גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma
החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

המלחמה נגד איראן עומדת להשלים את השבוע הראשון שלה, ואחד מהמאפיינים הבולטים בה היה חוסר התפקוד של "טבעת האש", אותה ראו האיראנים בחזונם ככלי שיכריע את מדינת ישראל. חמאס כבר לא בסיפור, וגם לא אסד; לחיזבאללה לקח מספר ימים עד שהצטרף למערכה, ככל הנראה כתוצאה מהמכות שספג במהלך מלחמת חרבות ברזל, ואילו מי שאמורים להיות הרכיב הדרומי של הטבעת, הח'ותים - רק שחררו הצהרה, כי יחסמו מחדש את מיצרי באב־אל־מנדב בקצה הדרומי של הים האדום, וכי הפסקת האש עם ישראל הסתיימה. בפועל - הם לא עשו דבר עד כה.

לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?
מתי ואיך תסתיים המלחמה: המומחה לענייני איראן שמנסה להעריך
האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה
"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

רטוריקה אנטי־ישראלית

אז איך מוסברת השתיקה שלהם? ומדוע טרם הצטרפו למלחמה הנוכחית? ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מסבירה: "אתה מדבר על 2 דברים: הראשון שתיקה והשני חוסר פעילות. אז חוסר פעולה זה נכון, אבל מבחינה תקשורתית הם בכלל לא שותקים, לפחות לא ברשתות שלהם. לא ב'אל מסירה' ולא ברשתות אחרות שמזוהות עם החיזבאללה. הם מדברים - והרבה. אגב, גם בזמן שהם שומרים על שקט ביחס אלינו ברטוריקה, הם כל הזמן עוקבים בדריכות אחרי המצב כאן ומול איראן; מדברים הרבה במונחים של תוקפנות אימפריאלית ציונית על איראן ועל מדינות אחרות, מדברים על הרס וחורבן שמפיצים האמריקאים והציונים, שפוגעים גם במדינות המפרץ. הנרטיב הוא, שיש איזשהו ניסיון אמריקאי וישראלי לדחוף את מדינות המפרץ למלחמה. הם לא תמיד מתייחסים למעשים של איראן, אלא מדגישים שייתכן שדוחפים גם את איחוד האמירויות וגם את סעודיה למערכה הזאת, שלא בטוח שתשרת את האינטרסים שלהן. הרטוריקה מאוד פרו־איראנית, פרו־חיזבאללה, אנטי־ישראל, אנטי־ארה"ב".

ומה לגבי חוסר הפעילות?

"העובדה שהם לא הגיבו בפעולות מעשיות מתאימה למערכת היחסים שלהם עם איראן מלכתחילה. הם לא פרוקסי במובן שבו אנחנו חושבים על חיזבאללה בלבנון, יש להם מערכת יחסים אחרת עם האיראנים ונדמה לי שגם האיראנים ערים למגבלות המחויבות או השותפות שלהם עם החות'ים, וראינו את זה היטב במלחמת 12 הימים. אז התגובה הח'ותית הייתה די מינורית. היו כמה שיגורים לכאן, ונדמה לי שזה היה יותר איזשהו מס שפתיים לתפקיד שלהם במסגרת ציר ההתנגדות ולא יותר".

מצד שני הם גם התמידו בשיגורים והוכיחו אמינות בהצהרותיהם.

"אני מסכימה איתך, ואם הם יחליטו להיכנס למערכה, הם כנראה גם יודיעו. אבל נדמה לי שהם עוקבים בזהירות אחר מה שנעשה, משבחים מאוד את האיראנים, עם הרטוריקה הביקורתית הרגילה כלפי ארה״ב וישראל, אליה מתלווה ביקורת גם כלפי סעודיה ואיחוד האמירויות.

"זו דרך פעולה שתואמת גם את מערכת היחסים שלהם עם איראן ואת העובדה שהם בראש ובראשונה מבקשים להביא לידי ביטוי את האינטרסים שלהם בתוך תימן ובאזור, וגם את העובדה שמלכתחילה הם מסגרו את המעורבות שלהם במלחמת חרבות ברזל וגם את התפקיד שלהם בתוך ציר ההתנגדות, כחלק מהמשולש הזה של תימן־עזה־ישראל וארה"ב, מול אותה תוקפנות מערבית שעובדת בשירות ישראל או פרויקט אימפריאלי מערבי חדש ישן, והם מאוד עקביים בכך. אז גם הסגירה של מצרי באב־אל־מנדב וגם התקיפות אותנו, את ארה"ב ואת בריטניה (דרך הקואליציה הימית שהם הקימו) - כל אלה היו בתוך המתווה שהם יצרו. אם ארה"ב תקפה אותם או פגעה במרחב האווירי שלהם או במרחב הימי שלהם, אז הם הגיבו.

"זה פסק, לאחר שטראמפ ניסה להציג את זה (הפסקת התקיפות האמריקאיות על הח'ותים במאי שנה שעברה, א"מ) כאיזשהו הסכם אליו הגיעו שני הצדדים, אבל כשקראת את התקשורת הערבית הבנת יפה מאוד - שהם מצידם לא דיברו, לא שוחחו ולא הגיעו להבנות. הם הצהירו, שיגיבו לתוקפנות האמריקאית כלשונם, רק אם אלה יחצו קווים אדומים ונותרו עקביים בכך".

נשענים יותר על סין

אם כך, לא מדובר בפרוקסי כמו חיזבאללה, אסד והמיליציות העיראקיות.

"המקרה של הח'ותים הוא מקרה אחר מראשיתו. זו קבוצה שניהלה במשך שנים מאבק נגד השלטון, כנראה עם מעט מאוד סיוע איראני, אם בכלל. לאורך כל מערכת היחסים שלהם עם איראן, שהחלה להתגבש מ־2009־2010, היה מודל של ברית או של שיתוף פעולה מאשר של פרוקסי. נכון שהחות'ים בנו את העוצמה הצבאית שלהם בסיוע איראן, אבל בצד זה, הגדרת החברות שלהם בציר ההתנגדות וגם הסטטוס שלהם כפרוקסי אינה נכונה. זה לא פרוקסי במובן שבו אנחנו חושבים על הזרועות או על הקבוצות האחרות ששירתו את איראן, וזו נקודת המוצא. לפיה ניתן להבין גם את ההשתתפות המינורית במלחמת 12 הימים, ואת ההתנהלות שלהם, לפחות עד עכשיו".

מה יטה את הכף

אם חיסול חמינאי והפצצות איראן לא גרמו להם להילחם, מה כן עלול לדחוף אותם לעשות זאת?

"אני חושבת שאם יהיה משהו שיניע אותם לפעול או לשנות את הקו שהנחה אותם עד עכשיו, זה מהלך התקפי בתימן מצד ישראל או ארה"ב, שיביא אותם לפעול להגנה עצמית, או סיטואציה בתוך תימן שתשנה את מאזן הכוחות ותהפוך את ההחצנה של הפעולות הצבאיות שלהם למשהו שישתלם להם מבית.

"קשה לי גם לראות כיצד איום מצד איראן ידחוף אותם לפעולה, כי איראן גם הפכה להיות קצת פחות אטרקטיבית בשבילם מבחינת הסיוע שהיא נתנה עד כה. בכל מקרה ההישענות שלהם בתקופה האחרונה היא על סין למשל לצורך רכיבים של אמצעי הלחימה, וגם הייצור המקומי שלהם מתגבר והולך.

"בנוסף, הם בוודאי חוששים גם מתגובה סעודית או אמירתית. ראינו מה קרה בסוף דצמבר ותחילת ינואר (ערב הסעודית תקפה שיירות נשק ששלחו האמירויות למליציות הבדלניות בדרום, ה־STC, ונימקה זאת באיום על ביטחונה הלאומי, א"מ), היה נדמה אז כאילו סעודיה ואיחוד האמירויות ממש על סף מלחמה בדרום תימן. אני חושבת שזה הפתיע את החות'ים כי הם התרגלו להתנהל עם הסעודים בצורה מאוד אחרת. לכן, אני סבורה שהם גם יהיו זהירים בתגובה שלהם עכשיו. סעודיה של היום אינה סעודיה שניהלה איתם את משא ומתן מאוד מתפשר ומאוד נוח מבחינתם מאז אמצע 2022. לבסוף, הם רואים מה קורה מסביב ולא היו רוצים לאבד את המנהיג שלהם עבד אל־מלכ אל־חות'י, שהוא כבר כמה שנים גם המנהיג המדיני הבכיר וגם הסמכות הרוחנית הגבוהה ביותר".

עוד כתבות

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמתם הלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הישראלית ששוב מזנקת, וזו שנופלת

בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות ● הבורסה בסיאול זינקה בקרוב ל-10%, אחרי שביום שלישי התרחשה הצניחה היומית הגדולה ביותר שלה אי פעם ● מניית סטרטסיס נופלת בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת מחיר הביטקוין נסחר ברמת שיא של חודש ונע סביב 72 אלף דולר

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

כותרות העיתונים בעולם

"טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין": האם הסיוט הגדול של נשיא רוסיה יתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אנליסטים טוענים שישראל צריכה לשתף פעולה עם אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות כדי להילחם בציר הסוני שמתחזק במזרח התיכון, חיסול חמינאי תפס את פוטין בהפתעה, והסכנה לנשיאות טראמפ בשל המלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שתי טיסות ראשונות נחתו בנתב"ג. מסתמן: הטיסות היוצאות יחזרו מיום ראשון

טיסת אל על מאתונה וטיסת ישראייר מרומא נחתו הבוקר בנתב"ג; בהמשך היום צפויות להצטרף גם ארקיע ואייר חיפה ● בתוך כך, משרד התחבורה הודיע כי החל מיום ראשון ובכפוף להתפתחויות הביטחוניות יחזרו גם הטיסות היוצאות - זה המתווה המתגבש

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

מנהרה חשופה בגדר המערכת, צפון הארץ / צילום: סתיו ליבנה

לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?

ראש ממשלת לבנון הורה לגורמי הביטחון למנוע כל פעילות צבאית בידי משמרות המהפכה האיראניים במדינה ● למרות ההצהרות - לבנון לא עושה הרבה כדי להשתלט על האלימות, וגם פירוק חיזבאללה מנשקו מתקדם בעצלתיים ● פרופ' אייל זיסר: "בלבנון מעדיפים שישראל תעשה להם את העבודה"

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

אישה ישנה בחניון תת-קרקעי בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

המשק נפתח: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה עושים הורים לילדים שנשארו בבית?

שינוי ההנחיות של פיקוד העורף מגביר את חוסר הוודאות בשוק העבודה ● האם עובדים בארגונים שיש בהם מעל 50 עובדים חייבים להגיע, האם ניתן לנצל ימי חופשה כדי להישאר עם הילדים, והאם ישולם שכר לעובד שמתעקש לעבוד מהבית? ● גלובס עושה סדר

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"