גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

מחירי הנפט שוב במוקד, כשהמערכה הביטחונית מול איראן החלה, וזו משפיעה במיידי על שוק האנרגיה. בעוד שוק הנפט העולמי כבר מנסה לתמחר את סיכוני המלחמה, התקיפה לעבר מיכלית נפט עומאנית בסמוך למצרי הורמוז - והדיווחים על פציעת אנשי הצוות - הבהירה כי האיומים על נתיבי האספקה הפכו למציאות.

● הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן
● המומחים אופטימיים לגבי השווקים במלחמה. מה יכול לשבש את המצב?

בדרך המצרים, המהווים עורק חיים קריטי בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס הודי, עוברים כ־20% מתצרוכת הנפט הגלובלית. המתיחות הגוברת כבר נותנת את אותותיה: תנועת הספינות באזור צנחה ב־70% (לפי הניו יורק טיימס), ומחירי הביטוח למיכליות צפויים לזנק בכ־50%, כך לפי דיווח ב־Financial Times. למרות המלצת בריטניה להמשיך בתנועה תחת זהירות, איראן שבה ומאיימת לשבש את המעבר. מומחים מעריכים כי למרות שאיראן תתקשה לחסום את המצרים לחלוטין, כל הפרעה בנתיב זה עלולה לטלטל את המחירים בשוק הגלובלי.

אף שארגון אופ"ק הגיע להסכמה עקרונית על הגדלת התפוקה באפריל כדי למתן את השוק, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם המלחמה תוביל לזינוק נוסף במחיר הנפט, או שהשוק כבר הפנים את רמת הסיכון החדשה? התשובות יתקבלו עם חידוש המסחר השבוע.

יוקר המחייה על הסיפון

על פי הדיווח ב־Financial Times, ברוקרי ביטוח מעידים על זינוק בעלויות עבור ספינות החוצות את המצרים. מחיר הביטוח לספינה שערכה ותכולתה עומדים על 100 מיליון דולר צפוי לזנק מ־250 אלף דולר ל־375 אלף דולר. מדובר בתוספת עלות אשר תעלה את מחיר הסחורות המשוגרות דרך אחד המצרים הקריטיים בעולם. במקביל נרשמות עליות דומות, אם כי מרמה נמוכה יותר, בביטוח ספינות הפוקדות את נמלי ישראל, שם עלה המחיר מ־100 אלף דולר ל־150 אלף דולר לספינה בשווי זהה. העלייה במחירים נובעת מהסכנה בשיט צמוד לאזור מלחמה פעיל - סיכון שהתממש כאשר הותקפה מיכלית בסמוך למצרים. עובדים רבים נפצעו ופונו מהמקום. בסופו של דבר התברר שהספינה תחת סנקציות אמריקאיות, וייתכן שהיא חלק מ"צי הצללים" של איראן.

עוד טרם האירוע, קיבלו ספינות יפניות ויווניות המלצות להימנע מהמעבר במצרים. על פי הניו יורק טיימס, תנועת הספינות באזור צנחה בכ־70%. נראה כי הספינות שעדיין חוצות את המצרים עושות זאת מתוך תקווה להקדים חסימה קשיחה יותר של הנתיב. בהקשר זה, ענקיות השילוח הימי הפג לויד, CMA CGM ומארסק כבר הודיעו שהן עוצרות בינתיים את המעבר בהורמוז כדי להימנע מסיכונים.

כמו כן, במהלך התקיפה, התרבו העדויות על קריאות מטעם חיל הים של משמרות המהפכה לספינות להימנע ממעבר במצרים, אף שלא נמסרה על כך כל הודעה רשמית מאיראן. במפגן של "עסקים כרגיל", פרסם מרכז מבצעי הסחר הימי של בריטניה מסמך הוראות המדגיש כי הקריאות הללו אינן מחייבות. למעשה, הארגון ממליץ לספינות להפר את ההוראות האיראניות ולחצות את המצרים. במסגרת ההנחיות לימאים, ממליץ המרכז לעבור בזהירות תוך ביצוע הערכות סיכון מוגברות. הימאים נקראו להאזין לערוצי הקשר, להישמר מפני השבתת אמצעי ניווט עקב לוחמה אלקטרונית או טעויות זיהוי מול כוחות צבאיים, ולדווח על כל פעילות חשודה. בשורה התחתונה, ההמלצה הבריטית היא לחצות את המצרים ולא להישמע לקריאות האיראניות. מכך עולה כי בשלב זה, איראן בוחרת שלא להטיל את מלוא משקלה על חסימת הנתיב, או לחלופין אינה מסוגלת לעשות כן.

בין רוסיה לסין

אף שטרם ברור כיצד יושפעו מחירי הנפט מההסלמה האחרונה, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מעריך כי השווקים מפגינים כושר הסתגלות גבוה. לדבריו, "השווקים כבר למדו בפעם הקודמת כשהמחירים עלו וירדו. המחיר כבר עלה משמעותית מתחילת השנה, ואם יחשבו שהקונפליקט יהיה קצר, לא בטוח עד כמה הוא יעלה מעבר לכך".

זבז'ינסקי מצביע על כך שנכון לעכשיו, "הצדדים בינתיים לא פוגעים במתקני הפקת הנפט. גם איראן כשהיא תוקפת את מדינות המפרץ נמנעת מתקיפה של מתקני הנפט, וכך גם ארה"ב וישראל באיראן. כולם מבינים שזה תסריט שאף אחד לא ירוויח ממנו. גם איראן עצמה תלויה במעבר במיצרים". להערכתו, "בגלל שהמחיר כבר משקף את רוב הסיכונים, כנראה שלא נראה עוד עליה משמעותית או בכלל לא. אני לא צופה קפיצה במחירים".

באשר לתרחיש של סגירת מצרי הורמוז, מסביר זבז'ינסקי כי "השאלה הגדולה היא כמה זמן זה יימשך. אם יסגרו אותם לגמרי, ברור שזה גדול. אבל אם זה רק כמה ימים, זה פחות דרמטי. וכמובן הכל תלוי בתרחיש שהשווקים יגלמו". זבז'ינסקי מזכיר כי קרטל הנפט אופ"ק בהנהגת סעודיה בוחן את הגדלת כושר הייצור. ואכן, זמן קצר לאחר מכן הודיע הארגון על הסכמה עקרונית להגדלת הפקה של 200 אלף חביות ביום באפריל, אם כי מדינות רבות יתקשו לייצא אותן ללא שימוש בהורמוז.

במקרה של עליית מחירים, הנפגעת העיקרית תהיה סין. המדינה נערכה לתרחיש באמצעות צבירת מאגרי נפט משמעותיים, וזבז'ינסקי מדגיש כי "הצמיחה שלהם נמוכה ביחס לעצמם וכך גם הביקוש שלהם לנפט". מהצד השני של המתרס נמצאת רוסיה, שדווקא תפיק תועלת מעליית המחירים. עבורה, מדובר בסיוע קריטי לנוכח הקשיים בייצוא תחת הסנקציות הבינלאומיות, הלחץ על הודו לצמצם את הרכישות ממנה והמתקפות האוקראיניות המעכבות את הזיקוק בשטחה. הירידה ברווחי הנפט הרוסיים העמיקה את הלחץ על תקציב המלחמה שלה באוקראינה, ועליית מחירים עשויה להקל על הלחץ הזה.

זבז'ינסקי בוחר לסיים בתרחיש אופטימי. "נניח שהמלחמה מסתיימת בהצלחה בזמן קצר, ויש חילופי שלטון ומסירים סנקציות - זה יביא לגידול משמעותי בהיצע הנפט. גם זה תסריט אפשרי".

מנגד, אנליסטים אחרים מציגים תחזית אופטימית הרבה פחות. סול קבוניק, ראש מחלקת מחקר האנרגיה ב־MST Marquee, אמר ל־CNBC כי "השוק יתמחר מגוון תרחישים, החל מאיבוד יצוא איראני של 2 מיליון חביות ביום ועד התקפות על תשתיות אזוריות". במקרה הקיצוני של שיבוש המעבר בהורמוז, הוא אומר כי: "זהו אירוע שיהיה גדול פי שלושה בחומרתו מהחרם הערבי ומהמהפכה האיראנית בשנות ה־70. הוא עשוי להזניק את מחירי הנפט לסכום תלת־ספרתי - מעל מאה דולר לחבית - ולהחזיר את מחירי הגז הטבעי לשיא שנרשם בפלישה הרוסית לאוקראינה".