פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit
בית הדין האזורי לעבודה פסק השבוע (א') כי פייסבוק ישראל תשלם פיצויים בגובה 270 אלף שקל לשחר בן עמי, עובד לשעבר שהצטרף לפייסבוק אחרי שזו רכשה ב-2019 את החברה שייסד - סרוויספרנד (Servicefriend). בן עמי פוטר מפייסבוק כשנה אחרי שהצטרף אליה, ובפסק הדין שניתן השבוע נקבע כי נפלו פגמים בהליך העסקתו ופיטוריו, וכי הוא זכאי לפיצוי בגין עוגמת-נפש.
● שאלות ותשובות | הבטיחו פטור ממס: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה
● עורכי דינו של צביקה נווה תובעים 5 מיליון שקל מאלכס סקלר בעקבות "קמפיין הכפשה"
לצד זאת, בית הדין דחה את תביעתו של בן עמי לקבל את המניות החסומות שהוענקו לו עם הצטרפותו לפייסבוק, ואשר עמדו על שווי של כ-20 מיליון שקל עם פיטוריו. מניות אלה אמורות היו להבשיל מדי רבעון, לאורך ארבע השנים שבהן אמור היה לעבוד בפייסבוק לפי הסיכום המקורי. עוד נדחתה דרישתו לקבל שכר ותנאים נלווים בהיקף כולל של 3.5 מיליון שקל עבור שלוש השנים הנוספות שבהן אמור היה לעבוד בחברה, לפני שפוטר.
"לאחר שעיינו בכלל הראיות ולאחר ששמענו את כלל העדים שוכנענו כי נפלו פגמים בהליך העסקתו של התובע וכן בהליך סיום העסקתו, וכי לא נעשה ניסיון אמיתי לשלב את התובע בתפקידו, וכי לא ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את כישוריו, וכי היה חוסר תום-לב באופן בו הנתבעת התנהלה מול התובע", קבעו השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציגת המעסיקים, אורנה לוי.
סרוויספרנד, שנוסדה בשנת 2015, פיתחה פתרון בינה מלאכותית לשימוש במוקדי שירות לקוחות דרך אפליקציות תקשורת - כולל וואטסאפ. ב-2019 נרכשה החברה על-ידי פייסבוק תמורת 13.5 מיליון דולר לבעלי המניות, מתוכם 3.4 מיליון דולר לבן עמי, ששימש כמייסד, כבעל המניות העיקרי וכמנכ"ל של סרוויספרנד.
במסגרת העסקה הוענקו מניות חסומות בשווי 10.5 מיליון דולר לאנשי מפתח בסטארט-אפ, כולל בן עמי, כמו גם 4 מיליון דולר במניות חסומות ובונוס קליטה בגובה 600 אלף דולר לחלק מהעובדים.
עם רכישת החברה על-ידי פייסבוק, בן עמי הועסק בה בניהול מוצר תוכנה של ארנק דיגיטלי במסגרת פרויקט המכונה NOVI. שכרו הבסיסי נקבע על כ-63 אלף שקל בחודש, ובנוסף ניתנה לו זכאות לבונוסים ותנאים נלווים.
הפיטורים, התביעה והדרישה לפיצויים
עוד הוענקו לבן עמי מניות חסומות בשווי של 5.1 מיליון דולר, אשר אמורות היו כאמור להבשיל לאורך ארבע שנות העסקתו בפייסבוק. אלא, שבאוקטובר 2020 פוטר בן עמי מהחברה, אחרי שבפועל עבד בה עד ינואר של אותה שנה.
במרץ 2021 הגיש בן עמי את תביעתו נגד פייסבוק בהיקף כולל של 25 מיליון שקל, בה דרש לקבל את השכר ואת התנאים שסוכמו איתו עבור כל התקופה בת ארבע השנים, לרבות המניות החסומות, ובנוסף פיצויים בגין פגמים בהליך הפיטורים ופגיעה במוניטין.
בן עמי יוצג בהליך על-ידי עו"ד יעל דולב ועורכי דין נוספים ממשרד גרוס ביחד עם עו"ד דוד פורר.
פייסבוק טענה, באמצעות משרד מיתר ,כי "בחלוף חודשים בודדים מתחילת עבודתו, התברר כי התובע אינו מעוניין בתפקידו, לא עומד ברמה המקצועית הנדרשת ממנו ואף מגלה יחס פוגעני כלפי עמיתיו ושותפיו לעבודה".
לדברי החברה, אין לבן עמי זכאות לתנאים שאמורים היו להשתלם לו רק אם היה משלים את תקופת העסקתו, והליך השימוע והפיטורים בוצע כדין.
"היחס השתנה מהקצה לקצה"
בית הדין מצא כי לבן עמי "לא ניתנה הזדמנות אמיתית להשתלב ולהצליח בעבודתו". כחודש לאחר שהחל לעבוד בפייסבוק, נאמר לבן עמי כי "שמו עליו מטרה", ובנוסף פיצלו את תפקידו. למרות היחסים המקצועיים ששררו בין נציגי פייסבוק לבן עמי בשנים שלפני רכישת הסטארט-אפ, היחס כלפיו "השתנה מהקצה לקצה" עם הצטרפותו לפייסבוק.
עוד עולה מפסק הדין כי לפני תחילת ההעסקה לא ערכה פייסבוק ראיון או שיחה עם בן עמי בהם הוגדרו לו הציפיות מהתפקיד, לא התאפשר לו לעבור תקופת לימוד והסתגלות, ואחרי שהחל לעבוד, פייסבוק שינתה את זהות המנהל הישיר שסוכם כי יהיה אחראי על בן עמי.
בית הדין הוסיף וקבע כי לאחר פחות משמונה חודשים בפייסבוק - ועוד לפני שבן עמי זומן לשימוע - החברה הדירה אותו, הפסיקה להזמין אותו לישיבות עבודה והורתה לו להגיע לעבודה מבלי לבצע את העבודה. פייסבוק אף לא פעלה לאתר משרה חלופית עבור בן עמי, וטרפדה משרה שמצא בעצמו.
על סמך זאת, בית הדין פסק פיצויים בגובה 120 אלף שקל לבן עמי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויים נוספים בגובה 150 אלף שקל בגין עוגמת-נפש ופגיעה במוניטין בהליך הקבלה לעבודה ובאופן ההעסקה. עוד נפסקו לטובתו הוצאות בגובה 50 אלף שקל.
בית הדין קבע כי פייסבוק "גרמה באופן מכוון להכשיל את התובע בתפקידו, משיקולים לא ענייניים, ביססה את הליך הפיטורים על משובים שנעשו במועד מוקדם מדי, בחרה בהליך הפיטורים, לא נתנה לתובע הזדמנות אמיתית למצוא חלופת העסקה מתאימה כנהוג בנתבעת ולמרות שהיו תפקידים רבים רלוונטיים, וכן כבר מראש חרצה את דינו של התובע". עוד נפסק כי פייסבוק "הוציאה אותו מהעבודה, הרבה לפני הליך השימוע", וכי "לא הוצגו בפני התובע הנימוקים האמיתיים שהובילו לפיטוריו".
מנגד, בית הדין דחה את תביעת בן עמי לקבל שכר עבור שלוש השנים שבהן אמור היה להמשיך ולעבוד בפייסבוק. נקבע כי לפייסבוק לא נוצרה התחייבות להמשך ההעסקה.
לגבי המניות החסומות נקבע כי בהסכמי ההעסקה נקבע מפורשות כי תנאי לקבלתן הוא העסקה בפועל למשך ארבע שנים - בעוד שבן עמי פוטר מקץ 13 חודשים.
"התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי המניות החסומות מהוות חלק מהתמורה בגין המניות שמכר התובע, אלא מדובר באופציה לקבל מניות כחלק מתוכנית שנועדה לתמרץ עובדים לעבוד בצורה מיטבית, והבשלתן ומימושן של מניות אלה כפוף להמשך העסקה", קבע בית הדין.