גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיפת ברזל קראו לה "האמא של הסוללה". היעד הבא שלה "ישנה את תפקוד האנושות"

"Moonshot תהפוך לאבן פינה לתעשיית חלל אזרחית גדולה בישראל", מצהירה הילה חדד חמלניק על החברה שהקימה, שמפתחת אמצעי לשיגור מטענים לחלל כדי להקים שם תשתית לבני אדם ● בראיון היא מדברת על החלק שלה באחד הפרויקטים המכריעים שהיו כאן, הקרן שהקימה ולמה לדעתה עדיף להיכנס לחדר בשמלה צבעונית כשכולם בחליפות

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר
הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

בעוד נשים רבות מנסות לשבור את תקרת הזכוכית, הילה חדד חמלניק (42) מתכננת לחצות את האטמוספירה, ולא כדימוי.

הנשים המשפיעות של גלובס: הרשימה המלאה

היא הקימה לפני שנתיים, עם פרד סימון ושחר בהירי, את מונשוט (Moonshot), חברה ששמה לה למטרה לייצר תנאים לוגיסטיים שיאפשרו ליישב את הירח, כמו שילוח מזון, חומרי בנייה, כבלי תקשורת ועוד. "המטרה היא לשנות את האופן שבו האנושות מתפקדת", היא מצהירה בראיון בלי לחשוב פעמיים. "כדי לעשות זאת צריך ליצור דאטה סנטרים בחלל, וזה יהיה בלתי אפשרי בלי הטכנולוגיה של מונשוט, שמייצרת את שכבת הלוגיסטיקה. זה עומד לשנות גם את ישראל".

אם פורטים את המילים הגדולות לפרקטיקה, המטרה של מונשוט היא לפתח אמצעי שיגור לחלליות מטען זעירות על בסיס מאיץ אלקטרומגנטי למהירויות היפרסוניות (פי חמישה ממהירות הקול) - זאת במקום רקטה, כפי שנהוג כיום. טכנולוגיה כזו תאפשר שיגורים בתדירות גבוהה ובעלות נמוכה משמעותית וגם נגישות קלה ומהירה יותר - הן לסקטור האזרחי והן לביטחוני.

ראיון | "המלחמה סחטה אותי": מנכ"לית אל על חושפת בראיון בלעדי למה עזבה את החברה
ראיון |המנכ"לית שקנתה מניות של עצמה ב-6 מיליון שקל: "הבנות שלי יהיו מסודרות"
ראיון | המנכ"לית שעזבה תפקיד בכיר בתאגיד אמריקאי - ונכנסה למדד ת"א 35
ראיון | החוקרת שזכתה לתהילה, רגע לפני שטיל איראני הרס את המעבדה שלה

"ישראל הייתה המדינה השמינית שהניפה לוויין בכוחות עצמה ומהיחידות גם היום שמסוגלת לעשות זאת. מונשוט תהפוך לאבן פינה לתעשיית חלל אזרחית גדולה. היא גם אוחזת בטכנולוגיות שיאפשרו לפתח חימושים היפרסוניים, שזה מרוץ משמעותי מאוד בעולם היום. יש כלים היפרסוניים בעולם בשני הצדדים, אבל השאלה היא איך מפתחים יותר כאלה יותר מהר ויותר בזול ומהר. מונשוט מאפשרת את זה".

"כשאומרים לי היום 'מונשוט לא תצליח', אני עונה 'תתקדמו'"

זה אולי נשמע כמו חזון מהפכני, אבל הישגים פורצי דרך אינם זרים לחדד חמלניק. הראשון בהם היה פרויקט כיפת ברזל, שבו לקחה חלק כששירתה במפא"ת. "כיפת ברזל גרמה לי להבין שאמנם יש פיזיקה שאותה אי אפשר לנצח, אבל כל דבר אחר אפשר. אמרו לנו שזה לא יעבוד, שזה לא יעבוד בזמן, שזה לא יעבוד במחיר - אבל זה עבד. ראיתי את זה במו עיניי ויש לי עכשיו את החוסן. כשאומרים לי 'מונשוט לא יכול לקרות, זה לא יעבוד מהארץ, זה לא יצליח', אני אומרת 'אוקיי, תתקדמו'".

היית בלב העשייה של כיפת ברזל. בחודשים האחרונים יש דיון ער בשאלה למי באמת מגיע הקרדיט עליה. מה דעתך?
"בהגדרה בפרויקט כזה לא כל מי שמגיע לו קרדיט יקבל, זה פשוט בלתי אפשרי. מדובר במאות אנשים שכל אחד מהם קריטי להצלחה. אני עשיתי מה שעשיתי ויש אחרים שעשו, חלקם בכלל לא יכולים ליהנות מהקרדיט כי אי אפשר לחשוף אותם.

"אבל אם מתעקשים לייחס את זה למישהו, אז יש שני אנשים שבלעדיהם לא הייתה כיפת ברזל, והם שני ראשי התוכנית: צ'יקו כהן ויוסי מרגלית. היו גם ראשי תוכנית במפא"ת, שבנו את הצוות וידעו לבחור את האנשים הנכונים".

השיח הזה מזכיר לה אנקדוטה מהעבר. "בעמוד ענן העמדנו את הסוללה החמישית (של כיפת ברזל - דש"א). מובן שלא עשיתי את זה לבד, אלא עם כל הצוות, כמעט 50 אנשים מרפאל שלא שתו כוס מים במשך שלושה ימים כדי שזה יקרה. אבל אני הייתי אישה צעירה בחודש תשיעי אז הכותרת הייתה: האמא של הסוללה. ככה זה כותרות, פעם הייתי מתנצלת - היום לא".

עד כמה כניסתה של מערכת הלייזר אור איתן היא בשורה?
"אור איתן היא בשורה שמסמלת כיוון. כרגע הלייזר בעוצמות שמתאימות לאיומים קטנים כמו מל"טים. היתרון הוא המעבר לשימוש באלקטרונים במקום בטילים. בדיוק כמו מונשוט, המעבר מטילים כימיקליים לאלקטרוניים הוא זול יותר מדלק ומכניקה. ככל שהטכנולוגיה תשתפר, אז אור איתן יוכל גם ליירט איומים גדולים יותר, והמערך ישנה את כלכלת הקרב".

"נכנסתי לאוטו והתחלתי לבכות - ואז הגיעה ההחלטה"

חדד חמלניק גדלה בקריית עקרון, כשאביה היה ראש המועצה. "המשמעות של להיות הבת של ראש המועצה במקום כזה היא להיות תיבת פניות, זה היה התפקיד הציבורי הראשון שלי", היא מעידה.

בהמשך היא עשתה תואר ראשון בהנדסת חלל ואווירונאוטיקה בטכניון, במסגרת עתודה אקדמית, ועם התקדמותה בצבא שירתה כקצינה במפא"ת. את בעלה, איש קבע, הכירה בצבא, והשניים עברו להתגורר ביישוב כרמית שבנגב.

מתוקף תפקידיהם אירועים ביטחוניים תמיד היו שזורים בחיי המשפחה, לפעמים בהתאמה מופתית. "בתי ארבל נולדה כשהייתי קצינה, יום אחרי שנגמר מבצע עמוד ענן. בני נבו נולד ביום האחרון של צוק איתן". בתה השלישית הדר כבר נולדה לאחר שעברה למגזר הציבורי ושימשה כראש מינהלת פרויקטי תשתיות לאומיות במשרד התחבורה. היא הגיחה היישר להשקת המסילה המהירה לירושלים. "לכל אחד מילדיי יש אבן דרך מוצמדת בקריירה".

בשנת 2021, כשהיא בת 37 בלבד, מונתה חדד חמלניק למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תפקיד שמילאה עד 2023. "בתפקיד הזה ראיתי במבט רחב מאוד איך במדינת ישראל יש שתי תעשיות מדהימות - הביטחון וההייטק - עם ממשק מינימלי ביניהן. החלל, שבו אני מתמקדת היום, בעצם מפגיש ביניהן ויכול לייצר לנו כאן הזדמנות אדירה".

את ההזדמנות הזאת חקרה חדד חמלניק בתקופת הצינון שלה מהממשלה, מה שהביא אותה להתחיל לגלגל את הרעיון למונשוט. אבל אז הגיע 7 באוקטובר. יום לאחר מתקפת חמאס היא מצאה את עצמה לבד בבית, כשבעלה בצבא, דואגת לחבר שנפצע וחוששת מחוליות מחבלים שהתפזרו באזור. "ביקשו ממני להביא ירקות לגדוד שמתארגן בסמוך. נכנסתי לאוטו והתחלתי לבכות", היא משחזרת. "אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שמדינת ישראל בימים הכי קריטיים שלה ואני קונה ירקות לרס"פ. הגעתי הביתה, והוצאתי דף נקי מהמדפסת".

הדף הזה היה תחילתה של קרן ההון סיכון Safedome, אותה החליטה לייסד באותם ימים עם אהוד שניאורסון ואיציק פרנפס. המטרה הייתה לסייע לסטארט־אפים צעירים, שעם פרוץ המלחמה נתקלו באתגרים רבים. "יצרנו רשימה ארוכה של משימות, את חלקן אפשר היה לעשות רק מתוך הממשלה, אבל היו כאלה שיכולנו לעשות בעצמנו".

ב־15 באוקטובר כבר קמה הקרן. "אמרנו שיהיה לנו קל יותר לרכז את הכסף מאשר כל בעלי הסטארט־אפים. כולם היו במילואים, אז באנו לשטחי הכינוס. בתוך כמה ימים נרשמו 1,000 חברות, בזכות פורמט שבנינו, שבו אפשר היה להירשם דרך הטלפון. גייסנו חלק מהכספים, לאף אחד מאיתנו לא הייתה שאיפה להקים קרן, וכשהבנו שהשוק חוזר לעצמו כי המלחמה לא עומדת להיגמר, עשינו את החיבורים וכל אחד התקדם לענייניו".

"חלל זה לא רק ספייס איקס ואילון מאסק. זה פה"

בכל מסלול הקריירה שלה גם נתקלה חדד חמלניק באתגר השוויון המגדרי, שהיא מרגישה שעדיין חשוב לדבר עליו. "אם היית שואל את הילה הקצינה בת ה־24, היא הייתה אומרת שאין הבדלים בין נשים לגברים - ותודה להוריי שגידלו אותי בעיוורון לגבולות. אבל ככל שעברתי כבכירה בין המערכות, הבנתי שיש פערים גדולים ומובנים. נשים, כמעט בכל מקום, צריכות לעבוד קשה יותר ולהיות טובות יותר כדי להגיע למקומות שגברים נמצאים בהם".

עם זאת, כאחת הנשים הבודדות בעולם הדיפנס־טק היא רואה את החוזקה. "למדתי שחשוב להביא נקודת מבט אחרת, נשית, בניהול ולא להתנצל ולנסות להיות כמו גברים. יש יתרון בלהיכנס לחדר בשמלה צבעונית כשכולם עם חליפות".

ועדיין, היא סבורה, אסטרונאוטיות ישראליות הן בגדר חלום רחוק. "המנטרה אצלנו בבית היא שכשאומרים את המשפט 'גם אני רוצה לטוס לירח' - זה סימן שנגמרים הוויכוחים. אבל לפני כשנה הבת שלי השיבה לי לפתע: מי עוצר אותך? אני לא חושבת שמספר אסטרונאוטיות ישראליות זה מדד. זה אולי סמלי, אבל זה קצת לא להתעסק במהות".

המהות בתפיסתה של חדד חמלניק לקידום נשים בתחום היא קודם כול להגדיל את מספר הנערות שמסיימות בגרות בפיזיקה. "כשהייתי במשרד המדע ראינו דבר מדהים בממצאי ועדת פרלמוטר להגדלת ההון האנושי להייטק: הבגרות בפיזיקה הפכה לסנן של המערכות והמצביע היחידי על כושר השתכרות. רואים מתאם חזק מאוד. ולמרות זאת, כיתות הפיזיקה עדיין לא מלאות בבנות. מכווינים אותן לביולוגיה, כימיה, ודברים אחרים.

"לכן אני אומרת להורי הבנות ולבנות עצמן - רק מתמטיקה, אנגלית ובגרות בפיזיקה. לא משנה הציון, אפילו 56. לטכניון לא מתקבלים בלי פיזיקה. הבנו שזו תקרת הזכוכית הראשונה מעל ראשי הבנות".

חדד חמלניק בעצמה מנסה לפלס את הדרך לנשים בחברה שלה, כשהיא משלבת בהנהלה כמעט 50% נשים ושואפת להעסיק כמה שיותר מהנדסות חשמל וחלל, אם כי כרגע היא מתקשה במאמץ המלחמתי. "יש עכשיו רק שתי מהנדסות בצוות הפיתוח וגם עליהן עבדתי קשה. אבל כשנשים רואות שאני מקדמת נשים, אז זה עושה את העבודה.

"מונשוט תתרום את החלק שלה כדי אנשים יבינו: חלל זה לא רק ספייס איקס ואילון מאסק. זה פה".

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. סטגפלציה / צילום: Shutterstock

המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך עלול להכניס את הכלכלה למקום שממנו היא תתקשה לצאת • למה עכשיו מדברים על התרחיש הזה, ומה בדיוק ההשפעות שלו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסל של המדינה או של ברקת? הוזלות של עשרות מוצרים עם שלל כוכביות

השבוע יוצא לדרך מהלך המחירים של שר הכלכלה וקרפור, ובשוק מותחים ביקורת על הכשלים ● מהמכרז שניגשה אליו רק מתמודדת אחת, דרך ההחלטה לקיים את המהלך רק בשליש מסניפי קרפור ובמיקומים פחות נגישים ועד הגבלות הרכישה והמיתוג מחדש שנעשה ברגע האחרון

צילום מסך מתוך הסרטון המדובר

עם סרטון ואלפי תגובות ברשת: הוויכוח על גרמי המדרגות לא נשאר בגבולות הכנסת

כבאות והצלה פרסמו סרטון נגד החלטה של מנהל התכנון להקל על הדרישה לשני חדרי מדרגות בבניינים גבוהים ● במנהל התכנון טוענים מנגד: סכנת החיים האמיתית היא לעכב התחדשות עירונית של בניינים ישנים ופגיעים הרבה יותר

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

הזמנות האונליין של BUYME הוכפלו במערכה האיראנית. ומי עוד בלט?

האתרים הבינלאומיים רשמו החודש ירידה של כ-40% בהזמנות, בעוד המקומיים נהנו מגידול בשיעור דומה ● כ-70% מההזמנות ב-BUYME הן עד 250 שקל ● המדד החודשי של רכישות הישראלים

הדמיה של 845 Third Avenue. בעיגול: עידן עופר / צילום: סיון פרג'

ההשקעה החדשה של הישראלי העשיר בעולם

בסכום המוערך בכ-350 מיליון דולר ועם הלוואה מבנק הפועלים, עידן עופר מתקדם לרכישת מגדל משרדים בניו יורק שיוסב ל־529 דירות להשכרה ● משרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ממזג לתוכו משרד בוטיק ומקים מחלקת תקשורת וקניין רוחני ● וגם: חברת ההדפסה הדיגיטלית לופה רוכבת על משימת Artemis 2 בקמפיין על מגדלי עזריאלי ● אירועים ומינויים

הנכדים זוכרים: עובדי גלובס מנציחים את יקיריהם

ילדים שנולדים היום כמעט ולא יכירו ניצולי שואה, וסביר שלא ישמעו עדויות ממקור ראשון ● במקום שבו הזיכרון הולך ומידלדל, חובה עלינו, דורות ההמשך, לזכור ולהזכיר ● וכמי שנפלה בידיהם הזכות להיות חלק מפלטפורמה שמאפשרת תיעוד, אנחנו מחויבים למלאכה ביתר שאת

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

58% בתשעה ימים: רצף כזה אינטל לא ראתה כבר שנים

עם רוח גבית משיתופי־פעולה עם גוגל ואילון מאסק, יצרנית השבבים אינטל רשמה ראלי מדהים ועלתה לשיא של חמש שנים ● לפי CNBC, מניית אינטל בדרך לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות ה־70

אילוסטרציה: Shutterstock

רגע מהיסטוריה: שער הדולר - 3.00 שקלים

הדולר נסחר היום מתחת ל-3.01 שקלים, שיא של יותר מ-30 שנה ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מחכים לבורר אורנשטיין: המאבק המשפטי בין כאל לאל על עולה מדרגה

חברת האשראי כאל פנתה לבית משפט, במקביל לבוררות מול השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בניסיון לעכב את המעבר של מועדון "הנוסע המתמיד" לידי מתחרתה ישראכרט ● השופטת לא העניקה צו מניעה והחזירה את הצדדים להליך הבוררות

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

כותרות העיתונים בעולם

נשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים, ומסרב להתנצל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בחיזבאללה מפעילים לחץ על ממשלת לבנון רגע לפני שיחות השלום, משבר האנרגיה במזרח התיכון מחריף עם עשרות מתקנים שנפגעו, ונשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים ועורר סערה ● כותרות העיתונים בעולם

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים

לאחר החלטת רשות התחרות לחייב את וולט למכור את פעילות הסופרים שלה, לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר נכנסו למרוץ על וולט מרקט ● על פי מספרים שהגיעו לידי גלובס הרוכש יקבל לידיו פעילות שמגלגלת כ-650 מיליון שקל בשנה, וצומחת בקצב של יותר מ־40% בשנה

קניות ברשת / אילוסטרציה: Shutterstock, William Potter

החבילה שלכם מחו"ל עוד לא הגיעה? ייתכן שתצטרכו להמתין עוד כמה שבועות

הפסקת האש החזירה בהדרגה את פעילות המשלוחים לישראל, אך שיבושים בשרשרת האספקה ומחסור בטיסות מטען ממשיכים לעכב חבילות רבות ● חלק מאתרי הסחר חזרו לפעילות מלאה או חלקית, בעוד אחרים עדיין לא ● בענף מדווחים על התייקרות חדה בשילוח האווירי ועל פתרונות חלופיים מוגבלים ● מהיכן ניתן להזמין בימים אלו, מתי נחזור לשגרה מלאה, ומה האלטרנטיבות? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד S&P 500 במרחק נגיעה משיא; מטבעות הקריפטו מזנקים

נאסד"ק מזנק ב-1.5% ● ג'יי.פי.מורגן: "ישנו מערך סיכונים מורכב והולך, כמו מתחים גיאופוליטיים ומלחמות, תנודתיות במחירי האנרגיה" ● ההודעה של אנבידיה שמזניקה את מניות הקוונטים ● תחרות למאסק: אמזון קונה חברת לוויינים ב-12 מיליארד דולר ● קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה הגלובלית לשנה הנוכחית

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

התיש אפילו את המנוסים שבמשקיעים: התפניות של טראמפ והשתקפותן בשווקים

התהפוכות במלחמה מול איראן בשבועות האחרונים טלטלו את המחירים של מגוון השקעות, לא רק מתחום האנרגיה ● אבל לא פחות מהאירועים עצמם, למוצא פיו ומקלדתו של נשיא ארה"ב היה תפקיד מכריע בתנודות הללו

ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

ראשת ממשלת איטליה מודיעה: משהים את ההסכם הביטחוני עם ישראל

"לאור המצב הנוכחי, הממשלה החליטה להשעות את החידוש האוטומטי של הסכם ההגנה עם ישראל" - כך התבטאה היום ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ● למרות שאיטליה נחשבת לבעלת ברית חשובה של ישראל באיחוד האירופי, מלוני החריפה לאחרונה את הטון נגד ישראל