גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

8:30

1. שוק המניות

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב, לרגל חג פורים. החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים הבוקר בירידות של עד 1%, אחרי שאתמול הבורסה בניו יורק ננעלה במגמה מעורבת.

בורסות אסיה נסחרות הבוקר במגמה שלילית, כאשר ירידות חדות נרשמות בטוקיו ובסיאול. מדד הקוספי צונח בכ-7.2%, לאחר שהבורסה בדרום קוריאה חזרה מיום חג, הניקיי נופל בכ-3.3%, ההנג סנג מאבד מערכו כ-1.1% ומדד שנגחאי יורד בכ-1.5%.

הירידות בדרום קוריאה מגיעות לאחר רצף עליות מרשים במיוחד בבורסה במדינה, שעלתה בשיעור של כ-40% מתחילת השנה הנוכחית, ורק בשבוע שעבר חצתה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות. את הירידות הובילו מניות השבבים סמסונג אלקטרוניקס ו-SK Hynix, עם ירידות של מעל 6%, אם כי המניות הביטחוניות זינקו, לעתים בשיעורים דו־ספרתיים.

מחירי הנפט ממשיכים לטפס הבוקר, לאחר שאלו זינקו במעל 7% ביום המסחר החולף, בין היתר, על רקע הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי עומד כעת על כ-72.7 דולר, בעוד מחיר נפט מסוג ברנט עומד על קצת מתחת לרף ה-80 דולר לחבית (ראו הרחבה תחת סעיף 4).

אתמול, הבורסה בתל אביב הגיבה לראשונה למבצע הצבאי נגד איראן, "שאגת הארי", אליו יצאה ישראל יחד עם ארה"ב בבוקר יום שבת. יום המסחר נפתח בעליות חדות, ולבסוף הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים - מה שמסמן כי המשקיעים סבורים שמפלס הסיכון של ישראל ירד לאור הישגי המלחמה עד כה.

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% וחצה לראשונה את רף ה-4,300 נקודות - השיא ה-20 שלו מתחילת השנה. מדד ת"א 90 קפץ בכ-5.1% ורשם את היום החזק ביותר שלו מאז מגפת הקורונה ב-2020. מדד ת"א 125 טיפס בכ-4.7% ורשם את השיא ה-19 שלו מתחילת השנה. בבורסה לניירות ערך ציינו כי "מחזורי המסחר בשוק המניות עמדו על כ-8.6 מיליארד שקל - מחזור שיא בימים ללא פקיעה חודשית וללא עדכון מדדים". במקביל, השקל התחזק מול הדולר במהלך יום המסחר בכ-1.5%, לרמה של 3.08 שקלים.

את העליות החדות הוביל מדד ת"א־נפט וגז, שהמריא בכ-9.3%, על רקע הזינוק במחירי הנפט בעולם, כאשר המניות שבלטו לחיוב במיוחד הן תמר פטרוליום , ניו-מד ונאוויטס . העליות באו על רקע הזינוק החד שנרשם במחירי הנפט בעולם, בין היתר, בשל החסימה החלקית של מיצרי הורמוז.

מדד הביטוח היה השני החזק ביותר אתמול, עם עלייה של כ-8.5%. העליות בבורסה מנפחות את שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל של חברות הביטוח; העובדה שהמדינה מכסה נזק לרכוש כתוצאה ממתקפות הטילים, משדרגים את סיכויי החברות הללו לשפר את תוצאותיהן.

מדד המניות הביטחוניות, שנוטות לרשום ביצועי־יתר בעתות מלחמה, זינק בכ-6.8%, עם עליות בולטות במניות נקסט ויז'ן , מנועי בית שמש , אלביט מערכות וארית תעשיות . מדד הבנייה הגיע מעט אחריו, עם זינוק של כ-6.7%, בין היתר, על רקע הבנייה מחדש שתידרש בעקבות המלחמה. מניות שבלטו לחיוב במדד הן אאורה , אפריקה מגורים , דמרי ושיכון ובינוי , כאשר בין הבודדות שסיימה את היום בטריטוריה שלילית היא דניה סיבוס , על רקע דוחות מעורבים שפרסמה.

מניית אל על , שכלל טיסותיה בוטלו עד לפתיחה מחדש של המרחב האווירי, הייתה החלשה ביותר אתמול במדד ת"א 125, עם ירידה של קרוב ל-5%. זאת, על אף שהמלחמה עשויה לצמצם שוב את התחרות בנתב"ג מכיוון חברות התעופה הזרות.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי־טפחות אמר לגלובס כי "העליות הגיעו לאחר שביום ראשון, היה לסוחרים זמן לבחון את תחילת המבצע ואת מידת הצלחתו". להערכתו, "יש כאן 'הימור' של השוק לגבי השגת התוצאה הסופית - הוצאת איראן מהמשוואה. הן משקיעים מקומיים והן זרים מבינים שמדובר במכשול הגדול ביותר בדרך להשגת שקט במזרח התיכון". מנחם הוסיף כי "העליות משקפות את התוצאה הרצויה, שאם אכן תושג מצדיקה עליות חדות בהרבה. עדיין, אין ללמוד מכך לגבי הימים הבאים. תרחיש של תנודתיות ותגובתיות לאירועים נראה, בינתיים, סביר יותר מעליות מתמשכות. נחוצה זהירות - אולי דווקא בשל עוצמת התגובה הראשונית. השוק מגלם כיום את התוצאה, אך לאו דווקא את הדרך אליה".

גם בפסגות קראו לשמור על זהירות. בעוד שבבית ההשקעות ציינו כי תרחיש שבו מותו של חמינאי יביא לנפילת המשטר האיראני כנראה "לא מתומחר מספיק", לדבריהם עדיין מדובר "רק בתרחיש אחד מני רבים. לצערנו, מהפכות לא מתרחשות כל כך מהר ובטח לא באופן מסודר ונקי, ולכן גם אם השווקים יעלו בימים הבאים על רקע התוצאות, כדאי להמשיך לנהוג בזהירות, שכן דברים יכולים להשתנות מהר ולא מעט מהתרחישים החיוביים כבר מתומחרים כנראה".

האם המשקיעים הישראלים אופטימיים מדי? אלכסי זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ממיטב אמר כי השוק "מעתיק" את התרחיש של המלחמה הקודמת עם איראן. "המשקיעים לוקחים הנחה שיכולה לא לעמוד במציאות", הוא אומר. "אף אחד לא יודע אם המבצע הזה יסתיים בתוך 12 יום (כמו 'עם כלביא'). יכול להיות שזה לא ייגמר ככה. נראה שבשוק מהמרים קצת".

גם שחר כהן, מייסד ומנכ"ל לוסיד קפיטל, המנהלת קרנות להשקעה בטכנולוגיה, הזהיר כי "אם המשטר באיראן לא יפול, הבורסה בתל אביב נסחרת במכפילי שיא בכל סקטור, ומחכה לה משבר בשוק הנדל"ן המניב והנדל"ן למגורים".

הבורסה הישראלית זינקה בניגוד למרבית השווקים בעולם, כאשר הבורסות המרכזיות באסיה ובאירופה סיכמו את יום המסחר החולף בירידות חדות. באסיה, הבורסות בטוקיו ובהונג קונג ירדו בכ-1.3% ובכ-2.1%, בהתאמה; באירופה, בורסת פרנקפרט נפלה בכ-2.4%, הבורסה בפריז איבדה מערכה כ-2.2% ובורסת לונדון ירדה בכ-1.2%.

הבורסה בניו יורק הפתיעה לחיוב והגיבה למבצע הצבאי נגד איראן פחות בחריפות ממה שניתן היה לצפות. על אף שהמדדים המובילים פתחו את היום בירידות חזקות למדי של מעל 1%, הנאסד"ק טיפס בכ-0.3%, ה-S&P 500 ננעל ביציבות והדאו ג'ונס ירד בכ-0.2% בלבד. במקביל, הדולר התחזק ברחבי העולם, הביטקוין התאושש והתקרב לרמת ה-70 אלף דולר, מחיר הזהב טיפס ותשואות האג"ח הממשלתיות קפצו בחדות (ראו הרחבה מטה).

המלחמה נגד איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה. נזכיר כי בארה"ב, המבצע מהווה הפעולה הצבאית האמריקאית הרחבה ביותר מאז הפלישה לעיראק ב-2003. העלייה באי‏־הוודאות הגאופוליטית מצטרפת למספר חששות המכבידים על השווקים לאחרונה, ביניהם: פגיעה של ה-AI במודלים העסקיים של החברות, הערכות שווי מתוחות עד הקצה בשוק המניות, אינפלציה "דביקה" שמרחיקה הורדת ריבית של הפדרל ריזרב (ועשויה להחריף בעקבות זינוק במחירי הנפט), וכן החוב הממשלתי התופח.

מניות של חברות אנרגיה כמו שברון ואקסון מובייל רשמו אתמול עליות, על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם, לצד מניות ביטחוניות כמו נורת'רופ גרומן , לוקהיד מרטין ו-RTX. גם מניית אלביט מערכות חצתה לראשונה את רף ה-800 דולר למניה וטיפסה לשיא חדש של כל הזמנים.

מניות מרכזיות בתחומי השבבים וה-AI התאוששו, ביניהן אנבידיה , מיקרוסופט , פלנטיר , מטא ואורקל . מנגד, אמזון , אלפאבית (גוגל) , AMD , ברודקום ו-TSMC נסחרו בירידות. גם סקטור התוכנה התאושש, לאחר הלחצים הכבדים שספג לאחרונה בשל זעזועי ה-AI בשווקים: קרן הסל iShares Expanded Tech-Software Sector עלתה בכ-1.5%.

פלנטיר הייתה אחת המניות בעלות הביצועים החזקים ביותר במדד ה-S&P 500 אתמול. ב-CNBC דיווחו כי ההכנסות מארה"ב היוו כ-41% מהמכירות של החברה ברבעון הרביעי, וכי אלו צפויות לצמוח בעקבות הגידול בהוצאות הביטחון של אמריקה.

מניית ברקשייר האת'וויי , חברת ההחזקות של וורן באפט, בלטה לשלילה וירדה בקרוב ל-5%, לאחר התוצאות הכספיות שפרסמה החברה ביום שבת. הרווח התפעולי של החברה נחתך בכמעט 30% ברבעון האחרון של השנה, שהיה גם הרבעון האחרון של באפט כמנכ"ל, שכיהן בתפקיד במשך 60 שנה. הרווח התפעולי עמד על 10.2 מיליארד דולר ברבעון, לעומת 14.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל.

לקראת סיום יום המסחר, הדיווחים על חסימת מיצרי הורמוז בידי איראן הכבידה מעט על המדדים המובילים (ראו הרחבה תחת סעיף 3).

בבלומברג דיווחו אתמול כי אסטרטגים של בנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שפריצת הקונפליקט במזרח התיכון לא צפויה לשנות את העמדה השורית שלהם לגבי שוק המניות האמריקאי, למעט במקרה של זינוק חד ומתמשך במחירי הנפט. "אלא אם מחירי הנפט יזנקו באופן משמעותי מבחינה היסטורית ויישארו גבוהים, האירועים האחרונים אינם צפויים לשנות את העמדה השורית שלנו לגבי שוק המניות האמריקאי ב-6 עד 12 החודשים הקרובים", כתב הצוות בהובלת מייק וילסון בהודעה ללקוחות.

אסטרטגים של בנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן, בהובלת מיסלב מטג'קה, ציינו כי בעיניהם, ההסלמה הגאופוליטית הנוכחית צפויה להוות בסופו של דבר הזדמנות קנייה בשוקי המניות, מכיוון שהנתונים היסודיים של השוק נותרים חיוביים.

מנגד, לורי קלווסינה מ-RBC Capital Markets, אמרה לבלומברג כי על המשקיעים להיזהר ממתן תשומת לב רבה מדי למחקרים המציעים לקנות מניות תמיד לאחר קונפליקטים גאופוליטיים. היא הזהירה כי הראיות להתאוששות בשווקים לא תמיד משקפות את הסיכונים הכרוכים במלחמות נרחבות יותר.

2. שוקי האג"ח

עוצמת האופטימיות של המשקיעים בהחלט התבטאה בשוק החוב. אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים עלתה ב־0.5% וגילמה תשואה לפדיון של 3.78%. רק בספטמבר האחרון, טרם ההסכם להשבת החטופים מעזה, נסחרה האגרת בתשואה לפדיון של 4.2%. מאז התשואה ירדה, מה שמגלם ירידה במפלס הסיכון. וכך למרות שהחוב הממשלתי צפוי לגדול בשל הוצאות המערכה הנוכחית, שיצריכו יותר גיוסי אג"ח מדינה, המשקיעים מסתכלים על התמונה הרחבה יותר; ואולי גם מעריכים שבשלב מסוים ולא רחוק מדי בנק ישראל יחזור להפחית את הריבית.

בבורסה לניירות ערך ציינו כי "יום ירוק נרשם גם בשוק האג"ח, כשמדד תל בונד 20 עלה ב-0.51% ומדד תל גוב עלה בכחצי אחוז. מחזור המסחר בשוק האג"ח הממשלתי, כולל מק"מ, היה אדיר ועמד כ- 12.5 מיליארד שקל, כשמתוכם כ-5.9 מיליארד במק"מ. מחזור המסחר בשוק האג"ח הקונצרני עמד על כמיליארד שקל, כשהפעילות הערה בשוק האג"ח מגיעה על רקע ציפיות גוברות להפחתת ריבית, תיאבון גובר לסיכון וירידה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל. כל זה קיבל ביטוי וביקושים חזקים בהנפקות שהיו היום באג"ח הממשלתי והמק"מ".

תנועה חדה הורגשה גם בשוק החוב האמריקאי, שם נרשמה ירידה חדה במחירי האג"ח הממשלתיות ועלייה בתשואות, על אף שהאג"ח לרוב משמשים כנכס "מקלט בטוח". התשואה לעשר שנים עלתה בכ-9 נקודות בסיס לרמה של כ-4.05%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה בכ-10 נקודות בסיס לרמה של כ-3.48%. ככל הנראה, הירידה נובעת מכך שהמשקיעים רואים בהתפתחויות הביטחוניות ככאלו שמרחיקות הורדות ריבית נוספות של הפדרל ריזרב בטווח הזמן הקרוב.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

השקל התחזק אתמול בכ-1.5% מול הדולר לשער חליפין של 3.08 שקלים, כתוצאה מאופטימיות של המשקיעים באשר לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. הבוקר, השקל נחלש קלות מול הדולר.

בבנק דיסקונט ציינו אתמול כי "בבחינת המצב הנוכחי, מודל לטווח קצר שלנו מצביע כי ללא הפתעות שליליות במלחמה וללא היחלשות חדה של מדדי המניות בעולם או מגמה גלובלית קיצונית, הערך ההוגן של הדולר-שקל עומד על כ-3.1 - כלומר, כבר קיים לחץ להתחזקות של השקל מול הדולר. מודל אחר לטווח בינוני, בדומה למודל שהציג בנק ישראל מצביע על דולר-שקל ברמה של כ-3.

"לפי גרסה מורחבת שלנו למודל זה, הערך ההוגן של הדולר-שקל עומד אפילו על רמה נמוכה יותר של כ-2.7. אנו נזהרים מלומר שהדולר-שקל יגיע לרמות אלו והמציאות עשויה כמובן להיות שונה מהמודלים, אך בהחלט כיוון הלחץ המבני לגבי השקל הינו כלפי מטה, כלומר התחזקות של השקל בטווח הקצר ובטווח הבינוני הארוך.

בדיסקונט סיכמו: "בשורה התחתונה, אנו ממשיכים לצפות כי בלא תרחיש של הרעה ביטחונית מהותית ומתמשכת - בסוף 2026 השקל יהיה חזק יותר בהשוואה לרמתו הנוכחית. אם יתממש תרחיש של חילופי שלטון באיראן לשלטון פרו מערבי , שישרור לאורך זמן, פוטנציאל ההתחזקות של השקל יהיה חזק עוד יותר".

מחירי הנפט ממשיכים לטפס הבוקר, לאחר שאלו זינקו במעל 7% ביום המסחר החולף, בין היתר, על רקע הודעת איראן על חסימת מיצרי הורמוז. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי עומד כעת על כ-72.7 דולר, בעוד מחיר נפט מסוג ברנט עומד על קצת מתחת לרף ה-80 דולר לחבית.

אנליסטים הציגו בימים האחרונים מספר תחזיות בהקשר זה: סול קבוניק, ראש מחלקת מחקר האנרגיה ב־MST Marquee, אמר ל־CNBC כי במקרה קיצוני של שיבוש המעבר בהורמוז "מדובר באירוע שיהיה גדול פי שלושה בחומרתו מהחרם הערבי ומהמהפכה האיראנית בשנות ה־70. הוא עשוי להזניק את מחירי הנפט לסכום תלת־ספרתי - מעל מאה דולר לחבית - ולהחזיר את מחירי הגז הטבעי לשיא שנרשם בפלישה הרוסית לאוקראינה".

אלכס זבז'ינסקי ממיטב אמר לגלובס בתחילת השבוע כי "השאלה הגדולה היא כמה זמן זה יימשך. אם יסגרו את המיצרים לגמרי, ברור שזה גדול. אבל אם זה רק כמה ימים, זה פחות דרמטי. וכמובן הכל תלוי בתרחיש שהשווקים יגלמו".

נורברט רוקר מבנק יוליוס בר, ציין כי "השלכות העימות על הכלכלה העולמית תלויות בזרימת נפט וגז דרך מצר הורמוז. התרחיש המפחיד ביותר אינו סגירת המצר, אלא פגיעה משמעותית בתשתיות הנפט והגז המרכזיות באזור", הוא מסביר. רוקר הוסיף כי מניסיון, "תרחיש הבסיס שלנו הוא של זינוק קצר מועד אך חד במחירי הנפט והגז. הסחר היוצא מהמפרץ הפרסי צפוי להישאר משותק ימים או שבועות, אך הדבר אינו מאיים על אספקת הנפט והגז". לכן, ביוליוס בר "שומרים על גישה ניטרלית כלפי הנפט, אך מעלים את יעד המחיר ל־3 חודשים ומשדרגים את התחזית לגז באירופה לניטרלית.

מחיר הזהב יורד קלות הבוקר, אחרי שאתמול עלה מעל רף ה-5,300 דולר, בעוד המשקיעים מחפשים להגביר את החזקותיהם בנכסי "מקלט בטוח". מחיר המתכת היקרה נע סביב מחיר של 5,310 דולר לאונקיה.

לאחר ההתאוששות שלו אתמול, מחיר הביטקוין נסחר הבוקר סביב 68 אלף דולר.

4. מאקרו

בקרב הכלכלנים ישנה הסכמה רחבה כי בנק ישראל צפוי להמתין עם הורדות ריבית נוספות בטווח הזמן הקרוב, ולפחות עד לסיום המערכה נגד איראן.

בבית ההשקעות פסגות ציינו כי "כל עוד המערכה נמשכת בנק ישראל לא יפחית כנראה את הריבית. המערכה באירן מגדילה את הסיכון האינפלציוני דרך מחירי האנרגיה ומחירי הטיסות ולכן, יחד עם סיכון אי הוודאות, אין שום סיבה שבנק ישראל ימשיך את תהליך הפחתות הריבית עד שהתמונה מתבהרת".

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי "השפעת המלחמה תוביל, מחד, לעלייה חדה יחסית בגירעון התקציבי ב-2026 ולפגיעה בצמיחת הכלכלה ברבעון הראשון (תלוי באורך המלחמה), אך ההיסטוריה מלמדת כי כלכלת ישראל יודעת להתאושש מהר ובחדות מאירועים ביטחוניים".

שפריר ציין כי "טרום המלחמה, נתוני סקר כוח האדם של חודש ינואר הצביעו על עלייה מחודשת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילאי 25-64 ל-81.5% (לעומת 81.1% בדצמבר ו-81.7% בנובמבר)... העלייה בשיעור ההשתתפות והערכתנו כי האינפלציה עשויה להפתיע כלפי מטה בפברואר יתמכו, להערכתנו, בהורדת ריבית בנק ישראל בסוף מרץ, בהנחה כי המלחמה תסתיים עד אז".

5. תחזית

בעוד שמרבית השווקים הגלובליים ספגו לחצים משמעותיים אתמול, על רקע פתיחת המבצע הצבאי נגד איראן, הבורסה בניו יורק נותרה כמעט ללא פגע. בעוד שחוסר־הוודאות נותר גבוה והחוזים העתידיים מצביעים על ירידות נאות בפתיחת יום המסחר, אנליסטים ששוחחו עם מרקטוואץ' ניסו להסביר את התגובה המתונה של וול סטריט.

אחת ההשפעות המיידיות של המבצע נגד איראן הייתה הזינוק החד במחירי הנפט, שהוציא משיווי משקל את שווקי המניות בעולם. במרקטוואץ' מציינים כי סיבה משמעותית אחת לכך ששוק המניות האמריקאי הושפע פחות בחריפות, נעוצה בכך שארה"ב היא יצואנית נטו של אנרגיה מאז שנת 2019, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא טראמפ. בעקבות העלייה במחירי הנפט, סקטור האנרגיה של ה-S&P 500 זינק אתמול בכ-2% לשיא של כל הזמנים.

אריק וולרשטיין, אסטרטג שווקים ראשי ב-Clocktower Group, אמר למרקטוואץ' כי "אנחנו [ארה"ב] יצואנית נטו - אנחנו כמעט כמו מדינה החברה באופ"ק שמרוויחה ממחירי אנרגיה גבוהים. זה גם מגביל את התמסורת של מחירי האנרגיה הגבוהים אל אינפלציית הליבה".

וולרשטיין הוסיף כי איראן של 2026 אינה איראן של 2015 או אפילו של 2023, אז התרחשו בישראל אירועי השבעה באוקטובר. במרקטוואץ ציינו כי לאחר התכתשויות חוזרות ונשנות עם ארה"ב וישראל, יכולות ההגנה של איראן נשחקו, הסנקציות הכלכליות סייעו לשתק את כלכלתה ומחאות נרחבות, שדוכאו באכזריות על־ידי הממשל האיראני, תרמו לערעור היציבות במדינה. "זו כנראה הנשימה האחרונה בעבור הנוכחות האיראנית במזרח התיכון", אמר וולרשטיין.

מנכ"ל בנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן, ג'יימי דיימון, אמר אתמול כי הוא רואה סיכוי משמעותי לכך שהסכסוך במזרח התיכון עשוי להוביל בסופו של דבר לשלום בר־קיימא באזור, והוסיף כי השווקים הגיבו עד כה במתינות. בהתייחסו לפעולה הצבאית נגד איראן, אמר דיימון בראיון ל-CNBC כי "יש תקווה שזה עשוי להוביל לשלום ארוך וצודק במזרח התיכון. אני חושב שהסיכויים לכך גבוהים יותר. וכמובן, ככל שזה יקרה מוקדם יותר, כך ייטב. ואפשר לראות מה קורה בשווקים - זה לא דרמטי. הכלכלה לא מושפעת לעיתים קרובות מאירוע כזה, אלא אם כן הוא ממושך". עם זאת, הוא גם הזהיר בראיון עם בלומברג כי "ישנה הרבה אדישות בשווקים", וכי התפרצות אינפלציונית נותרת סיכון ממשי.

סיבה נוספת שצוינה במרקטוואץ' היא ההתאוששות שנרשמה במניות הטכנולוגיה אתמול, בעיקר בקרב שחקניות מפתח כמו אנבידיה , מיקרוסופט ופלנטיר , כאשר המשקיעים ניצלו את הטלטלה שנרשמה בימים האחרונים כדי "לקנות את הירידות". גם ב-CNBC ציינו אתמול את המגמה, שם נכתב כי "המשקיעים קנו הרבה ממניות של מובילות הטכנולוגיה של השוק השורי, כמו אנבידיה ומיקרוסופט - חברות עתירות במזומנים שיכולות להיות חסינות בפני השפעות המלחמה". ברשת העיתונות הכלכלית הוסיפו כי "ישנה היסטוריה המראה כי שוק המניות מצליח לרוב להתעלות מעבר לקונפליקטים גאופוליטיים".