גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky
תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

במשך שנים אימצו מדינות המפרץ אסטרטגיה של "הנמכת ראש" מול טהרן. ההנחה הייתה שאם לא ניתן להכריע אותה, מוטב לחתור לשיתוף פעולה מוגבל שיצמצם את הסיכון לעימות. אלא שהשבוע, הקונספציה הזו נסדקה: מטחי הטילים והכטב"מים ששיגרה איראן לעבר סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, כוויית ובחריין, סימנו שינוי. אף שהיעד המרכזי היה בסיסים אמריקאיים, הפגיעות נרשמו בסמיכות לתשתיות אסטרטגיות - ממתקני אנרגיה בסעודיה ועד נמל התעופה הבינלאומי בדובאי.

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ
"טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין": האם הסיוט הגדול של נשיא רוסיה יתממש?

אף שחיל האוויר הקטארי רשם הישג מבצעי עם הפלת שני מפציצים איראניים, והדיווחים על תקיפות תגובה טרם אומתו רשמית, האזור עוד רחוק ממעורבות כוללת במלחמה. כעת, השאלה שמרחפת היא: האם ואילו ממדינות המפרץ יתערבו במלחמה, ואם יתערבו - מה יהיו ההשלכות?

"חיה פצועה ונוטה למות"

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר בכיר במל"ל, מעריך כי המפרציות יחצו את הגדר רק אם יזהו באיראן "חיה פצועה" שהעדר יכול להכניע ללא סיכון מיותר. "אם הן יחשבו שהחיה באמת פצועה ונוטה למות - אז ההחלטה תהיה קלה", מסביר גוז'נסקי. "בינתיים הן יושבות על הגדר. הרי אם טראמפ יחתום בשבוע הבא על עסקה עם איראן, הן יצטרכו להתמודד עם 'אריה פצוע', שיכול בהמשך לשרוט, לנשוך ולטרוף".

הגורם המרתיע המרכזי עבור מדינות המפרץ נותר פערי העוצמה הקיצוניים מול טהרן. "איראן היא מדינה חזקה מאוד, עם צבא גדול ורב־יכולות שכולל מערכים של טילים, כטב"מים מתאבדים, טילי חוף־ים ומיקוש ימי", מסביר גוז'נסקי. "לעומתה, הצבאות של מדינות המפרץ קטנים ולא מיומנים".

לדבריו, גם אם המדינות הללו יחליטו לבסוף להיכנס למערכה, המעורבות תהיה סמלית בעיקרה ותכליתה שידור מסר של הגנה על הטריטוריה. "זו לא תהיה תקיפה שתטה את הכף", הוא מסכם. "הצבא החזק בעולם עומד עכשיו מול איראן. מה יעזור מטוס קטארי שיעלה לאוויר?".

לצד הניתוח האסטרטגי, גוז'נסקי מבקש לצנן את הדיווחים על מעורבות פעילה של המדינות השכנות, דוגמת תקיפות קטאריות על אדמת איראן או דחיפה סעודית למהלך אמריקאי. "יש שלל גורמים אינטרסנטיים שמפיצים דיווחים", הוא מבהיר. "נכון לרגע זה, לא ידוע על תקיפה קטארית באיראן".

בעולם מושלם, איזו איראן היו המפרציות רוצות לראות ביום שאחרי?
"האוטופיה מבחינתן היא משטר יציב, שכן הן חוששות מאוד מכאוס", מסביר גוז'נסקי. "ההעדפה היא למשטר ידידותי יותר שישנה את מדיניותו - לא יחרחר מלחמה, לא יתמוך במיליציות בעיראק, בתימן ובלבנון, ולא יפתח תוכנית גרעין. עם זאת, הן גם לא היו רוצות לראות שם דמוקרטיה; תרחיש כזה עלול להוביל ללחצים מבית לאמץ כיוון דומה".

לשמור על האיזון העדין

אמנם סעודיה היא הגדולה והחזקה מבין מדינות המפרץ, אך היא למודת מכאובים מניסיונות העבר להפגין שרירים מול טהרן. ב־2017 עוד כינה יורש העצר והמנהיג בפועל, מוחמד בן־סלמאן, את המנהיג העליון חמינאי "היטלר של המזרח התיכון", אלא שבמערכה המדממת מול השלוחים של איראן בתימן, החות'ים, נאלצה הממלכה להכיר במגבלות כוחה.

התובנה שסעודיה לא הצליחה להביס את ההשפעה האיראנית בשדה הקרב היא שהובילה בסופו של דבר לתפנית אסטרטגית. ב־2023 חתם בן־סלמאן על הסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם איראן בתיווך סין.

בדיוק על הרקע הזה, מסבירה ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מאוניברסיטת בן גוריון, סעודיה אינה מהווה צד אקטיבי או פרואקטיבי. "המלחמה הזו במידה רבה נכפתה עליה", היא אומרת. "הצטרפות של סעודיה למלחמה היא אופציה שמונחת על השולחן, אך זה לא אומר שהיא ריאלית או עתידה לקרות בקרוב".

ד''ר מיכל יערי, בן גוריון / צילום: תומר אפלבאום

לדברי יערי, בדומה להערכתו של גוז'נסקי, תקיפה סעודית - אם תתרחש - תהיה בעלת אופי סמלי בלבד. "כניסת הצבא הסעודי לא תשנה את פני המערכה. עם זאת, יש כאן ערך סימבולי משמעותי עבור ישראל וארה"ב בעצם העובדה שמדינות המפרץ נוקטות עמדה חד־משמעית, הכוללת ביטוי צבאי, כלפי איראן".

מהו המסר שסעודיה תבקש להעביר לטהרן במהלך כזה?
"שהם חצו קו אדום ושברו את כל המוסכמות - החל מהפרת ההבנה שלא תוקפים אחת את השנייה".

כעיקרון, עימות כולל הוא התרחיש האחרון שבו מעוניינות מדינות המפרץ, והן פעלו ככל יכולתן בחודשיים האחרונים כדי למנוע הידרדרות בכל מחיר. "המפרציות הפכו לאיים של יציבות, פריחה ושגשוג - מרכזים בינלאומיים לתיירות, בנקאות ותעופה", מסביר גוז'נסקי, "כל אלו הם נכסים שעלולים להיהרס ברגע".

מלבד הנזק התשתיתי, מרחף גם החשש ממשבר פליטים איראני רחב היקף שיזעזע את האזור. "כל מדינות ערב, וגם טורקיה, מוטרדות מהאפשרות שמאות אלפי פליטים יציפו את המזרח התיכון", אומרת ד"ר יערי. "האזור למוד ניסיון מר מהמלחמות בעיראק, בלבנון ובסוריה. במקביל, סעודיה חוששת - ובצדק רב - מהפגיעה ביציבות הכלכלית ובתנודתיות של שוק האנרגיה העולמי".

העובדה שהמפרציות אינן מעוניינות בהסלמה ובמעורבות ישירה במלחמה משתקפת היטב באיפוק שהן ממשיכות להפגין מול טהרן. "המפרציות לא כינסו את הליגה הערבית, לא כינסו את מועצת שיתוף הפעולה במפרץ ולא ניתקו יחסים עם איראן", מציין גוז'נסקי ומדגיש כי איחוד האמירויות היא היחידה שהחזירה את השגריר שלה מטהראן. "לכן לכל הישראלים שקוראים למפרציות לדהור קדימה אני אומר שהקריאה הזו היא חוסר הבנה של האיזון העדין שיש במפרץ".

לצד זאת, לגוז'נסקי יש מסר המופנה ישירות למקבלי ההחלטות בירושלים. "אני מציע לישראל לעזור למדינות המפרץ עד כמה שאפשר במערכות הגנה נגד טילים ובאמצעים נוספים. המפרציות זוכרות לטוב ולרע, ולכן הירתמות שכזו תעמוד לזכותה של ישראל בהמשך הדרך".

ד''ר יואל גוז'נסקי, INSS / צילום: איל יצהר

מי הראשונה שתצטרף?

מעבר לעימות הישיר מול טהרן, המערכה הנוכחית פוגשת את מדינות המפרץ בעיצומו של מאבק על הגמוניה אזורית, בעיקר בין סעודיה לאיחוד האמירויות. נראה כי האיום האיראני המשותף קירב בין השחקניות, אף שאיחוד האמירויות ממשיכה להחזיק בגישה תקיפה יותר בהשוואה לסעודיה. "אם מי מהמפרציות תבחר להצטרף ראשונה למלחמה, זו תהיה איחוד האמירויות", מעריך ד"ר אריאל אדמוני ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). לטענתו, "הסעודים יצטרפו רק אם ימשיכו לתקוף את מתקני הנפט שלהם".

בזירה הקטארית, אדמוני צופה תגובה המאפיינת את הניהול הדיפלומטי של דוחה - הליכה בין הטיפות ומשחק כפול. זאת, למרות שקטאר ספגה פגיעות בנקודות הרגישות ביותר, ובהן מתקן האנרגיה בראס לפאן וירי לעבר נמל התעופה הבינלאומי חמד. "שני הנכסים הללו הם עמוד השדרה הכלכלי של המדינה", מסביר אדמוני. "לצד הנזק הפיזי, הפגיעה בתדמיתה של קטאר כמרכז מסחרי ותיירותי עולמי עלולה להיות הרסנית. מדובר באירוע עם פוטנציאל ממשי לריסוק המודל הכלכלי הקטארי".

זה אומר שקטאר תצטרף למלחחמה? יש דיווחים על כך שתקפה באיראן.
"אולי, אבל היא לא דיווחה על כך. קטאר לא מוכנה לבחור צד בגלוי. היא אמנם הפילה שני מטוסים איראניים, אבל במקביל אמרה שהיא מחפשת אחר הטייסים ודואגת לשלומם. יש פה ניסיון להראות התקפיות, מצד אחד, מבלי לשרוף את המועדון, מצד שני. זו השיטה הקטארית".

אם המפרציות יצטרפו לציר ארה"ב־ישראל ויתקפו באיראן - קטאר תצטרף?
״אם יתפתח מהלך צבאי מפרצי, קטאר תצטרף - אך במינימום ההכרחי. היא לא תוביל מהלך כזה, ובמקביל תשמור על ערוץ חם עם איראן דרך סיקור סמי־חיובי שלה בערוץ הקטארי אל־ג’זירה. היא תעשה זאת כדי לגדר סיכונים - אם המשטר האיראני ישרוד, יהיה לה על מה להישען. זו השיטה הקטרית הקלאסית: לשחק על כל המגרש, לשרוף כמה שפחות גשרים, ולמכור את הנאמנות לפי הצורך".

עוד כתבות

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?

שנים של אימונים, תכנונים מוקפדים, מכ"מים מתקדמים וניתוחי דאטה: כך נחסך מטייסי הקרב של ישראל וארה"ב הצורך לתקשר אחד עם השני ● שאלת השעה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שתי טיסות ראשונות נחתו בנתב"ג. מסתמן: הטיסות היוצאות יחזרו מיום ראשון

טיסת אל על מאתונה וטיסת ישראייר מרומא נחתו הבוקר בנתב"ג; בהמשך היום צפויות להצטרף גם ארקיע ואייר חיפה ● בתוך כך, משרד התחבורה הודיע כי החל מיום ראשון ובכפוף להתפתחויות הביטחוניות יחזרו גם הטיסות היוצאות - זה המתווה המתגבש

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"זו לא בועה, זו רק ההתחלה": המיליארדר שהתעשר מטסלה רכש מניות של אנבידיה ב־180 מיליון דולר

ליאו קוגואן, מיליארדר ומבעלי המניות הפרטיים הגדולים של טסלה, הודיע ביממה החולפת כי רכש מיליון מניות של אנבידיה ● לדבריו, החששות מבועת בינה מלאכותית מוגזמים ומהפכת ה-AI והרובוטיקה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות