גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

עם 300 יחידות דיור חדשות ובינוי לגובה, תוכנית המתאר החדשה של הקיבוץ שבמישור החוף הצפוני מסמנת לו עתיד חדש, ואופי בינוי שקיבוצי ישראל לא ראו כבר שנים רבות ● במעגן מיכאל מתכננים גם מתחם לפינוי–בינוי, ראשון מסוגו בקיבוצים

מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock
מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר החדשה לקיבוץ מעגן מיכאל, על חוף הים התיכון בין חיפה לחדרה, אושרה לפני זמן לא רב, בתנאים, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה. מדובר בתוכנית לא שגרתית בנוף "הקיבוצי", שמציעה גם בנייה רוויה - בנייה בצפיפות גבוהה יחסית, לא צמודת קרקע - וגם מתחם לפינוי־בינוי באחד האזורים הוותיקים יותר של הקיבוץ. יודעי דבר אף מספרים שהבנייה החדשה תכלול, שימו לב לזה, מעליות. האם מדובר בעידן חדש בקיבוצי ישראל?

הקריסה השקטה של יזמי המגורים
הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

התוכנית, "מעגן מיכאל 2040" נולדה מתוך הצורך הכלל ארצי לבניית יותר יחידות דיור (יח"ד) ולציפוף כלל היישובים בישראל, כחלק מהשאיפה ליצור מאגר גדול מספיק של דירות חדשות בארץ. היא חולשת על פני 3,605 דונם, שטח הקיבוץ, ומציעה 300 יח"ד חדשות, כך שבסך הכול יהיו במעגן מיכאל 900 יח"ד - שיאפשרו מגורים לכמעט 3,000 תושבים בקיבוץ, שנחשב כבר כיום לאחד הקיבוצים הגדולים בישראל מבחינת אוכלוסייה.

האם תוכנית המתאר החדשה, המציעה "טיפוסי בנייה" ויוזמות לא אופייניים לקיבוצים של היום, היא חריגה ביחס להיסטוריה הקיבוצית, וציון דרך שבעקבותיו ילכו עוד קיבוצים בישראל? גלובס עם כמה הערות.

בית הילדים בקיבוץ בית השיטה. הרעיון של בנייה צפופה וגבוהה יחסית בקיבוצים היה קיים לפני עשרות שנים / צילום: לע''מ - KATCOFF SEYMOUR

העבר: הציפוף אינו חדש לקיבוצים

הרעיון של בנייה לגובה - גם אם לשלוש או ארבע קומות לכל היותר - נשמע זר לגמרי לקיבוצים, אבל הרעיון של בנייה צפופה וגבוהה יחסית בקיבוצים היה קיים לפני עשרות שנים. רק בעשורים האחרונים הפכה הבנייה הקיבוצית לצמודת קרקע בעיקרה, כפי שמספרת האדריכלית עידית רן שכנאי, מרצה ודוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

"הקיבוץ לא היה אמור להיות כפר, כמו שהפך להיות בהרבה מובנים ובהרבה מקומות", היא אומרת, "אלא יישוב בעל אלמנטים אורבניים יותר. עוד בהתחלה היה בינוי של כמה קומות בקיבוצים, כשהחריג הוא קיבוץ מנרה, שיש בו גם בניינים בני חמש קומות, וזה נדיר מאוד. אבל בניינים של שתיים ושלוש קומות, בקבוצת כנרת למשל, זה היה דבר שכיח".

"בקיבוצים ותיקים בעיקר, רוב הבתים היו בני שתי קומות, ובחלק מהם גם יותר", מוסיף נטע מור, אחראי קרקעות ותכנון בתנועה הקיבוצית. "זה הפך להיות שכיח פחות בקיבוצים שהוקמו בשנות ה־50 וה־60. בשנות ה־60 וה־70 החל המעבר של קיבוצים לצמודי קרקע, שזה מה שאנחנו רואים היום".

עו"ד מיכה דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, מוסיף: "המבנה של הקיבוץ הטיפוסי היה קומפקטי, בשאיפה שהכול יהיה קרוב: מרכז הקיבוץ מועדון לחברים וחדר אוכל - ומסביב בתים. מאחורי זה נמצא גם עקרון עידוד ההליכתיות, רצון ליצור מעין 'בית' אחד גדול שבין חלקיו הולכים, ברגל, ממקום למקום, כי הכול קרוב. כתוצאה מכל אלו אפשר לראות היום הרבה מאוד קיבוצים, עשרות, שהייתה בהם בנייה צפופה ובקומות - כזו שנשארה עד היום.

"ובכל זאת, את הפרויקט של מעגן מיכאל אפשר להגדיר כחלוצי בעולם הקיבוצים, במיוחד מבחינת הנפח והמספרים.

"היום גם גורמי חוץ רוצים לעודד בחזרה את הצפיפות בקיבוצים, ובעיקר גורמי התכנון. תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית הקובעת את הצפיפויות והפיתוח ברחבי הארץ - י.נ) מדברת בדיוק על זה, ותיקון 5 קובע את הצפיפויות במרחב הכפרי, הכולל גם את הקיבוצים. כבר היום, בהרבה קיבוצים, יש שכונות חדשות שמציעות צפיפויות ברמות שאליהן שואפים מוסדות התכנון".

הדמית הפרויקט במעגן מיכאל. תוכנית לא שגרתית / הדמיה: ערן מבל

השינוי: "יכול להביא גם את מעמד הביניים"

הרצון לציפוף מוביל לבנייה מאסיבית ושונה מזו שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות בקיבוצים, אבל באותה הזדמנות היא יכולה להוביל לשינוי נוסף, לא חזותי - אלא חברתי: הכניסה של תושבים חדשים. ההרחבה המשמעותית, שבוודאי לא "תתמלא" רק באמצעות אנשי הקיבוץ עצמו, יכולה לשנות את אופי האוכלוסייה ובעיקר להכניס אליו דם חדש, צעיר יותר.

"הקיבוצים מאמצים אט־אט את הרעיון של בנייה רוויה גם כי מוסדות התכנון מבקשים מהם, לטובת אותו ציפוף והגדלה של היצע הדירות בישראל, אבל לא רק בגלל זה", מסבירה רן שכנאי. "זה קורה גם כי אין להם הרבה מקום פנוי שנשאר בתוך הקיבוץ הקיים, גם כי הם הבינו שהם מאבדים את השטחים הפתוחים - ובנייה רוויה וצפופה מאפשרת לשמור עליהם וליצור חדשים - וגם כי אין להם פתרונות דיור מגוונים. הם 'התעסקו' במשך שנים רק בדיור למשפחות במצב סוציו־אקונומי גבוה, ולכן הדיור הוא מסוג מאוד מסוים.

"הם צריכים לאפשר מגוון גדול יותר של פתרונות דיור, ולכן בין היתר חושבים גם על בנייה רוויה. בעצם, השינוי אל הבנייה הרוויה הוא חזרה אחורה וגם מבט קדימה, בו־זמנית. הקיבוצים מנסים להגדיר את עצמם מחדש, מבצעים תהליך חשיבה חברתי על מי יהיו חברי הקיבוץ. זה תהליך שגם שואב השראה מהעבר, תהליך של שינוי מחשבתי. הקיבוצים מבינים שהם לא יכולים להמשיך את מה שהיה, כי זה לא הוביל לתוצאות הרצויות".

"אין ספק שמהלך כזה יכול גם לסייע לגיוון התמהיל", מוסיף מור. "שיהיו לא רק דירות קטנות, ולא רק צמודי קרקע גדולים, שכאלו יש למכביר בקיבוצים, שיהיה הרבה יותר מגוון. לא רק 40 מ"ר, ולא רק 120 מ"ר ומעלה, אלא עוד דירות 'בין לבין' - 70 או 80 מ"ר. זה קריטי לקיבוץ ויכול להביא אליו גם את מעמד הביניים".

פינוי־בינוי קיים בקיבוצים אבל באופן מצומצם

תוכנית המתאר של מעגן מיכאל כוללת גם "מרכיב" של פינוי־בינוי: הריסה ובנייה מחדש של בתים בתוך שטחי הקיבוץ הוותיק, בפרויקט שיכלול גם מעין קרקע משלימה - דירות חדשות שיוקמו בשטח שבו נמצאת כיום בריכת דגים, ורובן יישארו בידי היזם. גם כאן, אולי מפתיע לומר, מעגן מיכאל אינו היחיד - לפחות לא ברמת הרעיון והתכנון.

"בעבר, כשהייתה לינה משותפת, היו הרבה מאוד דירות קטנות בקיבוצים", מספר מור. "בהמשך הדרך, כשהלינה המשותפת הסתיימה והבינו שהדירות לא מותאמות לביקוש של התושבים, נעשו מעין פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, אבל רק לטובת בנייה של דירה חדשה, טובה יותר תכנונית, במקום דירה קיימת. לא פינוי־בינוי לטובת ציפוף, כמו שקורה עכשיו במעגן מיכאל. גם היום יש כמה קיבוצים ששוקלים פינוי־בינוי אצלם, אבל זה די נדיר ובשלבים התחלתיים".

"התחדשות עירונית תיעשה כמובן בעיקר בשכונות הישנות שבמרכז הקיבוץ, שעם השנים הפכו פחות אטרקטיביות וקצת נזנחו", אומרת רן שכנאי. "זה רעיון קיים, אבל לא נפוץ, וגם מה שקיים הוא בעיקר במחשבה. הרעיון שעומד מאחורי זה גם הוא חברתי ולא רק נדל"ני: להחזיר את החיים למרכז הקיבוץ. זה מתחיל להבשיל, ומאוד הגיוני לעשות זאת.

"היו ניסיונות כאלו גם בעבר, אפילו הוצעה בנייה של בתים על הדשא של חדר האוכל - אבל שום יוזמה כזאת לא התממשה בפועל".

עו"ד דרורי טוען כי פינוי־בינוי יישאר מנת חלקם של קיבוצים בודדים: "אין עידוד ליוזמות כאלו בקיבוצים כמו שיש בערים - אין הקלות ופטורים, לפחות כיום. מעגן מיכאל הוא קיבוץ ש'יושב' טוב, ויכול לכלכל את זה בצעדיו. האם זה יקרה בקיבוצים אחרים? זה תלוי במצב הכלכלי של הקיבוץ ובמצב החברים שלו".

מור תומך בדברים ומציין כי לדעתו "פינוי־בינוי 'ידבר' פחות לשאר הקיבוצים".

העתיד: הסיפור של מעגן מיכאל כמתווה דרך

התוכנית שמקודמת כיום למעגן מיכאל היא ללא ספק תוכנית חדשנית בכל הנוגע לנוף הקיבוצי של העשורים האחרונים - אבל עד כמה היא מהפכנית או פורצת דרך, כזו שיכולה להתוות את הדרך עבור הקיבוצים האחרים ולסמן את תחילת התפתחותם בעידן הצפיפויות החדש שמכתיבים מוסדות התכנון? לטענת המומחים, היא בהחלט יכולה להיות תוכנית שתשמש ציון דרך.

"דבר ראשון צריך לזכור שהתוכנית של מעגן מיכאל היא דוגמה חריגה יחסית, כי זה קיבוץ גדול כבר היום, וגם הבנייה החדשה היא בהיקף מאוד נרחב", אומרת רן שכנאי. "אבל מעגן מיכאל יכול להראות לכולם איך זה יהיה, להציג משהו ששאר הקיבוצים יוכלו לראות בעיניים, ולהחליט בהתאם מה מתאים להם ומה פחות, ואיך ליישם את הבנייה הרוויה אצלם. הרעיון, בסופו של דבר, הוא לשלב בנייה רוויה שתהיה חלק מהאופי הקיבוצי, בכל קיבוץ".

"אנחנו בתנועה הקיבוצית מאוד בעד הציפוף, ולדעתי בשנה־שנתיים הקרובות יהיו יותר ויותר קיבוצים שיצאו למהלך דומה לזה של מעגן מיכאל, ברגע שיאושר סופית תיקון 5 לתמ"א 35", מצהיר מור. "יש כמה קיבוצים שכבר מגבשים תוכנית מתאר חדשה, והרבה קיבוצים נמצאים בחשיבה בכיוון הזה.

"אז מעגן מיכאל הוא אולי לא הראשון שמקדם תוכנית כזאת, אבל בוודאי בין הראשונים, ובסדרי הגודל שהוא שואף אליהם - זה לגמרי ראשוני וייחודי. ברגע ששם זה יצא אל הפועל, זה יקרה בעוד קיבוצים. מעגן מיכאל מייצרים את תמונת העתיד, ממחישים לשאר הקיבוצים כיצד, עם ההתאמות הנדרשות, מבצעים תכנון תא שטח בקיבוץ בצורה חדשה, המתאימה יותר לגישת הציפוף המודרנית".

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

לא רק הורמוז: סין בדרך לטלטל את שרשרת האספקה הגלובלית

תמונות לווין חושפות שבייג'ינג פועלות לחסום את הכניסה לים סין הדרומי • טראמפ שוב מאיים על פאוול, אבל הפעם ללא כדור בקנה • והאזהרה של ראש סבא"א: צפון קוריאה בדרך להגדיל את ארסנל הגרעין

מרגוט רובי ב''אנקת גבהים''. ציד ספרים הפך לליבה עסקית / צילום: Warner Bros. Pictures

המספרים לא משקרים: הספר הפך לתעודת הביטוח של הוליווד

תעשיית הקולנוע תמיד שאבה השראה מספרים, אך השנה נראה שהעיבודים הפכו לעמוד השדרה של הוליווד ● שוברי הקופות השנה כוללים שלושה עיבודים בולטים: הכנסות "פרויקט הייל מרי" עם ריאן גוסלינג חצו את חצי מיליארד הדולר, "עוזרת הבית" עם סידני סוויני הכניס כ-400 מיליון ו"אנקת גבהים" הוכיח שגם קלאסיקה יכולה להפוך ללהיט לדור ה־Z

נטפליקס / צילום: Shutterstock

המשקיעים ציפו לתחזית חזקה יותר - נטפליקס נופלת במסחר המאוחר

הכנסות נטפליקס עמדו על 12.2 מיליארד דולר, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● תחזית החברה לרבעון השני, 12.57 מיליארד דולר, פחות מהצפי ● זהו הדוח הראשון של החברה מאז נסוגה מעסקת רכישת וורנר ברדרס ומאז שהעלתה מחירים ● ריד הייסטינגס, מייסד החברה והיו"ר הנוכחי, עוזב את הדירקטוריון

חיילי ורמאכט בפריז, 1940 / צילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה, Bundesarchive

הוורמאכט היה שותף מלא לפשעי הנאצים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: עשורים סופר שצבא גרמניה היה "נקי", אך זהו עירוב אינטרסים מערביים ונרטיב נוח לגרמנים

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

חברת האנרגיה המתחדשת שמתכננת להיסחר גם בנאסד"ק

נופר אנרג'י של יזם האנרגיה, עופר ינאי, הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את קידום הליך הרישום למסחר של מניות של החברה ברישום כפול בבורסה בארה"ב ● "בשלב זה, "יובהר כי מסמך הרישום למסחר אינו כולל גיוס הון", הודיעה החברה

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

שבוע המסחר במט''ח נפתח עם התחזקות של השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב–S&P 500, והאם ימשיך להתחזק?

שער הדולר נפל לראשונה מאז 1995 לקידומת חדשה, ונסחר בפחות מ–3 שקלים ● אומנם היחלשות הדולר בעולם תרמה לכוחו של השקל, אך גם כשבוחנים את המטבע הישראלי אל מול מטבעות מרכזיים אחרים מגלים קפיצה חריגה ● כמה הפסידו החוסכים שהשקיעו את כל החיסכון במדד הדגל האמריקאי?

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

על רקע הפסקת האש: הבורסה ננעלה במגמה חיובית - ת"א 90 קפץ ב־2.3%

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.5%, מדד ת"א 90 מזנק בכ-2.3% ● את העליות הובילו חברות הבנייה ● נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון: צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו ● פסגות: האינפלציה בישראל תעלה ל-2.3% ● וגם: הישראלית שנכנסה לרשימה המכובדת של מניות כלכלת החלל

הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם / צילום: Shutterstock

לידיעת הלוי וברוורמן: הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם

תקיפות הסייבר על הרמטכ"ל לשעבר וראש הסגל של ראש הממשלה מזכירות שקשה להשיג חסינות מלאה מפניהן ● עם זאת, יש לא מעט צעדים שניתן לנקוט כדי להגן על המכשירים הטכנולוגיים והחשבונות הדיגיטליים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

פינוקים בבית הקפה הבוטקה / צילום: רותם נמר

המושב הקטן שמציע עגלת קפה מיתולוגית ויקב בוטיק מול מטע נקטרינות

בייגל ביצת עין בפרלמנט של המושב, שרדונה שקוף לראות דרכו את הנוף, לחם מאופה מסתורית ופיקניק בין יער לנחל ● ביקור מרענן בעמיקם

גם זה קרה פה / צילום: נועה אורמן

כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

הדולר צולל ומבהיל את הציבור ● מה חסר בוועדה למינוי בכירים ● ואין מי שיחתום על החלטות שנלקחו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

היזמיות טוענות כי סכסוך בין העירייה לצד שלישי עיכב במשך 7 שנים את היתרי הבנייה בפרויקט התחדשות עירונית ב"מתחם השלושה" בעיר ● הנזק שנגרם להן, לדבריהן, עומד על כ־100 מיליון שקל

מה היה דף האינטרנט העברי הראשון? / צילום: Shutterstock

מה היה דף האינטרנט העברי הראשון?

מה מקור השם של להקת "הדג נחש", על שם מי נקרא רחוב "הגננת בתיה" בראשון לציון ומהו הקיבוץ הסמוך ביותר לפסל האריה השואג? ● הטריוויה השבועית

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

ח''כ ציפי חוטבלי / צילום: רמי זרנגר

אחרי שנתיים של ריק: ציפי חוטובלי צפויה להתמנות לראש מערך ההסברה הלאומי

מערך ההסברה שהוקם מלקחי מלחמת לבנון השנייה אמון על תכלול מסרי החוץ והפנים של ישראל, דוברות המשרד וחיזוק החוסן הלאומי ● לאחר שנתיים בהם התפקיד לא אוייש, גורמים מעריכים כי ציפי חוטבלי צפויה להתמנות לראש המערך ● חוטובלי כיהנה כשגרירת ישראל בבריטניה בשנים האחרונות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה שוב בשיאים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 10 ימים בין ישראל ללבנון ●  מכירות סייברטראק של טסלה מקבלות עזרה באחרונה מהחברות האחרות של אילון מאסק  ● אולבירדס זינקה אתמול עד כדי 700% לאחר שהוסיפה "AI" לשמה, היום היא צנחה ● התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים

אל על תרכוש שישה מטוסי 787-9 מבואינג בשווי מוערך של מאות מיליוני דולרים, על מנת לחזק את פעילות הקווים הארוכים שלה ● ישראכרט, ישרוטל ואסותא מצטרפות לחגיגת סוכני ה-AI ● בבנק הפועלים מגייסים את מומחה הגאו-פוליטיקה ד"ר קובי ברדה לניתוח שווקים ● וגם: בית התוכן החדש שמקימים בכירי ידיעות אחרונות לשעבר ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות בהובלת מניות הבנקים והאנרגיה

מדד ת"א 35 ירד בכ-1%, הבנקים ב-2.3% ● מגה אור דיווחה כי רכשה קרקע לבניית חוות שרתים תמורת מיליארד שקל ● מדד המחירים לצרכן בישראל עלה אתמול בטווח הנמוך של ציפיות הכלכלנים, האינפלציה השנתית התמתנה

דירות בבנייה / צילום: Shutterstock

תל אביב מובילה במכירת דירות חדשות. מי שיאנית היד שנייה?

אומנם מספרי דצמבר 2025 עד פברואר 2026 מראים עליות בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים להם, אך הסיבה לכך היא, כנראה, בעיקר החגים ● "מלאי" הדירות על המדף ירד מעט, אך עדיין גבוה ● תל אביב־יפו ואופקים ממשיכות להוביל את רשימת הערים שבהן נמכרו הכי הרבה דירות חדשות