ספינה של משמרות המהפכה נעה במפרץ הפרסי / צילום: ap, Vahid Salemi
הזעזוע בשוק הנפט מורגש ביבשת אחת במיוחד: אסיה. שם, ביבשת הגדולה בעולם, כבר לא מדובר רק בתנודות מחירים מעלה־מטה על המסכים, אלא במחסור אמיתי בשטח.
כפועל יוצא מהמחסור, גם התנודות בשוקי ההון באסיה מורגשות ביתר שאת. כך, למשל, בשיא המלחמה באיראן הציגו הבורסות בטוקיו ובסיאול ירידות שערים דו־ספרתיות בהשוואה לתקופה שלפני כן. לעומת זאת, בימים האחרונים, כשברקע קיומה של הפסקת האש והשיחות הישירות בין ארה"ב לאיראן, נרשמת מגמה הפוכה.
● פי 8 מהסבב הקודם: כמה עלתה מלחמת "שאגת הארי" לארה"ב?
● "ארמדה של מכליות" בדרך למפרץ מקסיקו. האם זו תהיה התשובה לאיראן?
מאז סוף חודש מרץ, כשהתרבו הסימנים להפסקת אש בין המדינות, טיפס מדד הקוספי הדרום־קוריאני במעל ל־18%. מדד הדגל של מדינת יפן, הניקיי, קפץ באותה תקופה ב־13%. עם זאת, התנודתיות עדיין כאן, וזו השתקפה מחדשות על התגברות המתיחות בין הצדדים ועל קריסת השיחות שהפחידו את השווקים, ולהפך.
מה שמכתיב לרוב את הכיוון, הוא מחיר הנפט. כשהוא עולה בחדות, אזי זו אינדיקציה למגמה שלילית. כשהוא צונח, המדדים ביבשת אסיה, לכל הפחות במרבית המקרים, נצבעים בצבע ירוק. בולט במיוחד הסנטימנט במגזר השבבים והטכנולוגיה.
על אף הטלטלה הגאו־פוליטית, המשקיעים ממהרים לנצל כל סימן לרגיעה כדי לחזור למניות הצמיחה הללו, מה שמעיד על כך שהתיאבון לסיכון בשוק האסייתי נותר גבוה.
אלא שהתיאבון הזה עומד כעת למבחן: המצור האמריקאי, שהופעל בעקבות המבוי הסתום בשיחות המשא־ומתן, פועל במתכונת של "חנק ממוקד". בניגוד לאיום האיראני המקורי לסגור את המצר לתנועה ללא אישור טהרן - מהלך שהיה גורר תשלום כופר של 2 מיליון דולר לכל ספינה - הצי האמריקאי אוכף סגר סלקטיבי. הוא מאפשר חופש שיט מלא לרוב המכליות, אך עוצר כל כלי שיט שיעדו או מקורו בנמלים איראניים.
סין: הלקוחה החשופה
בכך, וושינגטון העבירה את מרכז הכובד של העימות ישירות אל הלקוחה הגדולה ביותר של טהרן: סין.
עבור בייג'ינג, המצור האמריקאי הוא אירוע אסטרטגי מהמעלה הראשונה. בתור הקונה של כמעט 90% מיצוא הנפט האיראני, סין מוצאת את עצמה בנתיב התנגשות חזיתי מול הצי האמריקאי.
סין הפכה למדינה הראשונה שבתוך פחות מיממה בחנה את גבולות המצור של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הורמוז. המניע שלה היה היקף יבוא הנפט מאיראן: בייג'ינג צרכה אשתקד כ־1.4 מיליון חביות ביום מאיראן - כמות המהווה כ־13% מהיבוא הסיני וכ־80%-90% מיצוא הנפט האיראני. הניסיון הסיני לאתגר את הסגר האמריקאי התבצע באמצעות מכלית הנפט "ריץ' סטארי", שכבר נתונה לסנקציות אמריקאיות.
על אף המצור הפעיל, הספינה הצליחה לחצות את מצר הורמוז תוך שבמשיב המיקום שלה נכתב "בעלים וצוות סיני", כיתוב שנועד להבטיח שדווקא משמרות המהפכה האיראניים לא יתקפו אותה בטעות.
"מצר הורמוז הוא נתיב קריטי לאספקה העולמית, ושמירתו כנתיב פתוח משרתת את האינטרסים של הקהילה הבינלאומית", מסר דובר משרד החוץ, גואו ג'יאקון, שהוסיף כי הדרך היחידה לפתרון היא הפסקת אש מיידית ו"הפסקת פעולות האיבה במהרה".
מנגד, מי שהיה הרבה יותר אגרסיבי במסרים הוא שר ההגנה הסיני, שהבהיר כי המצר "נותר פתוח בפני ספינות סיניות", וכי בייג'ינג מצפה שמדינות אחרות (קרי: ארה"ב) לא יתערבו ביחסיה הכלכליים עם טהרן.
אולם המצור האמריקאי לא רק מאיים על זרימת הדלק, אלא גם על היכולת של סין להקרין עוצמה כלכלית. הנשיא שי ג'ינפינג יארח השבוע את מקבילו הווייטנאמי, הנשיא טו לאם, לפגישה משותפת שנועדה לעסוק בעסקאות אסטרטגיות בין שתי המדינות - החל מרכישת מטוסים סיניים ועד להשקעות ענק בתשתיות בווייטנאם, לאחר שבשנה שעברה השיקו הצדדים פרויקט לחיבור בין עיר הנמל הייפונג לבין גבול סין, בהשקעה של כ־7.8 מיליארד דולר.
יפן: עתודת החירום
יפן ייבאה בשנת 2025 כ־2.36 מיליון חביות נפט בממוצע ליום, כ־2.22 מיליון (94%) מתוכם מהמזרח התיכון. בצל הפאניקה שנובעת מההשפעות של המצור על הורמוז, ראשת הממשלה סנאה טאקאיצ'י ניסתה בשבוע שעבר לשלוח מסר מרגיע כי העתודות במדינה יספיקו עד תום השנה, אבל בטוקיו כבר כעת דואגים לפתרונות יצירתיים.
בחודש הנוכחי הם ישתמשו "רק" ב־80% מרמות היבוא הממוצעות מאשתקד מהעתודות, ואת היתר יביאו ממקורות יבוא אחרים. הם מעריכים כי כבר בחודש הבא יצליחו לאתר מקורות חליפיים ליבוא כמות ששווה למחצית מהממוצע מהשנה שעברה.
היפנים בונים על נמל יאנבו הסעודי בים האדום ככזה שדרכו יוכלו להמשיך לקבל נפט מהמפרץ, אך גם יש מסר מעודד מטאקאיצ'י לטראמפ. בעוד ארה"ב היוותה מקור לכ־90 אלף חביות ביום בלבד ב־2025, הכוונה היפנית היא להכפיל את הכמות פי ארבעה כבר בחודש מאי.
עבור המשק האמריקאי והאינטרסים של וושינגטון, הגברת הביקושים לנפט מצידם הוא בשורה מצויינת, שהרי במילא ההפקה האמריקאית נמצאת בשיא כל הזמנים שלה: כ־13 מיליון חביות ביום.
קוריאה הדרומית: מלכוד המכליות
מי שמגוונת יותר מיפן בהיבט מקורות הנפט היא קוריאה הדרומית, המייבאת כ־17% מהתצרוכת שלה מארה"ב. אולם גם הגיוון הזה לא מצליח לחלץ את סיאול מהתלות המוחלטת בנפט המפרצי, ובטח לא מהבעיה המוחשית ביותר שמשותפת לה, לסין וליפן: יותר מ־50 מכליות נפט גדולות (VLCC) הפכו ל"אסירות" בתוך המפרץ הפרסי. לפי בלומברג, תשע מהן יפניות, חמש סיניות - וחמש מהן קוריאניות.
בצל המצב, השליח המיוחד של קוריאה הדרומית לאיראן, צ'ונג ביונג־הא, מנהל מרוץ נגד הזמן בטהרן. המשימה שלו: למצוא נתיב יציאה בטוח ל־26 ספינות הקשורות לסיאול ולצוותיהן. האיראנים פיזרו רמזים כי הם עשויים להיעתר לפנייה הדרום קוריאנית.
לפי דיווחים מסיאול, בניסיון להגביר את האמון ולמנוע פגיעה פיזית בנכסים הימיים שלה, סיאול שיתפה עם איראן מידע מפורט לגבי כל אחד מכלי השיט שלה במרחב. "הממשלה שלנו מתקשרת עם כל המדינות הרלבנטיות לטובת הביטחון וחופש השיט של הספינות שלנו בהורמוז", מסר בכיר במשרד החוץ בסיאול.