מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל
חברת התעופה אל על בשליטת קני רוזנברג (44%) מסיימת עוד שנה חלומית מבחינתה. למרות התחזקות השקל מול הדולר, המלחמה עם איראן שבתקופתה הושבת נתב"ג וחזרתן של חברות התעופה הזרות - אל על הטיסה אשתקד 37% מהנוסעים בנתב"ג (לעומת פחות מ־25% לפני שפרצה המלחמה), רשמה שיא חדש בהכנסות של 3.48 מיליארד דולר, ורווח נקי של 403 מיליון דולר.
● התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על
● אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק
מדובר בירידה של 26% לעומת הרווח בשנת 2024, אך זאת בעיקר עקב המלחמה עם איראן, שמחקה לה כ־100 מיליון דולר מהרווח ברבעון השני של השנה. אילולא כן, הירידה ברווח הייתה בשיעור של כ־7% בלבד.
למעשה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל, שהותירה את אל על במשך חודשים ארוכים כשליטה הבלעדית בנתב"ג, ובקווים הרווחיים לצפון אמריקה בפרט (בהם עמד חלקה אשתקד על כ־71% לעומת 91% ב־2024) הרוויחה אל על במצטבר כמעט מיליארד דולר (כ־3.6 מיליארד שקל).
גם ברבעון הרביעי של השנה התוצאות של אל על נחלשו והיא הרוויחה 46.2 מיליון דולר, לעומת 130 מיליון דולר ברבעון המקביל. זאת על אף שההכנסות בסך 851.7 מיליון דולר נותרו זהות לאלה של הרבעון המקביל. התוצאות הרבעוניות נפגעו גם מהפרשות בהיקף של 30 מיליון דולר לקנסות שהטילה לאחרונה רשות התחרות על החברה עקב הקפצת מחירי כרטיסי הטיסה בזמן המלחמה.
הקושי להשיג מקומות בטיסת אל על נמשך בשנת 2025, ואפשר ללמוד מכך ששיעור התפוסה עמד על 94% בשנה החולפת, בדומה לשנה שלפניה. באל על מזכירים כי זהו "שיעור תפוסה גבוה ביחס לעיתות שגרה". כן מציינים שם כי צבר ההזמנות של החברה לסוף השנה שעברה, בהתבסס על ההזדמנויות העתידיות שיש לה, עמד על 927 מיליון דולר - שהם 27% ממחזור ההכנסות של החברה בשנה האחרונה.
תוכנית המנכ"ל: "להתמקד בלקוחות"
הרבעון הרביעי של אל על היה האחרון של דינה בן טל־גננסיה כמנכ"לית החברה. בחודש ינואר נכנס לתפקידו המנכ"ל החדש, לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל. הלוי נחשב לאיש דיגיטל חזק שהוביל לפריחה משמעותית בבנק דיסקונט ובכאל.
במקרה של כאל היא הכפילה את ההכנסות בעקבות זאת והפכה למובילת השוק בתחום האשראי הצרכני החוץ בנקאי. משיחת המשקיעים שבה השתתף הלוי בעקבות הדוחות השנתיים, ניתן היה לשמוע בין השורות כי הוא מתכוון לעשות זאת גם בחברה החדשה שלו.
נכון להיום, בעקבות קצב הרווחים הגבוה שלה, יש לאל על יש 2 מיליארד דולר במזומן בקופה (ההון העצמי של החברה קפץ לכ־1 מיליארד דולר). הלוי אמר כי הוא רוצה "להשתמש בנכסים האלה כדי להשקיע בתחומי הליבה ולייצר מנועי צמיחה ורווחיות סינרגטיים". המטרה לדבריו היא "להתמקד בלקוחות", אולי גם בעקבות הביקורת הציבורית על הקפצת מחירי כרטיסי הטיסה במלחמה והביקורת הקבועה על איכות השירות של אל על.
לדברי הלוי, "אנחנו נייצר חוויית לקוח מבדלת, שהיא דיגיטלית ופיזית בקרקע ובאוויר. נמשיך לשדרג את הטרמינלים שלנו ונכריז בחודשים הקרובים על שירותים ומרכיבים משמעותיים בתחום. נרחיב את בסיס הלקוחות שלנו ונעשה מוניטיזציה לבסיס הלקוחות".
אל על הציגה אשתקד תוכנית אסטרטגית לפיה היא רוצה להטיס 7.6 מיליון איש בשנת 2030 עם נתח שוק של 25% מהנוסעים בנתב"ג, ולעבור את ה־4 מיליארד שקל בהכנסות. מספר המטוסים של החברה נכון לסוף שנת 2025 עמד על 50 מטוסים בהפעלה עצמית, כולל כמה ב"חכירה רטובה" - כלומר השכרה מחברות זרות עם אנשי הצוות - והיא מתכוונת לקלוט עוד 5 מטוסים בשנה הקרובה.
התוצאות החזקות הובילו לכך שמניית אל על זינקה ב־3 השנים האחרונות ב־470% לשווי של 9.4 מיליארד שקל, כך שהמרוויחים הגדולים בחברה הם בעלי המניות שלה, ובראשם הבעלים קני רוזנברג שמחזיק ב־44% ממניות החברה בשווי של 4.2 מיליארד שקל. זאת בנוסף לחלקו בדיבידנד שחילקה החברה (לראשונה מאז שנת 2017) בהיקף של כ־142 מיליון שקל.
רוזנברג השקיע בחברה בזמן הקורונה כ־840 מיליון שקל, כך שנכון להיום הוא ברווח על הנייר של 3.5 מיליארד שקל.
בונוס של מאות אלפים לכל טייס
מרוויחים נוספים הם העובדים והמנהלים. בשנה האחרונה שילמה אל על למנכ"לית הפורשת בן טל־גננסיה שכר בעלות של 8.5 מיליון שקל, כולל הפרשות של 2 מיליון שקל על סיום העסקתה. כך היא פורשת מהחברה עם שכר כולל (ומימוש מניות) בהיקף של כ־31 מיליון שקל, על 3.5 שנות עבודתה כמנכ"לית. במקביל גם יו"ר דירקטוריון אל על, עמיקם בן צבי, נהנה בשנה החולפת משכר בעלות של כמעט 6 מיליון שקל.
באל על יש 4 ועדי עובדים שונים ל־5,900 עובדי החברה והיא חילקה להם השנה בונוס של 83 מיליון דולר. מאז פרוץ המלחמה, החברה חילקה החברה לעובדיה בונוסים בהיקף של כ־200 מיליון דולר. 642 טייסים באל על, שהם 10% מעובדי החברה, קיבלו 6% מרווחי החברה לפני מס, על פי הסכם השכר שלהם.
מכך עולה כי בשנה האחרונה, נהנה כל טייס מבונוס ממוצע של כ־176 אלף שקל ומתחילת המלחמה מצטבר הסכום לכ־424 אלף שקל בממוצע. שאר העובדים באל על מקבלים סכום נמוך בהרבה.
נפגעה מהשקל, ולא משלמת מס
על תוצאותיה של אל על ב־2025 העיבו כאמור כמה גורמים שאחד המרכזיים בהם, לצד המלחמה באיראן, היה התחזקות השקל ב־12% מול הדולר. התוצאה לדברי אל על, הייתה פגיעה של 77 מיליון דולר בשורת הרווח התפעולי שלה. זאת בשל העובדה שהחברה משלמת לעובדים בשקלים, כך שכאשר השקל חזק יותר זה מתבטא ביותר דולרים שהיא משלמת. אותם תשלומים נוספים לעובדים עלו לה כ־62 מיליון דולר.
סמנכ"ל הכספים של החברה, גיל פלדמן, ציין כי "רוב הוצאות החברה הן דולריות, אבל רוב הוצאות השכר שקליות. יש לנו מדיניות גידור שבחלקה נועדה למנוע את התנודתיות הקשה של השקל־דולר. אבל יש צד שני להתחזקות השקל. אזרחי ישראל רוצים לקנות כרטיסי טיסה, הכרטיסים בדולרים ואם השקל חזק זה מגביר את הביקושים לכרטיסי הטיסה".
ולסיום, למרות הרווחים הגדולים שצברה בשנים האחרונות, אל על עדיין לא משלמת מסים למדינה. למעשה, מאז ההפרטה בשנת 2003 החברה מעולם לא שילמה מס למדינה, וזאת עקב כל ההפסדים הצבורים שיש לה לאורך השנים שהגיעו בשיא ליותר ממיליארד דולר. נכון לעכשיו, לחברה נותר לקזז הפסד מס נוסף של כ־48 מיליון דולר, כלומר היא תחל לשלם מס הכנסה רק לאחר שתרשום רווח נוסף של עוד כ־200 מיליון דולר - בקצב הנוכחי תוך שנה או פחות.