קריסת החניון ברחוב הברזל בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
יותר מעשור לאחר אסון קריסת חניון הברזל בתל אביב, בית המשפט גזר 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בלבד על המהנדס חנוך צחר (91), שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים ופציעתם של 23 פועלים נוספים. צחר חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הפועלים שמצאו את מותם באירוע.
צחר תכנן את התקרה שקרסה בחניון בשנת 2016. כתוצאה מכך נהרגו פועלים שעבדו באתר: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דואבשה מוחמד ודניס דיאנצו. צחר הורשע בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות. ביחד איתו הורשעה גם קבוצת המהנדסים "מילר שנבל צחר", אשר צחר הוא אחד מבעליה.
● העליון: בית משפט השלום ידון מחדש בפרסום שמו של החשוד באונס שי-לי עטרי
● "הסדר כובל חסר תקדים": בית המשפט אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת בוקינג
המבנה שהתמוטט היה בשלבי בנייה סופיים והיה מתוכנן להיפתח לציבור זמן קצר לאחר מכן. מדובר היה בחניון תת-קרקעי שנועד להכיל כ-500 מקומות חניה. על תקרת החניון התת-קרקעי התקיימו עדיין עבודות פיתוח ופיזור אדמה, כאשר מעליו הייתה אמורה להיות מוקמת גינ, ואף תוכננה בעתיד רכבת קלה.
לפי ממצאים מזירת האסון, עמודי המבנה נותרו במרביתם שלמים, חלקם אפילו עומדים, ואילו התקרות ומה שהיה מעליהן חדרו את כל העמודים ונערמו על הרצפה התחתונה של החניון.
לפי כתב האישום שהגישה הפרקליטות בדצמבר 2020, המהנדס צחר תכנן תכנון לקוי, לא ערך בזמן אמת בדיקה לבחינת החדירה, וצריך היה לצפות את העומסים שהיו על התקרה - ערימת העפר וכלי העבודה.
הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה מטעם המדינה וההגנה, לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל.
השופט אור ממון מבית משפט השלום ציין בגזר הדין כי "המאשימה שיקללה את מצבו של הנאשם, וזאת מבלי ש'קיבלה' דבר עבור עמדתה המקלה, שהרי לא מדובר בהסדר טיעון, אלא מדובר בעמדה עונשית עקרונית של המאשימה, כמייצגת האינטרס הציבורי הכללי בנסיבות תיק זה - וכאשר השקלול שביצעה המאשימה הובילה לעתור להשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד, חלף עתירה להשתת מאסר בפועל".
הכשלים שהובילו להתמוטטות החניון
לפי פסק הדין, צחר יכול היה לבצע בקלות יחסית בדיקת מחשב לאיתור חדירה - בדיקה שהייתה מונעת את האסון. "מעבר לכשל הבסיסי והחמור שהוביל להתמוטטות המבנה, היו בתוכניות הנאשם כשלים הנדסיים נוספים, כמו למשל אי-עמידה בתקן בהיבט של מניעת התמוטטות בשרשרת - כשל שהוביל להתמוטטות נרחבת של המבנה", כתב השופט ממון.
בשנת 2023 הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עם המהנדס בפרויקט, אריאל בבג'נוב, ועם משרד ירון שמעוני שחם אשר בו עבד בזמן האסון. במסגרת ההסדר, בבג'נוב והמשרד לא הורשעו אלא שילמו פיצוי עונשי בגובה 100 אלף שקל לכל משפחה של עובד שנהרג. זאת, אחרי שהודו במעשה פזיזות ורשלנות - במקום בגרימת מוות ברשלנות. מאחורי הסדר הטיעון עמדה הכרה בכך שאחריות בבג'נוב כמהנדס חמורה פחות מזו של צחר, שתכנן כאמור את התקרה במבנה. בבג'נוב פיקח על עבודת התכנון בהתאם לחוזה שהגדיר פיקוח חלקי בלבד, ומבלי שהדבר היה נדרש לפי חוק.
את התיק ניהלו עורכי הדין אסף שביט, אור גוטמן ואריאל גטניו מפרקליטות מחוז תל אביב.