוע זאת; אם היא הפרה הוראה מחוק הגנת הצרכן, ניתן יהיה לתבוע אותה; אם היא פוגעת בפרטיות, ויש עילה על-פי החוק הישראלי, ניתן יהיה לתבוע אותה על כך.

על אילו חברות יכול לחול דין ישראלי, ובאילו מצבים? למשל, במקרה של חברה המאוגדת בסינגפור, ויש לה אתר אינטרט לשירותי אירוח, והיא מחייבת בתשלום מע"מ מבלי לציין את זה במחיר הסופי, ניתן יהיה לתבוע אותה על הפרת חוק הגנת הצרכן הישראלי, ולקבל פיצוי כספי.

דוגמה נוספת היא לקוחות פרטיים או עסקים קטנים, שרכשו שירותי פרסום מפייסבוק, ובמסגרת החוזה נקבע תנאי כי הדין שיחול הוא דין קליפורניה. תנאי זה יכול להיחשב כתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי הדין הישראלי.

חברות נוספות שהתביעה מולן יכולה להתברר לפי הדין הישראלי הן נטפליקס, חברה אמריקאית שמנגישה את שירותיה לקהל הישראלי; אמזון, שמציגה את המחירים בשקל ישראלי; עלי אקספרס, אתר המכירות הסיני שמציג מבצעים בעברית; ועוד.

עו"ד יוכבד נובוגרודר-שושן, שותפה מובילה בתחומי IP, מסחור טכנולוגיה, פרטיות ומדעי החיים במשרד ארנון, תדמור-לוי, אומרת כי "עבור הצרכנים, ההשפעה המרכזית היא בהירות רבה יותר באשר להיקף ההגנות והזכויות העומדות לרשותם, מה שמחזק את הביטחון הצרכני אל מול תאגידים רב-לאומיים, גם אם הדבר כרוך בסיכון מסוים של גלגול עלויות הציות אל מחיר הקצה".

עו''ד יוכבד נובוגרודר-שושן / צילום: ניקי וסטפהל

"יקטין את המוטיבציה"

על המשאבים הכלכליים שהחוק ידרוש מתאגידים הוסיפה נובוגרודר-שושן: "מבחינה כלכלית, בעוד שהמהלך מיטיב עם עסקים הפועלים בישראל ומגן על הצרכן, הוא מטיל על החברות הזרות עלויות ציות ותפעול חדשות.

"עליהן יהיה להיערך לעמידה בדרישות הדין הישראלי, ובפרט בתחום המידע, שכן עליהן להבטיח עמידה בחוקי הפרטיות הישראליים, כולל חובות אבטחת מידע מחמירות יותר מאלה הקיימות במדינות מסוימות אחרות".

עו"ד אריאל דובנסקי, מתמחה בקניין רוחני ובמשפט בינלאומי, צופה תרחיש בעייתי לשוק הישראלי: "משרד המשפטים מגדיל את הוודאות בחקיקה. אבל השאלה היא מה המחיר הכלכלי כשמכפיפים חברות בינלאומית לדין הישראלי? במקרה הזה יכול להיות אפקט שירתיע את החברות הגלובליות להמשיך ולתת שירותים. אם עד כה הדין אמר שבעל החברה הזרה יכול לקבוע את הדין שיחול, ברמה הפרקטית זה יקטין את המוטיבציה של עסקים מסוימים לפעול בישראל או כלפי קהל ישראלי".

עוד כתבות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה