גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנוסחה שלא סופרת את ההשקעה והצמיחה: העסקים החדשים נופלים בין הכיסאות

מתווה הפיצויים הממשלתי, המבוסס על ירידת מחזורים והחזרי הוצאות, מותיר מענה חלקי בלבד ליזמים שנטלו סיכון והשקיעו הון בהקמת עסקים חדשים ● לאורך שש שנים של טלטלות, מהקורונה ועד המערכה באיראן, נדחקים העסקים הצעירים לשוליים, כשהם סוחבים על גבם השקעות עתק ללא רשת ביטחון

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי
עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג בשבוע שעבר את מתווה הפיצויים החדש לעסקים בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה מצטרף לסדרת כלי סיוע שיצאו לדרך מאז 7 באוקטובר, והוא נשען על אותו בסיס רעיוני: פיצוי שנגזר מהירידה במחזור העסקאות, החזר הוצאות קבועות והשתתפות בשכר. אלא שבמודל הזה, מי שנותרים מאחור הם בעלי העסקים החדשים, אלו שהקימו את העסק חודשים ספורים לפני פרוץ הלחימה.

הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
משבר אנרגיה וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה
מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי

עבור יזמים אלו, שהשקיעו הון עצמי משמעותי בהקמה וטרם הספיקו לבסס מחזור הכנסות יציב או לצבור ותק מול גורמי המימון, הנוסחאות היבשות לא תמיד משקפות את המציאות. בשטח, הפער בין ההוצאות הקבועות והמלאים לבין גובה הפיצוי המחושב מעמיד בסכנה דווקא את העסקים שנפתחו בשיא המתיחות הביטחונית. כפי שיסבירו המומחים בהמשך, לעתים הם אפילו לא מספיק מיומנים ומנוסים כדי להגיש את הבקשות הנכונות לקבלת פיצויים.

בכלל, פתיחת עסק חדש בישראל מלווה בשנים האחרונות באי־ודאות וסיכון חריגים. מאז פרוץ הקורונה, נוחתת על היזמים מכה אחר מכה, מה שיוצר תמריץ שלילי לכל מי ששוקל לצאת לדרך עצמאית.

הסיפורים שמאחורי המספרים

מוריאל פרץ, בעל סניף קריית שמונה של רשת הפיצוחים "החמניה", פתח את העסק ב־1 ביוני 2025, שבועיים בלבד לפני פרוץ מבצע "עם כלביא". קודם היה פרץ בעלים של מספרה ותיקה בעיר, שנסגרה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי קריית שמונה. אחרי חודשים רבים שבהם היו מפונים מביתם, חזרו בני המשפחה לעיר, ופרץ החליט להקים עסק חדש.

"הכרתי את הבעלים של הרשת והבנתי שרוצים לפתוח סניף בצפון אז החלטתי ללכת על זה", הוא מספר. "קיבלתי את הזיכיון, השקעתי מיליון שקל בפתיחת הסניף. חודשים עבדנו כמו משוגעים כדי להספיק לחג שבועות, ובמקום חג קיבלנו 12 יום מלחמה".

העסק ספג פגיעה קשה. "זו פגיעה של מעל 100%, כי לא רק שלקוחות לא הגיעו, היו גם הוצאות שוטפות ומלאי שנהרסו. ואף אחד לא פיצה אותי".

היום, פחות משנה מאוחר יותר, נקלע פרץ לאותה סיטואציה. "עכשיו שוב נסגר העסק, ואני בפגיעה של 90% במחזורים. בשנה הראשונה של העסק חוויתי תלאות שלא חוויתי בכל חיי. אני לא יודע איך נעמוד בנזקים שמצטברים, להחזיק עסק זה עלויות מטורפות של 100-150 אלף שקל בחודש. אנחנו פתוחים היום תחת אש אבל התנועה דלילה מאוד".

פרץ חושש שגובה הפיצוי שיקבל לא יכסה אפילו חלק מזערי מההוצאות. "אני פתוח פחות משנה אבל רואת החשבון שלי הסבירה לי שיש פיצוי על בסיס שלושת חודשי המחזור האחרונים שלי. זה טוב, אבל מי מפצה אותי על ההפסד של המכירות בפסח, כשבדרך־כלל מכפילים את המחזורים בתקופה הזאת? מי מפצה על מלאי ועל הוצאות שוטפות? אף אחד. המסקנה היא שלא שווה לפתוח עסקים חדשים כי המדינה לא מפצה אותם על ההפסדים האמיתיים".

גם ליאור ועופר פיין, בעלות עגלת הקפה גולדי במטולה, שאותה פתחו לפני כחצי שנה, לא יודעות מה יהיה גובה הפיצוי והאם יכסה על ההפסדים. "נאצלנו לסגור לגמרי, ואנחנו לא יודעות מה מגיע לנו כעסק חדש, האם בכלל מגיע לנו פיצוי. אף אחד לא מדבר איתנו על זה".

זה הסיפור של בעלי עסקים חדשים רבים שנאבקים לשרוד בתקופה ממושכת של חוסר ודאות וחוסר יציבות במדינה, שמדלגת ממלחמה למלחמה כמעט שלוש שנים. כל זאת, כשעסקים רבים, חדשים וותיקים, עדיין סוחבים על גבם את נזקי הקורונה. אותם בעלי עסקים חדשים השקיעו במקרים שונים סכומי עתק בהקמת העסק - עשרות ומאות אלפים ויותר - ורגע אחרי שפתחו נאלצו לסגור בשל פרוץ עוד מערכה. הבעיה של אותם עסקים היא שהפיצוי לא תמיד תואם את הפגיעה בפועל בעסק.

כך למשל מספרים גם י' וע', שני מילואימניקים שפתחו בפברואר השנה בקמפיין מימון המונים לטובת העסק שלהם, שנקלע לחובות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". השניים, בעלי עסק בתחום התיירות שהוקם לפני כשלוש שנים, תיארו בפוסט בפייסבוק את המצב שאליו נקלעו עם פרוץ המלחמה, כאשר השניים גויסו לשירות מילואים שנמשך כשנתיים ברצף. לדבריהם, הם נותרו ללא מענה מהמדינה: "את גובה המענקים קובעים לפי הכנסות של שנה קודמת, אבל העסק חדש ואין הכנסות קודמות, אז החליטו לא לתת לנו את המענקים. נפלנו בין הכיסאות", כתבו בפוסט. השניים פנו לבקש תרומות מהציבור כדי להתמודד עם חובות שתפחו לדבריהם ל־1.5 מיליון שקל, כאשר המדינה העניקה להם כ־10-15% מהנזקים שנגרמו לעסק בכל חודש.

סוגיית הנזק שנגרם לעסקים חדשים שנפתחו בסמוך לפרוץ המלחמות ולא הספיקו לבסס מחזורים, עלתה בדיונים על מתווה הפיצויים לעסקים. ארגוני העסקים, הלשכות המקצועיות והמייצגים דרשו כי יפורסם מתווה גם לעסקים שעוד לא ביססו שנת פעילות, ונקבע שהחישוב ייעשה על בסיס מחזורים של העסק טרם פרוץ המלחמה בנוסחאות שונות לפי מועד פתיחתו. אך הבעיות שמתארים בעלי העסקים והפער בין הנזקים והחובות שנצברים לבין גובה הפיצוי הנמוך - לא נפתרו.

פוטנציאל הצמיחה לא מגולם

לדברי רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון" ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, "הבעייתיות שקיימת בעסקים חדשים היא התבססות על ממוצע ההכנסות של חודשי פעילות ראשונים, שבהם ההכנסות נמוכות וההשקעות שנעשו גבוהות. הכללים שנלקחו היו להתבסס על המחזור בפועל מאז פתיחת העסק ועד למלחמה, לחלק במספר חודשי הפעילות ולפי זה להשליך על האובדן והנזק. בשיטה זו אין ביטוי לאובדן הצמיחה כתוצאה מהגדיעה שנוצרה בשל המלחמה. עסקים שנפתחו ממש בחודש המלחמה לא היו זכאים כלל למענק כי לא הייתה תקופת בסיס".

לדברי שטרק, "החשש מניסיונות רמאות פוגע קשות בעסקים כאלה, למרות שבהחלט ניתן להפעיל שיקול דעת ולהתרשם מהתשומות שהושקעו טרום ההקמה, גם אם לא היה בכלל מחזור הכנסות. גם בצד התשומות הכלל היה שבחישוב ההוצאות הקבועות לא לוקחים את תקופת ההקמה הראשונית, אלא מתחילים את החישוב מתשומות של החודש העוקב או של חודשי פעילות 'רגילים' בהתעלם מהוצאות הקמה חד־פעמיות.

"יש לגבש מנגנון פיצוי על השקעות שבוצעו, בשל עלויות מימון שנוצרות בגלל הדחייה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה. תשומות לרכישת מלאי ולהקמת העסק יכולות לשמש בהחלט אינדיקציה לפעילות המתוכננת כמו גם להפסד שנגרם. למדינה קשה לתת פתרונות לכולם, אך נדרשת התייחסות לאותם יזמים שלא מתייאשים ומשקיעים בעסקים חדשים".

מוריאל פרץ / צילום: פרטי

המסלול שעסקים חדשים לא מכירים

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, סבור שהבעיה טמונה במקום אחד: חוסר בקיאות בנוגע לזכאות לפיצויים. "לעסק חדש יש פתרון בכל מערכות הלחימה, כמו לעסקים הוותיקים, רק צריך לדעת איך לחשב אותו. כמי שהיה חלק מגיבוש מתווי הפיצוי, דאגנו לזה שגם עסקים שפתחו חודש לפני המלחמה יהיו זכאים למענקים".

עוד מוסיף גינדי כי "למילואימניקים מגיע מסלול מחזורים, שזה מסלול מיוחד עבורם. ובכל זאת, בכל יום אני מקבל לטיפולי מכתבי החלטה בתביעות פיצוי שהוגשו שבהם אומרים לעסקים שלא מגיע להם, וכשאני בודק אני מגלה שכן מגיע להם, ומקבל עבורם פיצוי. צריך לדעת איך לקבל את הפיצוי. החוק לא פשוט, וכשלא מבינים את הזכויות, העסקים נפגעים".

הפיצוי לעסקים חדשים, מסביר גינדי, "כתוב שחור על גבי לבן בחוק". לדבריו, "זה לא מסלול שונה שנמצא במקום אחר או בחוק אחר, הוא פשוט שונה מבחינת צורת החישוב של החודשים שעל בסיסם נקבע המחזור להשוואת הפגיעה". בנוסף הוא אומר כי בתנאים מסוימים, ניתן להוכיח שהנוסחה לא משקפת את הפגיעה ולזכות בהגדלת המענקים.

"לצערי, לא כולם מכירים שזה קיים. כולם מכירים שבודקים מחזור של מרץ מול מרץ, לא כולם קוראים את החוק עד הסוף ורואים שבהמשך כתוב גם שאם אתה עסק שנפתח עד תאריך מסוים, קרי אתה עסק חדש, אתה זכאי לפיצוי - אבל התחשיב הוא שונה".

עוד כתבות

בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"המעורבות של אלביט בלחימה באיראן מהותית": מניית החברה קפצה ב-11%

אלביט הציגה את דוחותיה הכספיים לסיכום 2025 שכללו בין היתר קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות ● המנכ"ל בצלאל מיכליס: "השוק עובר שינויים מאוד גדולים. במזרח התיכון יש מלחמה מתמשכת, והאירוע באיראן משליך מאוד על הפעילות של החברה" ● מניית החברה עלתה בחדות

סניף הדגל של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק סוגרת שנה שלישית ללא גידול בסניפים

רשת הסטוקים הגדולה בישראל מסיימת את שנת 2025 עם סטגנציה במספר הסניפים, שעומד על 63, אך עם פרסום הדוחות השנתיים מודיעה על פתיחת ארבעה חדשים ● הגידור על הדולר, המטבע שבו היא רוכשת מוצרים מסין, הוביל להפסד של 28 מיליון שקל

כטב''ם של חברת אירודרום / צילום: מצגת החברה

כמעט פי 10 ב-3 חודשים: הזינוק המפתיע של מניית הכטב"מים בת"א

סדרה של עסקאות השקעה באירודרום, שידעה תלאות אשתקד, הפיחו רוח חיים במניה החבוטה ● אי.בי.אי: "בחברה יש פוטנציאל צמיחה גדול. האתגר של הביטחוניות יהיה לעמוד בביקושים"

ניר אורגד וירון פרידמן בפודקאסט השקעות בתקופת אי־ודאות / צילום: גלובס

המניות שהפכו לאי של יציבות בתוך הטלטלה הגלובלית

גלובס משיק שבוע שידורי וידאו מיוחדים בשיתוף בנק לאומי: "השקעות בתקופת אי־ודאות" ● סדרת פרקים המעניקה כלים להבנת הכוחות המניעים את הבורסות בצל המלחמה ומתמקדת בשורה התחתונה למשקיעים ולחוסכים ● והפעם: בין תל אביב לוול סטריט - לאן הולכים השווקים?

סניף של רשת רמי לוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשולש העסקי של ישראייר, רמי לוי וישראכרט תופס תאוצה

ישראייר תרכוש 10% ממועדון הלקוחות של רמי לוי לפי שווי של 200 מיליון שקל, במהלך שמעמיק את שיתוף הפעולה עם ישראכרט; במקביל, מערכת רחפנים נפתחת לשימוש מתנדבים וכוחות הביטחון בזירות חירום ● אירועים ומינויים

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

מהנדס עיריית בית שמש: "רוב מי שהיה במקלט יצא על הרגליים"

בין הריסות המבנה שספג פגיעה ישירה לבין מאות תושבים שפונו למלונות, יו"ר איגוד מהנדסי הערים גיא דוננפלד משרטט מציאות של עורף מופקר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע אכלוס מהיר של דירות ממוגנות הוא כעת צו השעה הלאומי: "לא לחכות לפחי זבל ותיבות דואר"

עלי לאריג'אני / צילום: ap, Bilal Hussein

ניהל בפועל את איראן, פיקח על הגרעין: מי היה עלי לאריג'אני שחוסל?

עלי לאריג'אני שימש בפועל כאיש החזק ביותר באיראן ואף פיקח על המו"מ הגרעיני ● בשבוע שעבר הוא עוד התרברב כשצעד באופן חופשי ברחובות טהרן, אך הבוקר ישראל הודיעה על חיסולו ● איך הוא הגיע למעמדו, ולמה לא היה לו סיכוי לרשת את חמינאי?

אילוסטרציה: Shutterstock

יוצאי AWS וצ'ק פוינט מגייסים 42 מיליון דולר לחברה חדשה

הסטארט-אפ נייטיב, שהוקם על ידי יוצאי AWS וצ'ק פוינט, מבקש לצמצם את הפער בין כלי האבטחה של ספקיות הענן ליישום בפועל בארגונים

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי / צילום: ap

המזרח התיכון גילה את המחיר הגבוה של יירוט כטב"מים. לאוקראינה יש פתרון

ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל מחפשות פתרונות יעילים יותר ויקרים פחות ליירוט כטב"מים ● אוקראינה למודת הקרבות שלחה עשרות מומחים למזרח התיכון כדי להדגים כיצד להתגונן מכלי הטיס, ואולי גם לחתום על עסקאות

קניון רמת אביב / צילום: כדיה לוי

שנת שיא למליסרון וביג: "הדלקנו את השאלטר בכל המרכזים המסחריים"

ענקיות הנדל"ן המניב שנסחרות בשווי כ–20 מיליארד שקל כל אחת, מדווחות על התרחבות בעסקיהן ● מנכ"ל ביג על המלחמה: "מתחילת השבוע אנחנו עם מעל ל־90% מהפדיונות בשגרה"

נובוגרוצקי אברהם / צילום: יוסי כהן

נשיא התאחדות התעשיינים לרשות המסים: הכירו בהסעות מאורגנות לעובדים

לדברי נובוגרוצקי, "המלחמה חידדה את הצורך הקריטי ברציפות תפקודית; כאשר התחבורה הציבורית מוגבלת והוודאות בכבישים נמוכה, ההסעות המאורגנות הן הדרך היחידה להבטיח הגעה בטוחה ומדויקת של עובדים למשמרות ● ההתאחדות מבקשת מהרשות להכיר בהוצאות אלו לצרכי מס

חבילות מועמסות על מטוס מטען / צילום: Shutterstock

מחירי השינוע האווירי מזנקים, עם עלייה של עד 82%

​המשבר במצר הורמוז מכה גלים ומגיע למחירי השינוע האוויר, שרושמים זינוק חד שמגיע עד ל־82% בנתיבים מסוימים ● העלייה מיוחסת לנסיקה במחירי דלק המטוסים ולהשבתה חלקית של נמלי התעופה המרכזיים בדובאי ובדוחה

כותרות העיתונים בעולם

"ניצבת בפני משבר קיומי": איראן מחדשת את החזית מול האזרחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מנסה בכל כוחה לעצור גל הפגנות נוסף, מדינות אסיה מנסות להתמודד עם משבר האנרגיה בגלל המלחמה, והקלף ההרסני שיש לחות'ים • כותרות העיתונים בעולם

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

ה"ספיד דייטינג" של אסף רפפורט, ומי המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשת 13?

לגלובס נודע כי אסף רפפורט, שעומד בראש קבוצת הייטקיסטים שרוכשת את רשת 13, מקיים היום סבב שיחות אינטנסיבי עם בכירים בענף התקשורת ● במקביל, שני שמות אפשריים עלו לתפקיד המנכ"ל: גולן יוכפז וערן טיפנבורן

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שנת רווחיות ראשונה לסופווייב, חילן מקווה שהדוח ישנה את מגמת המניה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● סופוויב מציגה שנת רווחיות ראשונה ושיפור בכל המדדים ● חילן דיווחה על צמיחה של 6.1% בהכנסות,ורשמה גידול של 11.1% ברווח התפעולי ● מכירת מערכת סולארית לפריים אנרג'י סידרה לסאנפלאואר רווח נקי שנתי, אך החברה רשמה ירידה ברוב המדדים הפיננסיים

מחירי הדלק בגרמניה מאמירים / צילום: Reuters, Fabian Bimmer

אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים

ממנגנון למניעת ספקולציית מחירי מזון ועד חוקי-בזק נגד התייקרויות בתחנות דלק בגרמניה ● המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השלישי, ואירופה מנסה להגן על תושביה מהזעזוע הכלכלי

אוניית ZIM DIAMOND. בעיגול: אלוף במיל' גיורא איילנד / צילום: אריאל ורהפטיג, איל יצהר

גיורא איילנד חיבר חוות דעת נגד עסקת צים, ומשך חלק ממנה ברגע האחרון

בחוות דעת שהוזמנה ע"י ועד העובדים, קבע האלוף (במיל') גיורא איילנד כי מכירת צים תותיר את המדינה עם חברה שתהפוך לנטל • בין היתר, טען שהיכולת להתמודד עם מצבי חירום תיפגע • אלא שלאחר שהמסמך נשלח למשרדי הממשלה החליט להקפיא חלק מחוות הדעת ● ועד העובדים של צים: גיורא איילנד עומד 100% מאחורי הדוח

ערן פסטרנק, מנכ''ל ומייסד  שותף של פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

"תשכחו מהורדות ריבית": תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם שמנהל 8 מיליארד שקל, מזהיר מהתמחורים הגבוהים בבורסה המקומית ● הוא מציג שני תרחישים הפוכים להשפעות המלחמה, ומציע להכניס כסף חדש להשקעות בזהירות: "יכול להיות שהשוק בת"א ימשיך לעלות, אבל רוב הטוב מאחורינו"

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מתרחבת בברזיל: רוכשת חברת מזון בכ-475 מיליון שקל

שטראוס רוכשת מג'נרל מילס את חברת המזון הברזילאית Yoki, שמכירותיה נאמדות בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה ● המנכ"ל שי באב"ד: "ברזיל היא שוק אסטרטגי עבורנו"