גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House
תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

ההוראה שנתן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־28.2 להתחיל בתקיפות נגד איראן נשענה על שורה של הנחות. חלקן אף דווחו בהרחבה בכלי התקשורת בעולם: איראן נחלשה מבחינה צבאית, היא מתמודדת עם לחץ פוליטי פנימי, וחבריה בעולם לא ייחלצו לעזרתה.

בו בזמן, בטהרן פעלו מתוך הנחות משלהם. ההנהגה האיראנית העריכה שגם אם תספוג פגיעה קשה מהתקיפות האמריקאיות והישראליות, היא עדיין תוכל להגיב באמצעות טילים, כטב"מים ופגיעה בתשתיות אנרגיה אזוריות, ובסופו של דבר לשחוק את וושינגטון מבחינה פוליטית וכלכלית.

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל
כותרות העיתונים בעולם | למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

בשבועיים שחלפו מאז, נחשף הפער בין ההערכות המוקדמות של שתי המעצמות לבין המציאות בשטח. המתקפה המשותפת של ארה"ב וישראל פגעה באלפי מטרות ברחבי איראן וגרמה נזק משמעותי לחלקים מהתשתיות הצבאיות שלה, אבל במקביל המשיכה טהרן לשגר טילים לעבר מטרות באזור ואף סגרה נתיבי אנרגיה עולמיים כמו מיצרי הורמוז.

על ההנחות שמאחורי המהלך האמריקאי

יוסי שיין, פרופ' אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון, סבור כי "טראמפ חושב, וחשב, שהוא יוכל לחסל את ההנהגה האיראנית ולהרוס את התשתיות האיראניות בצורה כל־כך מהירה, שלא תהיה להם ברירה אלא לבוא לשולחן הדיונים. הוא חשב שהם יבחרו בבחירה הרציונלית - וילכו לכניעה או להסדר".

"הוא (טראמפ) היה משוכנע שצריך לתקוף ראשון ולא לחכות לתקיפה איראנית", אומר שיין. "המחשבה הבסיסית שלו הייתה שאף אחד לא יכול לעמוד מול הצבא האמריקאי, לכן הוא יכול להשתלט לחלוטין על כל המערכת ובזמן קצר להכניע אותה או לחסל אותה אם צריך".

אך כעת, לאחר שהדבר לא התרחש באופן מיידי כפי שסבר, טראמפ "לא השתחרר לגמרי מהמחשבה הזו. הוא חושב שאולי צריך להפעיל עוד לחץ מסוים בשביל להשיג את זה. אני גם חושב שטראמפ לא פוחד מכאוס, להפך, הוא רצה כאוס שיוציא את האיראנים לרחובות", מסביר שיין.

לעומת זאת, אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון - ששירת בשורה ארוכה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון ומומחה למזרח התיכון, למלחמה בטרור וללוחמה פסיכולוגית - סבור כי בניגוד למה שטענו רבים, "טראמפ לא בנה על כך שחיסול חמינאי לבדו יסיים את המלחמה. הלוגיקה שלו הייתה מכלול: עריפת ההנהגה, השמדת הגרעין, נטרול הטילים וחיסול הצי האיראני יחד היו אמורים לשבור את יכולת ההתנגדות של טהרן ולהפוך את המערכה לקצרה".

לדברי בלאיש, "המודל שהוא ביקש לשכפל היה זה שבוצע בונצואלה - החלפת ראש המשטר בדמות שתשתף פעולה עם ארה"ב. אני מניח שזה היה סוג של הימור או משחק 'מי חזק יותר', כי הערכת המודיעין האמריקאית קבעה מראש כי אין אופוזיציה מאורגנת שמוכנה לתפוס את השלטון, וכי המשטר ינסה לשמר את רצף השלטון. בעניין זה - ההימור לא צלח. המשטר האיראני הוכיח שהוא לא מדינה של שליט אחד, פרוטוקולי המשכיות הופעלו מיד, ובחירת בנו של חמינאי כמנהיג החדש שיגרה מסר ברור: אנחנו כאן וממשיכים".

השגיאה הבסיסית של איראן

לשאלה בנוגע לציפיות המשטר האיראני בתחילת המלחמה, עונה שיין כי "האיראנים חשבו שברגע שהמלחמה תתחיל הם יתמקדו בבטן הרכה של אמריקה - מדינות המפרץ ושיבוש מערכות הנפט העולמיות. האסטרטגיה הזו ביקשה להפעיל על טראמפ לחץ חיצוני מצד בעלות בריתו שמותקפות, ולחץ פנימי בגלל עלויות במחירי הדלק".

לדבריו, "הדבר המרכזי שהעסיק אותם הוא איך לשמור על רציפות ולכידות שלטונית למרות הבקיעים ואיך למנוע פגיעה שלטונית אם ההמונים יצאו שוב לרחוב".

בלאיש מסביר כי לדעתו הלוגיקה מהצד האיראני הייתה שונה, אך בעלת אותו הכשל הבסיסי של ארה"ב. "טהרן לא ביקשה לסיים את המלחמה במכה אחת, אלא ליצור כאוס שיוביל להפסקת אש מבחוץ. הכלי המרכזי היה פגיעה במוקדי האנרגיה, התעופה והמסחר של המפרץ, מתוך הנחה שמדינות המפרץ יישברו וילחצו על וושינגטון לעצור".

"זו הייתה שגיאה יסודית", ממשיך בלאיש. זאת כיוון ש"מדינות המפרץ לא חושבות במונחים של כבוד, הן חושבות על עתיד. הירי על שדות התעופה ועל נמלי דובאי לא שבר אותן, הוא הוכיח להן שאיראן היא האיום על הפרויקט שלהן - 20 שנה של בנייה כלכלית שמבוססת על יציבות. הירי על דובאי לא פיצל את המפרץ, הוא איחד אותו".

השאלה האמיתית - היא זו הפוליטית

ומה באשר לעתיד לבוא? שיין סבור כי "קשה באמת לדעת כי לא חלף זמן רב מתחילת האירוע, אבל ברור שארה"ב תנסה לעורר את ההמונים לצאת לרחובות ולתת להם מעטפת הגנה מסוימת. מוקדם מדי לדעת אם זה יצליח".

הוא מדגיש כי "הנקודה המרכזית היא לנשום אוויר. טראמפ מאותת שהאיראנים למעשה הפסידו, לא יידרש עוד הרבה זמן, אבל צריך עוד קצת אוויר כדי לסגור פינות. זו הגישה של הממשל".

לדברי בלאיש, "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה. ולכן השאלה האמיתית עכשיו אינה צבאית - אלא פוליטית. שני הצדדים מחפשים נוסחה שתאפשר להם להכריז על ניצחון מול הקהל שלהם ולעצור, בלי שהצד השני יוכל להגיד שהם אלה שנכנעו.

"טראמפ צריך לצאת עם משהו שנראה כמו 'השגנו את המטרות', גם אם איראן עדיין עומדת על רגליה. איראן צריכה להגיע להסדר גרעיני שתמיד ביקשה להימנע ממנו, בלי שהדבר ייראה ככניעה לאולטימטום אמריקאי. מי שימצא את הנוסחה הזו קודם, ינצח פוליטית - גם אם לא ינצח צבאית".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מדדי הביטוח והביטחוניות עלו ב-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● או.פי.סי השלימה גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים ● אנליסטים: הטלטלה בשוק האנרגיה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ●  גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● תסריט 1990 או קריסת 2008? ההיסטוריה רומזת מה יקרה ל-S&P 500 אחרי הזינוק במחירי הנפט

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

צילומים: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, טלי בוגדנובסקי

לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

באוצר יש זרוע אופטימית וזרוע פסימית ● מחיר הרפורמות שלא עוברות ● ומי עונה לציבור הישראלי? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

הרווח של חברת OPC זינק. איך הגיבה המניה?

חברת האנרגיה OPC פרסמה היום (ה') דוח מוצלח יחסית, שכלל עלייה משמעותית ברווח הנקי ● מרבית הרווחים הגיעו מענף הייצור בגז טבעי בארה"ב ● למרות זאת, מניית החברה החלה את היום בת"א עם ירידות חדות, אך לאחר מכן התאוששה

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

אנשים ישנים בתחנת בן גוריון / צילום: נת''ע

בקרוב תקבלו פחות התרעות על טילים: הפיילוט שמחכה לאישור האלוף

על פי מידע שהגיע לגלובס, בפיקוד העורף עומלים על חלוקה מחודשת של מדינת ישראל לפי אזורים, על מנת לצמצם את התרעות השווא ● בפיקוד העורף שוקלים לבצע פיילוט בנושא, שמחכה לאישורו של האלוף שי קלפר, מפקד פיקוד העורף

אדיר מילר ב''ריסט''. המוות מאפשר לחיות מחדש / צילום: באדיבות קשת 12

אדיר מילר מציג: מה הייתם עושים אם הייתם יודעים שזה היום האחרון שלכם?

טעות באבחון רפואי גורמת לגיבור הסדרה החדשה של אדיר מילר, "ריסט", להאמין שנותר לו זמן קצר לחיות ● אך כשהטעות מתגלה והמוות לא מגיע, הוא נאלץ להתמודד עם החיים שהרס ולבחון האם באמת אפשר לעשות ריסט לחיים, ולמה רק מול המוות אנחנו מתחילים באמת לחיות

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על