בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu
שבוע המסחר בעולם החל בבוקר יום ב' עם דיסוננס חריג בין המתרחש בבורסה בתל אביב לבין יתר השווקים. הטריגר להשלכות אמנם זהה, המתקפה הישראלית־אמריקאית באיראן, אך התגובה שונה בתכלית. בעוד שהבורסה המקומית עלתה בצורה חריגה והשקל מתחזק מול הדולר והמטבעות הזרים, ברחבי העולם והמזרח התיכון נרשמות ירידות חדות.
● למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה
● "עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו
הטריגר המרכזי הוא מחיר הנפט, שקפץ עם פתיחת המסחר לרמה של כ־80 דולר לחבית מסוג ברנט - עלייה יומית של יותר מ־8%. לשם השוואה, רק לפני חודש המחיר היה נמוך בכ־20% ועמד על 65 דולר. עלייה משמעותית במחיר הנפט מציפה מחדש את החשש מאינפלציה כתוצאה מהתייקרות האנרגיה. בשווקים זוכרים היטב כיצד ב־2022 נרשמה דינמיקה דומה, לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.
לצד החוזים בוול סטריט והבורסות באירופה שנצבעו אדום, השווקים במזרח התיכון חטפו מכה כואבת במיוחד. כך למשל, מדד BIST 100 באיסטנבול צנח בפתיחה ביותר מ־5%, לפני שתיקן מעט לירידה של כ־2.5%.
בערב הסעודית המסחר נפתח כבר ביום ראשון, וגם שם נרשמה צלילה של 5% במדד הדגל TASI ולאחר מכן התמתנות לירידה של כ־2%. ביום המסחר השני נרשמה יציבות. בצל הירידות ביומיים האחרונים, הבורסה הסעודית נמצאת פסע מנקודת שפל שלא הייתה בה קרוב לשנתיים.
במקרה של ערב הסעודית, היא לכאורה אמורה ליהנות מעלייה במחיר הנפט בשל היותה מפיקה משמעותית, אך התקיפות האיראניות על הממלכה, ועל מדינות המפרץ בכלל, מדאיגות את המשקיעים. מניות הבנקים, התעשייה והצריכה והקמעונאות מובילות את הירידות. מניות האנרגיה לעומת זאת מציגות חסינות, כשהדוגמה הבולטת היא מניית ענקית הנפט עראמקו שקפצה מתחילת השבוע ב־4%.
הבורסות שלא נפתחו וזו שדווקא קפצה
באיחוד האמירויות נקטו צעד חריג וסגרו את הבורסות בדובאי ואבו דאבי, ששווי החברות הנסחרות בהן עומד לפי בלומברג על 1.1 טריליון דולר, למשך יומיים. זאת, בשל חשש מקריסה בצל מאות המתקפות האיראניות. בכווית, שם מתקיים בשגרה מסחר גם בימי ראשון, סגרו גם הם את הבורסה בתחילת השבוע, אך ביום שני המסחר חזר עם ירידות שערים של כ־2% במדדים המובילים.
מי שחריגה בנוף ומציגה עליות שערים היא הבורסה של עומאן, חרף המתקפה המפתיעה יחסית של איראן גם נגדה. מדד MSM 30, שכולל את 30 החברות הגדולות, טיפס ביותר מ־1%. הסיבה העיקרית לכך היא הזינוק במחיר הנפט שמסייע למניות האנרגיה והתעשייה במדינה.
במבט על, המכנה המשותף של הבורסות באזור הוא שמניות הפיננסים חוטפות, בעוד שמניות האנרגיה יציבות יותר ומקבלות רוח גבית מהעלייה החדה במחיר הנפט.
שבוע המסחר בעולם נפתח בירידות שערים מסביב לגלובוס, מאסיה ועד אמריקה. הבורסות באסיה נסגרו במינוס 1%-2%, וגם בבורסות הגדולות באירופה נרשמות ירידות בשיעורים דומים. בארה"ב, החוזים העתידיים מאותתים שגם בוול סטריט המסחר צפוי להתאפיין במגמה שלילית.
לצד העלייה במחיר הנפט, קפץ מחיר הזהב בכ־3% לרמה של יותר מ־5,400 דולר לאונקייה. העלייה אך טבעית, שכן הזהב נחשב למקלט הבטוח האולטימטיבי מפני זעזועים.
הדיסוננס בין ישראל ליתר השווקים
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים וראש מכון IREES במרכז האקדמי פרס, מתייחס לדיסוננס הגדול בין ישראל ליתר השווקים, ומסביר מה במיוחד מדאיג את המשקיעים.
"נדרשת צניעות וזהירות בניסיון להסביר את מגמות מדדי המניות בטווח הקצר. עם זאת, ברור שעבור ישראל מהלך הפתיחה של המלחמה בחזית משותפת עם ארה"ב, כולל החיסול המהיר של חמינאי ובכירים אחרים בשלטון האיראני, מהווה חדשות טובות מאוד, עם פוטנציאל חיובי עבור המשק הישראלי ואזרחי המדינה. שווקים פיננסיים מגיבים לניוז, ואלה החדשות הרלוונטיות מסוף השבוע", הוא אומר.
ומה באשר לשוקי ההון בחו"ל, היכן שהמגמה המסתמנת היום היא שלילית? האם מה שרואים מכאן שונה ממה שרואים משם?
"עיקר הדאגה של משקיעים גלובליים עתה הוא שיבוש בשוקי האנרגיה ובשרשרת האספקה העולמית, בעיקר על רקע החסימה של מיצרי הורמוז. ברמת המאקרו, בטווח הקצר מדובר בזעזוע בצד ההיצע שמזכיר את תופעת הסטגפלציה. כלומר, לחץ להאצה באינפלציה תוך התכווצות של הצמיחה הריאלית".
אם כך הדבר, כיצד זה עשוי להשפיע על מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים, ובישראל בפרט?
"מבחינת הבנק הפדרלי, זעזוע היצע רק יגביר את הדילמה בין שמירה על הריבית הנוכחית במטרה לבלום עלייה אפשרית באינפלציה לבין הפחתת הריבית לעידוד הפעילות והתעסוקה. חשוב גם להזכיר שבחודש מאי ייכנס קווין וורש לתפקיד היו"ר החדש של הפד, דבר שמוסיף אי-ודאות. אשר לבנק ישראל, קשה לראות שינויים במדיניות כל זמן שהמערכה תימשך. בסך הכול, אני מאמין שבתנאים החדשים בנקים מרכזיים יעדיפו להמתין תקופה ארוכה יותר עד להפחתה הבאה בשערי הריבית".