גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו
מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

לפני שמונה חודשים, במלחמת איראן הראשונה, נפילת הטילים על מכון ויצמן ועל בית החולים סורוקה תפסה את המוסדות הללו ואת החוקרים שלהם בהפתעה. כולם ידעו שהתרחיש הזה אפשרי, אבל רק אחרי ההתקפה הבינו לעומק את המשמעות.

המשק נפתח: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה עושים הורים לילדים שנשארו בבית?
קמתם הלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות
איך תשפיע המלחמה עם איראן על מחירי הדירות?

חוקרים ששוחחנו איתם אז דיווחו על נזק למדע שקשה להתאושש ממנו: מכשור יקר־ערך אבד, ויותר מזה - דגימות שנאספו לאורך שנים רבות מחולים ספציפיים הושמדו. חלקן נחוצות להשלמת ניסויים, ויחד עמן הלכו לפח גם מענקי המחקר. דוקטורנטים נותרו ללא יכולת לסיים את התארים שלהם. פיתוחים שאולי היו יכולים להציל חיים יתעכבו בשנים.

בישראל יש עשרות אוניברסיטאות ומכללות מחקר, יותר מעשרה בתי חולים שבהם מתבצע מחקר ולפחות חמישה בנקי דגימות. חברות סטארט־אפ נוספות מבצעות מחקרים המחייבים אותן לשמור דגימות ביולוגיות לאורך זמן. עם פתיחת הסבב הנוכחי מול איראן, יצאנו לבדוק מהם הלקחים שהופקו מהסבב הקודם.

נוהל שלא שמעו עליו

במשרד הבריאות אומרים כי נכתב נוהל חדש לשמירה על דגימות בעקבות הסבב הקודם, אך לא מפרטים שם את עיקריו. הגורמים שאיתם דיברנו בבתי החולים לא הכירו פרוטוקול כזה, לפחות נכון לתחילת השבוע הראשון למלחמה.

לגבי האוניברסיטאות, במשרד המדע ובמל"ג טענו כי זה לא קשור אליהם, וכי כל מוסד חופשי לעשות כראות עיניו. חלק מהמוסדות אכן גיבשו כללים משלהם. למשל, במכון ויצמן נעשה תהליך מסודר של אחסון דגימות רגישות. בגופים אחרים קיבלנו תגובות כמו "אנחנו פועלים על־פי כל הנהלים, והמדע הוא בראש מעיינינו", אך לא הבהירו מה נעשה בפועל.

נראה כי הדגימות מפוזרות במקומות רבים על פני הקמפוס, כל חוקר מחזיק אותן בשיטה שלו, וקשה להגן עליהן באופן אחיד. מהטכניון, למשל, נמסר במפורש: "הנושא נבדק עם הגורמים הרלוונטיים בטכניון, ולא נמצאה הצדקה להקמת מערך משני לשמירה על כל הדוגמאות והציוד".

"מוכנים לכמה תרחישים"

בחברת מימד, שעורכת מחקרים על דגימות ביולוגיות ולאחרונה נבחרה להוביל בנק דגימות לאומי, מסבירים כי כאשר מדובר בדגימות שנועדו לקבלת אישור רגולטורי, למשל מה־FDA האמריקאי, אין מקום להתבלבל.

"הדגימות שאספנו עולות כל אחת כמה אלפי דולרים", אומר ד"ר ערן אדן, מנכ"ל מימד. "אם שומרים את הדגימה בצורה מאוד ספציפית, זה מאוד מקצר את התהליכים מול הרגולטור, שיכול להנחות אתכם להפנות 'שאלות המשך' לדגימה עצמה. הקיצור הזה חוסך לחברה כמו שלנו גם המון כסף, וגם החולים מרוויחים מזה. העבודה מול ה־FDA משמעותה לפעול לפי כללים מאוד ברורים ומדויקים.

"אנחנו מוכנים תמיד לכמה תרחישים - תקלות בשוטף, פגיעה פיזית כמו טיל, פגיעה בתשתיות כמו הפסקת חשמל, ופגיעת סייבר. לכל המקררים שלנו יש חיישני טמפרטורה, ואם אנחנו יכולים להראות לרגולטור שלאורך כל התקופה ששמרנו את הדגימות, הטמפרטורה הייתה בטווח המותר, רק אז הוא יקבל את הדגימות. מול איום הפסקת החשמל יש לנו UPS, גנרטור, ואם זה כושל, אז יש לנו חנקן נוזלי.

"מול האיום הפיזי, פיצלנו את הדגימות לשני אתרים מרוחקים זה מזה, כדי שאם נאבד אחד, עדיין יהיה לנו את השני. האם זה במקום ממוגן? כמה שאפשר. שום דבר לא הרמטי". מול סוגיות הגנת המידע, נערכים גיבויים והגנות למיניהן.

ד"ר ברק הרשרוביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, אומר כי "ההיערכות הזאת החלה כבר ב־7 באוקטובר. הבנו שצריך להיזהר מנקודת כשל יחידה, והבנו שהנקודה הזו היא הדגימות".

מה התקציב להיערכות כזו?
הרשקוביץ': "ממש לא בשמיים, כמה עשרות אלפי שקלים בשנה".

אבל רוב המחקרים שנערכים באוניברסיטאות או בבתי החולים לא נערכים תחת פרוטוקולים קשיחים כאלה.

"העברנו את כל הארכיון למקום מוגן"

את שרון ממן, מנכ"לית פתולאב, המעבדה הפתולוגית מקבוצת אסותא, אנחנו תופסים ממש באמצע העברת הדגימות, חלקן של מטופלים המחכים לתשובות לגביהן ממש ברגעים אלה, וגם ארכיון דגימות שנאספו בעבר וייתכן שיהיו דרושות לאבחון והכוונת טיפול בעתיד. מרגע שגידול נעלם, אי־אפשר לקחת ממנו ביופסיה שוב. זהו חומר ביולוגי שלא ניתן לשחזור כלל, אך עתיד המטופלים עלול להיות תלוי בו. "כהפקת לקחים ישירה מסיפור מכון ויצמן, שנמצא קילומטר אווירי מאיתנו, החלטנו להעביר את כל הארכיון שלנו, 100 אלף בלוקים, למקום מוגן".

יש חשש שמשהו יתבלבל במעבר?
"חס וחלילה. הכנו רשימות מראש בדיוק מה עובר ואיך. הכול מבורקד וממוחשב, ואנחנו יודעים איפה נמצא כל דבר".

פרופ' אבי פרץ, עוזר מנהל מרכז רפואי צפון, מספר כי אחרי הפגיעה במכון ויצמן, נעשתה היערכות בביו־בנק של בית החולים, שבמסגרתה נרכשו מכלים של חנקן נוזלי למקרה של פגיעה בחשמל, ונכתבה רשימה מדויקת של הדגימות שיש להעביר למקום בטוח לפי סדר חשיבות.

לדברי ד"ר הגר תדמור, מנהלת הביו־בנק, "התחלנו את ההעברה מהדגימות שאי־אפשר לשחזר בשום צורה, שהאובדן שלהן בלתי הפיך, ובהדרגה העברנו את כולן". פרץ מוסיף כי גם בנק הדם הועבר למבנה נייד ממוגן.

פרופ' דרור חרץ, סמנכ"ל מחקר ופיתוח וראש רשות המחקר בשיבא, מוסיף: "כבר בשבת הורדנו את רוב הדברים, אבל באופן כזה שאפשר עדיין להמשיך לעבוד. מכשירים יקרי־ערך שקשה לכייל גם קשה מאוד להזיז, והם עלולים להיפגע. זה חלק מניהול הסיכונים".

"מיליוני דגימות בפריזרים"

פרופ' דן טרנר מבית החולים שערי צדק חווה עוגמת־נפש רבה בעבר כאשר בלי קשר למבצע צבאי או אסון, אחד המקררים שאחסנו דגימות מחקר שלו הופשר בטעות. "הייתי צריך לתת מענה לגראנט, ונתתי, אבל איכות המחקר הזה ירדה בכ־80%".

לכן, עוד לפני אירועי ויצמן, בית החולים מיהר להיערך ולכתוב נהלים. "יש לנו פריזרים שבהם נמצאות, בלי הגזמה, מיליוני דגימות מחקריות, ששוויין מיליוני דולרים ושנות עבודה רבות. לכן כל המקררים שלנו ממוקמים מלכתחילה באזורים שהם לא מקלט אבל גם לא קרובים לחלונות. יש לנו בקרה על כל מקרר, והם מחוברים לארון חשמל נפרד ולגנרטור החירום של בית החולים. השארנו גם מקררי מינוס 80 ריקים, למקרה שמשהו יקרה לאחד המקררים שלנו. יש לנו חנקן נוזלי שיכול לתת לנו עוד שעתיים.

"ואם לא יהיה חשמל מעבר לזה? אם זה יקרה בבית חולים, כנראה דגימות מחקריות בכל זאת לא יהיו בראש שלנו, כי נצטרך לדאוג למונשמים ולפגים".

עוד כתבות

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

ענף הבנייה מוגדר חיוני, אך הקבלנים בשטח מתריעים על עיכובים ושיבושים

ענף הבנייה פועל גם בעת מלחמה מתוקף הגדרתו כחיוני ● בשטח, מחסור במרחבים מוגנים בפרויקטים בשלב מוקדם, קושי באספקת חומרי גלם והנחיות הפוכות של חלק מהרשויות המקומיות, משבשים לטענת הקבלנים את הפעילות ● חלק מהמקרים עשויים להגיע אל בתי המשפט

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש 

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

בזכות מניה אחת: איש העסקים שהרוויח 5 מיליארד שקל ביומיים

החברה הביטחונית, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס ובשליטתו של מיקי פדרמן, עקפה את שווי חברת התרופות טבע ובנק לאומי ● בשני ימי המסחר האחרונים אלביט הוסיפה לשווי השוק שלה כ-12 מיליארד שקל, ושווי ההחזקה של פדרמן זינק במעל 5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מחריפות; מחירי הנפט מזנקים

בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות ● הבורסה בסיאול זינקה בקרוב ל-10%, אחרי שביום שלישי התרחשה הצניחה היומית הגדולה ביותר שלה אי פעם ● מניית סטרטסיס נופלת בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת מחיר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

בצל המלחמה: החברה הביטחונית שנכנסה היום לבורסה בת"א

יצרנית הכוונות Smart shooter זכתה לקבלת פנים חמה מצד המשקיעים בבורסה ● יבואנית הרכב גיאו מוביליטי תעניק רכבי GEELY ו–ZEEKR חלופיים לאזרחים שרכבם הפרטי נפגע במלחמה ● וולט פתחה השבוע קרן חירום בסך מיליוני שקלים ● אירועים ומינויים

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמתם הלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "אהיה מעורב אישית בבחירת המנהיג הבא של איראן, בנו של חמינאי לא יורש מקובל"

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא ● יותר מ-300 משגרים הושמדו באיראן מתחילת המלחמה • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול