גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל

בשש שנים האחרונות, בהן ישראל התמודדה עם שורת משברים - מהקורונה ועד המלחמה באיראן - כרבע מהזמן המשק התנהל תחת הגבלות ● הנתונים חושפים את מחיר הקיפאון: יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו ● גלובס בוחן את הנזק שנצבר

590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock
590 ימים של הגבלות / צילום: Shutterstock

במרץ 2020 נכנסה מדינת ישראל לסגר הראשון שלה. אז עוד חשבנו שמדובר בכמה שבועות בודדים. שש שנים לאחר מכן, מסתבר שאותו סגר היה רק הפתיח לעשור שבו השגרה הפכה למותרות. משבר הקורונה, שומר חומות, עלות השחר, מגן וחץ, חרבות ברזל, שתי מתקפות איראניות, עם כלביא, שאגת הארי - הרשימה ארוכה, וכל אירוע בה מייצג ימים שבהם בעלי עסקים, עובדים ומשפחות שילמו מחיר כלכלי כבד.

רק השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר לפיו במהלך מבצע שאגת הארי כרבע מהעסקים במשק נמצאים בסגירה זמנית או בתעסוקה מינימלית. זאת, בעוד כ־24 אלף עסקים עדיין ממתינים לפיצוי על נזקי המערכה הקודמת מול איראן, עם כלביא, כפי שחשפנו השבוע בגלובס.

"אמרתי לממשלה: צריך כפתור פיצוי שכל פעם שהמשק נסגר לוחצים עליו. אבל שש שנים אין כזה"
לפחות עד מאי: החקיקה מתעכבת, ובעלי העסקים יחכו למתווה הפיצויים

כשמסתכלים על התמונה הכוללת של השנים האחרונות, המספרים מדברים בעד עצמם: מבדיקה מיוחדת שערך גלובס עולה שמאז 1 בינואר 2020 ועד היום עברו 2,269 ימים. ב־590 מהם - כרבע מהזמן, כשנה וחצי במצטבר - היו מגבלות כלשהן על המשק. לא מדובר בנתון מופשט: כל יום הגבלה פירושו עסק שסגור, עובד שיושב בבית, הכנסה שלא תחזור. בשנות המלחמה בלבד נסגרו אלפי עסקים ברחבי הארץ, כשהצפון - שספג את מרבית הלחימה מול חיזבאללה - מהווה 35% מהסגירות, כמעט כמו המרכז שבו מרוכזת הפעילות הכלכלית של המדינה.

עסקים סגורים בימי הקורונה / צילום: איל יצהר

המשק תחת הגבלות: כך בדקנו

בחינת הנתונים התבססה על מספר מקורות עיקריים: ראשית, ההגבלות בקורונה התבססו על נתוני מבקר המדינה, שערך דוח מיוחד על התמודדות מדינת ישראל עם המשבר וסיפק ציר זמן סדור של ההגבלות והסגרים השונים. במהלך כל התקופה היו מגבלות כלשהן, כמו סגרים, ריחוק חברתי, חובת חבישת מסכות ותו סגול לעסקים. במהלך תקופה זו, שהחלה בתחילת 2020 והסתיימה עם חזרה הדרגתית של מערכת החינוך אחרי 17 באפריל 2021, נרשמו 104 ימי סגר ו־229 ימי הגבלות חלקיות - סך הכול 333 ימי מגבלות על הכלכלה.

יש לציין כי חלק ממגבלות הסגרים הוטלו והוסרו באמצע היום, מה שעלול להביא לפערים של ימים ספורים בהתאם להגדרות שונות. בנוסף, המגבלות החלקיות השתנו בין תקופה לתקופה, ככל שהתעמקה ההבנה של אופני ההדבקה וההשפעה הכלכלית, כך השתנתה גם מדיניות ההגבלות. גם האכיפה והשחרור מהן היו פעמים רבות הדרגתיים. כל אלה חייבו קבלת מספר החלטות נקודתיות, כשמצב מערכת החינוך שימש כאמת המידה המרכזית לקביעת הגבול בין התקופות.

המקור השני הוא הנחיות פיקוד העורף לגבי המבצעים הצבאיים שפרצו לאחר הקורונה - שומר החומות, עלות השחר ומגן וחץ - וכמובן השלבים השונים של מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום, כולל הסבבים השונים מול איראן. בניגוד לדוח מבקר המדינה, וכנראה בשל הימשכות המלחמה, פיקוד העורף מעולם לא פרסם ציר זמן סדור של ההנחיות שהוציא לציבור במהלך הלחימה - הנחיות שקבעו אילו עסקים רשאים לפעול, האם מערכת החינוך פועלת ובאילו תנאים ועוד.​

לפיכך, ספרנו באופן ידני את המגבלות השונות על פי פרסומי פיקוד העורף. בשל המנעד הרחב של ההנחיות, מגבלות ירוקות וצהובות סווגו כ"פתוח", ומגבלות כתומות ואדומות סווגו כ"סגור". גם כאן, מצב מערכת החינוך שימש כאמת מידה מרכזית בקביעת הגבול בין תקופה "פתוחה" לתקופה "סגורה" - אם כי יש לציין כי לא כל האזורים בארץ הושפעו בצורה שווה.

עם זאת, יש לציין כי במהלך תקופות נרחבות היישובים הצמודים לגבול בצפון ובדרום פונו, כך שלעיתים המצב סווג כ"פתוח", אך לא כל התושבים יכלו ליהנות מכך. סך הכול, במהלך המבצעים הצבאיים שבין הקורונה לחרבות ברזל נרשמו 21 ימי מגבלות משמעותיות. מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום - 236 ימים נוספים.

60 אלף עסקים נסגרו - רק ב־2025

במבט כולל, במעט יותר משש השנים האחרונות ישראל חוותה לא פחות מ־590 ימים של מגבלות בעצימות כלשהי - מתוכם כ־150 ימים עם מגבלות דרמטיות במיוחד על רוב הארץ. רק בתקופות מלחמה, נגרם נזק נוסף של מיליארדי שקלים בשל ההרס הישיר, מעבר להשבתת המשק. במשרד האוצר מעריכים כי שבוע במצב "כתום" (השבתה חלקית) עולה למשק כ־4.5 מיליארד שקל, ושבוע במצב "אדום" (השבתה מלאה) - כ־9 מיליארד שקל. לאורך כל התקופה, תקופות ההשבתה כנראה עלו למשק עשרות מיליארדי שקלים - אם לא יותר. אך כמובן, מדובר על עלויות לכלל הארץ, כאשר הגבלות חלקיות ברמה הגאוגרפית כמובן עולות פחות.

ומי שילם את המחיר הכבד ביותר? לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDi, מאז משבר הקורונה נסגרו בישראל יותר מ־300 אלף עסקים. המגמה לא השתפרה עם השנים - להפך: מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־2023, נסגרו מדי שנה יותר עסקים מאשר נפתחו, עם גירעון נטו גדל והולך - כ־19 אלף עסקים ב־2023, כ־21.6 אלף ב־2024, וכ־23.5 אלף בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנים שקדמו למשבר הקורונה נפתחו מדי שנה יותר עסקים מאשר נסגרו - בין 2010 ל־2018 נע הגירעון הנטו בין 3.7 אלף ל־12.5 אלף עסקים לטובת הפתיחות. המלחמה היא גורם מרכזי לשחיקה, אך לא היחיד: סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהשפיעו על פעילות המשק הוסיפו לקושי עוד בטרם פרצה הלחימה.

"בעשור הקודם היינו בפלוס 5,000 עסקים בשנה של עודף פתיחות על סגירות", אומר רועי מינקוב, מנכ"ל CofaceBDi. "מ־2009 ועד 2019, העודף היה קבוע. 2019 הייתה השנה הנורמלית האחרונה, ולצערי אני כבר לא איש בשורות. רק ב־2025 נסגרו כ־60 אלף עסקים, עדות כואבת למחיר הכלכלי הכבד שגבתה הלחימה". כלומר, על כל עסק שנפתח - שניים נסגרו.

מניתוח CofaceBDi עולה כי ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של כ־6% בקצב סגירת עסקים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההערכה היא שברבעון הראשון של השנה צפויים להיסגר כ־16.2 אלף עסקים. אל המורכבות הקיימת מתווסף אתגר אחר - 2026 הינה שנת בחירות, עובדה המכניסה רובד של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית.

רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, לא מתפלא שכמות כה גדולה של עסקים נסגרה בשנים האחרונות, מכיוון שלדבריו, המדינה לא מעניקה את הפיצויים בזמן אמת. "מבקר המדינה קבע שהפיצוי מגיע אחרי 92 יום", הוא אומר, "מצב זה גורם לסגירת עסקים. לפני כן, היה היה מאזן חיובי והפכנו למאזן שלילי שיש יותר סגירות מפתיחות של עסקים. זה חמור מאוד לעומת המצב בעולם. מאחורי כל עסק כזה יש עולם ומלואו".

רועי מינקוב, מנכ''ל CofaceBDi / צילום: BDI

"כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם"

בעלי עסקים שכן החזיקו מעמד בשנים הללו, מגיעים כעת לנקודת שבירה. אחד מהם הוא עודד בבאי, בעל חנות בגדי נשים בדרום תל אביב, שסגר לאחרונה את אופנת קומו אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. הוא מתאר תחושת ייאוש הולכת וגוברת בקרב העצמאים: "מה שעושים לנו בשנים האחרונות זה נורא, ואנחנו שותקים - כי אנחנו הכי חלשים במשק".

לדבריו, הקשיים התעצמו לאורך רצף משברים מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית. "כל פעם זה נקרא 'מבצע' כדי לא לשלם פיצויים. המלחמה היא חשובה והכרחית, אבל הטיימינג שלה, אחרי שנות הקורונה והסגרים, הוא הכי גרוע בשבילנו". הוא מספר כי נאלץ לסגור את החנות למשך שבועות בשל היעדר מיגון. "שבועיים וחצי לא פתחתי בכלל כי אין לי ממ"ד והבניין שבו החנות שלי נמצאת הוא מאוד ישן, אין בו אפילו מקלט. כל הסחורה נשארה בפנים".

גם כשהוא פתח לסירוגין, הביקושים היו לדבריו אפסיים: "אני מוכר בכל מחיר - תגיד מחיר ואני נותן. הוא מוסיף כי גם במבצע הקודם באיראן, עם כלביא, הוא חווה תופעה דומה: "גם ביוני הקודם קיבלתי סחורה בזמן המלחמה ולא מכרתי כלום".

"רשמתי ירידה של כ־75% ברווחים"

אוהד אלמקייס, זכיין של בית הקפה פרש בסינימה סיטי בראשון לציון וקפה קפה בביג אשדוד, מתאר מציאות דומה. "אומרים לנו לפתוח כי מותר, אבל בפועל אנשים לא מגיעים כי הם חוששים. מצד שני, אם נסגור, לא נקבל פיצויים - כי 'יכולנו לפתוח'. זה מצב בלתי אפשרי", הוא אומר. לדבריו, הפגיעה בהכנסות חדה במיוחד: "מאז שהתחילה המלחמה יש ירידה של כ־75% ברווחים, הקופות בסוף היום ברמה של קיוסק".

מצוקת כוח האדם שגם ככה קיימת בתחום המסעדות מחריפה את הקושי. המעטים שמגויסים לעבוד בעסקי המזון נאלצים להיפגע כלכלית בגלל המצב. "זה לא כלכלי לפתוח מסעדה שתעמוד ריקה, כי אני צריך לשלם משכורות לצוותים שלי", אומר אלמקייס. "אבל עדיין אני משלם להם משכורות - לא מגיע להם להיפגע בגלל המצב. לעצמי אני יודע שלא אמשוך משכורת במרץ".

לדבריו, בניגוד למלחמה הנוכחית מול איראן, במשברים הקודמים מנגנוני הפיצוי היו מהירים יותר. "בקורונה זה עבד מהר, אז החסמים הוסרו מהר. גם לאחר 7 באוקטובר המדינה לא היססה לפתוח את הכיס ולפצות. כאן אנחנו כבר ביום ה־20, ועוד לא קיבלתי 40% השלמה ממה שהובטח לנו בעם כלביא".

בשורה התחתונה, שש שנים אחרי הסגר הראשון, ישראל עדיין לא מצאה את דרכה חזרה לשגרה. השאלה שתלויה באוויר היא כמה סבבי שרידות עוד יכול המשק הישראלי לספוג - לפני שהמספרים, שכבר עכשיו מדאיגים, יתחילו לספר סיפור אחר.

עוד כתבות

יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

היזמיות טוענות כי סכסוך בין העירייה לצד שלישי עיכב במשך 7 שנים את היתרי הבנייה בפרויקט התחדשות עירונית ב"מתחם השלושה" בעיר ● הנזק שנגרם להן, לדבריהן, עומד על כ־100 מיליון שקל

מני שלום / צילום: מתוך אתר נוקלאוס

בכ-10 מיליון דולר: מני שלום רוכש את חברת רחפני התקיפה של מנכ"ל תע"א לשעבר

חברת ווטר אי או, שלד בורסאי בבעלות חברת האחזקות נוקלאוס של מני שלום, הודיעה הבוקר (ה') על רכישת מטאור לפי שווי של 20 מיליון דולר ● למעשה, מדובר בירידת ערך משמעותית לאחר שלפני שלוש שנים קיבלה החברה הצעה למכירה לפי שווי של 56 מיליון דולר

כך כבשו הגנרלים בדימוס את מסכי הטלוויזיה / צילום: צילום מסך

מישראל זיו ועד אמיר אביבי: מי הגנרל שהופיע הכי הרבה על המסך ומה לא סיפרו לנו?

מאז פתיחת "שאגת הארי" חזרו הגנרלים למרכז הבמה וצברו אלפי דקות שידור ● צה"ל מזין את האלופים לשעבר במידע שוטף, אך המחיר עשוי להיות הפיכתם לזרוע הסברה בלתי רשמית של המערכת ● המצב מסתבך כשלאותם בכירים יש קשרים עסקיים או שאיפות פוליטיות סמויות ● גלובס צולל למכניזם של האלופים שכבשו את האולפנים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בהובלת מניות הבנקים והאנרגיה

מדד ת"א 35 ירד בכ-1%, הבנקים ב-2.3% ● מגה אור דיווחה כי רכשה קרקע לבניית חוות שרתים תמורת מיליארד שקל ● מדד המחירים לצרכן בישראל עלה אתמול בטווח הנמוך של ציפיות הכלכלנים, האינפלציה השנתית התמתנה

יגאל דמרי, חיים כצמן, צחי נחמיאס / צילום: אייל פישר, אריק סולטן, ורד פיצ'רסקי

המאבק הצמוד על המקום במדד היוקרתי יוכרע היום

היום יסתיימו עשרת הימים הקובעים שייקבעו את החברות הנכנסות והיוצאות מהמדדים המובילים בבורסה ● שורה של דרמות צפויה בעדכון: זינוק של מאות אחוזים שולח את מגה אור של צחי נחמיאס למדד ת"א 35, בעוד פתאל ודמרי נאבקות להישאר בו ● כניסת מניית הבורסה בת"א למדד הדגל עשויה להיות תלויה בהחלטתה לגבי פאלו אלטו ● וג'י סיטי של כצמן בסכנת הדחה ממדד ת"א 90

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

פרויקט הענק שיקום במקום מפעל הצמיגים המיתולוגי - ומקפיץ את מניית מגה אור

חברת הנדל"ן המניב דיווחה כי רכשה את חטיבת הקרקע של מפעל אליאנס לשעבר בחדרה, תמורת מיליארד שקל במזומן ● לפי הערכות, מגה אור מתכננת להקים במקום חוות שרתים וכן תחנת משנה לחשמל ● בעקבות הדיווח, המניה מזנקת בתל אביב בחדות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ הגביל את התערבות בן גביר במינויים ובחקירות המשטרה

הרכב מורחב של 9 שופטי העליון דן בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעקבות התערבותו בעבודת המשטרה והפגיעה בעצמאות הארגון ● היועמ"שית בהרב-מיארה תומכת בעתירות, ומנגד שר המשפטים לוין הודיע כי מבחינתו הדיון אינו חוקי

הרכבת הקלה / הדמיה: נת''ע

פיצול בנת”ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

רשות החברות מציעה לפצל את פעילות נת"ע בין הקמה להפעלה באמצעות הקמת חברה בת ● לפי חוות הדעת, המהלך עשוי לשפר את השירות ולהפחית עומס ניהולי

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

בצל רצף השיגורים לצפון: הפסקת האש בלבנון נכנסה לתוקף

הפסקת האש בלבנון נכנסה לתוקף, רגע לפני - פצועים קשה ובינוני במטחים לצפון ● טראמפ: איראן הסכימה למסור את האורניום המועשר ● נתניהו על איראן: "טראמפ אמר לי שהוא נחוש בצורה אדירה להמשיך את המצור הימי ולהביא לפירוק יכולת הגרעין" • בכיר איראני על המו"מ עם ארה"ב: "ביקורו של מפקד צבא פקיסטן באיראן סייע לצמצם את הפערים" ● עדכונים שוטפים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

סניף של רשת קרפור / צילום: פנינה בן שלום

ברשת קרפור אישרו: מוצרים עם אזהרת ריקול נמכרו ללקוחות

אירוע חמור ברשת הסופרמרקטים הצרפתית: עם פתיחת יום המכירות של הסל של ישראל, נמכרו ללקוחות מוצרי נוטרילון שלב 1 - שהוחזרו עם אזהרת ריקול ●  כזכור, אותו תחליף מזון לפעוטות הוכרז כסכנה בריאותית, ונאסר לשיווק על ידי משרד הבריאות לפני כחודשיים ● מקרפור נמסר: "רואים בחומרה רבה את האירוע ומייחסים חשיבות עליונה לבטיחות במזון תינוקות"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

בארה"ב מתפעלים: כך ישראל שדרגה את מטוסי הקרב האמריקאים

ההישג הביטחוני ההיסטורי שבחריין מתפארת בו ● חיל האווויר הישראלי עשה לארה"ב תצוגת תכלית לשימוש במטוסים מתוצרתה ● הטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת שנפלה בסוריה וההשלכות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אנדריי אוזן / צילום: תמר מצפי

ועדת המינויים פסלה את יו״ר מקורות, שמכהן מעל שנה בתפקיד

הוועדה לבחירת מינויים פסלה את מועמדתו של יו"ר מקורות אנדריי אוזן, המכהן כבר יותר משנה בתפקיד: "אינו עומד בתנאי הסף של הכישורים הנדרשים בחוק" ● יש לציין כי לחברה גם אין מנכ"ל קבוע לאחר שעמית לנג סיים את תפקידו בשנה שעברה

אילוסטרציה: shutterstock

משחק הכיסאות בחברות הממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב

מועמדתו של אנדריי אוזן ליו"ר מקורות נפסלה, ובמקומו צפוי להיכנס לתפקיד דורון ארבלי שמכהן כיום כיו"ר חברת החשמל ● את תפקידו של ארבלי צפוי לתפוס משה שמעוני המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל ● רגע לפני הכניסה לתקופת הבחירות, השרים ממהרים לבצע שינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ׳ קבע: מקורבו ישראל מלאכי ימונה למנכ״ל האוצר

על רקע סיום כהונתו של המנכ"ל היוצא אילן רום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד את ישראל מלאכי, שבשלוש וחצי השנים האחרונות שימש כמשנה למנכ"ל האוצר וכחבר הנהלת המשרד ● "איש מקצוע מהמעלה הראשונה שתרם עד כה רבות לעשיית המשרד", מסר סמוטריץ'

נטפליקס / צילום: Shutterstock

המשקיעים ציפו לתחזית חזקה יותר - נטפליקס נופלת במסחר המאוחר

הכנסות נטפליקס עמדו על 12.2 מיליארד דולר, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● תחזית החברה לרבעון השני, 12.57 מיליארד דולר, פחות מהצפי ● זהו הדוח הראשון של החברה מאז נסוגה מעסקת רכישת וורנר ברדרס ומאז שהעלתה מחירים ● ריד הייסטינגס, מייסד החברה והיו"ר הנוכחי, עוזב את הדירקטוריון

לזניה בולונז ב''לופה'' / צילום: איתן ונונו

בית אוכל איטלקי מצוין שפתחו שני חברים בגן החשמל בתל אביב

"לופה", המעדנייה המבשלת החדשה בגן החשמל בתל אביב, היא כל מה שצריך אדם רעב כרגע: אוכל פשוט, מערסל ומלא נשמה

טויוטה אייגו X 2026 / צילום: יח''צ

גם לאחר שספג התייקרות הרכב הזה עדיין זול זריז וחסכוני

עם צריכה של כ-26 ק"מ לליטר הקרוס-אובר העירוני הקטן והאופנתי של טויוטה הוא פתרון יעיל לעידן מחירי הדלק הגבוהים ● יש לו מנוע נמרץ, ביצועים זריזים ומוניטין סחירות סולידי, אבל תא הנוסעים הקטן מגביל את השימושיות שלו, והמחיר טיפס לא מעט מאז הדור הקודם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don monteaux photography

אלי גליקמן פורש מצים כאיש עשיר, העובדים נשארים עם הדאגות – ומכריזים על שביתה

בעוד מנכ"ל צים אלי גליקמן פורש אחרי תשע שנים עם 100 מיליון דולר בכיס, הדרמה האמיתית מתחוללת בקומות התחתונות: 860 עובדים מודאגים לעתידם, וועד העובדים השבית את כל פעילות החברה ● וכיצד תשפיע פרישתו של גליקמן על עסקת המכירה של חברת שירותי הספנות?