גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבזבוז הופך הכרחי: הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים

המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר ● במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה ● מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?

השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock
השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

השלכותיה הכלכליות של המלחמה באיראן עלולות להדהד עוד לטווח הארוך, הרבה מעבר למחירי האנרגיה - דווקא במניות ובנכסים הכי סולידיים בשוק ההון.

מראשית הלחימה פגעה איראן בתשתיות הפקת אנרגיה חיוניות במדינות המפרץ, ואף בתשתיות גיבוי ליצוא אנרגיה, כשבמקביל הותקפו כמובן גם תשתיות קריטיות באיראן, כגון תעשיות פטרוכימיות וגשרים. כעת, מתנוסס מעל איראן איום מפורש של ארה"ב להשמיד את תשתיות האנרגיה שלה, בעוד איראן מאיימת בתגובה להחשיך את מדינות המפרץ ולפגוע במתקני ההתפלה החיוניים לקיומן.

התיש את המנוסים שבמשקיעים: תפניות טראמפ והשתקפותן בשווקים
מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק
המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

בעשורים האחרונים נחשבו תחנות כוח, מתקני גז, צינורות הולכה, רשתות חשמל ונמלים כנכסי תשתיות יציבים במיוחד, שזכו לפרמיות סיכון נמוכות והערכות שווי גבוהות באשר לתזרימי המזומנים העתידיים שביכולתם לייצר.

אולם, המלחמה באיראן ובמידה רבה גם האירועים במלחמת רוסיה-אוקראינה, מלמדים שרסן הפגיעה בתשתיות קריטיות הותר. הפיכתן למטרות ישירות ולגיטימיות בסכסוכים צבאיים תכופים, מערערת את התפיסה שהסיכון בהם בעיקרו פיננסי ולא תפעולי או פיזי.

כעת, נדרש תמחור מחודש של סיכונים ביטחוניים, שישקלל יכולת להמשיך לפעול תחת תקיפה, עומס או שיבוש מתמשך, ולא רק לפי הנחות תזרים יציב וזמינות מלאה.

הסיכון גדל במיוחד בתשתיות קריטיות באזורי סיכון, הכוללות נתיב הולכה יחיד, מקור אנרגיה אחד או תלות ברשת חיצונית. מנגד, תשתיות הכוללות קיבולת עודפת, יכולת הולכה חליפית או יכולת מעבר בין מקורות אנרגיה, עשויות להיות פחות יעילות פיננסית אך יציבות יותר.

כתוצאה, השקעות הוניות ביתירות וגיבוי (הכוונה ליכולת להתמודד עם ההשלכות החדשות מהמלחמה באיראן ו"לשרוד" אותן), שנחשבו בעבר כלא יעילות ופוגעות בתשואה, עשויות להפוך לתנאי קריטי לייצור תזרים יציב ופרמיית סיכון סבירה. במקביל, דירוגי אשראי עשויים להתחיל לשקלל חוסן תפעולי ולא רק יחסים פיננסיים.

עקב כך צפויה פגיעה כפולה בשווי הנכסים - מירידה בתזרים הפנוי לצד עלייה בתשואות שיידרשו מהן. המשמעות היא תמחור מחודש אגרסיבי כלפי מטה של תשתיות קריטיות רבות.

יתירות וגיבוי יקרים מפז

החסימה של מצרי הורמוז מייצרת במקביל אי ודאות כלכלית עצומה. טרם המלחמה עברו דרכם כ-20% מהנפט והגז הנוזלי בעולם, וגם הליום, נפטא וגופרית, חומרים קריטיים לתעשיות רבות. השיבוש הזה עלול להימשך עוד זמן ממושך בעצימות משתנה, ולהותיר צלקות ארוכות טווח על ניהול הסיכונים והתפעול של חברות רבות בעולם.

עד כה, מרבית החברות שאפו להגדיל רווחיות באמצעות מקסום יעילות, כגון צמצום מלאים והפחתת שכבות גיבוי, לצד הפעלת שרשראות אספקה רזות וניצולת ייצור מקסימלית, והן תוגמלו בפרמיות משוק ההון.

אך בעולם שבו שרשראות אספקה אסטרטגיות נחסמות בידי גורמים לא צפויים, בעוד שצינורות הולכה קריטיים, נמלים ומתקני אחסון הופכים למטרה אסטרטגית, יעילות יתר עלולה להתברר כמסוכנת לשרידות ויציבות.

כעת, חברות יידרשו להפוך כיוון בחדות ולהגדיל מלאים, להוסיף קיבולת ייצור וקווי גיבוי, ולהשקיע במיגון ובביטוח.

כלומר, חלק מהתזרים הפנוי בחברות אלה לא יופנה למימון צמיחה זולה אלא לשרידות יקרה, בזמן שהיכולת לגלגל את הפגיעה ללקוחות מוגבלת. המשמעות היא שככל שתחום הפעילות או הנכסים פגיעים יותר, יתעצמו ההוצאות החדשות, שבתורן יפחיתו את התזרים הפנוי והרווח הנקי ויובילו לירידה בשווי המניות.

פרמיית סיכון עולה

הנפגעות המיידיות הן חברות האנרגיה, הזיקוק, ספנות, יצרניות שבבים, דשנים, כימיקלים וכמעט כל חברה תעשייתית שתלויה באספקה רציפה של גז, חשמל, חומרי גלם והובלה ימית.

דוגמה קלאסית מהוות חברות הגז הישראליות, שנאלצו להשבית אסדות למשך יותר מחודש כדי לצמצם את סיכון הנזק מפגיעה רקטית בהן, בשל הנזק הגבוה שייגרם מפגיעה באסדה "פעילה" ביחס לאסדה "קרה". התוצאה היא מחיקת הכנסות של מיליוני שקלים מדי יום. במציאות זו, משקיעים צפויים לדרוש פרמיות סיכון גבוהות יותר - לא רק בשל הסיכון הביטחוני המוגבר, אלא בשל סיכוני פגיעה ברווחיות.

קבוצה שנייה היא חברות תשתית בתחומי החשמל, המים וההולכה, שלכאורה דפנסיביות מאוד, אבל עלולות להידרש להשקיע סכומי עתק במיגון, גיבוי ושרידות, וזאת ללא יכולת לגלגל את העלות לצרכן.

קבוצה שלישית היא חברות לוגיסטיקה, נמלים ותובלה ימית שפועלות דרך נתיבי "צוואר בקבוק" כמו הורמוז, הים האדום ואזורים פגיעים אחרים. כל עלייה בביטוח, בסטייה מנתיב, בזמן הפלגה או בהגבלות ביטחוניות, מכרסמת בשולי הרווח של החברות.

המנצחים החדשים

אך לעומתם ישנם לא מעט סקטורים שדווקא ירוויחו באופן לא פרופורציונלי מהביקוש ליתירות תפעולית ויכולות גיבוי. אלה כוללים תחומים כגון רשתות חשמל, פתרונות גיבוי אנרגטי, מערכות אחסון וקירור, ציוד הולכה, הגנה על תשתיות ויכולת תפעול תחת עומס.

כך לדוגמה, Siemens Energy מתחום תשתיות האנרגיה, כמעט שילשה את הרווח הנקי שלה ברבעון הראשון השנה ביחס לרבעון המקביל ב-2025, וצפויה ליהנות מביקושים מוגדלים לטורבינות גז ולרשתות הולכה.

GE Vernova נכנסה ל-2026 עם תחזית הכנסות גבוהה מהצפוי, ועתידה ליהנות מביקוש חזק לפתרונות ייצור חשמל ושדרוג תחנות כוח. Schneider Electric הכתה את תחזיות הרווח בהובלת ביקוש לחשמל מדאטה-סנטרים וצפויה להרוויח מביקוש מוגבר לתשתיות חשמל. Quanta Services העלתה תחזית רווח ל-2026 בזכות השקעות בתשתיות חשמל, רשת וחיבורי דאטה-סנטרים, וצפויה ליהנות מצורך מוגבר לשדרג תשתיות ולהגן עליהן.

גם בסקטור הביטחוני צפויה מגמה דומה. מעבר להייפ במניות התחום בישראל, בחסות הביצועים החזקים במלחמה בשנים האחרונות וצבר הזמנות עצום, גם חברות ביטחוניות זרות צפויות ליהנות מעלייה ברווחים. כזו היא הענקית הגרמנית Rheinmetall, הצופה צמיחה של 45% במכירות השנה, עם צבר הזמנות חזק וצורך עתידי מוגבר במלאי תחמושת ומערכות לחימה.

לסיכום, במציאות החדשה, המשקיעים ייאלצו להבחין בין מי שמוכר לעולם שכבות שרידות הכרחיות חדשות, לבין מי שנאלץ לקנות אותן ביוקר, רק כדי לשמור על הקיים. כתוצאה, דווקא הנכסים שנחשבו בטוחים, יציבים ודפנסיביים עלולים להתגלות כפגיעים, מתומחרים ביתר וחשופים לירידות חדות.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

אנשי חיל הים האמריקאי באזור המפרץ הפרסי / צילום: Reuters, US Navy

435 מיליון דולר ליום: טבעת החנק הכלכלית של ארה"ב על איראן מתהדקת

חסימת הסחר הימי גובה ממשטר האייתוללות לפי הערכות מחיר של כ–435 מיליון דולר ביום ● לכך מצטרפים איומים של ארה"ב על הבנקים במזרח הרחוק שלא לבצע העברות איראניות ● בינתיים טראמפ טוען: "פתחנו את מצר הורמוז. סין שמחה מאוד"

הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם / צילום: Shutterstock

לידיעת הלוי וברוורמן: הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם

תקיפות הסייבר על הרמטכ"ל לשעבר וראש הסגל של ראש הממשלה מזכירות שקשה להשיג חסינות מלאה מפניהן ● עם זאת, יש לא מעט צעדים שניתן לנקוט כדי להגן על המכשירים הטכנולוגיים והחשבונות הדיגיטליים

הרכבת הקלה / הדמיה: נת''ע

פיצול בנת”ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

רשות החברות מציעה לפצל את פעילות נת"ע בין הקמה להפעלה באמצעות הקמת חברה בת ● לפי חוות הדעת, המהלך עשוי לשפר את השירות ולהפחית עומס ניהולי

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים

אל על תרכוש שישה מטוסי 787-9 מבואינג בשווי מוערך של מאות מיליוני דולרים, על מנת לחזק את פעילות הקווים הארוכים שלה ● ישראכרט, ישרוטל ואסותא מצטרפות לחגיגת סוכני ה-AI ● בבנק הפועלים מגייסים את מומחה הגאו-פוליטיקה ד"ר קובי ברדה לניתוח שווקים ● וגם: בית התוכן החדש שמקימים בכירי ידיעות אחרונות לשעבר ● אירועים ומינויים

מטוס של אייר חיפה / צילום: ATR

אייר חיפה צפויה לחזור לפעילות מחיפה בשבוע הבא

בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ולמצב הביטחוני, החברה צפויה לשוב לפעילות מחיפה החל מיום חמישי 23 באפריל ● בחברה פועלים בימים אלו להשלמת ההיערכות התפעולית והלוגיסטית לקראת החזרה, לרבות התאמות בקרב צוותי האוויר והקרקע, במטרה לאפשר חזרה בטוחה וסדירה לפעילות

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

בצל רצף השיגורים לצפון: הפסקת האש בלבנון נכנסה לתוקף

הפסקת האש בלבנון נכנסה לתוקף, רגע לפני - פצועים קשה ובינוני במטחים לצפון ● טראמפ: איראן הסכימה למסור את האורניום המועשר ● נתניהו על איראן: "טראמפ אמר לי שהוא נחוש בצורה אדירה להמשיך את המצור הימי ולהביא לפירוק יכולת הגרעין" • בכיר איראני על המו"מ עם ארה"ב: "ביקורו של מפקד צבא פקיסטן באיראן סייע לצמצם את הפערים" ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: נועה אורמן

כשהדולר המתרסק מטלטל את אסטרטגיית ההשקעות

הדולר צולל ומבהיל את הציבור ● מה חסר בוועדה למינוי בכירים ● ואין מי שיחתום על החלטות שנלקחו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אונייה ועליה מהגרים מגיעה לולנסיה בספרד / צילום: ap, Olmo Calvo

הצעד החריג של ספרד יוצא לדרך: תציע תושבות ל־800 אלף מהגרים לא חוקיים

ספרד סובלת מהצטמקות האוכלוסייה ומעוניינת להכניס שכבה חדשה וצעירה לשוק העבודה המסודר ● את המהלך יזמה הממשלה הספרדית הסוציאל־דמוקרטית, בגיבוי הכנסייה וארגוני חברה אזרחית ● הצעד מעורר התנגדות וזעם בקרב מפלגות הימין והשמרנים במדינה

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

כאל איבדה את השליטה במועדון הכי נחשק: כך היא מנסה למזער נזקים

הודעת אל על על העברת מועדון "הנוסע המתמיד" לישראכרט הכניסה את כאל, שעומדת לאבד הכנסות עתק, לעמדת מגננה ● החברה יצאה למאבק משפטי בטענה שחברת התעופה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ● באילו הפרות מדובר, מה קבע ביהמ"ש ומה צפוי בבוררות ● גלובס עושה סדר

איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר? / צילום: גיל ג'יבלי

חפצים אאוט, ריגושים אין: איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר?

דור האלפא מחפש דופמין אנושי בעולם של סיליקון ובינה מלאכותית, ולכן מותג שרוצה להגיע אליו חייב טביעת אצבע אנושית - שתהפוך לנכס היקר ביותר בשוק ● במלים אחרות, תשכחו מ–ROI: המדד היחיד שיידרש למנהלי השיווק בקרוב הוא ה–ROE, Return On Emotion

אילוסטרציה: shutterstock

משחק הכיסאות בחברות הממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב

מועמדתו של אנדריי אוזן ליו"ר מקורות נפסלה, ובמקומו צפוי להיכנס לתפקיד דורון ארבלי שמכהן כיום כיו"ר חברת החשמל ● את תפקידו של ארבלי צפוי לתפוס משה שמעוני המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל ● רגע לפני הכניסה לתקופת הבחירות, השרים ממהרים לבצע שינויים

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

100 מיליארד דולר בעשרה ימים - הרצף החלומי שהחזיר את מניית אינטל לשיא

מניית ענקית השבבים רשמה את רצף העליות החד ביותר שלה מאז שנות השבעים ● זאת, בעקבות שורת הסכמים עם גוגל ואילון מאסק ● אך למרות האופטימיות המחודשת, בוול סטריט עדיין שומרים על זהירות ומזהירים כי הדרך להבראה מלאה עודנה ארוכה

שימפנזים בשמורת קיבלה שבאוגנדה. הקבוצה הגדולה ביותר המוכרת למדע / צילום: Reuters, Aaron Sandel

שתי קבוצות שימפנזים פתחו במלחמת אחים וחשפו איך חברות מתפרקות

מחקר שפורסם לפני כשבוע בכתב העת Science תיאר כיצד לאורך שנים התפצלה קבוצת שימפנזים לשתי חברות יריבות ● זו הפעם הראשונה שתועד סכסוך קטלני בין פרטים שהיו קשורים אלה באלה בעבר ● איך זה קרה והאם שימפנזים הם למעשה מין אדם?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה שוב בשיאים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 10 ימים בין ישראל ללבנון ●  מכירות סייברטראק של טסלה מקבלות עזרה באחרונה מהחברות האחרות של אילון מאסק  ● אולבירדס זינקה אתמול עד כדי 700% לאחר שהוסיפה "AI" לשמה, היום היא צנחה ● התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים

יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

היזמיות טוענות כי סכסוך בין העירייה לצד שלישי עיכב במשך 7 שנים את היתרי הבנייה בפרויקט התחדשות עירונית ב"מתחם השלושה" בעיר ● הנזק שנגרם להן, לדבריהן, עומד על כ־100 מיליון שקל

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

חברת האנרגיה המתחדשת שמתכננת להיסחר גם בנאסד"ק

נופר אנרג'י של יזם האנרגיה, עופר ינאי, הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את קידום הליך הרישום למסחר של מניות של החברה ברישום כפול בבורסה בארה"ב ● "בשלב זה, "יובהר כי מסמך הרישום למסחר אינו כולל גיוס הון", הודיעה החברה

זום גלובלי / צילום: Reuters

לא רק הורמוז: סין בדרך לטלטל את שרשרת האספקה הגלובלית

תמונות לווין חושפות שבייג'ינג פועלות לחסום את הכניסה לים סין הדרומי • טראמפ שוב מאיים על פאוול, אבל הפעם ללא כדור בקנה • והאזהרה של ראש סבא"א: צפון קוריאה בדרך להגדיל את ארסנל הגרעין

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת טוקיו ירדה בכ-1.5%

בורסת פרנקפורט ללא שינוי ● הנשיא טראמפ: "יש מו"מ מצוין עם איראן, עסקה עשויה להיות מוכרזת בקרוב" ● בורסות אסיה סיימו את היום בירידות ● הנשי אמש, וול סטריט האריכה את הראלי שלה ושברה שיאים חדשים ● מחירי הנפט יורדים

מני שלום / צילום: מתוך אתר נוקלאוס

בכ-10 מיליון דולר: מני שלום רוכש את חברת רחפני התקיפה של מנכ"ל תע"א לשעבר

חברת ווטר אי או, שלד בורסאי בבעלות חברת האחזקות נוקלאוס של מני שלום, הודיעה הבוקר (ה') על רכישת מטאור לפי שווי של 20 מיליון דולר ● למעשה, מדובר בירידת ערך משמעותית לאחר שלפני שלוש שנים קיבלה החברה הצעה למכירה לפי שווי של 56 מיליון דולר