שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
כשפרצה המערכה מול איראן בסוף השבוע, כבר היה לישראל בפועל מתווה פיצויים מגובש לעסקים ולעובדים שנפגעים מימי הלחימה. "המתווה לא במגירה, הוא מונח על השולחן", אומרים במשרד האוצר. אלא שבאוצר משחזרים את אותה שיטה שהפעילו בסבב הקודם, ב"עם כלביא": להמתין כשבוע, לראות לאן נושבות הרוחות, ורק אם הלחימה נמשכת - לצאת בבשורה למשק.
● שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"
● הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד
בעם כלביא, בשנה שעברה, אחרי עשרה ימים של סגירת עסקים ולחץ ציבורי, הכריז האוצר על מתווה פיצויים יום לפני סיום המבצע הצבאי. המתווה נקבע מאז כברירת המחדל של האוצר לאירועי חירום. כלומר, הוא ישמש בסיס לחבילת הסיוע הקרובה, אם אכן תהיה כזו. ובכל אופן, קביעת ברירת המחדל אינה מייתרת לאוצר את הצורך לחוקק את המתווה מחדש, בשלוש קריאות בכנסת דרך ועדת הכספים.
הנחת העבודה היא שאם הלחימה תסתיים בתוך כמה ימים, הפגיעה בעסקים לא תגיע בהכרח לסף המינימלי שמצדיק מענקים ממשלתיים. בפרט, שהמבצע נפתח בסופ"ש ונמשך לתוך שבוע של חג פורים, שגם ממנו נגזרת ירידה טבעית בפעילות עסקית. אבל ברור שאם הסבב יימשך לתוך שבוע העבודה, יחלו להצטבר נזקים כלכליים מוחשיים: עסקים שיורידו תריסים, עובדים שיישארו בבית ללא שכר ומעסיקים שיידרשו להוציא כוח אדם לחל"ת.
הסכמה: המתווה שהיה הוא שיהיה
במגזר העסקי לא ממתינים בשקט. יו"ר נשיאות המגזר, דובי אמיתי, המגויס למילואים, שוחח עם בכירי האוצר כבר בסוף השבוע, ומוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה נוספים עד שתידרש הצהרה מפורשת על מתווה סיוע.
קיימת הסכמה עקרונית בין נשיאות המגזר העסקי אוצר כי המתווה שהיה ב"עם כלביא" - הוא שיהיה ב"שאגת הארי". השאלה הפתוחה שבמחלוקת היא באיזה שלב יוכרע האם בכלל נחוצים פיצויים לעסקים והקלות בחל"ת. מן הסתם, העסקים מעדיפים לקבל סיוע כמה שיותר מוקדם, ובאוצר מעדיפים לחכות.
גם אם מתווה סיוע יוכרז בעוד שבוע-שבועיים, ואולי אף לאחר שוך הקרבות, ניתן יהיה להפעיל אותו רטרואקטיבית לתחילת האירוע. כך בדיוק זה עבד בסבב הקודם. כך שהמחלוקת היא לא רק על כסף אלא גם על ודאות. הכרזה מוקדמת על מתווה שיוגדר לתרחיש שהלחימה תימשך, תאפשר לעסקים להתארגן בהתאם. מנגד, יש חשש שהכרזה כזו תיצור תמריץ שלילי לעסקים לפעול ולמצוא פתרונות יצירתיים לעובדים, כמו עבודה מהבית.
מה צפוי להיות במתווה אם תידרש הפעלתו? אם אכן ישוכפל המתווה מעם כלביא, ניתן כבר עתה לשרטט את הפרמטרים הצפויים. לעסקים עם מחזור שנתי בין 12 אלף שקל ל-400 מיליון שקל, שחוו ירידה של לפחות 25% במחזורם החודשי (או 12.5% בדיווח דו-חודשי), ייפתח מסלול להגשת בקשות לפיצויים. הם יזכו לשילוב של החזר הוצאות קבועות - בשיעור שנע בסבב הקודם בין 7% ל-22% מהתשומות - ושיפוי על עלויות שכר.
לעובדים שיוצאו לחל"ת: דמי אבטלה בשיעור 70% מהשכר מהביטוח הלאומי, ללא ימי המתנה ותוך קיצור תקופת האכשרה הנדרשת.
נקודה שעלתה בסבב הקודם ועשויה לחזור לשולחן היא פיצוי לעסקים גדולים מאוד, עם מחזור מעל 400 מיליון שקל. בסבב הקודם הוסכם על קופה ייחודית של 60 מיליון שקל שתנוהל על ידי נשיאות המגזר העסקי עצמה, אך בסופו של דבר, עם סיומה המהיר של הלחימה, ויתרו בנשיאות על הקופה כחלק מהפשרה שהביאה להורדת סף ימי החל"ת ל-10.