גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף
מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

באופן מעט סמלי את צעדיה הראשונים בשוק ההון עשתה יצרנית מערכות הנשק הישראלית SmartSooter סמארט שוטר תחת אש, בעיצומה של המערכה הישראלית־אמריקאית מול איראן. גם כשהאזעקות מסביב בלתי פוסקות, הן לא הצליחו להעיב על האווירה החגיגית בחברה, שהשלימה בשבוע שעבר הנפקה ראשונית (IPO) בבורסה בתל אביב לפי שווי של 900 מיליון שקל.

מי שבמידה רבה חתומה על ציון הדרך המשמעותי הזה היא המנכ"לית מיכל מור, שעם שותפה אבשלום ארליך הקימה את סמארט שוטר לפני כמעט 15 שנים בקיבוץ יגור הצפוני.

המלחמה המושתקת של הישראלים מעבר לים
הצוללת | "מדינות מציגות מחסור בנפט כדי לייצר פאניקה. רוסיה היא המרוויחה"
תעודת הביטוח של קים ג'ונג און

"בינתיים עוד לא צלצלנו בפעמון, כך שעוד לא יצא לנו להכיר את שוק ההון עד הסוף. אבל אנחנו מחכים לחוות אותו", היא מספרת בראיון לגלובס. "אי אפשר לתזמן הכול בחיים, זה סיום של תהליך שלקח חודשים ארוכים. יצא בסוף קצת מוזר, אבל שמחים שיצאנו לדרך, ומה שחשוב זה מה שנעשה מעכשיו".

אל שוק ההון מגיעה החברה כשהיא חמושה במערכות בקרת הירי שפיתחה, אשר זכתה לשימוש מבצעי במלחמה. מוצר הדגל שלה הוא כוונת חכמה שבארץ זכתה לכינוי "פגיון", המורכבת על גבי נשק קל (רובים ומקלעים), ונועדה לסייע בשיפור משמעותי של סיכויי הפגיעה במטרות קרקעיות ואוויריות. כל זאת באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה (Smash), שעושה שימוש ביכולות של עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית, כדי למקד את הנשק במטרה ולאחר מכן לסייע ליורה לוודא שהכדור משתחרר ברגע שבו מובטחת פגיעה בוודאות גבוהה.

"מרגע שמשתמש מדליק את המערכת", מסבירה מור, "היא מתחילה לנתח את הסיטואציה, ומיד מנסה לכוון אותו למטרה. ברגע שהיא מזהה אותה היא ננעלת עליה ומציעה לו לירות. כל מה שנשאר לו לעשות הוא להתאפס על היעד וללחוץ על ההדק, כי זו לא מערכת אוטונומית. החיילים קראו לזה בהתחלה פרוט נינג'ה, כי אתה צריך לחלוף על פני המטרה, וברגע שהיא נעולה, המערכת מחשבת את הגרף. כשמשוואת הירי מתכנסת לפגיעה ודאית, היא מאפשרת את הנקירה, והכדור יוצא".

טבילת אש בחרבות ברזל

לעיקר פרסומה זכתה המערכת במלחמת חרבות ברזל, אז נעשה בה שימוש משמעותי גם נגד רחפנים תוקפים. החברה כבר הייתה מוכנה לאיום הזה. "לפני כמה שנים פנו אלינו מצה"ל כדי להתמודד עם בלוני התבערה שהגיעו מעזה. זה דרש מאיתנו לעשות שינויים משמעותיים, כי הרקע פתאום היה שמים, אלה זוויות אחרות ומאתגרות מאוד, והאיום לא מתנהג בדרך שאנחנו מכירים. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שעדכנו את האלגוריתמיקה כדי לאפשר פגיעה במטרות מהסוג הזה, כך שלרחפנים באנו מוכנים".

הכוונת החכמה של סמארט שוטר. פועלת על עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית / צילום: שלומי יוסף

איך היה לראות שעושים שימוש משמעותי במוצר שפיתחת?
"בתחילת המערכה התבקשנו לעזור למשרד הביטחון לראות ולנתח קצת את האירועים הקשים. ראיתי סרטים שצולמו במערכות שלנו, עם לוחמים צעירים, שהיה להם 'פגיון' ב־7 באוקטובר ועשו איתו דברים מטורפים. ראיתי איך זה עוזר לחייל פצוע לעמוד לבד מול חוליית מחבלים בטווח של עשרות מטרים בודדים. זו המטרה שלנו בסוף היום. התאמצנו מאוד ללוות את הלוחמים ולשפר מה שצריך תוך כדי תנועה.

"אחרי המלחמה באו אלינו שני חיילי מילואים בשתי הזדמנויות. הם דפקו בדלת של החברה ורצו לפגוש אותי ולהגיד לי שהם נכנסו לתוך סיטואציות שאי אפשר בכלל לדמיין, וקיבלו משהו שהם לא הכירו. מילואימניקים יכולים לא לפגוש נשק או אימון הרבה מאוד זמן, וזה עשה עבורם את ההבדל".

בשנים 2024-2023 היוו הכנסות סמארט שוטר מלקוחות ישראלים יותר ממחצית מההזמנות, בעיקר בשל הביקוש למוצריה בעקבות פרוץ המלחמה. בתשעת החודשים הראשונים של 2025, לעומת זאת, מרבית ההכנסות הגיעו מאירופה (40% מההכנסות), ממדינות כמו אנגליה וגרמניה. ישראל הייתה אחראית ל־36%, צפון אמריקה ל־20% וברשימה מדינות נוספות, בדגש על מדינות הסכמי אברהם.

הזמנות ב-35 מיליון דולר

את סמארט שוטר הקימה מור (51) בשנת 2011 עם אבשלום ארליך (סמנכ"ל הטכנולוגיות), אותו הכירה לפני 25 שנה, כשעבדו באותו צוות בחטיבת הטילים ברפאל. "הגענו מעולמות של טילים ומערכות אלקטרו־אופטיות מדויקות מאוד. המחשבה שלנו הייתה לראות איך אפשר להביא את העולם המדויק שבאנו ממנו, ששירת בעיקר את חיל האוויר, אל זרוע היבשה והחיילים בשטח". בן זוגה שימש באותה העת מילואימניק ביחידת חי"ר בעופרת יצוקה, ולכן זה נגע לה אישית.

מיכל מור ואבשלום ארליך מייסד משותף וסמנכ''ל טכנולוגיות. הכירו ברפאל / צילום: שלומי יוסף

"באותן שנים ראינו את המציאות בשורה של מערכות קרקעיות, כמו לבנון השנייה ועופרת יצוקה. אמנם קראו לזה מבצעים, אבל נכנסו חיילים כשהם מצוידים בכוונות מברזל וזה הטריד אותנו. רצינו לגשר על הפער: ישראל יכולה לשלוח טיל דרך חלון באיראן, במרחק עשרות קילומטרים מפה, ולפגוע בדיוק אולטימטיבי, אבל לא יכולה לעשות זאת בטווחים של מאות מטרים עם חיל רגלים".

עם זאת, כפי שמור מעידה, כבר בשלבים הראשונים הם הבינו שמדובר באתגר שונה מזה שעמו התמודדו ברפאל. "חשבנו שזה יהיה רעיון נהדר, אבל ראינו שזו לא אותה הטכנולוגיה ושמדובר בעולם אחר לחלוטין. אם בטילים מונחים המפעיל של המערכת יודע בדיוק מה המשימה ומה המטרה, אצלנו כלום לא מכין אותך למה שאתה הולך לפגוש בשטח.

"נאלצנו לעשות הרבה יותר התאמות בקשר למשקל, למחיר ולרובוסטיות. בסוף חייל שלוקח נשק, הדבר הראשון שהוא עושה הוא לדפוק איתו בזנ"טים. זה לא מגיע עטוף, מוגן ומאוחסן בתנאים אופטימליים, כמו שהיה לנו ברפאל. אבל נתקלנו במציאות, פיצחנו אותה, ומאז המערכת רק הלכה והשתכללה, וגם תפסה עוד כל מיני כיוונים אחרים".

לצד השימוש במערכת על גבי נשק קל, בשנים האחרונות החברה מייצרת גם מערכות דומות הנשלטות מרחוק וכאלה שנישאות על רכבים ורובוטים. הללו משמשות הן בהגנה על מתקנים רגישים או גבולות והן במבצעים. "בניגוד למערכות אחרות שנשלטות מרחוק ושוקלות מאות קילוגרמים, המערכות שלנו שוקלות פחות מ־20 ק"ג. זה מאפשר להציב אותן על ג'יפים ורכבים קלים, או על פלטפורמות רובוטיות קטנות ואפילו כלבים רובוטיים. זה טוויסט שעשינו וקיבל מבצוע מלא במלחמה האחרונה. הוא מאפשר למי שיושב בג'יפ או בחמ"ל לזהות ולנטרל איומים, באמצעות טאבלט, מה שעד אז הוא נאלץ לעשות מהחלון".

להערכת החברה, הכנסותיה בשנת 2025 צפויות לעמוד על כ־36.5 מיליון דולר, גידול של כ־50% ביחס לשנה הקודמת, וה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) על 7.5-6.5 מיליון דולר, לעומת כ־1.5 מיליון דולר ב־2024. נכון לתחילת פברואר 2026 עמד צבר ההזמנות שלה על 35.2 מיליון דולר. רוב הכנסותיה עדיין מגיעות ממכירת מערכות עבור נשק קל (90%).

עם תואר שני בפסיכולוגיה

מור נולדה בחיפה וגדלה בקריית מוצקין לאבא רואה חשבון ואמא אחות מוסמכת. בצבא היא שירתה כמאבחנת ומראיינת פסיכוטכנית ובהמשך כמדריכה. לאחר מכן למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ולתואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית בטכניון.

"בטכניון התקרבתי לעולמות הטכנולוגיה ונחשפתי להרבה מאוד אנשים מהתחום, והם שמשכו אותי לרפאל. אבל כבר כשהגעתי לפסיכולוגיה חשבתי לעצמי שהתחומים הכי מרתקים הם ביטחון וחלל, כי האדם נלקח לסיטואציה קיצונית, ואתה צריך לעזור לו ולראות להבין מה הוא יכול לעשות".

הפעילות שלה בתחום לעתים מאתגרת, שכן מדובר בסביבה שנשלטת כמעט באופן מוחלט בידי גברים, שלרובם רזומה צבאי ארוך. "לא עשיתי עם רוב האנשים האלה טירונות או מילואים, ככה שהקשרים שלי איתם אחרים. אני מניחה שכשאתה מכיר יותר אנשים מראש, אולי קל לך יותר לפתוח דלתות, אבל בסוף עם הביצועים שלנו אי אפשר להתווכח".

היו אתגרים שהתמודדת איתם בגלל זה?

"הייתי צריכה להוכיח שאני יודעת להביא ערך, אבל אני חושבת שהיום אנחנו באמת במקום אחר, ואני גם משתדלת להקיף את עצמי באנשים שמדברים את זה ועוזרים לי להבין את הקושי ולהעביר את המסר".

עם זאת, במקרה האישי שלה מור סבורה שהעובדה שהיא הגיעה אל התחום מבחוץ הייתה דווקא נקודת חוזקה עבורה. "אני חושבת שאני נכנסת לתוך הדבר הזה הרבה פחות כבולה, כי אני לא רגילה או יודעת איך דברים 'צריכים' להתנהל. אז אני שואלת וזה עוזר לשבור את הפרדיגמות שנהוגות בשוק.

"נוסף על כך, חשוב לי מאוד להקשיב לאנשים שאני אמורה להביא להם פתרונות, שמעלים סייגים או חששות. אני חושבת שזו קצת תכונה נשית יותר. באופן כללי אני מנסה לבנות איזשהו צוות שהוא באמת צוות מגוון. אני לא מחפשת אנשים כמוני, אלא להקיף את עצמי באנשים שונים, כי הם יודעים להסתכל על הבעיה הזאת מהרבה מאוד זוויות".

"לא רצינו להיבלע"

בדומה למור, גם הדרך של סמארט שוטר אל הבורסה הייתה רחוקה מלהיות טריוויאלית או דומה לחברות ביטחוניות אחרות. המשקיעים הראשונים בחברה היו בכלל אנשי עסקים יהודים מחו"ל, שלא בהכרח עונים על הפרופיל המקובל של משקיע בתחום.

הראשון היה איש עסקים קנדי, חסיד חב"ד, בשם מאיר גניוויש, שעשה את הונו הראשוני בתעשיית היהלומים. "חיפשנו בהתחלה משקיע שיביא כמה מיליוני דולרים. אבל לפני 14 שנה, כשהתחלנו, בתחום הביטחוני לא היו חברות סטארט־אפ, ולא היה כל כך פשוט למצוא קרנות. אז התחלתי לפנות לגיוסים פרטיים וככה הגעתי למאיר, שהתעסק בכלל בנדל"ן, אבל בשבילו זו הייתה ציונות".

דרך גניוויש הגיעה מור למשקיע נוסף, איש העסקים היהודי־צ'יליאני אלחנדרו ויינשטיין, שמכר בשנת 2015 את חברת התרופות המשפחתית CFR תמורת 2.9 מיליארד דולר. "התנהגתי בכבוד גדול מאוד לכסף שנתנו לי, כי זו אחריות גדולה. ככה בסוף בניתי את הקשרים האלה, שהחזיקו אותנו זמן רב וסייעו לנו לצמוח".

אליהם הצטרפו ב־2019 חברות הביטוח הפניקס והכשרה ובית ההשקעות אלטשולר שחם, שהשקיעו בסמארט שוטר לפי שווי של 100 מיליון דולר. "עמדנו לפני צומת - האם אנחנו ממשיכים בכספים של אנשים פרטיים? אבל אני כבר הייתי במצב שרציתי לפרוץ מחוץ לגבולות ישראל. אז קיבלתי את ההחלטה האסטרטגית ללכת עם המשקיעים המוסדיים שלנו".

למה לא ללכת לקבל השקעה מגוף ביטחוני שיעניק לכם גב לצמוח?
"בחרנו שלא ללכת עם חברה ביטחוניות כזו או אחרת. היינו צעירים מדי וחששתי שזה ימנע מהמהפכה לקרות, כי פשוט ניבלע בתוך גוף גדול. לכן פנינו בסיבוב השלישי למוסדיים, שהצליחו לקחת אותנו מאז ועד היום".

ההחלטה השתלמה בדיעבד, כשכל המשקיעים זכו להציף ערך בשבוע שעבר עם השלמת ההנפקה, שבוצעה כאמור לפי שווי של 900 מיליון שקל (אחרי הכסף) והייתה בהובלת משרד נשיץ ברנדס אמיר, פירמת הבנקאות להשקעות רוסאריו והפניקס חיתום. במסגרת המהלך מכרו מור וארליך, המייסדים, נתח ממניותיהם תמורת כ־18 מיליון שקל (כל אחד). השניים נותרו עם מניות (7.3% מההון) בשווי נוכחי של כ־83.5 מיליון שקל (כל אחד). זאת לאחר שמניית החברה זינקה בכ־36% מאז ההנפקה לשווי של כ־1.1 מיליארד שקל.

לצדם שני המשקיעים המוקדמים, ויינשטיין וגניוויש, מכרו מניות בהיקף של כ־10 מיליון שקל כל אחד. גניוויש נותר עם מניות (14.5%) בשווי של כ־178 מיליון שקל, וויינשטיין עם מניות (6.8%) בשווי של כ־78 מיליון שקל. שני הדירקטורים של החברה, האלוף במילואים ניצן אלון, שעמד במהלך המלחמה בראש מפקדת השבויים והנעדרים, וד"ר אברהם מזור, לשעבר בכיר ברפאל (1%), שנמנה עם מייסדי סמארט שוטר, מכרו גם הם מניות בהיקף של כ־2 מיליון שקל (כל אחד).

מי שבחרו שלא לממש חלק ממניותיהם הם הגופים המוסדיים הישראליים. בעלת המניות הגדולה היא הפניקס, המחזיקה בכ־17% מהמניות בשווי של 198 מיליון שקל. לצדה הכשרה (כ־5%) ואלטשולר שחם (כ־4%).

"המלחמות תרמו לביקוש"

מבחינת מור ההחלטה להנפיק את החברה נבעה מהרצון לפתוח לחברה אפיקי צמיחה נוספים, בעיקר מעבר לים. "מבחינתי זה שלב טבעי מאוד בהתפתחות. הבנתי שאני צריכה סכום משמעותי כדי לבסס את עצמי מחוץ לישראל. אנחנו כבר 14 שנה מתנהלים בהשקעות פיננסיות ורצינו לפתוח מבערים בחו"ל, גם בשווקים חדשים וגם ברמת הפיתוח העסקי ובהקמה של מרכזי תחזוקה והרכבות אצל הלקוחות המרכזיים שלנו. עד היום התנהלנו במשאבים מצומצמים יותר, אז היינו מאוד מאוד ממוקדים. עכשיו אוכל לפתוח קצת יותר את התחומים שבהם אנחנו עוסקים, ואפילו לחשוב על סינרגיות עם טכנולוגיות וחברות אחרות".

איך הבנת שהגעת לנקודה שצריך להנפיק?
"המשקיעים הפרטיים לקחו אותי עד לנקודה מסוימת, והיו איתי עד אותו הרגע, אבל עכשיו אני מרגישה מוכנה לשלב הבא, לפנות לשוק ההון, כי הטכנולוגיה שלנו קיימת והלקוחות מבוססים. יש לנו לקוחות ב־25 מדינות, שהן כולן מחזיקות בצבאות המתקדמים בעולם, ככה שאני מבינה שאני יושבת על קרקע בטוחה".

ולגאות במניות הביטחוניות בשנים האחרונות לא היה חלק בהחלטה?
"החברה עשתה את הצעדים שלה בלי קשר למה שקורה מסביב. אבל ברור שהמלחמות תרמו לחברה, כי יש ביקוש גדול מאוד לטכנולוגיה. עם זאת, לא עשיתי את זה בגלל זה. יש לי תוכנית לעמוד בה, ואני מקווה ששוק ההון ילך איתי וירגיש אותו הדבר".

לא מוותרת על הגורם האנושי

ואכן, קשה מאוד להתעלם מאחד המרכיבים הבסיסיים של השוק הביטחוני, העובדה שהוא משגשג בעיקר בעתות מלחמה. "לצערי, מכיוון שכנראה לא יהיה אף פעם שקט בשכונה שאנחנו חיים בה, הייתי רוצה להגן ככל שאני יכולה על הכוחות שלנו ולמזער את הפגיעה בבלתי מעורבים בסביבות הקשות האלה".

אם אנחנו מסתכלים על שדה הקרב בעוד כמה שנים, מה יישאר בידיים של החייל ומה יעבור לידיים של האלגוריתמים?
"אם אתה בזמן קרב ויורים עליך, קשה מאוד לנתח את השטח ולראות מי באמת המטרה שמסכנת אותך ולהוריד רק אותה. אני רואה את שדה הקרב מתפתח לכיוון של מערכות שנסמכות יותר על אלגוריתמיקה במקומות שקשה ללוחם לחשב בראש. אבל עדיין, אני רואה את שיקול הדעת נשאר אצל הלוחמים, גם אם הם יושבים בחמ"ל אחורי ורואים במסך סיטואציה מסובכת".

במבט קדימה מה ייחשב הצלחה בעיניך?
"השאיפה היא להביא את החברה למצב שבו היא סטנדרט של דיוק וכירורגיות. אנחנו מתכננים לעבוד בצורה מדורגת על פני שנתיים־שלוש כדי לעבוד יפה בארה"ב ולשרת את הלקוחות המקומיים שם. אם נסתכל על ביטחוניות אחרות שעשו את התהליך הזה, זה לקח זמן, אבל הן עשו אותו יפה וטוב. כמו שהיו אומרים אצלנו בחברה 'הדרך לכוונות טובות רצופה בגיהינום'".

עוד כתבות

מרקו רוביו נפגש עם שגריר ישראל לייטר ושגריר לבנון מועאד למו''מ, וושינגטון / צילום: Reuters

הנציג הישראלי על המשא ומתן עם לבנון: "השיחות היו מצוינות"

השגריר הישראלי לאחר השיחות עם לבנון: "הם הביעו רצון עז לפרק את חיזבאללה מנשקו" ● טראמפ: השיחות עם איראן יכולות לצאת לדרך ביומיים הקרובים ● דריכות בצפון - צה"ל מזהיר מפני צפי לירי מוגבר מלבנון • שר הביטחון כ"ץ: "ארה"ב וישראל הגדירו את הוצאת החומר המועשר מאיראן כתנאי סף לסיום המערכה" • שלושה לוחמים נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון ● מזכ"ל חיזבאללה: "לבטל את פגישת המו"מ עם ישראל - זו השפלה" ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. סטגפלציה / צילום: Shutterstock

המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך עלול להכניס את הכלכלה למקום שממנו היא תתקשה לצאת • למה עכשיו מדברים על התרחיש הזה, ומה בדיוק ההשפעות שלו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

התיש אפילו את המנוסים שבמשקיעים: התפניות של טראמפ והשתקפותן בשווקים

התהפוכות במלחמה מול איראן בשבועות האחרונים טלטלו את המחירים של מגוון השקעות, לא רק מתחום האנרגיה ● אבל לא פחות מהאירועים עצמם, למוצא פיו ומקלדתו של נשיא ארה"ב היה תפקיד מכריע בתנודות הללו

הנכדים זוכרים: עובדי גלובס מנציחים את יקיריהם

ילדים שנולדים היום כמעט ולא יכירו ניצולי שואה, וסביר שלא ישמעו עדויות ממקור ראשון ● במקום שבו הזיכרון הולך ומידלדל, חובה עלינו, דורות ההמשך, לזכור ולהזכיר ● וכמי שנפלה בידיהם הזכות להיות חלק מפלטפורמה שמאפשרת תיעוד, אנחנו מחויבים למלאכה ביתר שאת

פרופ' אלי בן ששון, מייסד שותף ומנכ''ל STARKWARE / צילום: ניב קנטור

סטארקוויר מפטרת עשרות עובדים: "תשתית לבדה לא מנצחת את המשחק"

יוניקורן הבלוקצ'יין סטארקוויר מפטר כ-30% מכוח העבודה שלו, כך לפי גורמים ● דבר הפיטורים פורסם ע"י מנכ"ל החברה אלי בן ששון, אם כי לא צוין מספר העובדים ● כיום יש בחברה כ-200 עובדים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

מצר הורמוז. עורק אנרגיה מרכזי – וציר של עימות / צילום: Reuters, Mohammed I Hamad

"ארמדה של מכליות" בדרך למפרץ מקסיקו. האם זו תהיה התשובה לאיראן?

בזמן שבוושינגטון מנסים להסיט את מרכז הכובד של שוק הנפט העולמי לעבר מפרץ מקסיקו, טהרן מוכיחה כי השליטה הימית שלה במצר נותרה אפקטיבית (ויקרה) מאי־פעם ● מהזינוק הדרמטי בפרמיות הביטוח ועד לאתגר המבצעי של הצי האמריקאי - אלה המשמעויות של המאבק על עורק החיים של האנרגיה הגלובלית

אילוסטרציה: Shutterstock

הבטיחו פטור ממס וסיבכו את החוסכים: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה

עובד רשות המסים וסוכן ביטוח נעצרו בחשד שניהלו רשת למשיכת כספי פנסיות במרמה תוך התחמקות מתשלום המס ● לפי נתוני רשות שוק ההון, המשיכות המוקדמות של התמלוגים הפכו לתופעה שהולכת ומתרחבת ● מומחים מזהירים: לא רק החיסכון נפגע, אלא גם הכיסוי הביטוחי

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"

רחפן FPV בפעולה / צילום: Shutterstock

שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

שינוי כיוון בלוחמת הרחפנים: לאחר הביקורת על רכיבים סיניים ותמחור נמוך במכרז הקודם, לגלובס נודע כי צה"ל יוצא למהלך הצטיידות נרחב ברחפני תקיפה ● בעוד שחיזבאללה מאמץ את השיטה האוקראינית לייצור זול והמוני, בישראל מהמרים על טכנולוגיה מתקדמת ומצלמות לילה ● בתעשייה הביטחונית סבורים: אלה רק הניצנים של לוחמת הרחפנים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

באירופה וארה"ב כבר נערכים לאיומי הסייבר החדשים שמציגה אנתרופיק

בארה"ב עודדו גופים פיננסים ללמוד ממודל ה־AI החדש ● בבריטניה התקיימו פגישות דחופות עם הבנקים הגדולים כדי להעריך את הסיכונים ● גורמים בישראל: "אין לקוח שלא חושב על האיומים"

מדיאר לאחר הניצחון בבחירות, בודפשט / צילום: Reuters, Porzycki Jakub

שחרור 20 מיליארד אירו: תוכנית השיקום של ראש ממשלת הונגריה החדש

אחרי 16 שנות שלטון אורבן, הונגריה נכנסת לעידן של שינוי מבני ● משימתו המרכזית של המנצח פיטר מדיאר היא שחרור כספים שהאיחוד האירופי מעכב בשל פגיעה בדמוקרטיה ● לשם כך הוא יצטרך לפרק את מוקדי הכוח, להילחם בשחיתות ולנתק את התלות ברוסיה

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי

אילוסטרציה: Shutterstock

מה שטח הדירה? משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תקן חדש

התקן המחייב החדש לחישוב שטחי דירות יחליף את התקן הקודם, שאושר ב-2008, ויחייב את חברות הנדל"ן, את הטאבו, את הלמ"ס וגורמים נוספים שלהם קשר לנושא

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה – ופיטרה

בית הדין לעבודה קבע כי שחר בן עמי, מנכ"ל סרוויספרנד שנרכשה ע"י פייסבוק ב-2019, זכאי לפיצויים בגין פגמים בהעסקה ובפיטורים ובגין עוגמת-נפש ● לצד זאת, נדחתה דרישתו של בן עמי למניות חסומות ושכר במיליוני שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד S&P 500 במרחק נגיעה משיא; מטבעות הקריפטו מזנקים

נאסד"ק מזנק ב-1.5% ● ג'יי.פי.מורגן: "ישנו מערך סיכונים מורכב והולך, כמו מתחים גיאופוליטיים ומלחמות, תנודתיות במחירי האנרגיה" ● ההודעה של אנבידיה שמזניקה את מניות הקוונטים ● תחרות למאסק: אמזון קונה חברת לוויינים ב-12 מיליארד דולר ● קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנה הנוכחית