גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי
ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

המיליארדר ביל אקמן מנפיק את פלטפורמת ההשקעות שלו לציבור, כחלק מניסיון להשיק קרן ציבורית אמריקאית חדשה עבור משקיעים עצמאים. משמעות הדבר היא שהוא מחויב לספר לעולם קצת יותר על מכלול קרנות הגידור שלו ב־Pershing Square.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט
האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

המסמכים מגלים כמה נקודות מעניינות. אלו העיקריות שבהן.

התגמולים לאקמן ומנהל ההשקעות

הדיווח מפרט את התגמולים לאקמן, ולפיו בשנת 2025 הוא הרוויח 142.8 מיליון דולר, כמעט פי 3 ביחס לרווח של 46.6 מיליון דולר בשנה הקודמת. אקמן לא קיבל משכורת, אלא נהנה מדיבידנדים וחלוקת רווחים.

פרט לו מפורט בדיווח לגבי התגמולים לריאן ישראל, מנהל ההשקעות הראשי של פרשינג סקוור (בן ה־40), שהסתכמו אשתקד ב־44 מיליון דולר.

הנפקה ראשונית "דואלית"

ההנפקה של פרשינג סקוור תהיה במתכונת מיוחדת שבמסגרתה צפויה החברה להציע לציבור מניות של הקרן, תחת הסימול PSI, לצד מניות של כלי ההשקעה המרכזי שלה, המכונה PSUS. אחרי ההנפקה ה'דואלית' הזו שתי הסדרות ייסחרו בבורסת ניו יורק, אך בנפרד זו מזו.

עבור כל 100 מניות שמשקיעים בהנפקה ירכשו בקרן ההשקעות החדשה, Pershing Square USA (PSUS), הם יקבלו 20 מניות של חברת האם PSI ללא עלות נוספת (משקיעים מוסדיים הרוכשים בהקצאה פרטית יכולים לקבל 30 מניות מהחברה האם).

"אנו מעניקים לכם מניות 'בונוס' ב־PSI כדי להודות לכם על השקעתכם ב־PSUS, קרן ההשקעות הנסחרת האמריקאית הראשונה שלנו", כתב אקמן למשקיעים, "וגם משום שיש בכך הגיון עסקי. התמריץ הנוסף שהחלוקה הזו מספקת כדי להשקיע בהנפקה של PSUS, אמורה לעזור לנו לבצע הנפקה מוצלחת ובקנה מידה גדול".

רף הכניסה המינימלי להשקעה הוא 5,000 דולר, נמוך מספיק כדי לקרוץ לעשרות משקיעים פרטיים שרוצים חשיפה לכשרון ההשקעות של אקמן. יש לו יותר משני מיליון עוקבים ברשת X, ובחברה מציינים את "הפרופיל החזק שלו כמותג, ומספר העוקבים המשמעותי שלו ברשתות", כאחת מנקודות החוזק שלה.

הרציונל במהלך ההנפקה

במכתב למשקיעים, אקמן מסביר שהקרן החדשה הזו תגייס לו את סוג ההון הדרוש לו, שלא ייעלם אם ההשקעות ייקלעו לצרות.

"מנהל השקעות שכל הונו כמעט נמצא במכשירי הון קבועים, נהנה מיתרון תחרותי מהותי", כתב. "למול מנהלי השקעות עם הון לטווח קצר, מדובר ביתרון תחרותי חשוב לטווח ארוך ובר קיימא עבור הקרן, במיוחד בעולם שבו נראה כי חלק גדל והולך של ההון מנוהל עם יעדי השקעה לטווח קצר יותר".

הדרך עד לכאן

אקמן החל להניח את היסודות להנפקה ראשונית לציבור של פרשינג סקוור בשנת 2024, כשמכר 10% ממניות החברה תמורת 1.05 מיליארד דולר, מה שהעמיד את תג השווי לחברה על יותר מ־10 מיליארד דולר, להפתעת כמה אנליסטים.

לאחר מכן הוא תכנן לגייס סכום אסטרונומי של 25 מיליארד דולר עבור הקרן האמריקאית החדשה - גדול פי כמה וכמה ממה שגייסה אי פעם קרן מסוגה, ובגודלה, בהנפקתה הראשונית. הוא ניסה למכור זאת כדרך להנגיש את אסטרטגיית קרנות הגידור המוצלחת שלה עבור משקיעים רגילים.

אבל המשקיעים לא קנו את הסיפור הזה. בהמשך אקמן דיבר על גיוס כ־2 מיליארד דולר במקום זאת, ולאחר מכן החברה ביטלה את ההנפקה.

כעת אקמן מוסיף להנפקה טוויסט חדש: חברת הניהול פרשינג סקוור תערוך את הופעת הבכורה שלה בשוק המניות, במקביל להנפקת הקרן הסגורה החדשה.

אקמן אוהב להתנסות במבני השקעה יוצאי דופן. בשנת 2020 הוא גייס 4 מיליארד דולר במה שהייתה ההנפקה הגדולה ביותר אי פעם עבור חברת SPAC (חברת רכישה למטרות מיוחדות). תחילה לא עמד בדיווח על עסקה במסגרת הזמן הנדרשת, ולאחר מכן נכשל ניסיון שלו למזג אליה את יוניברסל מיוזיק גרופ.

עקב כך אקמן פנה לביצוע ספין על SPAC, שאותו כינה SPARC - חברת זכויות רכישה למטרות מיוחדות, ומבנה זה זה קיבל את אישור הרגולטורים בשנת 2023. הכוונה היא שאקמן יציג למשקיעים עסקה שבמסגרתה הוא ינפיק חברה לשוק הציבורי, ולמשקיעים תהיה הזדמנות לרכוש בה מניות, אולם עד כה לא הוכרזה עסקת SPARC.

אקטיביזם הוא ניגוד עניינים?

פרשינג סקוור הייתה ידועה בעבר באקטיביזם שלה, אם כי המיקוד עבר לרכישת החזקות גדולות יותר במספר קטן יותר של חברות גדולות. אולם בדיווח על הקרן הסגורה כעת, אקטיביזם צוין כניגוד עניינים פוטנציאלי שעל משקיעי הקרן לדעת עליו.

בדיווח צוינה אזהרה כי אם פרשינג סקוור תרצה לנקוט עמדה אקטיביסטית בחברה כלשהי, ולתפוס מקום בדירקטוריון שלה, הפירמה תהיה כפופה למגבלות מסחר מחמירות.

השקעת עוגן ומחויבות הצוות

חברת ההשקעות מתכוונת להיות "משקיעת עוגן" עבור קרן PSUS החדשה, עם 150 מיליון דולר, נכתב בדיווח, ותשמור על השקעה זו 25 שנה לפחות. 335 מיליון דולר נוספים מגיעים מלקוחות של קרנות הגידור של פרשינג סקוור, שמעבירים את השקעותיהם ל־PSUS, מהלך שסביר להניח כי ינגוס בחלק מעמלות הביצועים, מאחר ש־PSUS אינה גובה עמלות.

במסמכים מצוין עוד כי צוות ההשקעות של פרשינג סקוור השקיע 5.8 מיליארד דולר, נכון לדצמבר, בקרנות ובחברת הנדל"ן Howard Hughes Holdings, כך שהצוות והמשקיעים נמצאים באותה הסירה.

אשתו שוכרת במשרדים שבבעלותו

משרדי פרשינג סקוור בשדרה ה־11 בניו יורק נמצאים בבעלות עקיפה של אקמן ושל חברות קשורות שלו בנתח של 50%. החברה שילמה שכר דירה של כ־6.6 מיליון דולר בשנה שעברה.

חברת העיצוב והחדשנות NEOX Public Benefit LLC, המנוהלת על ידי אשתו של אקמן, נרי אוקסמן, שכרה בשכירות משנה חלק משטחי המשרדים של פרשינג סקוור. על פי המסמכים, הסכם שכירות משנה זה יסתיים לפני ההנפקה, ו־NEOX תשכור במקום זאת ישירות מהבניין עצמו.

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

עוד כתבות

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

מימין: יו''ר הסוכנות היהודית, אלוף (במיל) דורון אלמוג, ראש עיריית ב''ש רוביק דנילוביץ, מנכ''ל הסוכנות היהודית יהודה סטון, מנכ''לית עיריית ב''ש ליז עובדיה, ראש מינהלת ישראל בסוכנות היהודית עו״ד דפנה קירו כהן / צילום: גיא יחיאלי, הסוכנות היהודית

המינהלת החדשה שתסייע לנפגעי "שאגת הארי"

הסוכנות היהודית מקימה את "מינהלת ישראל", שתחזק אוכלוסיות שנפגעו מירי טילים ● בנק מזרחי טפחות יוצא בתוכנית "בוסט לעסקים", שבמסגרתה יעניק הטבה חד-פעמית לתושבי גבול הצפון ● וזה המותג שהשיק השבוע השבוע חנות פופ-אפ בקניון עופר רמת אביב ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד. המשימה הוארכה פעמיים / צילום: ap, Giannis Angelakis

טענות בוושינגטון: ארה"ב מתמקדת באיראן ומפספסת את האתגר הגדול - סין

המערכה המתחוללת של טראמפ במזרח התיכון מדלדלת את מלאי הטילים האמריקאי ומעמיסה על הכוחות ● בצבא ארה"ב רואים בסין את האתגר המורכב ביותר, ואסטרטגים ביטחוניים סבורים שיש להתמקד בו, אבל נראה שבוושינגטון מתקשים לתעדף את הקרבות

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

הרווח של חברת OPC זינק. איך הגיבה המניה?

חברת האנרגיה OPC פרסמה היום (ה') דוח מוצלח יחסית, שכלל עלייה משמעותית ברווח הנקי ● מרבית הרווחים הגיעו מענף הייצור בגז טבעי בארה"ב ● למרות זאת, מניית החברה החלה את היום בת"א עם ירידות חדות, אך לאחר מכן התאוששה

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

כוחות ביטחון מחוץ לבית הכנסת ''טמפל ישראל'' בעיירה ווסט בלומפילד, מישיגן / צילום: ap, Corey Williams

היורה במישיגן נוטרל על ידי האבטחה, לא ידוע על נפגעים באירוע

החשוד בניסיון הפיגוע בבית כנסת "טמפל ישראל" במישיגן נוטרל, לא ידוע על נפגעים • השריף: "מנסים להבין אם יש עוד מעורבים" ● עמי שטרמר סיפר: "אחותי נמצאת בבית הכנסת. הם לכודים בפנים עם קרוב ל-100 ילדים" • דניאל, עובד בפדרציה היהודית של דטרויט: "אנחנו מבוצרים בבניין. יש כוחות ביטחון גדולים. אנחנו מתפללים"

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

19 אלף דירות על בסיסי צה"ל שפונו: איך זה יעבוד ואיפה הפוטנציאל

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארבע מניות בלטו בעליות בת"א 125. זו הסיבה

בעוד שהמסחר בת"א וביתר השווקים בעולם התנהל בירידות, על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט בעולם, את העליות במדד ת"א 125 הובילו איי.סי.אל, החברה לישראל, קבוצת דלק ואנרג'יאן ● הסיבה: השיבושים במיצרי הורמוז

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם