חבילות מועמסות על מטוס מטען / צילום: Shutterstock
מחירי השינוע האווירי רושמים זינוק חד שמגיע עד ל־82% בנתיבים מסוימים - כך עולה מנתוני חברת Freightos הישראלית, המנטרים את מחירי התובלה הימית והאווירית. העלייה מיוחסת לנסיקה במחירי דלק המטוסים ולהשבתה חלקית של נמלי התעופה המרכזיים בדובאי ובדוחה. במוקד ההתייקרויות: משלוחי תרופות מהודו, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וכן ענפי הביגוד והאופנה.
● זה אולי התסריט הגרוע ביותר להמשך המלחמה עם איראן
● לאן ילכו 412 מיליון חביות נפט? הפרטים על התוכנית ההיסטורית נחשפים
המצור על הורמוז מגיע לשמיים
המשבר במצר הורמוז מכה גלים ומגיע למחירי השינוע האווירי, המשפיע על שלל מוצרים. מחיר הדלק הסילוני, המשמש לתעופת נוסעים וסחורות כאחד, זינק ב־83% בתוך חודש וב־94% בהשוואה לשנה שעברה, כך לפי דיווחי ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA). כיום, אם כן, מחיר דלק המטוסים עולה על זה של 2022.
בנוסף, מופעל לחץ תפעולי כבד על ענף התעופה העולמי: בשנים האחרונות, מדינות המפרץ ביססו את עצמן כ"האב" של טיסות ומסחר בין אירופה לאסיה, בדגש מיוחד על דובאי באיחוד האמירויות ודוחה בקטאר. מתקפות כטב"מים איראניות פוגעות בנמל התעופה בדובאי - מה שהוביל את אוסטרליה להוציא אזהרת הגעה למקום (כולל לטיסות קונקשן) - וגם בנמל התעופה בדוחה שבקטאר פועלות הטיסות במתכונת מוגבלת בלבד.
שילוב גורמים אלו, יחד עם הלחץ על הספנות בעקבות חסימת הורמוז, מביאה לזינוק במחירי השינוע האווירי בכל הנתיבים. בחלק מהם, המצב חמור במיוחד: טיסות מדרום אסיה לאירופה, שעוברות ישירות מעל המפרץ הפרסי, התייקרו ב־82% ביחס לערב המלחמה גם טיסות מדרום אסיה לצפון אמריקה התייקרו ב־59%, והן כרגע עולות 6.42 דולר לק"ג, בהשוואה ל־4.05 דולר לק"ג ערב המלחמה. גם הנתיב האווירי מאירופה למזרח התיכון התייקר לאחרונה ב־55%. הנתונים מדווחים על ידי חברת Freightos.
תעשיית התרופות נפגעת
על פי יהודה לוין, ראש המחקר ב-Freightos, "בשינוע האווירי נתיבים רבים הושפעו מסגירת המרחב האווירי במפרץ, והתעריפים עלו משמעותית. חברות תעופה מהמפרץ כמו קטאר איירווייז ואמירייטס הן שתיים משלוש חברות התעופה בעלות קיבולת השינוע הגבוהה בעולם, ויחד עם אתיחאד הן מהוות 13% מכלל קיבולת השינוע האווירי העולמית". לדבריו, ה"האבים" במפרץ מהווים נקודת חיבור קריטית בין מזרח למערב: "הם משמשים כרבע מכלל השינוע האווירי בין סין לאירופה, ומרכזים נפח משמעותי מהמטען המשונע מדרום ומדרום־מזרח אסיה לאירופה ולצפון אמריקה".
עוד לדבריו, המוצרים שיושפעו יותר מכל מן המשבר הם "אלקטרוניקה וסחר מקוון מהמזרח הרחוק, כמו גם ביגוד ואופנה מהירה. מדרום אסיה, בנוסף לביגוד, תעשיית התרופות היא חלק משמעותי מהיצוא ההודי לאירופה". תרופות הן נקודת תורפה משמעותית, שכן השווי הגבוה שלהן ביחס למשקל הנמוך, והצורך להביא אותן במהירות ובבטחה ליעד, יוצר לחץ גדול על השינוע האווירי.
תעשיית התרופות ההודית נחשבת משמעותית לאספקת תרופות זולות, וכלל יצוא התרופות ההודי הוא תעשיה עצומה של מעל 30 מיליארד דולר בשנה. כעת, עם הזינוק במחירי דלק המטוסים והשבתת נמלי התעופה במפרץ, יוגבר הקושי בשינוען ליעדיהן.