גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock
הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

שוק המניות המקומי חווה תקופת רנסנס, עם תשואה פנומנלית של 120% בתוך שנה וחצי בלבד במדדים המובילים. הסיבות לכך רבות, וקשורות בין היתר להישגים הגדולים בזירה הגיאו־פוליטית, לדעיכת איומים משמעותיים על ישראל ולתקווה ל"מזרח תיכון חדש" עם הרחבת הסכמי אברהם, אולי גם לסעודיה. דוגמה טרייה לכך ניתנה בשבוע הנוכחי, כשהבורסה פתחה את שבוע המסחר בעליות חדות, בעקבות המלחמה מול איראן, בזמן שמקבילותיה בעולם גמגמו.

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק
אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

האופוריה הזו הגבירה את התיאבון של רבים, ממשקיעי ריטייל דרך גופים מוסדיים, ועד לקרנות גידור וגופים בינלאומיים גדולים אחרים. כתוצאה מכך, זרם ההשקעות לבורסה בת"א הולך וגדל בהדרגה, ומביא לפתיחתם של עוד ועוד אפיקים חדשים המאפשרים חשיפה לשוק המניות המקומי.

כך, השבוע התרחשה מיני דרמה בעולמות החיסכון לטווח ארוך: בית ההשקעות אלטשולר שחם החליט לשנות את מדיניות ההשקעה שלו באחד ממסלולי ההשקעה ("משולב סחיר"), ולהכפיל אותו לכמעט 100% מניות בישראל.

אין משמעות הדבר שבאלטשולר שחם משנים את כיוון הספינה ב־180 מעלות ויוצאים ממניות הטכנולוגיה בוול סטריט. השינוי התבצע במסלול השקעות ספציפי שיתמחה רק במניות בישראל, ללקוחות שמעוניינים בכך, לאחר שעד כה היה חשוף חציו למניות בישראל וחציו לאג"ח בישראל.

ניתן להבין את בית ההשקעות, שכן תשואת המסלול המדובר של אלטשולר שחם בשנה האחרונה (28%) היוותה מחצית בהשוואה למסלולי "ישראל" של הגופים המתחרים (51%-60%). זה לא שהמתחרים מצאו "ביצת זהב", אלא שהם הימרו באותם מסלולים על 100% מניות בישראל, וזה עבד להם היטב בשנה האחרונה.

בדומה לאלטשולר שחם, גם בית ההשקעות ילין לפידות זיהה את המגמה, ובחודש אוקטובר האחרון פתח מסלול מניות "ישראל" בקרנות ההשתלמות. וכששני הגופים שמובילים דווקא את המגמה ההפוכה - של חשיפת יתר לחו"ל - בוחרים דווקא לחזק את פעילותם המקומית, ברור שהטרנד של הסטת כספים לישראל חזק מכל מנהלי ההשקעות. כעת בכל הגופים המוסדיים מציעים מסלולים שממוקדים בשוק המניות הישראלי.

"אופוריה בעייתית"

ההשקעה בישראל מזוהה כטרנד החם בקרב החוסכים והמתכננים הפיננסיים בשוק ההון, אך בשטח המספרים לא מדגדגים את הנהירה ההמונית למדד הדגל האמריקאי S&P 500 לפני כשלוש שנים. בפועל, מי שיבקש להעביר את קרן ההשתלמות שלו למסלול "כחול לבן" טהור יגלה שזו משימה שעשויה להיות מורכבת.

המסלולים המתמחים במניות בישראל בקרנות ההשתלמות גייסו בשנה האחרונה סכום של כמעט 5 מיליארד שקל, ומנהלות כבר 6.7 מיליארד. הקפיצה אמנם מרשימה, אך מדובר בסך הכול ב־1.4% מנכסי קרנות ההשתלמות, שרובם המכריע מתנהלים תחת המסלול הכללי (65%).

לשם השוואה, מסלולי S&P 500 גייסו בשנים 2023-2024 סך של 26 מיליארד שקל. נכון להיום הם מנהלים 39 מיליארד שקל (כ־8% מנכסי קרנות ההשתלמות), כשהכסף מתחיל לצאת מהתחום בחודשים האחרונים, לנוכח תשואת החסר של המדד האמריקאי בשנה האחרונה, שהייתה אפסית (בעיקר בגלל התחזקות השקל) אל מול 16% במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות, ותשואה של 27% במסלול המניות שמשלב ישראל וחו"ל.

"נמשיך לראות את המגמה של כסף חוזר לישראל, במיוחד על רקע חוסר הוודאות בארה"ב בנוגע לשיבוש של ה-AI", מעריך המתכנן הפיננסי אורן ברסקי, שחושש כי "בישראל אנו שטופי אופוריה כרגע, שאין ספק כי בחלקה היא מוצדקת, אך גם בעייתית".

ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מעריך גם הוא שהכסף ימשיך לזרום הביתה. לדבריו, "השוק המקומי פיתח 'עמידות למשברים' המבוססת על יסודות כלכליים איתנים ולא רק על סנטימנט רגעי. לאור זאת, החוסכים ממשיכים לעבור בפנסיה, בהשתלמות ובגמל למסלולי מניות בישראל".

איך להיחשף רק לישראל?

מדוע קשה כל כך למצוא מסלול המשקיע במניות בישראל בקרן ההשתלמות שלכם? הסיבה היא רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון מלפני כמעט שנתיים, שהייתה אמורה לפשט את יכולת ההשוואה בין אפיקי החיסכון, אך הסירה את מדיניות ההשקעה משמות המסלולים (למשל, ת"א 35, נאסד"ק וכו').

בעוד שהשמות של המסלולים הפכו אחידים בכל החברות המנהלות, התוכן שהן יוצקות לתוכם שונה לחלוטין. בעבר, שם המסלול ("ת"א 125" למשל) העיד על תוכנו, אך כיום השמות הם גנריים: "מניות סחיר" או "משולב סחיר" מהווים רק קליפה חיצונית זהה. בפועל, מדיניות ההשקעה של כל חברה עשויה להיות שונה לגמרי. התוצאה היא "סלט" של הגדרות - מה שמוגדר כהשקעה בישראל בחברה אחת, עשוי להיות השקעה בחו"ל בחברה אחרת, תחת אותו שם בדיוק.

כך, בהראל, מגדל, הפניקס, כלל וילין לפידות המסלול הישראלי נקרא "מניות סחיר", באלטשולר שחם, מיטב ואינפיניטי השם הוא "משולב סחיר" ובאנליסט "עוקב מדדים - גמיש". כדי לנסות לפשט את התופעה התמקדנו רק בקרנות ההשתלמות, אך הדברים רלוונטיים גם למסלולי הפנסיות וקופות הגמל להשקעה למשל.

כדי להבין כיום איזה מסלול עוקב אחרי מה, צריך לנבור באתר "גמל נט" הממשלתי. "הציבור לא יודע להוריד את האקסלים מגמל נט ולהשוות במה מושקע כל מסלול. גם רוב הסוכנים להערכתי לא יודעים לעשות את זה", מסביר אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט, את הבלאגן שנוצר. "אנשים גם לא יודעים מה זו 'חשיפה במונחי דלתא' (חשיפה אפקטיבית למניות) וזה מבלבל".

אם תרצו להשקיע במסלול מניות חו"ל הכולל חשיפה למט"ח - חרף התשואות החלשות בשנה האחרונה - יהיה לכם מעט קל יותר. לצד מסלול מחקה מדד S&P 500 האמריקאי, שבו ברור היכן הכספים מושקעים, השם של מסלול זה ברוב החברות הוא "עוקב מדדי מניות". ובכל זאת לא אצל כולם - במיטב ובמנורה נקרא המסלול של השקעה בחו"ל "מניות סחיר", שם שכזכור הוא בכלל השקעה בישראל אצל חלק מהגופים האחרים.

כאן צריך לסמן כוכבית נוספת. אצל כל הגופים המדיניות במסלולים המתמחים בקרנות ההשתלמות מדיניות ההשקעה עשויה להשתנות. כששאלנו את גופי החיסכון מה עשוי להביא לשינוי מדיניות ההשקעה, הם ציינו גורמים כמו "רגולציה, סביבת השוק, טעמים של לקוחות. המון גורמים אקסוגנים יכולים להשפיע על זה". במילים אחרות, כשהטרנד הנוכחי ידעך, בהחלט ייתכן שתמצאו את עצמכם חושבים שהשקעתם בישראל, אך זו כבר לא תהיה מדיניות המסלול שאתם נמצאים בו.

האם זה כדאי?

האם בכלל כדאי לכם להשקיע דווקא במסלולים המתמחים במניות בישראל? כהנוביץ מפרופיט חושב שהמסלולים הללו מיותרים. "לגופי החיסכון אין בעיה להיות סופרמרקט של מסלולים, העיקר שתישאר אצלם. לכן המסלולים האלה קיימים - 'נביא לך את כל האפשרויות', אבל כשאתה שואל אותם במה הם עצמם משקיעים, הם נמצאים בדרך כלל במסלול הכללי שמורכב ממניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים (נדל"ן, חוב, תשתיות וכו'). נפגשתי לאחרונה עם מנהל נוסטרו של בנק גדול, שקונה ומוכר מניות כל יום, ואפילו הוא בכסף הפרטי שלו נמצא במסלול הכללי".

לדבריו, "אנשים טוענים שהם משקיעים לטווח של 30 שנה ב־S&P 500, ואז אחרי שנה כזו פתאום הם רוצים קצת ישראל, קצת יותר פיזור עולמי או נאסד"ק כדי לקחת יותר סיכון. הם חושבים שהם 'משפרים' ובפועל מנסים לתזמן את השוק ומשלמים עלויות חיכוך (למשל, לבחור כל פעם מחדש את המדדים אחרי שכבר עלו הרבה, ואז להישאר איתם כשהתשואה בהם נמוכה, נ"א)".

ירון שמאי, מנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, מסכים: "יש מסלול ישראל, ומסלול למי שרוצה S&P 500. אפשר לשלב אותם, למשל ב־20% מהתיק, אבל אי אפשר ולא נכון לנהל את החיסכון לטווח ארוך לפי איזה מדד עלה בשנה האחרונה ואליו להעביר את הכסף.

"שנה אחת ה־S&P 500 עולה ושנה אחר כך הבורסה בת"א היא הטרנד. כשמסתכלים על חיסכון ארוך טווח, כנראה לא נכון לנהור לכיוון זה או אחר בצורה אגרסיבית מדי. ישראל היא שוק מצוין וחזק, תמיד הייתה, אבל זה לא אומר שצריך לשים פה את כל הכסף. צריך לפזר, בצורה יותר מאוזנת. אם חס וחלילה יהיה פה פתאום אירוע שלילי, כולם יגידו לכם 'איך השקעתם הכול בישראל'?".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה בעליות; מניות הבנייה זינקו ב-4%, הבנקים ירדו

מדדי ת"א 35 ות"א 90 ננעלו בשיאים ● מדדי הבנייה והמניות הביטחוניות הובילו את העליות ● קבלת פנים חמה ליצרנית הכוונות סמארט שוטר, שזינקה במעל 20% ביומה הראשון בתל אביב ● אלביט זינקה גם היום לאחר שהפכה אתמול לחברה השנייה בגודלה בת"א

כרוב ירוק בשדות של משק חביביאן / צילום: שני בריל

כרוב משעמם אתכם? כך הוא הפך למלך המטבח של 2026

פשוט, נגיש, ורסטילי: מגזין ווג הכריז על 2026 כשנת הכרוב ● המומחים מהללים: ״בהתחשב במחירו הנמוך, בערכו הבריאותי הרב וביכולתו לספוג כמעט כל טעם, אי אפשר שלא להתאהב בו״

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת"א ננעלה ביציבות; מדד הנפט קפץ על רקע הזינוק במחירים בעולם

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הבורסה נופלת, על אף התוצאות החיוביות שפרסמה לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

חברת התעופה פליי דובאי תסייע בהשבת ישראלים מאיחוד האמירויות

חברת התעופה תפעיל טיסות חילוץ שיסייעו להשבת הישראלים שנותרו במדינה, כאשר לפי הערכות מדובר באלפים ● בשלב זה, לא נמסר ממתי צפוי המהלך להתחיל ומה יהיה היקף הטיסות, בחברה טרם אישרו את הפרסומים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מפת החיסולים שעיצבה מחדש את המזרח התיכון

מהמנהרות בח'אן יונס, דרך הבונקרים בביירות ועד לב טהרן: לאורך השנתיים וחצי האחרונות מדינת ישראל חיסלה את שדרת הניהול הבכירה של ציר הרשע, בשרשרת פעולות שערערה את יציבות ארגוני הטרור

כלי טיס נערך לנחיתה בבסיס הבריטי אקרוטירי שבקפריסין, לאחר שהותקף השבוע / צילום: Reuters, Yiannis Kourtoglou

היבשת שמעדיפה לצפות מהצד במלחמה המתנהלת בחצר האחורית שלה

ניסיון להתרחק מהאש בכל מחיר, הבלגה על פגיעות בשטח ריבוני ודבקות בחוק הבינלאומי: אירופה מקריבה את יחסיה עם ארה"ב ומטילה בספק את בריתות ההגנה שלה עם מדינות המפרץ ● בזמן שהמזרח התיכון בוער, היבשת מאמצת מדיניות פייסנית שמשדרת לעולם תדמית הססנית של מנהיגות המתחמקת מהכרעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת שבוע אדום; מחיר הנפט בזינוק החד ביותר מאז 1983

מדד הפחד (VIX) קפץ ● ענקית הספנות הדנית מארסק השהתה זמנית שני קווי שירות המקשרים בין המזרח התיכון לאירופה ● מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב יותר מ-92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ממשיכים לרדת ● הביטקוין בירידות

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי