גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?
"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

1מדוע ראש ממשלת הודו מהמר על ברית עם ישראל?

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקר השבוע בישראל. בעוד שבעולם ממסגרים את הביקור כהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי והביטחוני, יש גם קולות ביקורת בטענה שמדובר בבגידה בפלסטינים.

הביקור של מודי "מתקיים בשעה ששתי המדינות מבקשות לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והסחר - מערכת יחסים שהתרחבה משמעותית מאז עלה מודי לשלטון לפני יותר מעשור", פורסם ב-BBC. מומחה לענייני חוץ, הרש וי פנט, אמר ל-BBC כי "הודו רוצה להראות שהיא נותרת מחויבת לשותפות שלה עם ישראל".

עם זאת,"אנליסטים אומרים כי הביקור יבחן גם את מדיניות החוץ של הודו, שעה שהיא מנסה לאזן בין יחסיה עם ישראל לבין קשריה עם מדינות אחרות במזרח התיכון". בנוסף, "אנליסטים סבורים כי הביקור משקף חישובים אסטרטגיים ארוכי טווח של הודו".

כביר טנג'ה, מנהל תחום המזרח התיכון במכון המחקר Observer Research Foundation, אמר ל-BBC כי ביקורו של מודי "מונע ברובו משיקולים דו-צדדיים". "הטכנולוגיה הביטחונית המקומית של הודו עדיין מפגרת בתחומים רבים, במיוחד כאשר הלחימה נעשית אוטומטית ותלוית-טכנולוגיה יותר ויותר. לנוכח המתיחות עם פקיסטן וסין, להודו אין את הפריבילגיה שלא לחפש את הציוד הטכנולוגי הטוב ביותר וישראל עונה היטב על הצורך הזה", אמר טנג'ה.

ב-BBC נכתב כי "בעוד שמודי משבח את היחסים בין הודו לישראל, הוא גם ייזהר שלא לפגוע ביחסיה הוותיקים של הודו עם שותפותיה במזרח התיכון המבקרות את ישראל".

גם בפורן פוליסי נכתב כי כאשר "הודו ביקשה לצמצם את תלותה בנשק רוסי לאחר הפלישה המלאה לאוקראינה, ישראל התבלטה כספקית נשק מרכזית. ומנגד, חברות הודיות דווח כי סיפקו לישראל רקטות וחומרי נפץ ב־2024 במהלך הלחימה בעזה". בנוסף נכתב כי העמקת הקשרים בין המדינות היא "תוצאה של הדינמיקה האישית בין מודי לנתניהו. שני המנהיגים רואים עצמם ניצבים במציאות דומה: הנהגת מדינות באזור עוין המאוימות בידי מיליטנטיות אסלאמיסטית, תוך תחושה שהקהילה הבינלאומית אינה מעניקה להם את רמת התמיכה הדרושה בהתמודדות עם האיום".

אולם נכתב גם כי הודו לוקחת סיכון בהעמקת הקשרים עם ישראל. "העמקת היחסים עם ישראל טומנת בחובה סיכונים עבור כמה אינטרסים מרכזיים של הודו. אחד מהם הוא עקרון היסוד במדיניות החוץ ההודית: אוטונומיה אסטרטגית. במשך שנים איזנה הודו בין יחסים חלקים אך מוגבלים עם ישראל והפלסטינים; ב־1988 הייתה אחת המדינות הלא־ערביות הראשונות שהכירו במדינה פלסטינית", נכתב בפורן פוליסי.

בעיתון מבנגלדש הדיילי סטאר נכתב כי ביקורו של מודי מהווה הוכחה לכך שהודו עומדת "בצד הלא נכון של ההיסטוריה", ולמרות שהביקור ממוסגר כ"שותפות אסטרטגית" הוא "משקף את העמקת קשריה של הודו עם מדינה המואשמת ברצח עם".

בנוסף, נכתב בעיתון מבנגלדש כי "אם מודדים את משמעות הביקור הדו-צדדי לא רק לפי הישגיו המוחשיים אלא גם לפי משקלו המוסרי, הרי שהוא נכשל כישלון חרוץ". למרות ש"הודו טוענת כי היא תומכת בפתרון שתי המדינות", שיתוף הפעולה "הביטחוני, המודיעיני והטכנולוגי שלה עם ישראל מחזק בפועל את המנגנונים שבאמצעותם נאכפת השליטה ומוגבלת חירותם של הפלסטינים".

בנוסף נכתב כי דובר האופוזיציה ההודית ג'ייראם רמש כינה את הביקור של מודי "פחדנות מוסרית" וטען כי "חיבוקו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו", שלדבריו "הפך את עזה לעיי חורבות ואבק", מהווה בפועל "נטישה של תמיכתה ההיסטורית של הודו בזכויות הפלסטינים".

מתוך ה-BBC מאת ניקיטה ידב ואבהישק די. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפורן פוליסי מאת מיכאל קוגלמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הדיילי סטאר מאת ג'אנאטול נאים פיאאל. לקריאת הכתבה המלאה.

2400 מיליארד דולר על הכף: למה סין לא יכולה להרשות לאיראן ליפול

"סין נחשבת בדרך כלל למעצמת־על, ובמובנים רבים היא אכן כזו: כלכלתה מדורגת שנייה בעולם בתוצר נומינלי וראשונה לפי שווי כוח קנייה; היא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם; מחזיקה בארסנל גרעיני גדול והולך; היא שותפת הסחר המרכזית של רוב מדינות העולם; וההתקדמות הכלכלית שלה חסרת תקדים", אך באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גיאו־פוליטיים עצמאי, נכתב כי "מעצמות על נבחנות גם במעשים" וכעת סין נבחנת בזכוכית מגדלת בהתערבותה במלחמה המסתמנת באיראן. "מעצמות־על שולחות צבא כדי להגן על האינטרסים שלהן או לקדמם".

"סין אינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם האמריקאים, זה אולי יבוא בעתיד אך יש לה אינטרסים משמעותיים באיראן ובאזור, והיא נדרשת לפעול כדי להגן על השקעותיה ועל תדמיתה כשותפה אמינה", נכתב.

מצבה של סין מורכב. "מתקפה אמריקאית־ישראלית על איראן תאיים על הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ל־25 שנה בהיקף 400 מיליארד דולר בין סין לאיראן, וכן על מסדרון הכלכלי סין-פקיסטן בשווי 60 מיליארד דולר". בנוסף, "סין רוכשת יותר מ־80% מיצוא הנפט האיראני, וכ־14% מייבוא הנפט שלה מקורו באיראן. מסילות הרכבת הקיימות בין סין לאיראן מהירות בכ־50% מנתיבי הים ומדלגות על צווארי בקבוק ימיים".

לפי החוקר הגיאו-פוליטי נברופ סינג, "סין מבינה כיום שהמתקפה ביוני 2025 הייתה 'מערערת יציבות אזורית בעלת השלכות ישירות על אינטרסים סיניים אסטרטגיים, כלכליים ולוגיסטיים'". על פי דיווחים, "סין הטילה איסור על השקעות חדשות בישראל, ואף ייתכן שהשיגה מנוף השפעה בשרשראות אספקה עקב תלות ישראלית בציוד רפואי סיני זול".

כעת "אמינותה של סין תיפגע אם לא תעשה דבר. היא מסייעת לאיראן באמצעות נשק ומודיעין, ואולי גם תמיכה כלכלית, אך לא תפרוס כוחות צבאיים ישירים להגנת איראן ולא תשתתף בלחימה מול ישראל או ארה"ב". בינתיים, סין חוזרת ומדגישה כי "במשבר מול איראן תסייע בעיקר באמצעים אסטרטגיים, כלכליים וטכנולוגיים לא באמצעות מעורבות צבאית ישירה. בייג'ינג שואפת להרחיב השפעה ולהימנע ממלחמה ישירה עם ארה"ב".

לדברי הפרשן גיאו־פוליטי רוג'ר בויד, שינוי משטר באיראן בחסות אמריקאית יהיה אסון "עבור סין ורוסיה". במקביל, טראמפ ירצה להגיע לביקורו הממלכתי בבייג'ינג באפריל 2026 לאחר עימות מוצלח עם איראן, אך "אם אנשי צוות סינים באיראן ייהרגו, הביקור עלול להתבטל. מנגד, הוא אינו רוצה להגיע לבייג'ינג לאחר שהובס בזירה המדינית או הימית".

באיראן מבינים את התמונה הרחבה. ג'לאל דהקאני פירוזאבאדי, מזכיר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ של איראן, ציין כי "חלק ממדיניות ארה"ב כלפי איראן מוגדר במסגרת האסטרטגיה לבלימת סין".

"טראמפ זקוק לניצחון מהיר ומכריע שיבטיח את ביקורו בסין וישמור על שביעות רצון בעלי בריתו. אך עליו גם לרצות את תומכי 'אמריקה תחילה'".

סין תצליח אם תסייע לאיראן לשלול את אלמנט ההפתעה מחישובי ארה״ב וישראל. "בייג'ינג מקווה שמשא ומתן ימנע מלחמה נוספת במזרח התיכון אך תפעל להחריף את הנזק העצמי האמריקאי אם וושינגטון תבחר בעימות במקום בהסכם מוסכם הדדית בנושא הגרעין האיראני". כלומר, סין לא בהכרח תתקוף ישירות את ארה״ב אלא תנצל מהלך אמריקאי נגד איראן כדי להעמיק את המחיר שוושינגטון תשלם על החלטתה.

מתוך האירו-אסיה מאת ג'יימס דורזו. לקריאת הכתבה המלאה.

3טראמפ מסתכן בכניסה למלכודת נוסח עיראק באיראן

"ייתכן שדונלד טראמפ מעולם לא היה נבחר לנשיא אלמלא גל הנגד למלחמת עיראק, שערעֵר את האמון במנהיגי הממסד. לכן יש אירוניה בכך שכעת הוא עשוי לאמץ חלק מהעמדות הרטוריות והשגיאות האסטרטגיות שהובילו את הנשיא בוש לאסון במזרח התיכון לאחר 2003", פורסם ב-CNN בניתוח של העיתונאי סטיבן קולינסון.

במידה ולא תהיה "פריצת דרך דיפלומטית דרמטית" בין איראן לארה"ב, החזרת משלחת המשא ומתן "מבלי שנורה כדור אחד עלולה לפגוע ביוקרתו של טראמפ".

עם זאת, "בעוד שהצבא האמריקאי עשוי להיות מוכן למלחמה, הציבור אינו מוכן לכך" - דבר שמזכיר את הפלישה לעיראק. לפני הפלישה לעיראק, "בוש הקדיש חודשים להצדקת המלחמה גם אם התבססה על מודיעין שגוי והנחות כוזבות. ממשל טראמפ, לעומת זאת, סיפק הסברים עמומים בלבד".

"טראמפ חזר על האזהרה הנשיאותית המקובלת כי אסור לאפשר לאיראן להשיג פצצה גרעינית. אך במקרה שלו, הדבר העלה ספקות לגבי מניעיו ואמינותו, לאחר שטען בשנה שעברה כי 'השמיד' את תוכנית הגרעין של טהרן. טראמפ הזכיר גם מאות הרוגים אמריקאים בעיראק מידי שלוחות פרו־איראניות, וגינה את הדיכוי האלים של מפגינים באיראן".

טראמפ אמר כי האיראנים "פיתחו טילים שמאיימים על אירופה ועל הבסיסים שלנו מעבר לים, והם עובדים על טילים שבקרוב יוכלו להגיע לארה"ב". כשעשה זאת וטען לאיום ישיר על ארה"ב הוא בעצם "צעד במסלול השנוי במחלוקת שבו הלכו ממשל בוש וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר כדי להצדיק את מלחמת עיראק".

"בשנת 2002 הזהיר בוש כי אזרחים אמריקאים בסעודיה, ישראל וטורקיה מצויים בסכנה מטילים עיראקיים, ואף טען שעיראק בוחנת שימוש ברחפנים לפיזור נשק כימי וביולוגי נגד ארה"ב", נכתב. אולם "הפחד מטילים אינה הסיבה היחידה להדים מעיראק. אחד מכשלונותיו החמורים של ממשל בוש הייתה היעדר תכנון ליום שאחרי מה שהוביל להתפוררות עדתית ולמרד אלים". באופן דומה גם טראמפ "טרם הסביר לציבור האמריקאי מה עשוי לקרות אם פעולה צבאית תפיל את המשטר הדתי בטהרן".

ב-CNN נכתב כי היוהרה של ארה"ב "מסוכנת כעת כפי שהייתה ב־2003". גם "מלחמת עיראק הוצגה כקצרה, וכי החיילים יתקבלו כמשחררים. יותר מ־20 שנה לאחר מכן, טראמפ משדר ביטחון דומה".

"השמדת תוכניות הטילים והגרעין של איראן עשויה לא רק להסיר איום מישראל, אלא גם לעצב מחדש את המזרח התיכון ולפתוח פתח להתפתחות כלכלית באיראן ובמפרץ", נכתב. הפלת המשטר האיראני "תקיים את הבטחתו למפגינים באיראן ותפגע בציר ההשפעה של סין. הוא עשוי להפוך לנשיא שהדיח את האייתוללות, הישג שחמק מידיהם של ג'ימי קרטר, רונלד רייגן, ג'ורג' בוש האב, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש, ברק אובמה וג'ו ביידן. מורשת כזו עשויה לפתות מאוד מפקד עליון השואף למקום בהיסטוריה".

מתוך ה-CNN מאת סטיבן קולינסון. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מתוך קמפיין בנק לאומי

החפרן, הצייצן, המשפיענית ועומר אדם משגרים את בנק לאומי למקום הראשון

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%