גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל
חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

עוד זרקור הופנה השבוע למחלוקת התקציבית המתמשכת בין מערכת הביטחון לאוצר על רקע המציאות הביטחונית, כשבמשרד האוצר העריכו את העלות הצבאית של המלחמה במיליארדי שקלים פחות ממערכת הביטחון. ואולם מחלוקת נוספת צפויה להירשם על ימי המילואים; בצבא כבר מדברים על ימי מילואים רבים הרבה יותר ממה שצפו במשרד האוצר.

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת
בעלי העסקים עדיין מחכים למתווה פיצויים וחוששים: שוב נישאר בחוץ

בינתיים, לנוכח הוצאות המלחמה הכבדות והעובדה ששנת התקציב הנוכחית היא שנת בחירות, מרבית הגופים הפיננסיים מעריכים שהגירעון ייפרץ, ושהתוצר יהיה קטן בהרבה מזה שמעריכים באוצר. כל זאת, כשהממשלה ממשיכה לקדם את חוק הגיוס - שבמשרד האוצר ובבנק ישראל סבורים שינציח דווקא השתמטות של חרדים - לצד חוקים להארכת שירות משרתי החובה וחוק מילואים חדש שצפוי לכלול ימי מילואים רבים יותר.

במהלך המלחמה עם איראן הוגדל תקציב הביטחון מ-111 ל-143 מיליארד שקל. 32 מיליארד השקלים הנוספים נועדו לצורכי הביטחון, ונשמרה רזרבה תקציבית, שכ-7 מיליארד שקל ממנה סומנו לצרכים צבאיים.

בעוד שערב הפסקת האש העריכו במערכת הביטחון שהתקציב לקראת מימושו, באוצר פרסמו השבוע הערכה ראשונית שלפיה עלות המלחמה היא כ-35 מיליארד שקל, וההוצאה הביטחונית מזה היא כ-22 מיליארד. הפערים יכולים לנבוע מרכש עתידי שנועד לחדש מלאים, וההערכה בממשלה היא שכמו בעבר, יש צורך בטיוב נתוני מערכת הביטחון כדי לאמוד את העלות האמיתית.

לא כולל את הצפון

כך או כך, התקציב שהוסכם במלחמה לא כלל את העימות בחזית הצפונית ושהייה ארוכה של חיילי צה"ל בלבנון. ואולם זה לא הכול. בצבא דיברו במהלך הסיכומים עם האוצר ערב המלחמה על הגבלה של עד 70 יום בשנה למשרת מילואים. אלא שמאז פרוץ המערכה באיראן, ברור לכולם שזה לא המצב.

בדרגי השטח מדברים על הארכות צווים קיימים, זימונים לטווחים ארוכים ושימוש ניכר בצווי 8. בצבא אומנם עוד מתעקשים שהשירות יוגבל לתשעה שבועות בשנה, אך בשטח מעריכים שלא יהיה מנוס משירות של כ-100 ימים ואף יותר בשנה, עוד לפני תרחיש של הסלמה בעזה או ביהודה ושומרון.

העלות התקציבית והמשקית של גיוס מילואים היא אדירה, וזאת משום שהוא גורע עובדים משוק העבודה, שגם כך מאופיין בהדיקות. בדוח בנק ישראל בחודש שעבר צוין כי עלות השכר והמענקים ב-2025 לבדה עמדה על 27 מיליארד שקל, ולא כללה את הפגיעה בפריון, את לחצי האינפלציה ואת המחסור הקריטי בעובדים במשק.

בבנק ישראל גם אוהבים להראות נתונים שלפיהם המשק הישראלי מראה עמידות וחוסן בפני אירועים ביטחוניים, ושלצד הפגיעה בתוצר בעקבותיהם, לאחר תקופת המלחמה יש ריבאונד ותיקון התוצר. ואולם גם לנוכח נתוני המאקרו הללו, הפער המצטבר בפריון מה-7 באוקטובר ועד סוף השנה שעברה עמד על 177 מיליארד שקל. בבנק ישראל הדגישו כי הסיבה המרכזית לכך היא שוק העבודה, כתוצאה מגיוס נרחב למילואים והיעדרויות ממושכות, ויותר מחצי מהפערים שנרשמו בשוק העבודה מיוחסים לסיבה הזו.

גם במבצע "עם כלביא" התוצר נפגע, ולאחר מכן התרומם ונרשם ריבאונד משמעותי. ועדיין, ביחס למצב שבו לא היה מתקיים המבצע, מדובר בפער של 0.4% תוצר.

הגיוס לא רק פגע בתוצר, אלא בעקבות היות שוק העבודה הדוק, הוא גם דחף מעלה את האינפלציה, שהתמתנותה בשנת 2025 מיוחסת בין היתר לרגיעה בגיוס המילואים - ששב והתגבר כעת במלחמה מול איראן ובמערכה בלבנון. במשרד האוצר העריכו בעבר את העלות המשקית לכל מגויס מילואים כ-50 אלף שקל בחודש.

אלה הן חלק מהסיבות לכך שבמרבית הגופים הפיננסיים בישראל מעריכים שיעד הגירעון של הממשלה (4.9%) והתוצר שעודכן רק לאחר העברת התקציב (3.2%-3.8%) כבר אינם ריאליים. בבנק הפועלים למשל ציינו כי "תקציב ביטחון שמתוח עד הקצה והנחת צמיחה גבוהה מאיימים על הגירעון התקציבי השנה. במשרד הביטחון מעריכים כי עלות יום לחימה במסגרת 'שאגת הארי' מתקרבת למיליארד שקל. כרגע לא תוקצב מצב של התחדשות הלחימה באיראן, או גיוס מילואים רחב לאורך זמן.

"גורם סיכון נוסף הוא הנחת הצמיחה, שמשפיעה על תחזית הכנסות המדינה ממסים. אנו נוטים לחשוב שהצמיחה תהיה נמוכה מתחזית האוצר, שעומדת על 3%, ושהכנסות המדינה ממסים עשויות להיות מושפעות גם מרווחי הון נמוכים יותר וממיעוט עסקאות בנדל"ן. כל אלה עשויים להביא לחריגה גבוהה של הגירעון מהיעד, שיהיה קשה לתקן אותה בשנת בחירות".

גם מיטב ספקנים ומסבירים כי הגירעון לא הגיע לרמות גבוהות יותר בשנים האחרונות בשל הפתעה בהכנסות המדינה, אך לפי הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, "בסבירות לא נמוכה חברות הדירוג S&P ומודי'ס, שהעלו את תחזית הדירוג של ישראל ל'ניטרלית', יחזירו אותה לשלילית".

תקודם חבילה של חוקים

מיד לאחר פרוץ המלחמה מול איראן והצורך לעדכן את התקציב, הודיע שר האוצר בצאל סמוטריץ' על ביטול שורה של רפורמות שתוכננו להיכנס לחוק ההסדרים וכן על הקפאת הדיונים על החוק לגיוס חרדים שהכינה הממשלה, אלא שכעת הוא חוזר לשולחן.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, אמר כי יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו תקודם חבילת חוקים להתמודדות עם משבר כוח-האדם בצה"ל שמפניו הזהיר הרמטכ"ל בישיבות הקבינט. לצד חוק הגיוס יקודמו גם חוק להארכת גיוס החובה וחוק מילואים חדש, שיכלול לפי הערכות את הארכת שירות מילואים.

בשנת 2024 הגישה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון את מסקנותיה, שם נכתב כי "הוועדה סבורה כי אנחנו קרובים לדקה ה-90 ולנקודת האל-חזור", באשר למשבר כוח-האדם, וקראה בין המלצותיה לגייס חרדים. על המלצה זו חזר גם בנק ישראל בחודש שעבר. לפי הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים ב-7,500 חרדים מדי שנה תתבטא בהוספת 20 אלף חיילי חובה, שתקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל, המהווים 0.4% תוצר.

לא תשיג את התוצאות

ואולם ההצעה הממשלתית לא תשיג, לעמדת בנק ישראל ומשרד האוצר, את התוצאות הללו. בחוות-דעת שנכתבה בדצמבר האחרון על-ידי כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נכתב כי "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים, ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק ואת הפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל". כך, לעומת המצב הקיים, החוק מציע לבטל חלק מהסנקציות האישיות ולנקוב במכסות גיוס קהילתיות במקום חובת גיוס אישית. זאת כאשר הסנקציות המוצעות בו לא מותאמות לחברה החרדית.

"מתווה זה עשוי להצטייר כמנגנון המכיל סנקציות אפקטיביות, אך בפועל פועל בכיוון ההפוך, מחליש את מערך התמריצים הקיים ופוגע ביכולת לספק מענה לצורכי כוח-האדם האקוטיים של צה"ל", כתב בטט.

"לאור זאת, צה"ל יידרש להמשיך ולהתבסס על שירות מילואים נרחב, שמייצר עלויות משקיות הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. זאת, לצד מנגנוני דחיית השירות וגיל הפטור, המהווים חלק אינהרנטי מההסדר ומייצרים השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית", כותב בטט, שהודיע השבוע על סיום תפקידו לאחר קדנציה בת ארבע שנים.

גם בבנק ישראל סברו כי החוק לא ישיג את מטרתו. "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים", אמרו שם.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

50 אלף חיילים, בלי צוללות: איך ייראה המצור של טראמפ על הורמוז?

המצור שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מצר הורמוז צפוי להתחיל היום אחה"צ ● מדובר באירוע בעל משמעויות אדירות לכלכלה העולמית, כשהדאגה בשווקים כבר ניכרת עם ירידות שערים והחשש מהתחדשות הלחימה ● כיצד יתבצע המצור, מה חשיבותו לסחר העולמי, וכיצד ישפיע על מחירי הנפט? ● גלובס עושה סדר

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בירידות חדות, בהובלת מניות הבנייה והביטוח; מדד ת"א־נפט וגז קופץ בכ-1%

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.4%, מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.6% ● הבורסה הגיבה בירידות לכישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן, מניות האנרגיה הן היחידות שטיפסו על רקע עליית מחיר הנפט בעולם ● גם באירופה ובחוזים בניו יורק נרשמה מגמה שלילית ● מניית פאלו אלטו צללה במעל 7% ● מיטב: "העלויות של המערכה - פי שלושה מזו של יוני, קיימת הערכת חסר משמעותית של הסיכון"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

פיטר מדיאר / צילום: ap, Denes Erdos

המהפך בהונגריה הוא בשורה רעה למנהיג שונא ישראל

פיטר מדיאר בן ה-45 הדיח את ויקטור אורבן לאחר 16 שנים ● כך נראתה הדרך שלו לניצחון, ולמה מדובר בבשורות לא טובות מבחינת פוטין

מנכ''לי ''שבע המופלאות'' שחלקן ידווחו השבוע / צילום: צילומים: AP- David Zalubowski, Jae C. Hong, Rod Lamkey, Mary Altaffer

מיקרוסופט צללה, טסלה נפלה: האם זה הזמן לקנות את "שבע המופלאות" בהנחה?

בגולדמן זאקס סבורים כי זהו זמן נכון להשקעה במניות שבע ענקיות הטק, אותן כינו "הזדמנות ערך", לנוכח הגידול ברווחים העתידיים ● אבל יש גופים בוול סטריט ובישראל שסבורים כי צריך להפסיק להתייחס אליהן כמקשה אחת, ומבחינים בין המוצלחות יותר למתקשות

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100

הנכדים זוכרים: עובדי גלובס מנציחים את יקיריהם

ילדים שנולדים היום כמעט ולא יכירו ניצולי שואה, וסביר שלא ישמעו עדויות ממקור ראשון ● במקום שבו הזיכרון הולך ומידלדל, חובה עלינו, דורות ההמשך, לזכור ולהזכיר ● וכמי שנפלה בידיהם הזכות להיות חלק מפלטפורמה שמאפשרת תיעוד, אנחנו מחויבים למלאכה ביתר שאת

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר / צילום: עופר חג'יוב

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

השקל קופץ ונסחר בשיא של 30 שנה: המרוויחים והמפסידים

כבר יותר מ-30 שנה ששער הדולר לא היה קרוב כל-כך להגיע לקידומת 2 ● בין הגורמים שתומכים בייסוף המטבע המקומי ניתן למנות את הפסקת האש באיראן ואת השיחות הישירות מול לבנון ● התפתחות שלילית בשני המקרים עלולה להפוך את המגמה ● וגם: המרוויחים והמפסידים

שלט חוצות בגוש דן מטעם אלכס סקלר נגד יעקב פרי, עו''ד נבות תל-צור ועו''ד אלירן דולב / צילום: בר לביא

עורכי דינו של צביקה נווה תובעים 5 מיליון שקל מאלכס סקלר בעקבות "קמפיין הכפשה"

אחרי קמפיין החוצות שהעלה נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, האוליגרך אלכס סקלר העלה קמפיין חדש נגד עורכי דינו של נווה, נבות תל-צור ואלירן דולב, ונגד מקורבו יעקב פרי ● כעת עו"ד תל-צור - שרק לאחרונה הגיש בשם נווה תביעת דיבה נגד סקלר בסך 10 מיליון שקל - תובע בעצמו את סקלר בגין לשון הרע

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

מה שטח הדירה? משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תקן חדש

התקן המחייב החדש לחישוב שטחי דירות יחליף את התקן הקודם, שאושר ב-2008, ויחייב את חברות הנדל"ן, את הטאבו, את הלמ"ס וגורמים נוספים שלהם קשר לנושא

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

מתרחב בבנקאות? ניר צוק קונה בנק קטן בקליפורניה

טייקון הסייבר הישראלי הודיע על כוונתו לרכוש את ליברטי בנק מקליפורניה, כחלק ממהלך של הפיכתו לבנק המבוסס על בינה מלאכותית ● במקביל מתכוון צוק למנות את בכירי בנק אש לדירקטורים בחברת ההחזקות של בנק ליברטי - בהם יובל אלוני ונדין בודו-טרכטנברג

מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock

התחזקות השקל בולמת גל התייקרויות משמעותי בענף הרכב

המלחמה במפרץ טרפה פעם נוספת את התחזיות לגבי שוק הרכב, ואופק התכנון של השחקנים בו מעורפל מכרגיל ● בינתיים יבואנים ניצלו את השקל החזק, שנמצא בשיא של 30 שנה, והגדילו את מלאי המכוניות הלא מכורות שברשותם

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה – ופיטרה

בית הדין לעבודה קבע כי שחר בן עמי, מנכ"ל סרוויספרנד שנרכשה ע"י פייסבוק ב-2019, זכאי לפיצויים בגין פגמים בהעסקה ובפיטורים ובגין עוגמת-נפש ● לצד זאת, נדחתה דרישתו של בן עמי למניות חסומות ושכר במיליוני שקלים

מניות חברות המזון הפכו ללהיט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הדוחות חושפים: זו חברת המזון הרווחית ביותר בבורסה

הדוחות הכספיים של יצרניות ויבואניות מוצרי מזון וצריכה מלמדים לרוב על עלייה במכירות בענף, הנהנה בדרך-כלל מצמיחה מתונה ● את הרווח הגולמי הגבוה ביותר רשמו סנו, שטראוס, מחלבות גד וויליפוד ● וגם: הירידה ברווחיות התפעולית של דיפלומט והרווח החריג של סוגת

אוניות משא במפרץ הפרסי / צילום: Reuters

"קריסה בהחלט אפשרית": מומחים מנסים להעריך לאן הולכים השווקים

כישלון שיחות המו״מ בין ארה"ב ואיראן והאיום של טראמפ להטיל מצור על מצרי הורמוז כבר מובילים לירידות שערים מסביב לעולם, והמומחים מנסים לנתח איך ממשיכים מכאן ● "זה לא נראה טוב"