שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
השבוע, בדיונים בכנסת על חוק ההסדרים, נחשף הפרופיל של מי שייהנו מהרפורמה שמקדם משרד האוצר ועתידה להביא ל"ריווח מדרגות מס" עבור שכירים בישראל. מטרתה: הגדלת שכר הנטו של עובדים רבים באמצעות הפחתת שיעור המס בשכבות שכר הגבוהות מהממוצע.
● דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"
● לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר
בישראל, נזכיר, קיימות שבע מדרגות מס: החל מ־10% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות ועד 50% ברמות השכר הגבוהות. כיום, חל שיעור מס של 20% על מרוויחי שכר של 16-10 אלף שקל, ומוצע להרחיב את המדרגה כך שלתוכה ייכנסו גם מי שמרוויחים עד 19 אלף שקל. בנוסף, תורחב גם מדרגת המס הבאה, ובהתאמה תעלה גם זו שאחריה.
בהצעת החוק מוסבר שמדובר בעיוות המצריך תיקון גם ביחס לממוצע ב־OECD, שהרי מי שמשתכרים כיום שכר בינוני מגיעים מהר מאוד למדרגות מיסוי גבוהות שנוספות לתשלומי ביטוח לאומי. עוד מצוין כי הדבר יביא להפסד של חמישה מיליארד שקלים ממסים בכל שנה לקופת המדינה.
מי ייהנה מהטבת המס
בדיונים שנערכו בוועדת הכספים הציגו במשרד האוצר לבקשת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ניתוח שמסביר מי ייהנה מהטבת המס:
ראשית, מדובר במי שמצויים בעשירוני ההכנסה הגבוהים ביותר 10-8. שנית, 64% מהנהנים מהטבת המס הם בגילים 55-35, בהשוואה לפחות מ־50% בקרב האוכלוסייה העובדת שלא ייהנו ממנה. שלישית, 66% מהנהנים מהפחתת המס הם הורים לילדים בהשוואה ל־38% מקרב העובדים, שלא ייהנו ממנה. עוד נמצא, כי 53% מהנהנים מתגוררים במחוזות ת"א והמרכז, לעומת 40% מהאוכלוסייה שלא תיהנה מהשינוי. לבסוף, מרבית הנהנים מהפחתת המס הם שכירים - 92%.
מדובר בהטבה לציבור שלא גורפת התנגדויות בכנסת בדומה לרפורמות אחרות שמקדם האוצר, אך בכל זאת עלו תהיות. כך למשל, באוצר נשאלו מדוע לא להחיל את הריווח גם על מדרגות מס נמוכות יותר כדי להגדיל את ציבור הזכאים. שם השיבו בדיונים שמדובר בהטבה זניחה של כ־75 שקל בממוצע לחודש. חברי הכנסת ביקשו פירוט של הזכאים כדי להבין אם הממוצע משקף פערים גדולים או לא, אך טרם סופקו נתונים אלה.
תהייה נוספת נגעה באחת הגזירות המרכזיות בתקציב הקודם, אז הוקפאו מדרגות המס ונקודות הזיכוי לשלוש שנים, כך שבפועל המס עלה בין 4%-3.5%. לכן, נשאלו אנשי האוצר למה לא לבטל את ההקפאה שהעלתה את המס, שכעת מנסים להורידו.
במענה לכך, באוצר התמקדו בטיעון שלפיו שינוי המס השולי (המס על המדרגה הגבוהה ביותר בשכר העובד) יתמרץ לעבודה, בעוד שיתר ההצעות יגדילו את המס האפקטיבי (ממוצע המס שעובדים משלמים על שכרם). עוד צוין, ששלושת העשירונים האלו הם מי שמשלמים 95% ממס ההכנסה וש"זו לא מערכת צודקת".
סוגיית מימון הרפורמה
מעבר לשאלת המדיניות במס, מרחפת מעל רפורמה זו שאלה כבדה בהרבה - שאלת המימון. בחוק ההסדרים נקבע שהרפורמה מותנית בהטלת מס הרכוש על קרקעות ריקות, מס שהיה בתוקף בעבר ואופס. מס זה צפוי להביא לקופת המדינה כשמונה מיליארד שקלים בהבשלה מלאה שמוערכת ע"י האוצר בכארבע שנים.
בלשכה המשפטית של הכנסת ניפקו השבוע חוות דעת שלפיה נכון היה לדון בחוק שלא במסגרת חוק ההסדרים ושפערים בהליך הגבייה שגרמו להקפאת המס לפני 20 שנה נותרים וההצעה הנוכחית לא מגשרת עליהם. בדיון נשמעו התנגדויות מצד מרבית חה"כ ונציגי הקבלנים והיזמים. היו"ר ח"כ חנוך מילבצקי אמר כי "יהיה מאתגר להתקדם עם הנוסח הנוכחי" והמליץ לאוצר לחזור עם הצעה חדשה. באוצר טוענים שימשכו את ההצעה לריווח מדרגות המס גם אם ועדת הכספים תרוקן מתוכן את המקור התקציבי להטבות, אך קשה לראות זה יתאפשר בשנת בחירות.
בכל אופן, גם אם מס הרכוש ייכנס לתוקף ייווצר פער בהכנסות למול ההוצאות, לפחות בהתחלה, כיוון שההוצאה על ריווח מדרגות מס היא מיידית, והבשלת הכנסות ממס רכוש היא הדרגתית. באוצר הסבירו מהיכן יגיע התקציב בינתיים: הגירעון בקופת המדינה, שע"פ הצעת התקציב עומד על 3.9% תוצר; שיעור שלא מביא להגדלת יחס החוב־תוצר, אך גם לא מקטין אותו לאחר שנות המלחמה.
אלו לא הטבות המס היחידות שמקודמות בכנסת בימים אלו. שר האוצר מעכב את הנחת הצעת החוק לנקודות זיכוי לעיר אשקלון עד שלא ידונו בהצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ צבי סוכות להגדלת הטבות המס ליישובים מאויימים ביו"ש. ההצעה נדונה השבוע בכנסת ועוררה התנגדות מקיר לקיר בקרב גורמי המקצוע. באגף התקציבים ציינו שהיא תעלה 450 מיליון שקל בשנה מבלי שיש לה מקור תקציבי, ושהטבות המס לא מעודדות תוספת תושבים.
בייעוץ המשפטי של הכנסת העלו קשיים משפטיים רבים ובהם הפגיעה בערך השוויון, כאשר לראשונה ניתנות הטבות מס המבוססות על קריטריונים שלא מתייחסים לכלל המדינה, אלא רק ליו"ש. במשרד המשפטים הוסיפו שהקריטריונים מבוססים על דירוג מסווג ביטחונית ולא שקוף. בלשכה המשפטית של האוצר הוסיפו שלא ברורה ההצדקה לייחד את יו"ש לעומת שאר היישובים המאויימים בישראל.