מניות חברות המזון הפכו ללהיט / צילום: טלי בוגדנובסקי
מניות יצרניות המזון הפכו לאחד הלהיטים הגדולים של הבורסה בתל אביב בשנה החולפת. לראיה, שלוש הנפקות של חברות יציבות ורווחיות - בלדי (מוצרי בשר), מחלבות גד וסוגת (סוכר, מלח, אורז ועוד) - זכו אשתקד להצלחה ניכרת וסיפקו תשואות חיוביות למשקיעים. בחברת הביטוח מגדל הסבירו לאחרונה את הביקוש למניות המזון בכך שמדובר ב"תחום סולידי מצד אחד, ומצד שני שיכול לצמוח. השוק מחפש את החברות האלה, שאפשר לישון איתן בשקט וליהנות מדיבידנדים".
● מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק
● מעל 10 מיליון שקל בשנה: שיאן השכר המפתיע בבתי ההשקעות
בדיקת התשואות שהניבו מניותיהן של 8 חברות ייצור ויבוא מוצרי מזון וצריכה הנסחרות בבורסה בתל אביב, מעלה כי הללו זינקו בממוצע ב-64% בשנה האחרונה. באשר לשלוש המנפיקות החדשות: את התשואה הגבוהה ביותר סיפקה מניית בלדי של ארז דהבני שטיפסה מאז הנפקתה בחודש ינואר אשתקד ב-166% (שיאנית התשואה בענף), הודות לשיפור ניכר בתוצאותיה. מחלבות גד של עזרא כהן, שהונפקה בספטמבר, סיפקה אף היא תשואה מרשימה של 43% מאז; בעוד מניית סוגת , שהצטרפה לבורסה בשלהי 2025, הניבה תשואה של 5% בלבד.
רווחיות חריגה
האם ביצועי חברות המזון מצדיקים את ההייפ במניותיהן? לאחר שנה של מלחמה, בה נרשמו העלאות מחירים מצד יצרניות ויבואניות המזון והתחזקות של השקל (שתומכת ביבואניות), בדקנו את הדוחות הכספיים שפרסמו ענקית הקפה והמעדנים שטראוס (פעילות בישראל בלבד), יבואניות מוצרי המזון נטו מלינדה וויליפוד , יבואנית מותגי המזון והצריכה דיפלומט (הפעילות בישראל), יצרנית מוצרי הניקיון סנו וכן שלוש המצטרפות החדשות לבורסה - בלדי, סוגת ומחלבות גד.
מהבדיקה עולה כי מרבית החברות שיפרו הן את המכירות והן את שיעורי הרווח הגולמי והתפעולי. הכנסותיהן המצרפיות של 8 חברות המזון ומוצרי הצריכה גדלו ב-7% ביחס לשנת 2024 והסתכמו ב-19 מיליארד שקל, כאשר הרווח הגולמי המצרפי עלה ב-3% ל-4.8 מיליארד שקל (25.3% מההכנסות לעומת 26.1% ב-2024). הרווח התפעולי המצרפי זינק בשיעור דו-ספרתי של 14% ל-1.8 מיליארד שקל, כאשר שיעורו מההכנסות עמד על 9.4% לעומת 8.8% שנה קודם.
ליאת קדיש, סמנכ"ל וראש תחום מימון תאגידי במידרוג, מציינת כי תוצאות חברות המזון מושפעות לחיוב מהמלחמה. "מוקד הבילוי של הצרכנים הפך להיות סופרמרקטים, והם גם נשארים בארץ. הכסף שלנו הולך לטובת ההוצאות האלה", אמרה. "אלה לרוב חברות שצומחות בקצב מאוד מתון, בדרך-כלל לפי קצב צמיחת האוכלוסייה, עם רווחיות תפעולית שלרוב היא נמוכה יחסית".
את הצמיחה הגדולה ביותר בהכנסות רשמה יצרנית ויבואנית הבשר בלדי, שהכנסותיה הסתכמו אשתקד ב-1.5 מיליארד שקל, עלייה של 23%. זאת כתוצאה מצמיחה במכירות ללקוחות קיימים לצד התקשרויות חדשות, כשעיקר הגידול היה בתחום פעילות הסחר וכן בתחום המפעלים. בד-בבד עלתה רווחיות החברה מהמכירות שעמדה על מעל 21% (רווחיות גולמית) ו-12% (תפעולית).
חלק אף העלו מחירים
מי שבלטה כמדי שנה בשיעורי הרווחיות הגבוהים שלה היא סנו, המייצרת ומספקת מוצרי ניקיון וטואלטיקה, שאומנם רשמה שחיקה קלה בהכנסות אשתקד ל-2.2 מיליארד שקל, בעיקר בשל ירידה במכירת מוצרי ניקוי ואחזקת הבית וכן הטואלטיקה והקוסמטיקה, אך עדיין שמרה על רווחיות גולמית יוצאת דופן של כ-37% מההכנסות - הגבוהה מבין החברות. זאת הודות לשיפור בביצוע מגזר מוצרי הנייר, שקיזז השפעה של התייקרות חומרי הגלם בתחומים אחרים. גם ברווחיות התפעולית סנו מובילה (בנטרול הרווחיות החד-פעמית של סוגת) עם כ-15% מהמכירות.
גם ענקית המזון שטראוס גרופ נהנית משיעורי רווחיות גבוהים במיוחד בפעילותה בישראל. החברה, בראשות עופרה שטראוס ובניהולו של שי באב"ד, התמודדה בעולם עם זינוק במחירי הקפה והקקאו שפגעו ברווחיותה, אך ידעה לפצות על כך בין היתר באמצעות העלאות מחירים.
מכירות שטראוס (בישראל) צמחו בשיעור מתון יחסית של כ-6% ל-5.5 מיליארד שקל, כתוצאה "מעדכון מחירי מכירה, צמיחה כמותית ושיפור בתמהיל המכירות". שיעור הרווח הגולמי נשחק ל-33.9% לעומת 36.3% ב-2024 בשל הזינוק במחירי חלק מחומרי הגלם. הרווח התפעולי בארץ נשחק ל-9.7% מהמכירות, לעומת 10.2% שנה קודם.
לעומתה יבואנית הבשר והדגים נטו מלינדה רשמה צמיחה חדה של 9% בהכנסות ל-5.2 מיליארד שקל (מתקרבות למכירות של שטראוס בישראל). עם זאת, מבחינת שיעורי הרווחיות החברה נמצאת בתחתית - 13.5% מהמכירות בגולמי ו-6.1% בתפעולי.
יבואנית מוצרי מזון נוספת, ויליפוד, רשמה אשתקד צמיחה של 6% בהכנסותיה ל-611 מיליון שקל. שיעור הרווחיות השתפר גם כתוצאה משינוי בשערי חליפין, והחברה בשליטת האחים ויליגר מציגה רווח גולמי שהיווה 28.6% מהמכירות, כשהרווחיות התפעולית זינקה מ-9% ל-12%. זאת לאחר שב-2024 ביצעה הפרשה בגין עיצום כספי בהסדר מול רשות התחרות.
לעומתה, דיפלומט רשמה עלייה של 7% במכירות בארץ שהסתכמו ב-2.3 מיליארד שקל, כתוצאה ממכירות של מותגים קיימים וחדשים. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-23.4%, אך הרווח התפעולי נחתך ל-105 מיליון שקל (ירידה של 27%) והיווה 4.7% בלבד מהמכירות. זאת בשל אירוע חד-פעמי של רישום רווח הון של 47 מיליון שקל, ממכירת נכס בטירת הכרמל בשנת 2024. גם עיצום כספי שהוטל על דיפלומט בסך 5 מיליון שקל שחק את הרווח התפעולי.
גם השנה הושפעו תוצאותיהן הכספיות של חלק מהספקיות מאירועים חד-פעמיים שאינם בליבת פעילותן. הבולטת היא סוגת שבשליטת קרן פורטיסימו, שהכנסותיה נשחקו אשתקד ב-1% והסתכמו ב-939 מיליון שקל, בין היתר עקב ירידה במחירי הסוכר בעולם וכן מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. אבל הרווח התפעולי המריא ב-213% ל-165 מיליון שקל, שכן החברה רשמה הכנסה חריגה של 92 מיליון שקל מהסדר על קרקעות "תעשיות מלח" בעיקר באילת, מול רשות מקרקעי ישראל.
"מתאפיינות בסיכון נמוך"
"יצרניות המזון מתאפיינות בסיכון נמוך", אומרת ליאת קדיש ממידרוג. "הן חוות ביקושים יציבים, ובסך-הכול יש חסמי כניסה מאוד משמעותיים לתחום, שדורשים השקעות הוניות, הקמה ותחזוקה של קווי ייצור".
מנגד היא מוסיפה כי בתחום הסחר, כלומר חברות שעוסקות ביבוא לארץ של מוצרי מזון שונים, "הביקושים יציבים אבל התחרות בו גבוהה, והנאמנות של הצרכנים מאוד מוגבלת. זה עולם שבו המוניטין של אותן החברות הוא זה שקובע".
מה משפיע על ספקיות המזון? "מה שעלול להשפיע הם מחירי הסחורות (קומודיטי) שהאמירו בשנים האחרונות", מסבירה קדיש. היצרניות נאלצו לבצע התאמה ועדכנו (העלו) כלפי מעלה מחירי מכירה, מה שחלחל לצרכן הסופי. גם תנודתיות בשערי החליפין יכולה להשפיע לשלילה".