אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית
חברת התובלה הימית צים נמצאת בימים אלה בתקופת מעבר. לפני כחודשיים דווח על מכירתה ב-4.2 מיליארד דולר לידי הפג-לויד הגרמנית וקרן פימי, עסקה שעדיין ממתינה לאישור סופי, שלא צפוי להתקבל בזמן המיידי. בשבוע שעבר הודיע המנכ"ל אלי גליקמן על פרישתו הצפויה בעוד חצי שנה, והודעתו הגבירה את מפלס האי ודאות והעצבנות בקרב עובדי החברה.
● מוטי חזן מציג: לנהל את הנדל"ן של רמי לוי, וגם את המשפחה
● "ביצועי חסר כרוניים": המאבק שמסעיר את רדקום
הדיווח על עזיבת גליקמן לא השפיע מהותית על מניית צים, והיא נסחרת כיום בכ-27 דולר, דיסקאונט של כ-23% על מחיר המניה במכירה שסוכמה. הדבר משקף את ספקנות המשקיעים בנוגע לאישור הסופי של העסקה: החלק המאתגר בה הוא "מניית הזהב" שמוחזקת בידי המדינה, ונועדה לשמר את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, שרוכשת את הפעילות הישראלית של צים (עליה חלה מניית הזהב), כבר הבהירה לא פעם שהיא תעמוד בכל צרכי המדינה גם במצב חירום. יתרה מכך, בפימי ציינו בעבר שהרכישה אף תשפר את מצב המדינה לעומת המצב הנוכחי, שבו מניית צים נסחרת בבורסת ניו יורק, ובכל רגע יכול גורם כלשהו - גם עוין למדינה - לרכוש 20% ממניות החברה ולהשפיע על פעילותה.
נכון להיום, הבקשה לאישור הוגשה על ידי הרוכשים לרשות החברות הממשלתיות, והתהליך הותנע בפועל אך צפוי להיות ממושך (בעת העסקה ההערכה הייתה שהיא תושלם בסוף השנה). סביר להניח שלגורמי המדינה יהיו שאלות ובקשות והנושא ייבחן לעומק, בוודאי על רקע מצב החירום ששרר בישראל עד לאחרונה.
בינתיים, ועד העובדים של צים חזר בשבוע שעבר לשביתה. נזכיר כי הוועד פתח בשביתה כשנודע על מכירת החברה, אך בהמשך העובדים חזרו לעבודה על רקע פרוץ המלחמה מול איראן. בשבוע שעבר הוועד הודיע על השבתת כל פעילות החברה, "לאחר שהמו"מ עם דירקטוריון צים הגיע למבוי סתום". השבוע עדכן כי "אנחנו פועלים כרגע במתכונת חירום, כאשר 50% מהעובדים עובדים מהבית - ושוקלים את המשך צעדינו".
אורן כספי, יו"ר הוועד, מסר כי "900 עובדים בסכנת פיטורים, וכל הריבונות הימית של המדינה שלנו בסכנה". לדבריו, "כל קו אדום שהצבנו - הופר. הדירקטוריון עובד מולנו בשיטות של 'הפרד ומשול'. לא נפקיר עובדים מבוגרים, שנתנו את מיטב שנותיהם לצים, והם רחוקים מגיל פרישה - לחיי עוני".
ככל הידוע נקודת מחלוקת מרכזית בין הוועד להנהלת צים קשורה לתנאי פרישת עובדים שעדיין רחוקים מגיל פרישה, וזאת משום שלעובדים בגיל מבוגר יחסית יהיה קשה למצוא עבודה חלופית. במקביל, הוועד מביע חשש מפיצול החברה "כך שהקווים ההפסדיים יישארו בישראל".
"מנהיגות אינה רק תואר"
כאמור, בשבוע שעבר הודיע המנכ"ל גליקמן על פרישתו הצפויה. כעת דירקטוריון צים, בראשות היו"ר יאיר סרוסי, יידרש לפעול למציאת מחליף תוך שהוא מביא בחשבון את "העברת המקל" הצפויה בקרוב בחברה. ככל הידוע תהליכי האיתור עדיין לא החלו.
גליקמן עצמו ניסה לרכוש את צים יחד עם מיליארדר הרכב והספנות רמי אונגר, ולמעשה ההצעה הראשונה שלהם אשתקד התניעה את התהליך של בחינת חלופות אסטרטגיות בחברה, תהליך שהסתיים כאמור במכירה לידי הפג-לויד וקרן פימי תמורת סכום גבוה יותר.
שתי הצעות של גליקמן ואונגר נדחו על ידי הדירקטוריון, בטענה שהעריכו בחסר את החברה. גליקמן אמר בהודעת הפרישה שלו כי הוא מכבד את החלטת הדירקטוריון על המכירה להפג-לויד, "אולם לאחר מחשבה הגעתי למסקנה כי איני יכול להמשיך ולכהן כמנכ"ל צים. תמיד הייתי 'שחקן נשמה'. עבורי, מנהיגות אינה תואר - היא מחויבות, והיא חייבת להיות מיושרת עם הדרך שמצפה קדימה".
גליקמן הצטרף לצים ב-2017 בעת שעדיין נשלטה בידי עידן עופר, כשהייתה לדבריו "על סף פשיטת רגל", אחרי שני הסדרי חוב גדולים. הוא הוביל אותה להנפקה בניו יורק בשווי 1.7 מיליארד דולר, לשיאים ולהפיכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר בתקופת משבר שרשראות האספקה, בשיא מגפת הקורונה. בהמשך גם בתקופה של הפסדים על רקע ירידת מחירי התובלה הימית, ואז שוב לחזרה לרווח.
מבדיקת גלובס עולה שבין השנים 2020-2024 גליקמן קיבל תגמולים בסך 26.6 מיליון דולר, מתוכם 14.4 מיליון דולר תגמול הוני (נתוני 2025 עדיין לא דווחו). בנוסף, הוא נהנה מהדיבידנדים הנדיבים שצים חילקה לבעלי המניות, כמי שהחזיק לאורך התקופה במניותיה, וקיבל לאורך השנים דיבידנדים הנאמדים בכ-54 מיליון דולר לפחות. לאחרונה, עוד לפני שהודיע על פרישתו, מכר גליקמן את רוב מניותיו בחברה תמורת כ-40 מיליון דולר, כך שבתוך כעשור הניבה לו צים תמורות של כ-100 מיליון דולר.