צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בזמן שהמשקיעים הישראלים התרגלו בשנים האחרונות להגיב לאירועים גיאו-פוליטיים ולמלחמות, השווקים בוול סטריט כמעט ולא נדרשו בשנים האחרונות להתייחס לסוגיות הקשורות למלחמות בהן מעורבת ארה"ב באופן ישיר. כעת, הם יידרשו להגיב לתקיפה המשותפת עם ישראל באיראן.
● המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה
● 100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי
"צריך להתחיל מהמילה המרכזית שמאפיינת את הסיטואציה כרגע - חוסר ודאות", אומר יותם עירוני, מנהל תחום מניות חו"ל באלטשולר שחם. "השוק האמריקאי כבר חווה בעבר אירועים גיאו-פוליטיים רבים, אבל מלחמות תמיד מייצרות רמה גבוהה של אי ודאות. ראינו לאורך השנים לא מעט אירועים דומים שבהם מרכיב חוסר הוודאות היה הדומיננטי ביותר בשלבים הראשונים, ולעיתים עצם חוסר הבהירות השפיע על כלל השוק, ללא הבחנה מיידית בין סקטורים".
לדבריו "האפקט הראשוני הוא עלייה במפלס החשש בשווקים, שמובילה לנהירה לנכסים סולידיים יותר. כאשר רמת חוסר הוודאות עולה, למשקיעים יש נטייה טבעית לרוץ לחופי מבטחים. זה מתבטא בדרך כלל בהתחזקות נכסים שנתפסים כבטוחים יותר, כמו הין היפני, הדולר האמריקאי, הזהב, הפרנק השוויצרי ואיגרות חוב ממשלתיות בדירוגי השקעה גבוהים. מי שנוטה לסבול בשלב הזה הם הנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר כמו מניות, ביטקוין ואג"ח קונצרניות, במיוחד בדירוגים נמוכים יותר. הירידות בשלב הראשון הן פעמים רבות תוצאה של הקטנת סיכון רוחבית ולא בהכרח שינוי מהותי בנתונים הפונדמנטליים".
בטווח הארוך מעריך עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, השוק יבחן את אורך המערכה. לדבריו, "הדבר שמשותף לשוק בת"א ולאמריקאי הוא ההתייחסות למשך המערכה. אם האמריקאים עוד פעם יתפלשו בבוץ, כמו שהיה בכוויית ועיראק, אז ברור שזה יפגע בשווקים. אבל בהנחה שכל הסיפור הזה יסתיים תוך זמן קצר, אני חושב שצפויה השפעה חיובית. צריך לזכור שאם האיראנים יצאו מציר הרשע, ייפתח מקור נוסף של אנרגיה. אם תהיה לארה"ב גישה לעתודות הנפט האיראניות, יכולה להיות לכך השפעה חיובית מאוד על השווקים".
"אם האירוע הזה יהיה תחום בזמן, להערכתי זה יעבור באופן יחסי בקלות", מצטרף גיל דותן, סמנכ"ל לקוחות פרימיום ופרטיים באי.בי.אי ניהול תיקים. "מה שצריך להסתכל עליו בשלב הראשון זה בעיקר מחיר הנפט, והאם הוא מתחיל לטפס בצורה משמעותית. החשש הקצת יותר ארוך טווח זה אם הבורסות בארה"ב מבינות שהמלחמה הזו לא תחומה בזמן, אז זה עלול לגלוש לחששות לגבי החוב האמריקאי. זה עשוי להתבטא בעליית תשואות באג"ח הממשלתיות - אבל אני חושב שאנחנו כרגע לחלוטין לא שם".
מניות האנרגיה במוקד העניינים
במבט סקטוריאלי על וול סטריט, ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך ההשקעות של בנק לאומי, מעריך שעיקר ההשפעה תתמקד במניות האנרגיה מעבר לים. לדבריו, "אם אכן נראה קפיצה יחסית גבוהה במחירי הנפט ביום ב', של מעל 10%-12%, זה יתחיל לחלחל לתחזיות האינפלציה ויכול להשפיע על השווקים במובן של פחות הורדות ריבית".
במבט קדימה, אורגד מעריך שבתרחיש מסוים, החזרה של איראן למכור נפט עשויה להפיל את המחירים, אך הוא מציין כי לא מדובר בתרחיש הבסיס בשלב זה. להערכתו, האיראנים "ילכו על סגירת מצרי הורמוז, מה שלצד החשש מתקיפת מתקני הנפט בסעודיה, עשוי להמשיך ולהשפיע על מחיר הנפט שיעלה". זה בתורו עשוי לתמוך במניות האנרגיה המסורתית, שלדברי אורגד הוא "סקטור חזק בוול סטריט שנמצא בראש טבלת התשואות מתחילת השנה, וכך צפוי גם בהמשך".
מי שעוד צפויות להיפגע מהאירועים האחרונים הן חברות התעופה בעולם. "מחירי דלק גבוהים יכולים להוריד את המניות בשל האי ודאות הגבוהה, וזה יכול גם לפגוע בהן ברווחיות", אומר אורגד. "כמו כן, דובאי ואבו-דאבי הן בסיסי תעופה גדולים של חיבור בין אסיה, דרך המזרח התיכון, לאירופה. שיבושים שם יכולים להוביל לנזק לחברות התעופה, וגם בתור מוקדי תיירות משמעותיים. לסקטור הזה ההתפתחות לא חיובית".
דברים דומים משמיע עירוני מאלטשולר שחם, שמעריך כי "בשל המיקום הגיאוגרפי של האירוע, אם הוא לא יסתיים במהירות, קיים סיכוי ממשי לעלייה במחירי הנפט. תרחיש כזה צפוי לתמוך בסקטור האנרגיה ומנגד, סקטורים שתלויים במחירי הנפט כמו תעופה, תובלה ולוגיסטיקה, עלולים להיפגע מעלייה בעלויות".
מן הצד השני הוא מציין, כי "אי אפשר להתעלם מהסקטור הביטחוני. תקופות של הסלמה ביטחונית מתורגמות לגידול בתקציבי ביטחון ולהתחזקות מניות החברות בתחום, מגמה שכבר החלה להתבסס מאז מלחמת רוסיה- אוקראינה". לכך, מצטרף גם אמיר אייל מאינפיניטי, שמעריך שתעשיות הביטחון בארה"ב "ימשיכו לשגשג כי הרבה כסף ייכנס לשם". להערכתו, חברות כמו לוקהיד מרטין, נורתרופ גרומן ורולס רויס "יקבלו הרבה מאוד כסף", ובאופן כללי "זו תעשייה מאוד טובה להיות בה".
הישראליות שירוויחו, ואלו שפחות
על רקע הדברים הללו, שלא במפתיע, החברות הישראליות בתחום הביטחוני הן בין המניות הישראליות שעשוית לקבל רוח גבית מהתקיפה הישראלית-אמריקאית באיראן. בראשן נמצאת אלביט מערכות, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס, שמוצריה משמשים בצורה משמעותית במערכה מול איראן. לצידה ניתן לציין גם את תאת טכנולוגיות, הישראלית הדואלית בניהולו של יגאל זמיר, שעוסקת בשיפוץ ותחזוקה של מטוסים.
פעמים רבות עקב עליית מחירי הנפט, מה שכאמור עשוי לקרות על רקע התקיפות, גם מניות אנרגיה מתחדשת עולות. זאת, משום שככל שהמחיר של אנרגיה עולה, כך משתלם גם להשתמש בפתרונות של אותן חברות. בין החברות הישראליות (ובעלות זיקה לישראל) מהסקטור אפשר לציין את שתי הדואליות - אנלייט ואורמת. לצידן אפשר גם להזכיר את סולאראדג', המספקת מערכות למקסום ייצור החשמל מאנרגיה סולארית.
מהצד השני, המלחמה תופסת את חברת התובלה הימית הישראלית צים בעיתוי מורכב. החברה, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של קרוב ל-3.5 מיליארד דולר, חתמה על עסקה למכירתה לידי ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי. אלא שמעל העסקה מרחף חוסר־ודאות בנוגע להשלמתה, הנוגע לאישורים הרגולטוריים להם היא זקוקה ובראשם אישור מדינת ישראל, שמחזיקה ב"מניית זהב" בחברה.
נזכיר שהעסקה בנויה כך שקרן פימי תחזיק ב"צים החדשה", שתישאר ישראלית ויהיו לה 16 אוניות. בדיון שנערך לאחרונה בכנסת, חלק מהגורמים העלו ספקות האם זה מספיק בשעת חירום, בזמן שפימי הבטיחה שלא יהיה מצב שבו החברה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל.
עניין נוסף שיכול להשפיע לרעה על צים הוא התקפות חות'יות בים האדום. בעבר צים כחברה ישראלית נתפסה כנפגעת עיקרית מהתקיפות. ברקע, לפי דיווח בפייננשל טיימס, מחירי הביטוח לספינות העוברות במצרים, כולל מכליות נפט, צפויים לעלות בכ-50%.