גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטרות המלחמה של ישראל עמומות למדי. מומחים מסבירים: זה לא במקרה

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock
למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

מבצע "שאגת הארי" נמשך כבר יותר מחודש, ורבים תוהים כמה זמן זה עוד יימשך. אנחנו כמובן לא יכולים להתנבא, אבל היינו מצפים שהתשובה תהיה "לאחר שיושגו מטרות המלחמה". אלא שמדובר, כך נראה, בעניין הרבה יותר מסובך משנראה. רק לאחרונה התבשרנו, למשל, שפירוק חיזבאללה מנשקו לא נמצא בין היעדים של המערכה בצפון. אז מה המטרות, ולמה הן חשובות? ניסינו לענות על כך בכתבה הבאה.

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?
לאיראן יש גישה ללוויינים רוסיים וסיניים. אז למה אסור לשלוח מיקומי נפילות?

איראן: המטרה נשארה סודית

נתחיל בשאלה: מה מטרות המלחמה של "שאגת הארי"? ובכן, באופן רשמי אנחנו לא יודעים: לפי פרסום של טל שניידר ב"זמן ישראל" בתחילת המלחמה, גורם במשרד ראש הממשלה הסביר כי החלטה בנושא התקבלה בקבינט, אבל שכמו יתר ההחלטות שמתקבלות בפורום זה, היא נשארה סודית.

בהקשר זה חשוב להזכיר שלמרות שאכן חוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטות של הממשלה ושל ועדותיה בנושאי ביטחון המדינה הן חסויות, הוא באותה נשימה מאפשר לראש הממשלה ולממשלה להתיר פרסום של חומר כזה או אחר - כך ששמירת ההחלטות בסוד היא בחירה.

"הצגת מטרות מלחמה לציבור אומנם אינה מעוגנת בחוק, אולם הכרחי שמטרות המלחמה יהיו משוקפות לציבור", אומרת ד"ר פנינה שוקר, חברת פורום דבורה, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ומרצה בתוכנית לאסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם.

לדבריה, הדבר נדרש "מטעמי לגיטימציה פנימית ובעיקר מכיוון שהציבור הוא זה שבסופו של יום נדרש לשאת בעול המלחמה ולהקריב - הן מבחינה כלכלית והן מבחינת המחיר בחיי אדם. באופן שיטתי, מטרות מלחמה שאינן נתפסות כמשרתות השמדת איום קיומי או אינטרס לאומי חיוני, מטבען זוכות ללגיטימציה פחותה יותר. הדבר מתחדד בייחוד כשמדובר במלחמה יזומה, המצריכה הצדקה נאותה".

אבל זה לא אומר שנותרנו לחלוטין באפלה, וניתן לנסות לגזור את היעדים על בסיס התבטאויות שונות בתקשורת. ניתוח של ה־JISS מסוף מרץ, מאחוריו עומדים אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (מיל') ארז וינר, חילץ ארבע מטרות עיקריות מהתבטאויות שונות של בכירים: השמדת תוכנית הגרעין, השמדת תוכנית הטילים הבליסטיים, פגיעה ביכולת להפעיל את הפרוקסיז ו"יצירת התנאים להפלת המשטר באיראן".

תוהים מה זה בדיוק אומר "יצירת התנאים"? ובכן, אתם לא לבד: "ברור כי העמימות בהגדרת מטרת מלחמה כך היא מכוונת ונועדה לספק מרחב תמרון רחב שיאפשר מוצא של כבוד למקבלי ההחלטות במקרה של הישגים מוגבלים", אומרת ד"ר שוקר.

וזה לא הכול: חילוץ היעדים הפך למשימה קשה במיוחד, שכן הם לא נשמרים לאורך זמן. כך למשל, ב־2 במרץ פורסם מאמר של אליצור גלוק בפורום לחשיבה אזורית, ובו נכתב: "היעד המקסימליסטי של המבצע הישראלי־אמריקאי באיראן, לפי הצהרות שונות - הן של טראמפ הן של נתניהו: הפלת המשטר האסלאמי באיראן והחלפתו במשטר אחר, ידידותי יותר לשתי המדינות". יומיים לאחר מכן כבר היה ברור שזו לא מטרה אמריקאית, ולאחר שבוע גם בישראל גורמים ביטחוניים אמרו כי שינוי המשטר באיראן אינו יעד.

לבנון: עימות על מטרות העימות

בלבנון קרה דבר דומה: כפי שאומרת שוקר, מטרות הלחימה בצפון (כפי שניתן ללמוד מהתקשורת) הן "השבת הביטחון לתושבי הצפון באמצעות הרחקת האיום הנשקף להם מצד חיזבאללה ופירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

אלא שבסוף השבוע התחוללה סערה, לאחר שבצה"ל תדרכו שהיעד השני אינו על הפרק כיוון שהוא כולל את כיבוש לבנון כולה, ולכן זהו לא יעד למערכה הנוכחית אלא "בטווח הארוך". שר הביטחון ישראל כ"ץ יצא נגד המסר הזה, והכריז באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "היעד העליון הוא פירוק חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים ומדיניים".

"ככל שהמלחמה נמשכ,ת והמטרות 'המקוריות' אינן מושגות, הולכת ומחלחלת ההבנה שבהתחשב באמצעים הננקטים ושעון המלחמה המתקתק - הן כבר לא יושגו, ועל כן נעשה ניסיון להנמיך ציפיות בקרב הציבור כדי למזער דה־מורליזציה ותרעומת כנגד מקבלי ההחלטות", מסבירה ד"ר שוקר.

עם זאת, היא מדגישה, זה לא משהו שקורה לראשונה, ודבר דומה גם קרה במלחמת לבנון השנייה, אז היעד של הוצאת חיזבאללה מדרום לבנון הוחלף ב"פגיעה וסיכול הנהגת חיזבאללה".

לדבריה, "ניתן לראות דפוס כמעט קבוע מבחינת יחסי דרג מדיני־דרג צבאי בהקשר זה: לרוב, הדרג המדיני חותר לשכנע את הציבור בצדקת המטרות ובהישגים שהמלחמה טומנת בחובה, ועל כן נוקב בתחילת המלחמה במטרות שאפתניות. הדרג הצבאי מצלצל בפעמונים וחותר להבהיר את מגבלות הכוח, ולעתים אף עולה בידו - בייחוד על רקע סטגנציה בהישגי המלחמה - לרכך את מטרותיה".

ועוד חשוב לציין שהעמימות הזו ביעדים אינה נחלת ישראל בלבד, וגם האמריקאים חוטאים בכך. כמו ישראל, גם ארה"ב לא פרסמה יעדים באופן רשמי, ואנחנו לומדים עליהם מהצהרות של הנשיא דונלד טראמפ ושל בכירים אחרים בממשל.

"נכון לסוף מרץ, כשני שלישים מהציבור האמריקאי מצדדים בסיום המלחמה גם במחיר של אי־השגת יעדיה", אומרת שוקר. "ההסבר לכך הוא שהציבור האמריקאי אינו מבין את מטרות המלחמה ונחיצותן, וגם טענה זו מגובה בסקרים, המצביעים על שככל שהמלחמה נמשכת, הבלבול ששורר בציבור האמריקאי ביחס למטרות המלחמה רק הולך ומעמיק".

כיצד הגישה הזו, של הצבת יעדים מעורפלים שאין דרך מדידה לקבוע אם הושגו, עובדת במבחן התוצאה? כפי שהסברנו בכתבה קודמת שלנו בנושא, ב־2006 הוצבו מטרות ברורות למדי, אך חלקן - כמו שחרור החטופים - היו לא ריאליות. כשהתברר הפער בין הרטוריקה למציאות, נוצרה אכזבה קשה בציבור. הלקחים הופקו, ובמבצעים כמו "עופרת יצוקה" (2008/9) ו"צוק איתן" (2014) המטרות היו עמומות בהרבה, כמו "פגיעה במערכי חמאס" ו"השבת השקט לתקופה ממושכת". בפועל, גם אז המערכות הסתיימו עם טעם חמוץ משהו בפיו של הציבור, וכבר בזמן אמת היו מי שהזהירו שבלי הכרעה הסבב הבא בפתח.

"חרבות ברזל": המטרות טרם הושגו

וכיצד הדברים נראים כעת, על שלל הזירות שידענו מאז אוקטובר 2023? במלחמת "חרבות ברזל" הוצבו מטרות כמו מיטוט שלטון חמאס ו"מאמץ להשבת החטופים".

"מטרות המלחמה - למעט השבת החטופים - לא הושגו במלואן", כך שוקר. "שלטון חמאס לא מוטט, וישנם דיווחים על שיקום יכולותיו". היא ממשיכה ואומרת כי בצפון של אחרי סבב 2024 המצב דומה: "צה"ל כיום נדרש להעמיק את אחיזתו בלבנון כדי להשיג את אותה המטרה שהוצבה במסגרת 'חרבות ברזל' ולחתור להשגת ביטחון ליישובי הצפון".

וכמובן, לא ניתן לסיים בלי לדבר על השגת המטרות של מבצע "עם כלביא". "גם לפני תחילת 'שאגת הארי' לא היה ניתן לקבוע שמטרות 'עם כלביא' הושגו במלואן", סבורה ד"ר שוקר, "הן מפני שהאורניום המועשר לא נפגע, והן לנוכח הגדרת המטרות באופן אמורפי: להזכיר - המטרות שהוגדרו ב'עם כלביא' היו פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין וביכולות הטילים ופגיעה בציר ההתנגדות.

"לאחר סיום המבצע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר את תוצאותיו כ'ניצחון היסטורי לדורות' וטען כי ישראל הצליחה להסיר את איומי ההשמדה באמצעות גרעין וטילים. דה־פקטו, שמונה חודשים בלבד לאחר 'עם כלביא' אותגרה תזת הניצחון ההיסטורי, והובהר מעבר לכל ספק שמטרות 'עם כלביא' לא הושגו, כמו גם שסביר להניח שמטרות המבצע הנוכחי - לפחות כפי שנוסחו על־ידי הנשיא טראמפ - לא יושגו לנוכח האמצעים הננקטים לפי שעה".

ונסיים בתזכורת מדבריה של שוקר בפעם הקודמת שדיברנו עמה על הצורך במטרות מלחמה ברורות: "כדי לשמר לגיטימציה פנימית לפעולה, הציבור, וגם הלוחמים, צריכים להבין מה התכלית ולאן הולכים".

עוד כתבות

אונייה ועליה מהגרים מגיעה לולנסיה בספרד / צילום: ap, Olmo Calvo

הצעד החריג של ספרד יוצא לדרך: תציע תושבות ל־800 אלף מהגרים לא חוקיים

ספרד סובלת מהצטמקות האוכלוסייה ומעוניינת להכניס שכבה חדשה וצעירה לשוק העבודה המסודר ● את המהלך יזמה הממשלה הספרדית הסוציאל־דמוקרטית, בגיבוי הכנסייה וארגוני חברה אזרחית ● הצעד מעורר התנגדות וזעם בקרב מפלגות הימין והשמרנים במדינה

עם יותר ממיליון שקל בחודש - מיהו המנכ"ל שכבש את צמרת טבלת השכר?

מיהו איש העסקים שהעניק תרומה של 200 מיליון דולר לנגב?, וגם: מה קרה למי שהשקיע 100 אלף שקל במדד S&P לפני שנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

חימושים של אלביט בדרך לאיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שישה ימים רצופים של ירידות חדות: האם נותרו הזדמנויות במניות הביטחוניות?

המניות הביטחוניות בתל אביב סופגות לחצים לאחרונה, ובששת הימים האחרונים הן איבדו מעל 12%, ברצף הירידות הארוך ביותר מאז השקת המדד הענפי ● ועדיין, בדיקה של 10 המניות הביטחוניות הגדולות מגלה שמכפילי הרווח שלהן גבוהים יחסית למקבילות בארה"ב ● בענף מסמנים לא מעט הזדמנויות ומדגישים: הביקוש לנשק כחול לבן גבוה

זום גלובלי / צילום: Reuters

לא רק הורמוז: סין בדרך לטלטל את שרשרת האספקה הגלובלית

תמונות לווין חושפות שבייג'ינג פועלות לחסום את הכניסה לים סין הדרומי • טראמפ שוב מאיים על פאוול, אבל הפעם ללא כדור בקנה • והאזהרה של ראש סבא"א: צפון קוריאה בדרך להגדיל את ארסנל הגרעין

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don monteaux photography

אלי גליקמן פורש מצים כאיש עשיר, העובדים נשארים עם הדאגות – ומכריזים על שביתה

בעוד מנכ"ל צים אלי גליקמן פורש אחרי תשע שנים עם 100 מיליון דולר בכיס, הדרמה האמיתית מתחוללת בקומות התחתונות: 860 עובדים מודאגים לעתידם, וועד העובדים השבית את כל פעילות החברה ● וכיצד תשפיע פרישתו של גליקמן על עסקת המכירה של חברת שירותי הספנות?

אילוסטרציה: shutterstock

משחק הכיסאות בחברות הממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב

מועמדתו של אנדריי אוזן ליו"ר מקורות נפסלה, ובמקומו צפוי להיכנס לתפקיד דורון ארבלי שמכהן כיום כיו"ר חברת החשמל ● את תפקידו של ארבלי צפוי לתפוס משה שמעוני המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל ● רגע לפני הכניסה לתקופת הבחירות, השרים ממהרים לבצע שינויים

אנדריי אוזן / צילום: תמר מצפי

ועדת המינויים פסלה את יו״ר מקורות, שמכהן מעל שנה בתפקיד

הוועדה לבחירת מינויים פסלה את מועמדתו של יו"ר מקורות אנדריי אוזן, המכהן כבר יותר משנה בתפקיד: "אינו עומד בתנאי הסף של הכישורים הנדרשים בחוק" ● יש לציין כי לחברה גם אין מנכ"ל קבוע לאחר שעמית לנג סיים את תפקידו בשנה שעברה

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים

אל על תרכוש שישה מטוסי 787-9 מבואינג בשווי מוערך של מאות מיליוני דולרים, על מנת לחזק את פעילות הקווים הארוכים שלה ● ישראכרט, ישרוטל ואסותא מצטרפות לחגיגת סוכני ה-AI ● בבנק הפועלים מגייסים את מומחה הגאו-פוליטיקה ד"ר קובי ברדה לניתוח שווקים ● וגם: בית התוכן החדש שמקימים בכירי ידיעות אחרונות לשעבר ● אירועים ומינויים

דימונה. אין בעיית ביקושים / צילום: Shutterstock

הקריסה השקטה של יזמי המגורים

עד כמה שוק המגורים מאתגר? פרויקט אחד בדימונה חושף את המציאות הקשה שבה יזמי הנדל"ן מנסים לשרוד ● ירידת מחיר של 5% או עלייה בשיעור דומה של תשומות הבנייה בפרויקט מעבירים את היזמית להפסד

מטוס של אייר חיפה / צילום: ATR

אייר חיפה צפויה לחזור לפעילות מחיפה בשבוע הבא

בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ולמצב הביטחוני, החברה צפויה לשוב לפעילות מחיפה החל מיום חמישי 23 באפריל ● בחברה פועלים בימים אלו להשלמת ההיערכות התפעולית והלוגיסטית לקראת החזרה, לרבות התאמות בקרב צוותי האוויר והקרקע, במטרה לאפשר חזרה בטוחה וסדירה לפעילות

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

כאל איבדה את השליטה במועדון הכי נחשק: כך היא מנסה למזער נזקים

הודעת אל על על העברת מועדון "הנוסע המתמיד" לישראכרט הכניסה את כאל, שעומדת לאבד הכנסות עתק, לעמדת מגננה ● החברה יצאה למאבק משפטי בטענה שחברת התעופה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ● באילו הפרות מדובר, מה קבע ביהמ"ש ומה צפוי בבוררות ● גלובס עושה סדר

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

שבוע המסחר במט''ח נפתח עם התחזקות של השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב–S&P 500, והאם ימשיך להתחזק?

שער הדולר נפל לראשונה מאז 1995 לקידומת חדשה, ונסחר בפחות מ–3 שקלים ● אומנם היחלשות הדולר בעולם תרמה לכוחו של השקל, אך גם כשבוחנים את המטבע הישראלי אל מול מטבעות מרכזיים אחרים מגלים קפיצה חריגה ● כמה הפסידו החוסכים שהשקיעו את כל החיסכון במדד הדגל האמריקאי?

לזניה בולונז ב''לופה'' / צילום: איתן ונונו

בית אוכל איטלקי מצוין שפתחו שני חברים בגן החשמל בתל אביב

"לופה", המעדנייה המבשלת החדשה בגן החשמל בתל אביב, היא כל מה שצריך אדם רעב כרגע: אוכל פשוט, מערסל ומלא נשמה

טויוטה אייגו X 2026 / צילום: יח''צ

גם לאחר שספג התייקרות הרכב הזה עדיין זול זריז וחסכוני

עם צריכה של כ-26 ק"מ לליטר הקרוס-אובר העירוני הקטן והאופנתי של טויוטה הוא פתרון יעיל לעידן מחירי הדלק הגבוהים ● יש לו מנוע נמרץ, ביצועים זריזים ומוניטין סחירות סולידי, אבל תא הנוסעים הקטן מגביל את השימושיות שלו, והמחיר טיפס לא מעט מאז הדור הקודם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בהובלת מניות הבנקים והאנרגיה

מדד ת"א 35 ירד בכ-1%, הבנקים ב-2.3% ● מגה אור דיווחה כי רכשה קרקע לבניית חוות שרתים תמורת מיליארד שקל ● מדד המחירים לצרכן בישראל עלה אתמול בטווח הנמוך של ציפיות הכלכלנים, האינפלציה השנתית התמתנה

דירות בבנייה / צילום: Shutterstock

תל אביב מובילה במכירת דירות חדשות. מי שיאנית היד שנייה?

אומנם מספרי דצמבר 2025 עד פברואר 2026 מראים עליות בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים להם, אך הסיבה לכך היא, כנראה, בעיקר החגים ● "מלאי" הדירות על המדף ירד מעט, אך עדיין גבוה ● תל אביב־יפו ואופקים ממשיכות להוביל את רשימת הערים שבהן נמכרו הכי הרבה דירות חדשות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ הגביל את התערבות בן גביר במינויים ובחקירות המשטרה

הרכב מורחב של 9 שופטי העליון דן בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעקבות התערבותו בעבודת המשטרה והפגיעה בעצמאות הארגון ● היועמ"שית בהרב-מיארה תומכת בעתירות, ומנגד שר המשפטים לוין הודיע כי מבחינתו הדיון אינו חוקי

צילום: Shutterstock, cliplab

מוכרי דירת טריפלקס בת"א עיכבו את המסירה בשנתיים וישלמו מיליון שקל פיצוי

זוג בהליכי גירושים מכר דירת יוקרה ברמת אביב תמורת 10 מיליון שקל, אך גם לאחר שקיבל 80% מהתמורה לא פינה את הדירה - בהתאם להסכם המכר ● הקונים קיבלו פיצוי על הפרה יסודית, אך תביעתם לתשלום שכר דירה נדחתה

הילה קורח וליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כמה אפשר לבלות עם השכנים במקלט? אירנה שוב מביאה את הדאבל לבנק הפועלים

קמפיין הגנים הלאומיים והמוזיאונים של בנק הפועלים מתברג במקום הראשון הן בזכירות והן באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר לפי יפעת בקרת פרסום שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV