ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון היום (ב') במסגרות התקציב ובגירעון החזוי בתקציב שנת 2026. במשרד האוצר פירטו את ההצעה המקורית שהוגשה לכנסת, מבלי להתייחס להוצאות המלחמה הנוכחית.
מהרן פרוזנפר, ראש אגף התקציבים באוצר, ציין כי קיים קושי מהותי לקיים דיוני עומק ולבנות תקציב מאפס בפרק הזמן הנוכחי בשל אי-הוודאות הביטחונית, והציע כי הוועדה תמשיך לדון במסגרת התקציב כפי שגובשה לפני המלחמה, כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים ולא לאבד את העבודה שנעשתה. הוא אף ציין כי במקביל לדיון על התקציב המקורי, האוצר יבצע מיפוי של השלכות המלחמה ויציג לוועדה את ההפרשים והשינויים הנדרשים בהמשך.
● מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו
● שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"
אתמול (א') ציין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים כי עלות המלחמה עד כה כבר נאמדת בכ-9 מיליארד שקל ורובם מתוך מסגרות התקציב. זאת, בנוסף לתקציב הביטחון שסוכם על 111 מיליארד שקל. סמוטריץ' אף הוסיף שברור שיעד הגירעון שנקבע בתקציב (3.9% תוצר) ייפרץ בעקבות המלחמה.
במהלך הדיון הבוקר טניה צפור, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה את תחזית הצמיחה של בנק ישראל בשנת 2026, שעומדת על 5.2% וציינה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של עם כלביא, התחזיות רלוונטיות". זאת, משום שבמבצע הקודם הייתה פגיעה משמעותית בתוצר, אך רבעון לאחר מכן גדילה שפיצתה על אותה פגיעה.
תקופת ריבאונד אחרי עזה
קצב הצמיחה הצפוי בשנת 2026 גבוה בהרבה מעל קו המגמה והוא אמור לשקף תקופת ריבאונד שלאחר המלחמה בעזה. ובכל זאת, כתוצאה מהמלחמה איבד המשק פער של 3.7 אחוזי תוצר - שלא צפוי להיסגר לפחות עד לסוף העשור. כמו כן, נוצרה פגיעה בפריון העבודה של אחוז אחד מכוח העבודה בעקבות נכויות.
עוד לפני המלחמה ישראל הייתה במיקום טוב ביחס ל-OECD בתוצר לנפש והוצבה במקום ה-12 מתוך 38 מדינות, אך כשמתקננים את הנתונים לפי שווי כוח קניה דירוגה של ישראל יורד למקום ה-22 - ראייה ליוקר המחיה המאמיר. תקופת המלחמה דרדרה את ישראל למקום ה-24.
הפער המצטבר משנות המלחמה, בין הגירעון המתוכנן בשלוש השנים האחרונות לזה שהיה בפועל, עומד על 265 מיליארד שקל. באותן שנים יחס החוב תוצר של ישראל קפץ מ-60% ל-68.5% ושנת 2026 אמורה הייתה להתחיל מתווה של ירידה בו - אך באוצר מודים שספק אם לאור המלחמה באיראן הדבר יתאפשר.
באוצר ציינו ביחס למלחמה כי "כבר עכשיו ניכר שמבצע מעין זה יקשה מאוד על הממשלה לעמוד במטרותיה הפיסקליות". לכן ספק אם מגבלת ההוצאה העומדת על 659.9 מיליארד שקל, ותחזיות ההכנסה שעומדות על 575.3 מיליארד - ישארו רלוונטיות גם לאחר המלחמה שהחלה זה עתה.