רמי לוי / צילום: יונתן בלום
אחרי הקנס, מגיעה התביעה הייצוגית: בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר אתמול (שני) כי ניתן יהיה לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת רמי לוי שיווק השקמה בגין הטעות בדוחות הרבעון הראשון שלה ב-2023. הטעות תוקנה בדוחות הרבעון השני, והתביעה הוגשה בשל הנזק שנגרם, לכאורה, למשקיעים במניית החברה בעקבות הדיווח המקורי שהיה מוטעה.
● שאלות ותשובות | המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר
● המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז
הבקשה להכיר בתביעה נגד לוי כייצוגית הוגשה בספטמבר 2023 על ידי שרון צופין, בעל מניות בחברת הקמעונאות. במרכז הפרשה מצויים פרטים מטעים שנכללו בדוח הכספי של רמי לוי לרבעון הראשון של 2023, בו הוצג רווח כולל הגבוה בכ-44.5 מיליון שקל לעומת הרווח בפועל באותה תקופה. זאת, לאחר שחישוב הרווח לא לקח בחשבון חוב לספקים בגובה 59 מיליון שקל. בעקבות פרסום הדוח המוטעה עלתה מניית רמי לוי ב-4.2%.
לפי חוות דעת כלכלית שצירף צופין לבקשתו, המשקיעים שרכשו מניות רמי לוי לאחר פרסום הדוח לרבעון הראשון במאי 2023, והחזיקו בהן עד לפרסום הדוח שהציג מחדש את הנתונים באוגוסט אותה שנה, ספגו נזק בהיקף מצטבר של כ-19 מיליון שקל. עוד נטען בתביעה, כי רמי לוי בחרה לפרסם את תוצאות הרבעון השני 86 דקות אחרי שפרסמה את הטעות בנתוני הרבעון הראשון כדי לצמצם את הירידה במניית החברה ואת הנזק למשקיעים. כך, עם פרסום הטעות ירדה המניה ב-5%, אך בעקבות פרסום התוצאות לרבעון השני עלתה ב-3%.
עיצום כספי על החברה בגובה 1.4 מיליון שקל
בסיכומים שהגיש לביהמ"ש טוען צופין, כי "לולא זיהמה" רמי לוי את האירוע, "הייתה המניה יורדת הרבה יותר מכפי שירדה ומשקפת את הנזק האמיתי למי שרכש מניה על יסוד דיווח שגוי, ומצא עצמו מחזיק בה שעה שדבר הדיווח השגוי נודע ברבים". צופין הוסיף לטעון, כי בסיכומים שהגישה לביהמ"ש ניסתה רמי לוי לגמד את האירוע. סכום התביעה הוערך ביותר מ-2.5 מיליון שקל כדי שהיא תיכלל בסמכותו של ביהמ"ש המחוזי.
בהחלטתה לאשר את ניהול התביעה כייצוגית קבעה שופטת ביהמ"ש הכלכלי, חנה פלינר: "איני מקבלת כלל ועיקר את טענות המשיבים לפיהם הטעות התבררה באופן המחייב דיווח רק ביום 16.8.23 או ,17.8.23. טענה זו עומדת בניגוד לראיות שבתיק; בניגוד להודאת המשיבים בהליך המנהלי, שם הודה בהרל (סמנכ"ל הכספים - ע"ג) כי ביום 8.8.23 ידע על הטעות; בניגוד למבחני ההיגיון והשכל הישר".
עוד קבעה השופטת פלינר, כי "המשיבים כרכו את הפרסומים על מנת למתן את ירידות שער המניה. יש לראות בפרסום הדו"חות של הרבעון השני כאירוע מזהם".
החלטת ביהמ"ש לאשר את התביעה כייצוגית מגיעה אחרי שבאוגוסט 2025 אישרה ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך הסדר שבמסגרתו הוטל על החברה עיצום כספי בגובה 1.4 מיליון שקל בשל הטעות. על לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, הוטל קנס אישי בגובה 250 אלף שקל ועל סמנכ"ל הכספים, עופר בהרל, הוטל קנס בסך 200 אלף שקל וכן מניעת כהונה בפועל למשך שנה, אשר לא תאפשר לו לשמש כנושא משרה בגוף מפוקח בתקופה זו.
לפי רשות ניירות ערך, השפעת הטעות בדוחות הכספיים לרבעון הראשון הייתה כ-13.3% מהרווח הגולמי, כ-65.4% מהרווח הנקי וכ-7.8% מהונה העצמי של החברה. לעמדת הרשות, מדובר היה בטעות מהותית ביותר בדוחות הכספיים, "בפרט לאור העובדה שסעיף הרווח הוא אחד הסעיפים המהותיים ביותר בדוחות, על אחת כמה וכמה בתאגיד שעיקר עיסוקו הוא בתחום המסחר הקמעונאי, תחום שמעצם טיבו וטיבעו נמדד בראש ובראשונה ברווחיותו".
על רמי לוי עצמו הוטלה במסגרת הסדר האכיפה אחריות פיקוחית להפרות. רשות ני"ע קבעה, כי לוי לא נקט את כל האמצעים הסבירים למניעת ההפרות ולא מימש את חובתו כמנכ"ל החברה לפקח על התנהלותה. לוי גם התרשל בכך שלא וידא כי נהלי החברה והבקרות יזהו וימנעו את הטעות בדיווח זו, ולא לקח חלק בתהליכים שנועדו להבטיח זאת. עוד עמדו ברשות על כך שלוי חתם על הצהרת מנהלים לפיה "וידאתי קביעתם וקיומם של בקרות ונהלים תחת פיקוחי", למרות שכלל לא היה מעורב בגיבוש תהליכי הפיקוח.
לוי טען כי הוא הסתמך על מומחים בעלי שם לניהול החברה, אך ועדת האכיפה דחתה את הטענות. "בעל שליטה בחברה ציבורית שבחר לשמש כמנכ"ל, ובמיוחד בחברה בסדר גודל של חברת רמי לוי שיווק השקמה, חייב להיות בקיא בכל שרשרת הערך של החברה, וחייב להיות בעל ידע פיננסי וחשבונאי תואם להבנת כלל התהליכים בחברה על בוריים", קבעה הוועדה בראשות השופטת בדימוס בלהה כהנא, אשר אישרה את הסדר האכיפה ואת העיצומים הכספיים.
"מנכ"ל המאציל סמכויות אינו פטור מאחריות"
הוועדה הוסיפה כי אין בהישענות על מומחים כדי לפטור את המנכ"ל מלערוך בקרות מושכלות מתוך בקיאות וידע. "מנכ"ל המאציל סמכויות אינו פטור מאחריותו, והוא נדרש לפקח ולהבטיח קיומן של בקרות על כל תחומי הפעילות של החברה, לרבות אלה שאינם בליבת התמחותו", נקבע.
עוד הדגישה הוועדה כי מי שבחר לגייס כספים מן הציבור חייב לנהוג במשנה זהירות, וסטנדרט הזהירות המצופה בשימוש של כספי אחרים הוא ברף הגבוה. לפי ההחלטה, הטעות בדוחות הכספיים הייתה מהותית וחמורה, והיה ניתן למנוע אותה לו היו קיימים בחברה אמצעי בקרה מתאימים. "מדובר בכשל ניהולי", נכתב בהחלטתה של ועדת האכיפה.
לוי אמנם חתם על הסדר האכיפה אך הבהיר כי הכשל לא נגרם על ידו וכי אף היה הראשון לזהות את החריגה ברווח הגולמי. למעשה, לוי הוא זה שפנה אל בהרל והסב את תשומת לבו לכך שמדובר ברווח חריג, שאינו מתאים לחודש מרץ בו מעניקה הרשת הנחות לקראת פסח. בהרל לא הצליח לתפוס את האחראי על איסוף המידע מהספקים ולוודא מולו כי הנתונים מעודכנים לפני שהם שולבו בדוח. ועדת האכיפה החמיאה ללוי על כך שזיהה את התקלה ואף הדגישה כי הטעות לא נועדה להפיק רווח.
בדיווח לבורסה הגיבה רמי לוי לאישור התביעה כייצוגית וכתבה כי "להערכת החברה הינה אוחזת בטענות הגנה טובות בכלל וביחס לסכומה של הבקשה בפרט. מכל מקום, אין המדובר בסכום המהותי לחברה".