גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד B-2 Spirit / צילום: ap
חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד B-2 Spirit / צילום: ap

מאז תחילת המערכה האמריקאית נגד איראן במסגרת המבצע "זעם אפי", הפך צי המפציצים האסטרטגיים של ארצות הברית לאחד הכלים המרכזיים במאמץ הצבאי. חיל האוויר האמריקאי מפעיל שלושה דגמים עיקריים של מפציצים כבדים, שכל אחד מהם פותח בתקופה אחרת מאז המלחמה הקרה אך עדיין ממלא תפקיד מרכזי בלוחמה המודרנית: B-52 Stratofortress, B-1B Lancer ו-B-2 Spirit.

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים
"עשה שבת אצל זמיר": הבכיר שמנהל את המלחמה של טראמפ

שלושת המטוסים הללו מאפשרים לארצות הברית לבצע תקיפות ארוכות טווח בעומק שטח האויב, גם כאשר אין לה בסיסים קרובים לזירת הלחימה. כמו כן, הם מסוגלים לשאת עשרות טונות של חימוש מדויק, לטוס אלפי קילומטרים ואף לשהות באוויר יותר מיממה בעזרת תדלוק אווירי.

במבצע הנוכחי משמשים המפציצים לפגיעה במתקני טילים בליסטיים, מרכזי פיקוד ושליטה, בסיסים צבאיים ותשתיות אסטרטגיות ברחבי איראן. לפי נתוני הפיקוד המרכזי של ארה״ב, כבר בשלושת הימים הראשונים של המבצע תקפו המפציצים האמריקאיים מאות מטרות שונות. במקרים רבים הם פועלים כחלק ממערכה אווירית רחבה הכוללת גם מטוסי קרב, מל״טים, טילי שיוט ומערכות מודיעין מתקדמות.

אילו מפציצים אסטרטגיים מפעילה ארצות הברית כיום?

חיל האוויר האמריקאי מפעיל כיום שלושה סוגי מפציצים אסטרטגיים. הראשון הוא B-52 Stratofortress, שנכנס לשירות כבר בשנת 1955 ונחשב למפציץ הוותיק ביותר שעדיין נמצא בשימוש מבצעי. השני הוא B-1B Lancer, מפציץ מהיר שנכנס לשירות בשנות השמונים. השלישי הוא B-2 Spirit, מפציץ חמקן מתקדם שנכנס לשירות בתחילת שנות התשעים. למרות גילם של חלק מהמטוסים, הם ממשיכים לעבור שדרוגים טכנולוגיים המאפשרים להם להישאר רלוונטיים גם בעידן של נשק מדויק ולוחמה אלקטרונית מתקדמת.

B-1B Lancer / צילום: Reuters

מהם ההבדלים המרכזיים בין המפציצים?

לכל אחד מהמפציצים יש יתרון מבצעי אחר שמגדיר את תפקידו במערכה. ה-B-2 מתמחה בחמקנות ובחדירה לשטח מוגן היטב ולכן משמש בדרך כלל בשלב הראשון של התקיפה. ה-B-1B הוא המהיר ביותר מבין השלושה והוא מסוגל לשאת את כמות החימוש הגדולה ביותר, ולכן הוא מתאים לתקיפות מסיביות נגד מטרות צבאיות. ה-B-52, לעומתם, אמנם איטי יותר אך בעל טווח טיסה גדול במיוחד ויכולת לשאת מגוון רחב של טילים ופצצות, מה שהופך אותו לפלטפורמה מרכזית לשיגור חימוש למרחקים ארוכים.

כמה עולה כל מפציץ כזה?

מפציצים אסטרטגיים הם מהמערכות הצבאיות היקרות ביותר שנבנו אי פעם. ה-B-2 Spirit נחשב לאחד המטוסים היקרים בעולם, עם עלות שמוערכת ביותר משני מיליארד דולר למטוס כאשר מביאים בחשבון גם את עלויות הפיתוח. ה-B-1B Lancer זול יותר, אך גם הוא עלה מאות מיליוני דולרים ליחידה. ה- B-52 , שנבנה במקור בשנות החמישים, עלה אז עשרות מיליוני דולרים בלבד, אך שדרוגים שנעשו בו לאורך השנים הפכו אותו למערכת מתקדמת בהרבה. כיום מתכנן חיל האוויר האמריקאי להמשיך להפעיל את המטוס לפחות עד שנות ה-2050, כך לפי דיווחים אמריקאיים.

כמה חימוש כל מפציץ מסוגל לשאת?

מפציצים אסטרטגיים נועדו לשאת כמויות עצומות של פצצות וטילים. ה-B-1B מסוגל לשאת יותר מ-34 טון של חימוש והוא נחשב למפציץ בעל קיבולת הנשיאה הגדולה ביותר בצי האמריקאי. ה- B-52 מסוגל לשאת יותר מ-30 טון של חימוש, כולל טילי שיוט ארוכי טווח ופצצות מדויקות. ה- B-2 נושא פחות חימוש, כ-18 טון, אך היתרון שלו הוא ביכולת להטיל אותו בדיוק גבוה בתוך שטח מוגן היטב שבו מטוסים אחרים עלולים להתגלות.

וכמה דלק נושא כל מפציץ ומה הטווח שלו?

אחד היתרונות המרכזיים של מפציצים אסטרטגיים הוא יכולת הטיסה למרחקים עצומים. ה-B-52 מסוגל לשאת יותר מ-180 אלף ליטר דלק וטווח הטיסה שלו מגיע לכ-14 אלף קילומטרים ללא תדלוק. ה-B-1B נושא כ-120 אלף ליטר דלק וטווח הטיסה שלו כ-9,000 עד 10,000 קילומטרים. ה-B-2 נושא פחות דלק אך עדיין מסוגל לטוס יותר מ-11 אלף קילומטרים. בנוסף, כל המטוסים יכולים לקבל תדלוק אווירי ממטוסי תדלוק, מה שמאפשר לבצע משימות שנמשכות לעיתים יותר מ-30 שעות ברציפות.

B-52 Stratofortress / צילום: Reuters, Toby Melville

מאיפה יוצאים המפציצים למשימות התקיפה?

בתחילת המבצע המריאו חלק מהמפציצים מבסיסים בארצות הברית עצמה. מטוסי B-2 למשל יצאו מבסיס ווייטמן במיזורי, בעוד שמפציצי B-1B המריאו מבסיסים בדרום דקוטה ובטקסס. טיסות כאלה מורכבות מאוד מבחינה לוגיסטית ודורשות מספר מטוסי תדלוק בדרך. בהמשך פרסה ארצות הברית חלק מהמטוסים בבסיס חיל האוויר פיירפורד בבריטניה, מרחק של כ-4,500 קילומטר בלבד מטהרן. הקיצור המשמעותי בטווח מאפשר לבצע יותר גיחות ולצמצם את התלות בתדלוק באוויר.

איך נראית תקיפה טיפוסית באמצעות מפציצים?

במקרים רבים מתחילה התקיפה עם מטוסי B-2 החמקנים, שמטרתם לפגוע במערכות ההגנה האווירית ובמטרות הרגישות ביותר. לאחר מכן מצטרפים מפציצי B-1B ו- B-52 שמטילים כמויות גדולות יותר של חימוש על בסיסים צבאיים, מחסני נשק ותשתיות. השילוב בין שלושת המטוסים מאפשר לבצע תקיפה מדורגת שבה כל אחד כאמור ממלא תפקיד שונה.

B-2 Spirit / צילום: ap

האם המפציצים פועלים לבדם במערכה?

לא. פעילותם היא רק חלק ממערכה אווירית רחבה בהרבה. לצד המפציצים פועלים מטוסי קרב כמו F-15, F-16, F-22 ו-F-35 שמסייעים להשיג עליונות אווירית ולהגן על המטוסים הכבדים. בנוסף פועלים מטוסי לוחמה אלקטרונית שמנטרלים מכ״מים ותקשורת של האויב, מטוסי התרעה מוקדמת שמנהלים את הקרב האווירי, ומל״טים חמושים שמבצעים תקיפות מדויקות. בים פועלות גם נושאות מטוסים ומשחתות המצוידות בטילי טומהוק המשוגרים לעבר מטרות יבשתיות.

האם המפציצים האלה יישארו בשירות עוד זמן רב?

למרות גילם של חלק מהמטוסים, הם צפויים להמשיך לפעול עוד שנים רבות. ארצות הברית מפתחת כיום מפציץ חדש בשם B-21 Raider שעתיד להחליף בהדרגה את הדגמים הקיימים. עם זאת, בשל קצב הייצור האיטי והביקוש ליכולת תקיפה ארוכת טווח, מטוסי B-52, B-1B ו- B-2 צפויים להמשיך לפעול לפחות בעשור הקרוב. עד אז הם ימשיכו להיות אחד הכלים האסטרטגיים המרכזיים בארסנל האמריקאי ולשמש בכל מערכה שבה ארצות הברית מבקשת להפעיל כוח צבאי במרחק אלפי קילומטרים מבסיסיה.

עוד כתבות

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

אדיר מילר ב''ריסט''. המוות מאפשר לחיות מחדש / צילום: באדיבות קשת 12

אדיר מילר מציג: מה הייתם עושים אם הייתם יודעים שזה היום האחרון שלכם?

טעות באבחון רפואי גורמת לגיבור הסדרה החדשה של אדיר מילר, "ריסט", להאמין שנותר לו זמן קצר לחיות ● אך כשהטעות מתגלה והמוות לא מגיע, הוא נאלץ להתמודד עם החיים שהרס ולבחון האם באמת אפשר לעשות ריסט לחיים, ולמה רק מול המוות אנחנו מתחילים באמת לחיות

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

הרווח של חברת OPC זינק. איך הגיבה המניה?

חברת האנרגיה OPC פרסמה היום (ה') דוח מוצלח יחסית, שכלל עלייה משמעותית ברווח הנקי ● מרבית הרווחים הגיעו מענף הייצור בגז טבעי בארה"ב ● למרות זאת, מניית החברה החלה את היום בת"א עם ירידות חדות, אך לאחר מכן התאוששה

אנשים ישנים בתחנת בן גוריון / צילום: נת''ע

בקרוב תקבלו פחות התרעות על טילים: הפיילוט שמחכה לאישור האלוף

על פי מידע שהגיע לגלובס, בפיקוד העורף עומלים על חלוקה מחודשת של מדינת ישראל לפי אזורים, על מנת לצמצם את התרעות השווא ● בפיקוד העורף שוקלים לבצע פיילוט בנושא, שמחכה לאישורו של האלוף שי קלפר, מפקד פיקוד העורף

פרוייקט דובנוב 4 / צילום: הדמיה סטודיו 84

האדריכל אבנר ישר רכש חצי קומה בפרויקט דובנוב 4 ב-38 מיליון שקל

אבנר ישר, אדריכל פרויקט דובנוב 4 רכש יחד עם אישתו עדי דירת חצי קומה בפרויקט, כך מדווחת חברת ישראל קנדה ● היקף הפרויקט כ-2 מיליארד שקל, והוא צפוי להסתיים בעוד כ-4 שנים

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

19 אלף דירות על בסיסי צה"ל שפונו: איך זה יעבוד ואיפה הפוטנציאל

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מדדי הביטוח והביטחוניות עלו ב-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● או.פי.סי השלימה גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים ● אנליסטים: הטלטלה בשוק האנרגיה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ●  גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● תסריט 1990 או קריסת 2008? ההיסטוריה רומזת מה יקרה ל-S&P 500 אחרי הזינוק במחירי הנפט

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

המס שעלול לעצור את הקמת הפאנלים הסולאריים מעל שדות חקלאיים

חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים ● פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש שכלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור