גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר אנרגיה, גיוס מילואים וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה ● וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

סניף סופרמרקט בתל אביב / צילום: בר לביא
סניף סופרמרקט בתל אביב / צילום: בר לביא

ערב המערכה הנוכחית נראה היה שישראל בדרך לצאת מהאינפלציה. מדד המחירים לצרכן התייצב באמצע הטווח שקובע החוק (1%-3%). בהתאמה, החל מתווה של הקלה מוניטרית, ובנק ישראל הוריד פעמיים את הריבית ברציפות, עד לרמה של 4%.

בלעדי | מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי
לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

ואולם, אז הגיעה המלחמה, ואיתה השפעות שונות, שבעיקר מאיימות מחדש לפרוץ את רמת האינפלציה: החל מההתייקרויות כתוצאה ממשבר האנרגיה, ועד לגירעון הממשלתי המזנק, והשפעת המלחמה על שוק המט"ח.

עליות רוחביות בפברואר

עוד קודם לכן, גם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שפורסם השבוע, הפתיע מעט לרעה את האנליסטים. המדד הציג עלייה של כ-0.2% וקצב האינפלציה השנתי עלה ל-2%, ביחס לתחזיות שעמדו על 1.8%, בדומה למה שהיה בחודש הקודם. היו אף כאלו שהעריכו שתהיה ירידה קטנה ביחס לחודש שעבר.

העליות בפברואר היו רוחביות, וההפתעה נבעה לפי כלכלנים בעיקר מקפיצה חדה יחסית במחירי הטיסות לחו"ל והאצה במחירי השכירות. וכל אלו כאמור עוד לפני המלחמה. כעת, כלכלנים צופים השפעות שונות בהתאם לאופי המתמשך של המלחמה ולאופן סיומה.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים, סבור שהמלחמה מול איראן צפויה להוביל לעלייה בסביבת האינפלציה הגלובלית והמקומית. ככל שזו תתארך, היא תהיה משמעותית יותר, לדבריו. ומנגד, סיום קרוב של המלחמה ימתן את ההשפעה על סביבת האינפלציה, אבל לא יעלים אותה לחלוטין, כל עוד השלטון בטהרן לא הוחלף.

כך, בעקבות תקיפת האוניות במצרי הורמוז והשיבושים באספקת הנפט העולמית, ההשפעה מורגשת בארה"ב יותר מאשר בישראל. ועדיין, ישנה השפעה ישירה גם על מדד המחירים לצרכן שלנו. לפי שפריר, כלל האצבע הוא שכל התייקרות של 10% במחירי הנפט מעלה את המדד באופן ישיר ב-0.06% לפחות. הזינוק במחירים מתחילת המלחמה צפוי לדבריו להעלות את המדד בכ-0.4%.

ואולם, עלייה במחירי האנרגיה באה לידי ביטוי בהשפעתה על האינפלציה גם בדרכים עקיפות, כמו העלייה במחירי הטיסות. לפני המלחמה, כלכלים רבים העריכו שמחירי הטיסות ירדו, על רקע הגידול בתחרות, בעקבות חזרתן של החברות הזרות לשוק. אך התארכות המלחמה תוביל לעלייה במחירים הן בשל צמצום התחרות, כשחברות זרות מפסיקות לטוס לישראל, ובעיקר בשל העלייה במחירי הדלק הסילוני. "ההשפעה של עליית מחירי האנרגיה על ענף התעופה חריפה אף יותר מההשפעה על מחירי הנפט הגולמי", מסביר שפריר.

בהקשר זה כדאי להזכיר את דבריו של מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס. בראיון לגלובס בימים האחרונים אמר סירקיס ש"המחירים בוודאות יעלו כאשר תהיה חזרה לשגרה". הוא ייחס זאת לרמת הסיכון, מחירי הפרמיה של הביטוח והדלק.

צפי ללחצי שכר

ואם זה לא מספיק, השפעה עקיפה נוספת היא על מחירי התובלה הימית והאווירית והשיבושים בשרשראות האספקה בעולם. ככל שהן יורגשו יותר בעולם, כך יחלחלו וישפיעו על ישראל. בנוסף, שפריר מעריך שתהיה עלייה במחירי השכירות, כתוצאה מהגידול בביקוש לממ"דים שכבר האיצה אחרי מבצע 'עם כלביא' ביוני.

לאחרונה גם החלו דיווחים על גיוס מחודש של אלפי חיילי מילואים, נוכח אפשרות להתרחבות המלחמה בלבנון. זו עשויה להוביל כמו בעבר לפגיעה בהיצע העובדים במשק, וכך גם ללחצי שכר שמביאים בתורם להשפעה על האינפלציה.

מתן שטרית, כלכלן ראשי בקבוצת הפניקס, מסביר שהתחזקות האינפלציה מורגשת בעיקר בסעיפים ספציפיים, שישפיעו כבר במדד לחודש מרץ: הזינוק במחירי הנפט יתגלגל להשפעה על תובלה ימית ואווירית והתייקרות היבוא, לצד אינדיקציה על עלייה במחירי הפירות והירקות.

כמות הכסף זינקה

נוסף על הסיבות הכלכליות, שדוחפות את המחירים מעלה, שטרית מציג גם אירוע נוסף, שקשור בכמות הכסף הנזיל למשקי הבית ולעסקים. מדובר ב"תיאוריה מוניטרית" שמקשרת בין כמות הכסף לאינפלציה.

שטרית: "אם כמות הכסף עולה, וכמות השירותים נשארת, אז המחירים הולכים ועולים. בשנים האחרונות אנחנו רואים שמצרף הכסף הרחב, שכולל את הפיקדונות ואת העו"ש הנזילים שבידי הציבור, מציגים האצה - גם בסך הכסף וגם בקצב. הכסף הזה יכול להעיד על אינפלציה אפשרית בעוד 18 חודשים. זו אינדיקציה לכך שעד סוף המחצית הראשונה של שנת 2027 נראה האצה מחודשת באינפלציה".

לדבריו, הגידול בכסף הזמין מיוחס לכמה סיבות: גורמים פיסקאליים ובהם המענקים ששולמו מאז תקופת הקורונה ומאז שבעה באוקטובר למפונים, למילואימניקים ולעסקים. לאלו מתווספים גם גורמים מוניטריים, כמו מימוש נכסים פיננסיים לאחר עליות בשווקים, וכן עלייה אפשרית בחיסכון הצרכני.

שטרית מסביר שהתיאוריה הזו משתלבת יד ביד עם הגורמים השונים להגברת האינפלציה. בהקשר זה אפשר להזכיר שבנק ישראל בתחזית האחרונה שלו - שבוודאי תתעדכן בסוף החודש בעקבות המלחמה - צפה אינפלציה של 1.7% בשנת 2026 ושל 2% בשנת 2027. "יתכן שהבנק בעצמו עוד קודם למלחמה ראה האצה מחודשת אפשרית לאינפלציה", הוא אומר.

השפעות המלחמה מייצרות לדבריו גם סיכונים אינפלציוניים ליום שאחריה. כך למשל, אם במדינות המפרץ יורדת תפוקת הנפט, ייקח זמן רב עד שתיפתח מחדש.

בינתיים, הממשלה בישראל העלתה את יעד הגירעון ל-5.1%, אך גופים פיננסיים טוענים שמדובר בהערכה לא ריאלית. בבית ההשקעות מיטב ציינו שהיעד הריאלי יותר הוא 5.5%.

יחס החוב תוצר של ישראל יטפס לפי בנק ישראל ל-70% בסוף השנה. "הגירעון נמצא ברקע הלחצים האינפלציוניים. בהגדרה, ככל שגירעון גדל, המדיניות הפיסקאלית מרחיבה ומעודדת ביקושים, וזה עשוי להפעיל לחצים כאלו ואחרים. אבל אם תהיה העלאת מסים כזו או אחרת, תהיה השפעה מז'ורית יותר", אומר שטרית.

נעלם המט"ח

ולבסוף - נעלם נוסף שישפיע על האינפלציה הוא שוק המט"ח, שכן ככל שהשקל מתחזק, כך הוא משפיע על הורדת האינפלציה. הדולר חזר להתחזק מאז תחילת המלחמה, ולדברי שטרית "זה מאוד תלוי איך תסתיים המלחמה. אם יהיה תרחיש אופטימי של נפילת משטר ומזרח תיכון חדש, השקל יתחזק, ויתקזזו חלק מהלחצים האינפלציוניים ככל שיהיו.

"מנגד, אם נסיים את המלחמה בתרחיש אחר, שישאיר אפשרות שנראה בו אירועים מחודשים בכל כמה חודשים, זה יהיה פחות חיובי לשוק. צריך לזכור גם שהגענו לפני המלחמה לרמות נמוכות לדולר שקל. לכן קשה להגיד שמכאן שנה קדימה, המטבע הישראלי ימשיך לתרום לשלילת האינפלציה, לעומת הטענה השנייה שנראה דווקא עלייה מחודשת בשער החליפין".

עוד כתבות

חימושים של אלביט בדרך לאיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שישה ימים רצופים של ירידות חדות: האם נותרו הזדמנויות במניות הביטחוניות?

המניות הביטחוניות בתל אביב סופגות לחצים לאחרונה, ובששת הימים האחרונים הן איבדו מעל 12%, ברצף הירידות הארוך ביותר מאז השקת המדד הענפי ● ועדיין, בדיקה של 10 המניות הביטחוניות הגדולות מגלה שמכפילי הרווח שלהן גבוהים יחסית למקבילות בארה"ב ● בענף מסמנים לא מעט הזדמנויות ומדגישים: הביקוש לנשק כחול לבן גבוה

מטוס של אייר חיפה / צילום: ATR

אייר חיפה צפויה לחזור לפעילות מחיפה בשבוע הבא

בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ולמצב הביטחוני, החברה צפויה לשוב לפעילות מחיפה החל מיום חמישי 23 באפריל ● בחברה פועלים בימים אלו להשלמת ההיערכות התפעולית והלוגיסטית לקראת החזרה, לרבות התאמות בקרב צוותי האוויר והקרקע, במטרה לאפשר חזרה בטוחה וסדירה לפעילות

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון רוצה להפוך מקרן ריט לתשתיות לחברה ציבורית רגילה: "יחסוך רבע מיליארד שקל"

קרן הריט בתחום התשתיות רוצה לשנות את מודל הפעילות שלה, משום שהמהלך לדבריה יסייע לשיפור התזרים והרווחיות, ויחזק את יכולות הניהול שלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה שוב בשיאים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 10 ימים בין ישראל ללבנון ●  מכירות סייברטראק של טסלה מקבלות עזרה באחרונה מהחברות האחרות של אילון מאסק  ● אולבירדס זינקה אתמול עד כדי 700% לאחר שהוסיפה "AI" לשמה, היום היא צנחה ● התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים

האם טיפול שפותח לסרטן יוביל למהפכה במחלות נוספות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הטיפול שריפא 3 מחלות שונות במפתיע

טכנולוגיית ה־CAR-T, שפותחה לטיפול בסרטן וזכתה עד כה להצלחה מוגבלת, עשויה כעת לחולל מהפכה במחלות אוטואימוניות ● מאמר שפורסם השבוע בכתב עת מוביל וניסויים נוספים, חלקם בישראל, מסמנים את החזיתות החדשות לטכנולוגיה שהחלה את דרכה במכון ויצמן

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בשל תקוות לסיום המלחמה: ה-S&P 500 והנאסד"ק ננעלו בשיאים חדשים

הנאסד"ק וה-S&P 500 קפצו, הדאו ג'ונס ירד ● בבלומברג דווח: ארה"ב ואיראן שוקלות להאריך את הפסקת האש לשבועיים ● יציבות במחירי הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 95 דולר לחבית ● הדולר נחלש בעולם ורשם את רצף הירידות הארוך מאז 2011 ● בורסת דרום קוריאה זינקה ב-3% ● ג'יימי דיימון: "ישנו מערך סיכונים משמעותי, אנו נערכים למגוון רחב של תרחישים"

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים

אל על תרכוש שישה מטוסי 787-9 מבואינג בשווי מוערך של מאות מיליוני דולרים, על מנת לחזק את פעילות הקווים הארוכים שלה ● ישראכרט, ישרוטל ואסותא מצטרפות לחגיגת סוכני ה-AI ● בבנק הפועלים מגייסים את מומחה הגאו-פוליטיקה ד"ר קובי ברדה לניתוח שווקים ● וגם: בית התוכן החדש שמקימים בכירי ידיעות אחרונות לשעבר ● אירועים ומינויים

אנדריי אוזן / צילום: תמר מצפי

ועדת המינויים פסלה את יו״ר מקורות, שמכהן מעל שנה בתפקיד

הוועדה לבחירת מינויים פסלה את מועמדתו של יו"ר מקורות אנדריי אוזן, המכהן כבר יותר משנה בתפקיד: "אינו עומד בתנאי הסף של הכישורים הנדרשים בחוק" ● יש לציין כי לחברה גם אין מנכ"ל קבוע לאחר שעמית לנג סיים את תפקידו בשנה שעברה

סניף של רשת קרפור / צילום: פנינה בן שלום

ברשת קרפור אישרו: מוצרים עם אזהרת ריקול נמכרו ללקוחות

אירוע חמור ברשת הסופרמרקטים הצרפתית: עם פתיחת יום המכירות של הסל של ישראל, נמכרו ללקוחות מוצרי נוטרילון שלב 1 - שהוחזרו עם אזהרת ריקול ●  כזכור, אותו תחליף מזון לפעוטות הוכרז כסכנה בריאותית, ונאסר לשיווק על ידי משרד הבריאות לפני כחודשיים ● מקרפור נמסר: "רואים בחומרה רבה את האירוע ומייחסים חשיבות עליונה לבטיחות במזון תינוקות"

הרכבת הקלה / הדמיה: נת''ע

פיצול בנת”ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

רשות החברות מציעה לפצל את פעילות נת"ע בין הקמה להפעלה באמצעות הקמת חברה בת ● לפי חוות הדעת, המהלך עשוי לשפר את השירות ולהפחית עומס ניהולי

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

כאל איבדה את השליטה במועדון הכי נחשק: כך היא מנסה למזער נזקים

הודעת אל על על העברת מועדון "הנוסע המתמיד" לישראכרט הכניסה את כאל, שעומדת לאבד הכנסות עתק, לעמדת מגננה ● החברה יצאה למאבק משפטי בטענה שחברת התעופה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ● באילו הפרות מדובר, מה קבע ביהמ"ש ומה צפוי בבוררות ● גלובס עושה סדר

אנשי חיל הים האמריקאי באזור המפרץ הפרסי / צילום: Reuters, US Navy

435 מיליון דולר ליום: טבעת החנק הכלכלית של ארה"ב על איראן מתהדקת

חסימת הסחר הימי גובה ממשטר האייתוללות לפי הערכות מחיר של כ–435 מיליון דולר ביום ● לכך מצטרפים איומים של ארה"ב על הבנקים במזרח הרחוק שלא לבצע העברות איראניות ● בינתיים טראמפ טוען: "פתחנו את מצר הורמוז. סין שמחה מאוד"

לזניה בולונז ב''לופה'' / צילום: איתן ונונו

בית אוכל איטלקי מצוין שפתחו שני חברים בגן החשמל בתל אביב

"לופה", המעדנייה המבשלת החדשה בגן החשמל בתל אביב, היא כל מה שצריך אדם רעב כרגע: אוכל פשוט, מערסל ומלא נשמה

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

גם זה קרה פה / צילום: נועה אורמן

כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

הדולר צולל ומבהיל את הציבור ● מה חסר בוועדה למינוי בכירים ● ואין מי שיחתום על החלטות שנלקחו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יגאל דמרי, חיים כצמן, צחי נחמיאס / צילום: אייל פישר, אריק סולטן, ורד פיצ'רסקי

המאבק הצמוד על המקום במדד היוקרתי יוכרע היום

היום יסתיימו עשרת הימים הקובעים שייקבעו את החברות הנכנסות והיוצאות מהמדדים המובילים בבורסה ● שורה של דרמות צפויה בעדכון: זינוק של מאות אחוזים שולח את מגה אור של צחי נחמיאס למדד ת"א 35, בעוד פתאל ודמרי נאבקות להישאר בו ● כניסת מניית הבורסה בת"א למדד הדגל עשויה להיות תלויה בהחלטתה לגבי פאלו אלטו ● וג'י סיטי של כצמן בסכנת הדחה ממדד ת"א 90

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

100 מיליארד דולר בעשרה ימים - הרצף החלומי שהחזיר את מניית אינטל לשיא

מניית ענקית השבבים רשמה את רצף העליות החד ביותר שלה מאז שנות השבעים ● זאת, בעקבות שורת הסכמים עם גוגל ואילון מאסק ● אך למרות האופטימיות המחודשת, בוול סטריט עדיין שומרים על זהירות ומזהירים כי הדרך להבראה מלאה עודנה ארוכה

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

חברת האנרגיה המתחדשת שמתכננת להיסחר גם בנאסד"ק

נופר אנרג'י של יזם האנרגיה, עופר ינאי, הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את קידום הליך הרישום למסחר של מניות של החברה ברישום כפול בבורסה בארה"ב ● "בשלב זה, "יובהר כי מסמך הרישום למסחר אינו כולל גיוס הון", הודיעה החברה

שבוע המסחר במט''ח נפתח עם התחזקות של השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב–S&P 500, והאם ימשיך להתחזק?

שער הדולר נפל לראשונה מאז 1995 לקידומת חדשה, ונסחר בפחות מ–3 שקלים ● אומנם היחלשות הדולר בעולם תרמה לכוחו של השקל, אך גם כשבוחנים את המטבע הישראלי אל מול מטבעות מרכזיים אחרים מגלים קפיצה חריגה ● כמה הפסידו החוסכים שהשקיעו את כל החיסכון במדד הדגל האמריקאי?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

דרמה בחברת צים: המנכ"ל אלי גליקמן פורש לאחר תשע שנים

גליקמן הודיע על עזיבת חברת הספנות, וצפוי להמשיך לכהן בתפקידו למשך תקופת מעבר של כחצי שנה ● זאת, על רקע העובדה שדירקטוריון החברה העדיף את הצעת הרכישה המשותפת להפאג-לויד וקרן פימי על פני זו שהוביל המנכ"ל הפורש