גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המטחים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל בימים האחרונים העלו חשש לפגיעה ישירה בתשתיות ביטחוניות רגישות ובבסיסים צבאיים מרכזיים. אולם בפועל, למרות מספר פגיעות ברחבי הארץ, מרביתן לא היו במטרות צבאיות מובהקות ולא אחת היו באזורים אזרחיים או בשטח פתוח.

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?
הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

התופעה הזו מעוררת שאלות לגבי רמת הדיוק של מערך הטילים האיראני וכן לגבי אופי האסטרטגיה שמפעילה טהרן בשלב הנוכחי של העימות. לדברי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), יש כמה הסברים אפשריים למצב - החל מקשיים מבצעיים בשטח, דרך אסטרטגיה מחושבת של שימוש מדוד בחימושים ועד מגבלות טכנולוגיות במערכות הניווט של חלק מהטילים.

במקביל, תושבים באזור המרכז מדווחים על שיבושים חריגים במערכות ניווט לווייניות, בעיקר בתל אביב ובסביבתה, תופעה שייתכן שגם היא קשורה לניסיון לצמצם את הדיוק של נשק מונחה.

מפעילי הטילים פועלים תחת לחץ מתמיד

אחד ההסברים המרכזיים שמעלה קליסקי נוגע ללחץ שבו פועלים מפעילי מערכות השיגור האיראניות. לדבריו, השליטה האווירית שמפעילות ישראל וארה"ב מעל אזורי השיגור מקשה מאוד על הכוחות האיראניים לפעול באופן חופשי. כטב"מים ואמצעי תצפית אוויריים פועלים באופן רציף ומסוגלים לאתר פעילות חשודה בשטח בזמן אמת. המשמעות עבור צוותי השיגור היא שכל פעולה גלויה עלולה לחשוף אותם לתקיפה כמעט מיידית.

"המפעילים שלהם מרגישים מאוד לא בטוחים", אומר קליסקי. "צה"ל וחיל האוויר האמריקאי שולטים באוויר עם כטב"מים וסורקים את השטח. כל מי שמוציא את הראש שלו מסתכן בכך שיחסלו אותו".

לדבריו, כאשר צוותי שיגור פועלים תחת איום כזה, היכולת שלהם לבצע את כל שלבי ההכנה לשיגור בצורה מדויקת נפגעת. הפעלת מערכת טילים מודרנית דורשת סדרת פעולות מדויקות הכוללות הכוונת מערכות ניווט, בדיקות מערכות ושיגור בתזמון נכון. כאשר הצוותים פועלים תחת לחץ ובחשש מתמיד מחשיפה, גם טעויות קטנות בתהליך עלולות להשפיע על הדיוק הסופי של הירי.

אסטרטגיה של הטרדה וכלכלת חימושים

אפשרות נוספת שמעלה קליסקי היא שאיראן כלל לא מנסה בשלב זה למצות את מלוא יכולות הארסנל שבידיה. לדבריו, ייתכן שטהרן מפעילה מה שמכונה כלכלת חימושים, כלומר שימוש מדוד ומחושב בטילים תוך שמירה של חלק משמעותי מהיכולות לשלבים מאוחרים יותר. גישה כזו נועדה להאריך את משך העימות ולשמור על יכולת הרתעה גם בהמשך.

"יכול להיות שהם מנהלים אסטרטגיה של הטרדה", הוא אומר. "ירי שמטרתו להפעיל לחץ מתמשך על האוכלוסייה האזרחית, בזמן שהם שומרים את החימושים האסטרטגיים למצבים שבהם ירגישו שמים הגיעו עד נפש".

בהקשר זה מצביע קליסקי גם על שינוי בהיקף המטחים. בעוד שבשלבים הראשונים של העימות דווח על מטחים גדולים יחסית, בהמשך מספר הטילים שנורים בכל פעם הלך וקטן. לדבריו, הנתון הזה יכול להעיד על כמה אפשרויות.

מצד אחד, ייתכן שאיראן בוחרת להשתמש בכמות מוגבלת של טילים בכל שלב כדי לשמור על מלאי. מצד שני, ייתכן שהירידה במספר הטילים מצביעה דווקא על קשיים מבצעיים בהוצאת שיגורים בהיקף גדול. עם זאת, לדבריו, גם אם ביום הראשון נורו כ־90 טילים ובהמשך המספר ירד לכ־20, המשמעות היא שהירי שמבוצע בפועל אינו בהכרח משקף את מלוא היכולת התיאורטית של הארסנל האיראני.

מגבלות טכנולוגיות וניווט לא מדויק

הסבר נוסף נוגע למצב תעשיית הטילים האיראנית עצמה. קליסקי מציין כי ייתכן שחלק מהמערכות שנמצאות כיום בשימוש לא שודרגו במידה מספקת כדי לאפשר פגיעה מדויקת במטרות קטנות יחסית. "לא מספיק לקחת ברזלים ולבנות מהם צינורות", הוא אומר. "צריך גם אלקטרוניקה, מערכות הצתה מתוחכמות ומערכות ניווט מדויקות. יכול להיות שהם עבדו במהירות ולא הספיקו לשדרג את המערכות לרמה שנדרשת לפגיעות ישירות".

כאשר מערכות הניווט אינן מתקדמות מספיק, הטיל עלול לסטות מהמטרה גם אם השיגור עצמו בוצע בצורה תקינה. בעולם הטילים נהוג למדוד את הדיוק באמצעות מדד הנקרא הסתברות פגיעה מעגלית, או CEP. המדד הזה מתאר מעגל דמיוני שסביב מרכזו נמצאת המטרה. ככל שהמערכת מדויקת יותר, כך הטילים יפלו קרוב יותר למרכז המעגל. כאשר מערכות הניווט פחות מדויקות, הפגיעות מתפזרות על פני שטח גדול יותר. המשמעות היא שגם אם הטיל מכוון למטרה מסוימת, בפועל הוא עלול לנחות במרחק של מאות מטרים ואף קילומטרים ממנה.

קליסקי מוסיף כי קיימת גם אפשרות שחלק מהרכיבים האלקטרוניים שנעשה בהם שימוש אינם עומדים ברמה הנדרשת. לדבריו, ייתכן שבמהלך ניסיונות השדרוג נרכשו רכיבים במהירות או ממקורות שאינם מספקים איכות גבוהה מספיק. הוא מדגיש כי מדובר בהשערה בלבד, אך מציין כי תרחישים כאלה אינם נדירים כאשר מדינות מנסות לפתח או לשדרג מערכות מורכבות תחת לחץ זמן.

שיבושי GPS כחלק ממערך ההגנה

במקביל לשאלת הדיוק של הטילים האיראניים, אזרחים רבים בישראל מדווחים על תופעה אחרת שמורגשת בעיקר באזור המרכז. משתמשים באפליקציות ניווט שוב מספרים כי המכשירים שלהם מציגים מיקום שגוי, לעיתים אף מחוץ לישראל - טענות שנשמעו לא אחת בתחילת המלחמה. התופעה בולטת במיוחד בתל אביב ובאזורים סמוכים, בעוד שבראשית המלחמה השיבושים היו בעיקר באזורי הצפון והדרום.

אחת ההערכות היא שהשיבושים הללו אינם מקריים אלא קשורים לפעילות של מערכות לוחמה אלקטרונית שמטרתן להקשות על ניווט מדויק של טילים וכטב"מים באמצעות שיבוש האותות הלווייניים. כאשר האות משובש או מוחלף באות מטעה, מערכות ניווט עשויות לחשוב שהן נמצאות במקום אחר. הטכניקה הזו נועדה להקשות על מערכות נשק שמסתמכות על ניווט לווייני לצורך תיקון מסלול במהלך הטיסה. אולם מאחר שהאותות האזרחיים והצבאיים פועלים לעיתים באותו מרחב תדרים, גם מכשירים אזרחיים מושפעים מהפעילות הזו.

לדברי קליסקי, ייתכן שהשיבושים מורגשים בעיקר בתל אביב משום שמדובר באזור שבו יש ריכוז של תשתיות חשובות. "בתל אביב אנחנו יודעים שיש אתרים משמעותיים", הוא אומר. "ייתכן שיש צורך להגן על מקומות מסוימים, ולכן מופעלות מערכות שמקשות על ניווט מדויק".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

יוצאים מהארץ? תצטרכו להתחייב להישאר בחו"ל חודש לפחות

החל מיום ראשון, יתאפשר לישראלים לצאת מישראל במסגרת טיסות החילוץ מנתב"ג, אך מי שיבקש לעשות זאת יידרש להתחייב כי לא ישוב לישראל לפחות 30 יום ממועד הטיסה ● לפי מתווה הטיסות היוצאות, הנוסעים יידרשו להגיע לנתב"ג כשעה וחצי לפני הטיסה בלבד, כאשר בכל טיסה יורשו לעלות עד 70 נוסעים בלבד

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

ג'קי כהן, מנכ''ל פנינסולה / צילום: שלומי פרי

האזהרה החמורה לשוק הנדל"ן שמסתתרת בדוחות חברת האשראי

דוחות חברת האשראי החוץ־בנקאי פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב, חושפים תמונה מדאיגה של ענף הנדל"ן בישראל ● פנינסולה מציינת בדוח "התממשות גורמי סיכון בענף הנדל"ן, שורה של חברות נכנסו לקשיים תזרימיים וחדלות פירעון, שחיקה מהותית ברווחיות, עיכובים מהותיים בהשלמת פרויקטים וחזרת צ'קים"

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי

מנהרה חשופה בגדר המערכת, צפון הארץ / צילום: סתיו ליבנה

לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?

ראש ממשלת לבנון הורה לגורמי הביטחון למנוע כל פעילות צבאית בידי משמרות המהפכה האיראניים במדינה ● למרות ההצהרות - לבנון לא עושה הרבה כדי להשתלט על האלימות, וגם פירוק חיזבאללה מנשקו מתקדם בעצלתיים ● פרופ' אייל זיסר: "בלבנון מעדיפים שישראל תעשה להם את העבודה"

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

כרוב ירוק בשדות של משק חביביאן / צילום: שני בריל

כרוב משעמם אתכם? כך הוא הפך למלך המטבח של 2026

פשוט, נגיש, ורסטילי: מגזין ווג הכריז על 2026 כשנת הכרוב ● המומחים מהללים: ״בהתחשב במחירו הנמוך, בערכו הבריאותי הרב וביכולתו לספוג כמעט כל טעם, אי אפשר שלא להתאהב בו״

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול