איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס
אנבידיה שוב הצליחה להכות את כל התחזיות עם פרסום הדוחות אמש. לצד המספרים המרשימים, את עיקר ההשתאות גורפת דווקא הפעילות בישראל - חטיבת התקשורת של אנבידיה (Networking), המבוססת על רכישת מלאנוקס הישראלית. הפעילות, שמנוהלת ברובה בידי ישראלים כמו מיכאל קגן ועמית קריג ובסיסה ביוקנעם, הייתה שוב לחטיבה הצומחת באנבידיה עם שיעור צמיחה של 263% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
● ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"
● הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל
לשם השוואה, פעילות המוצר המרכזי של אנבידיה, מעבדים גרפיים לשרתי ענן ובינה מלאכותית, צמחה רק ב-58%. הכנסות הפעילות המבוססת על מלאנוקס חצתה לראשונה את רף ה- 10 מיליארד דולר והתמקמה על 11 מיליארד, דבר שהופך אותה, אולי, לחברה הישראלית המכניסה ביותר - לפחות 40 מיליארד דולר בשנה. שיעור הצמיחה גם הוא גדל, כאשר ברבעון הקודם היא הציגה צמיחה של 164% ביחס לרבעון השלישי ב- 2024.
בנוסף, הדוח חושף את היקף הפעילות בישראל. כך, עולה כי מספר עובדיה בישראל כבר מגיע כמעט ל-6,000 איש, במהלך השנה האחרונה פורסם כי היא מעסיקה כאן כ-5,000 עובדים. שווי הנכסים של אנבידיה בישראל גדל מ-840 מיליון דולר ב-2024 ל- 1.47 מיליארד דולר בשנה שעברה. לשם השוואה, ב-2023 הוא עמד על 325 מיליון דולר בלבד. המס שהיא משלמת בישראל האמיר ל-1.287 מיליארד דולר, או קרוב ל-4 מיליארד שקל.
"נקודת המבט עברה לחוות השרתים"
שיעור ההכנסות של חטיבת התקשורת הישראלית מכלל ההכנסות של אנבידיה עומד על 16%, דומה לשיעור ברבעון השני של השנה החולפת, אלא ששבבי התקשורת בחברה הופכים למנוע הצמיחה הגדול ביותר שלה - דבר שגם מסביר את ההחלטה של הואנג לאשר לפני חודשיים את הקמת הקמפוס הגדול של החברה בקריית טבעון - שיעסיק עובדים בעיקר סביב פעילות התקשורת.
מה הופך את פעילות מעבדי התקשורת למרכזיים כל כך בצמיחה של אנבידיה? גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר לשיווק באנבידיה ומנהל המוצר של תחום שבבי התקשורת, הסביר בראיון שנתן בסוף השנה שעברה לגלובס: "לפני מספר שנים הדבר החשוב המרכזי שהסתכלנו עליו היה המעבד הגרפי (GPU) ומעבד הליבה (CPU), אבל היום, בעידן ה- AI, נקודת המבט עברה לחוות השרתים - כלומר המתקן שבו מוצבים השרתים שבהם משובצים השבבים האלה ואחרים. אתה מתכנן את חוות השרתים מהיסוד כיחידה אחת וצריך לדעת מה יגרום לה לעבוד בצורה הטובה ביותר כיחידה אחת. פה נכנסת החשיבות של החיבור בין השבבים, בין ארונות השרתים ובין חווה אחת הממוקמת בנקודה מסוימת על הגלובוס, לחווה אחרת שיכולה להיות בצדו השני. הואנג ראה זאת כבר אז והחליט לרכוש את מלאנוקס".
בניגוד לחוות שרתים ישנות יותר ששירתו לכל היותר את תחום הענן, פעילות העיבוד של בינה מלאכותית דורשת לא רק ריבוי מעבדים גרפים חזקים, אלא גם עבודה משותפת ביניהם וסנכרון מושלם - על מנת למנוע מצב שבו שבבים שסיימו את עבודתם מחכים למידע חדש כדי לעבד". צוואר הבקבוק בחוות ה-AI נכון להיום אינם מספר המעבדים הגרפיים המשובצים בהם, אלא מגבלות הזיכרון שהם מציגים והיכולת לעבד מידע בקצבים גבוהים. את ה"פקקים" הללו ביכולות העיבוד של השבבים הגרפיים מבקשים לפתור באנבידיה באמצעות מתגי תקשורת, נתבים ותוכנה שמשמשים ככבישים וכרמזורים של המידע הזורם בתוך חוות השרתים.
לא הכול ורוד בממלכת אנבידיה
כשמביטים בדוחות נראה שאין גבול לצמיחה של אנבידיה: ענקית המעבדים הגרפיים צמחה ב-75% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל ואפילו העלתה את שולי הרווח הגולמי שלה - בניגוד לכל התחזיות, מ- 73% ל-75%. גם התחזית הרווחיות הגולמית לרבעון הנוכחי תישאר על 75%, מה שמעיד על ביטחון בתמחור הגבוה שלה וביתרון התחרותי שלה, למרות שהמתחרים- גוגל ו-AMD - מזנבים בה.
עם זאת, העלייה המטאורית בביקוש לשבבים לחוות שרתים מאפילה על הירידה הרבעונית בהכנסות משבבים לכרטיסי משחקים גרפיים (ירידה של 13%), ועל סטגנציה בחטיבת השבבים והשירותים לשוק הרכב, מוצר שבין השאר אמור לאתגר גם חברות כמו מובילאיי. הצמיחה בפתרונות טכנולוגיים לרכב, שהשתקפה גם בירידה של 9% בהכנסות מובילאיי הישראלית, משתקפת היטב גם בדוחות אנבידיה עם צמיחה רבעונית של 2% ושנתית של 6%, ל-604 מיליון דולר ברבעון הרביעי.