הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock
נחתם ההסכם הרביעי לפינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ: הסכם שוה"ם 4 נחתם הערב (ה') בין משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, ויאפשר פינוי של 11 בסיסים, כמה מהם הידועים והמוכרים ביותר בישראל, לטובת הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד - רובן באזורי הביקוש.
● כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?
● בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה
הסכם שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) מאפשר הנעה של העתקת בסיסים, לרוב בלב אזורי הביקוש, לאזורים מרוחקים יותר. זאת, לטובת פינוי קרקעות עבור מתחמי מגורים חדשים, כפתרון למצוקת הקרקעות במרכז. עד היום נחתמו, ויושמו במידה כזו או אחרת, שלושה הסכמי שוה"ם, שכל אחד מהם שווה מיליארדים. כך למשל, הסכם שוה"ם 3 - שמטרתו לפנות קרקעות בסיסים עבור הקמת 60 אלף יח"ד - הוערך בעלות של 14 מיליארד שקלים. את מרבית הכסף לטובת מהלכים אלו מקבלת המדינה משיווק הקרקעות המתפנות ליזמים, במרבית המקרים במסגרת מכרזי רמ"י.
הסכם שוה"ם 4 כולל פינוי של 11 בסיסים, אשר תופסים כיום כ־2,300 דונמים. על שטח זה, על פי התוכניות, ניתן להקים 18,914 יחידות דיור, כמיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר וכ־1,000 חדרי מלון. הבסיסים שיתפנו: בסיס המכללות הצבאיות בגלילות (שיועתק לירושלים); מרכזי השיקום והאחזקה של צה"ל (בסיסי מש"א) בצריפין, בתל השומר ובחיפה; מחנה 80 שבצפון השרון; כל מחנות צריפין שטרם פונו; חלק ממפקדת פיקוד העורף במחנה רחבעם ברמלה; בסיס הציוד "טירה" בטירת הכרמל; ועוד. מהלך הפינוי צפוי להימשך כעשור.
פינוי מחנה תל השומר יאפשר בנייה של כ־6,045 יח"ד בשטחו; פינוי 'מש"א חיפה' - כ־3,500 יחידות דיור; פינוי מחנות צריפין - כמעט 2,400 יח"ד; פינוי מחנה רחבעם - כ־2,250 יח"ד; פינוי מחנה "טירה" - כ־2,135 יח"ד; פינוי מחנה 80 - כ־1,700 יח"ד. כאמור, הפינוי מאפשר לא רק בנייה של שטחי מגורים, אלא גם ייעודים נוספים - ובמקרים רבים מאפשר גם הקמת תשתיות חדשות, ובהן הקו החום של הרכבת הקלה, המתוכנן לעבור בשטח בסיסי צריפין המתפנים.
מחנה הקריה בתל אביב, שעל פי חוק ההסדרים לשנת 2025 אמור להתפנות ב־2030, לא נכלל בהסכם שוה"ם 4. עם זאת, במסגרת ההסכם סוכם כי משרד הביטחון וצה"ל יקימו מנהלת משותפת "שתקדם תהליך לבחינת היתכנות להעתקת מחנה הקריה מתל אביב".
"מהלך אסטרטגי שמחבר בין ביטחון לחוסן לאומי"
בטקס החתימה שנערך הערב נכחו שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, מ"מ רשות מקרקעי ישראל עידן מועלם, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, וסגן החשבת הכללית איתן פלבני. את גיבוש ההסכם הובילו המשנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין, יחידת מתוו"ה באגף אמון, החטיבה העסקית ברשות בקרקעי ישראל בשיתוף פעולה עם מחלקת תשתית ופריסה באגף התכנון בצה״ל ועם אגף התכנון, אגף ההנדסה והבינוי, אגף התקציבים ואגף הכספים במשרד הביטחון.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ: "הסכם שוה"ם 4 הוא מהלך אסטרטגי שמחבר בין ביטחון לחוסן לאומי. אנחנו משחררים קרקעות בלב אזורי הביקוש ומניעים תנופה אדירה של בנייה, תעסוקה ופיתוח - מהלך שייצר מקומות עבודה, יחזק את הכלכלה ויהווה מנוע צמיחה משמעותי לשנים קדימה. במקביל, העתקת המחנות תתרום לחיזוק הפריפריה ולהעמקת הנוכחות הלאומית באזורים הזקוקים לכך".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "ההסכם מחבר בין צורכי הביטחון לבין צורכי האזרחים - פינוי מחנות, הקמת בסיסים חדשים ומתקדמים לצה"ל ושחרור קרקעות לעשרות אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר. זהו מהלך ציוני שמייצר מנועי צמיחה משמעותיים לנגב ולגליל, מחזק את ההתיישבות, מביא אוכלוסייה חזקה לאזורי עדיפות לאומית ותורם לייהוד הנגב והגליל כחלק מחזון לאומי ארוך טווח".
שר הבינוי והשיכון חיים כץ: "ההסכם יסייע בהגדלת ההיצע, בהאצת שיווקים וביצירת ודאות תכנונית לטווח הארוך. פינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים מאפשר לקדם תכנון מתקדם של שכונות חדשות בסטנדרט גבוה, בדגש על תשתיות תחבורה, מוסדות ציבור ושטחים ירוקים. זוהי השקעה לטובת אזרחי ישראל והדורות הבאים שיביאו לצמיחה מאוזנת ולחיזוק כלל חבלי המדינה".
מ״מ מנהל רשות מקרקעי ישראל, עידן מועלם: "פינוי המחנות ההיסטוריים הוא המפתח לשחרור הקרקעות במרכז הארץ. הוא גם ייצור מרחב עירוני רציף ומשולב של מגורים, תעסוקה ותשתיות על. זוהי התשובה הציונית והכלכלית המוחצת למחסור בקרקע - להפוך בסיסים צבאיים למנועי צמיחה אזרחיים״.