גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיטור הגבוה יחזור אחרי 50 שנה? כך מתכננים בצה"ל להכיר בגיבורי המלחמה

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצה"ל מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל
הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

כמה גיבורים יש במדינה? השאלה הזאת נוכחת בשירים, בתרבות ובשיח הישראליים, ולרוב מונחת על השולחן כשאלה פתוחה שתמיד תיוותר ללא מענה. אבל יש בכל זאת ניסיון - גם אם רק חלקי - לתת לה תשובה ממש מספרית. זה נעשה באמצעות מוסדות האותות, העיטורים והציונים לשבח (צל"שים).

"מפחדת שישכחו אותה": 20 שנה לנפילת קרן טנדלר, האישה שעשתה היסטוריה
תעלומת הלייזר: האם פספסנו פתרון זול ויעיל נגד טילים שהיה נוכח כבר לפני 20 שנה?

אבל מה קורה באירוע כמו 7 באוקטובר - שהיה שונה בתכלית מכל מערכה צבאית שישראל ידעה עד כה, הן מבחינת אופי הלחימה והן מבחינת זהות המשתתפים בה? לפי דיווחים, הרמטכ"ל ובכירים נוספים כבר דנו בקריטריונים להענקת העיטורים - ונגעו בשאלות כמו החזרת עיטור שלא ניתן מזה כ־50 שנה, הענקת עיטורים לאזרחים ודרגות הבכירים שיוכלו לקבל עיטורים.

קשה לחלוק על כך שהמלחמה הנוכחית שינתה לחלוטין את האופן שבו מדינת ישראל צריכה להכיר בגבורת הלוחמים. אז בנקודת הזמן הנוכחית, מה המעמד של אותם מוסדות הוקרה ותיקים?

איזהו גיבור?

בצה"ל פועלת מערכת הוקרה רשמית למעשי גבורה, שנועדה לציין חיילים ואזרחים שפעלו מעבר למצופה מהם בתנאים קיצוניים. המערכת כוללת שלושה סוגי עיטורים. העיטור הגבוה ביותר הוא עיטור הגבורה שמוענק על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש". העיטור הבא הוא עיטור העוז "על מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש". אחריהם בא עיטור המופת "על מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת".

חוץ מזה, הצבא יכול להעניק גם ציון לשבח (צל"ש) על הצטיינות "בשל מעשה או התנהגות שאין בהם כדי להעניק עיטור". ארבעת הצל"שים העיקריים (לפי דרגתם) הם צל"ש הרמטכ"ל, צל"ש אלוף, צל"ש מפקד אוגדה וצל"ש מפקד חטיבה. בנוסף, קיימים סוגי אותות נוספים, למשל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ואף עיטורים אזרחיים כמו עיטור האומץ במשטרה.

אבל מהי בעצם "גבורה"? למעשה, ההגדרה של "מעשה גבורה" אינה קבועה, והיא משתנה לאורך השנים. לדברי ד"ר עפר דרורי, חוקר מעשי גבורה ומייסד אתר "הגבורה", מדובר בשילוב של גורמים תרבותיים ומבצעיים - שכמובן באו לידי ביטוי גם מחוץ בישראל.

כך, למשל, במלחמת העולם הראשונה הוענקו לחיילים בריטים ואמריקאים עיטורים בעיקר על הסתערות, בעוד שבמלחמת העולם השנייה הוענקו לחיילים אלו יותר על חילוץ והצלה. מגמה דומה ניכרת גם בצה"ל: במלחמת לבנון השנייה ניתנו יותר צל"שים על חילוץ תחת אש לעומת מלחמות המוקדמות בישראל. קשה לקבוע אם מדובר בשינוי ערכי - כמו עלייה בחשיבות חיי אדם - או בשינוי באופי הלחימה או שילוב של השניים.

בלי שיטה מסודרת

בתחילת ימי המדינה לא הייתה שיטה מוסדרת להענקת עיטורים וצל"שים. אמנם פעלו ועדות, אך התהליך לא היה מעוגן באופן ברור. אחד המקרים הבולטים הוא ממלחמת העצמאות, שבמהלכה הוענקו 12 עיטורים בלבד - כולם עיטורי הגבורה.

לפי תפיסתו של דוד בן גוריון, ריבוי עיטורים עלול היה לפגוע בערכם, וחיילי ההגנה לא פעלו מתוך רצון להוקרה אישית. לבסוף נקבע לתת 12 עיטורים. לפי דעה מקובלת, המספר נקבע כמניין שבטי ישראל, אבל זה הוכח כמיתוס: הסיבה האמיתית היא שפשוט מצאו לנכון להעניק את העיטור רק ל־12 אנשים.

אבל האם במלחמה כל כך טוטאלית כמו מלחמת העצמאות, רק תריסר אנשים היו באמת זכאים לקבל עיטור? דרורי טוען כי "זה היה חריג שכמות כה קטנה קיבלה הוקרה על מלחמה כה ארוכה, שבה נהרגו כ־6,000 איש".

לדבריו, במהלך מחקר ארוך הוא גילה שפעלו ועדות רשמיות שסיננו אלפי המלצות והגיעו ל־1,280 מועמדים שנמצאו ראויים לאות הצטיינות. בפועל נערך טקס ביולי 1949 שבו חולקו רק 12 עיטורי הגבורה בלבד, והכוונה הייתה להמשיך ולחלק צל"שים נוספים - אך זה לא קרה. לדברי דרורי, "זה עוול גדול בעיניי, משום שאנשים היו זכאים להוקרה, וכרבע מהם אף נהרגו במהלך מעשי הגבורה שלהם".

האינפלציה של "היחידה"

מאז קום המדינה חולקו אלפי עיטורים וצל"שים. עיטור הגבורה הוענק ל־40 אנשים בלבד, שבפעם האחרונה ניתנה בעקבות מעשי גבורה חריגים שנעשו במלחמת יום הכיפורים, אז הוענק ל־8 לוחמים. כיום, כאמור, נשקלת האפשרות להחזיר את הענקתו. עיטור העוז הוענק ל־220 איש, כשהפעם האחרונה הייתה באינתיפאדה השנייה. עיטור המופת הוענק ל־607 אנשים והמשיך להינתן גם לאחר מבצע צוק איתן. גם הצל"שים חולקו במאות: צל"ש הרמטכ"ל ל־204 אנשים, וצל"ש אלוף ל־663.

בסך הכול, הוענקו 2,231 עיטורים וצל"שים בשבע הקטגוריות המרכזיות. כאשר כוללים גם אותות אחרים (עיטורים מצה"ל, מהמשטרה, מג"ב ושאר גופי הביטחון), המספר מגיע ל־3,241 עיטורים וצל"שים מאז הקמת המדינה, לצד 6,641 תעודות הצטיינות והערכה.

ומה לגבי טענות על "אינפלציית עיטורים" שהתפתחה עם השנים? ייתכן שהתחושה נובעת ממקרה מעניין של עלייה חדה במספר העיטורים בשנות ה־60. דרורי מסביר שהדבר קשור במיוחד לפעילות סיירת מטכ"ל: "סיירת מטכ"ל ביצעה פעולות מיוחדות מעבר לקווי האויב, כמו איסוף מודיעין. על פעולות אלו חולקו עיטורים רבים, מעבר לפרופורציות של לפני ואחרי התקופה הזו".

לדבריו, אחת הסיבות לכך הייתה המבנה הארגוני: היחידה כפופה לאגף המודיעין המדווח ישירות לרמטכ"ל, ולכן המלצות לעיטורים עברו פחות שלבי סינון. לעומת זאת, חיילים ביחידות אחרות נדרשו לעבור שרשרת ארוכה יותר של המלצות, מה שהוביל לסינון מוגבר.

תופעה חריגה נוספת באותה תקופה הייתה הענקת צל"שים לכל משתתפי מבצע מסוים. לפי דרורי, "היו מבצעים שבהם כל המשתתפים קיבלו צל"ש. דווקא, על פי הנמסר מלוחמים ותיקים, לוחמי הסיירת עצמם לחצו להפסיק את זה, כי הרגישו שזה מוגזם ושהם לא צריכים לקבל הוקרה על כל מבצע ומבצע". התופעה נפסקה עד סוף שנות ה־60.

איך מוקירים אזרחים?

לצד הצבא, קיימים גם מנגנוני הוקרה אזרחיים. במהלך המלחמה הנוכחית הוענק "אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית" למספר אזרחים, בהם: נירית הונוולד־קורנפלד, אחות שיצאה מביתה בבארי לטפל בפצועים; מוטי עזרא, שהציל כ־30 איש מפסטיבל נובה; ורומי שירה סויסה, בת שמונה, שהסתתרה ברכב שבו נרצחו הוריה, בעוד היא מגוננת על אחותה בת ה-3.

אלא שמדובר במנגנון שונה. "זו החלטה מנהלית של הנשיא בעקבות המלצת ועדה, אך זה לא צל"ש או עיטור במשמעו בחוק העיטורים של צה"ל", מדגיש דרורי. "מדובר בהיקף מצומצם בהרבה, אולי עשרות מקרים, לעומת מאות ואף אלפים בצבא, וגם רמת התחקור שונה לחלוטין".

וזאת לא הפעם הראשונה שבה מוענקים אותות הוקרה אזרחיים. לדוגמה, ב־1977 שר התחבורה גד יעקבי העניק אותות לימאים וטכנאים שפעלו להבאת נפט לישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים, והוענק גם אות ליהודה פוקס, קברניט אל על שהנחית מטוס לאחר פיצוץ ב־1972. בנוסף, בשנת 1972 נחקק חוק עיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, שהסדיר מערכות מקבילות לעיטורים הצבאיים.

ומה לגבי עיטורים במלחמה הנוכחית? דרורי מזהיר מפני ההשלכות של התמשכות הליכי הענקת העיטורים: "ככל שזה מתעכב, חיילים ומפקדים שוכחים, הידיעות נעשות יותר מטושטשות, ויש גם מצבים בו מפקדים נהרגים ואין מי שימליץ". הוא מזכיר כי לאחר מלחמת יום הכיפורים, למרות הקושי והיקף האבדות, חולקו העיטורים עד 1975, תוך ניסיון לאתר עדויות גם ללא ממליצים ישירים.

"מי שעשה מעשה גבורה - כדאי להעריך את זה", מסכם דרורי. "הוא עושה משהו שחריג מהמצופה ממנו, מעבר למה שמצופה. הצבא בעצם אומר שמעשיו של חייל כזה הם מודל לחיקוי: אם נקלעתם למצב חריג - תנהגו כמוהו".

***גילוי מלא: בכתבה המקורית נפלה שגיאה ונטען שרומי שירה סויסה אינה בחיים. לשמחתנו, טעינו והמציאות שונה לחלוטין. רומי בת ה-9 הגנה על אחותה בת ה-3 במשך שעות עד ששתיהן ניצלו. הטעות תוקנה, אנו מתנצלים מעומק הלב, נפיק לקחים ומאחלים לרומי והמשפחה בריאות ואריכות ימים.

עוד כתבות

מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ

באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם דווקא הישראלים ייהנו מגל הנחות?

רגולציה חדשה באיחוד האירופי נועדה להתמודד עם ההשתלטות הסינית על שוק הרכב, בעזרת הטבות המיועדות למכוניות חשמליות קומפקטיות שמיוצרות ביבשת ● למגמה, שכוללת מספר צעדים, עשויה להיות השפעה גם על שוק הרכב הישראלי

כותרות העיתונים בעולם

"שדרגו את היכולות באופן מוחלט": הזירה שבה איראן מנצחת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן משתמשת בכלי AI כדי לשדרג את יכולות התקיפה הדיגיטליות שלה, קטאר הצליחה לייצא גז טבעי מהמפרץ גם בזמן המלחמה, ובימין האיראני יוצאים זה נגד זה • כותרות העיתונים בעולם 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

רשות שוק ההון פרסמה דוח על חלוקת הדיבידנד החריג של הפניקס ושוקלת הגבלות

הדוח עוסק בשאלה כיצד אושר דיבידנד של חמישית מההון הפיננסי של החברה לפני שנה וחצי והאם כשלו מנגנוני הבקרה הפנימיים

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

הממונה על התקציבים: "מוטרד משער הדולר. לא יהיה פתרון מיידי"

הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, התייחס לקריסה של שער הדולר בנאומו בכנס אלי הורביץ לכלכלה, וקרא לתעשיינים לגלגל את ההוזלה לציבור ● בנוסף, פרוזנפר הביע דאגה בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב, מתח ביקורת על גיוס המילואים הנרחב והתנגד להעלאת מסים ● "נוכל לחזור לצמיחה מהירה - אבל התנאי הוא סדר עדיפויות קשה בתקציב"

משרדי הייטק

כשבהייטק מצטמצמים, מי ימלא עוד 700 אלף מטר של משרדים חדשים?

הפיטורים בענף ההייטק צפויים לרוקן קומות שלמות של משרדים, במקביל להיצע שצפוי לשבור שיא ב־2030 ● בעוד שבתל אביב נרשמים ביקושים קשיחים ורשימות המתנה, בערים הסמוכות המגדלים החדשים מתקשים להתמלא ● גם פער המחירים בין ת"א לשאר המדינה מתרחב ● שאלת השעה

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

הנגיד מאותת כי עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מאותת על הורדות ריבית בקצב מהיר יותר אם התחזקות השקל תימשך ● "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות"

לימור בלדב, יהונתן כהן, ספי זינגר ואורי קרן / צילום: יוסי כהן, יח''צ, אתר החברה

שומרי הסף נרדמו, והבעלים רוקנו את קופת החברה

בעלי חברת מחנות הקיץ האמריקאית סימד רוקנו את קופת המזומנים של החברה, והותירו את מחזיקי האג"ח בת"א בחוסר ודאות לגבי 620 מיליון שקל שגייסה מהם החברה לפני חצי שנה ● איפה היו החתם שזכה לעמלות ענק, המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור, דירקטורים, רשות ני"ע וחברת הדירוג שלא זיהו את הכשלים בזמן?

ח''כ מיקי לוי. ''יומן 90'', רדיו אמצע הדרך, 25.5.26 / צילום: יח''צ

טעות חוזרת: הריבוי של החרדים לא יהיה כל־כך מהיר כמו שנוטים לחשוב

ח"כ מיקי לוי חזר על הטענה שבעוד 25 שנה החרדים יהיו מחצית מחייבי הגיוס ● זה הזמן להזכיר שהנתונים הם קצת אחרים ● המשרוקית של גלובס

רובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

הדוחות חשפו: מכירת הדירות בשדה דב נתקעה

רובע המגורים היוקרתי ביותר בישראל לא חסין ● גלובס צלל לדוחות החברות הפעילות בשדה דב ומצא כי בעוד המחירים הרשמיים למ"ר נותרים יציבים לכאורה, קצב המכירות נמצא בירידה ● וגם: כך השפיעו מבצעי הקבלנים על הנתונים בשטח

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

שופט העליון נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם

פסק דין חדש קובע כי בכל הנוגע לשכר הטרחה בתביעות להנגשה לאנשים עם מוגבלויות המסתיימות בסעדים לא כספיים - יש לתת עדיפות לשיטה הגלובלית על פני אחוזים מהסעדים ● בענף טוענים: "הציבור ייפגע"

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

פריימריז במפלגת הליכוד, ראשון לציון (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף

אלפי חשבונות וכרטיסי אשראי שילמו על מתפקדים חדשים לליכוד - בניגוד לחוק

מבקר המדינה מפרסם היום את הדוח על חשבונות הסיעות בכנסת בשנת 2024 ● מפלגת הליכוד נקנסה ב-150 אלף לאחר שנעשה שימוש ב-16 אלף כרטיסי אשראי וב-13 אלף חשבונות בנק כדי לפקוד יותר מאדם אחד ● מפלגת העבודה נטלה הלוואה לא חוקית ● מרצ והימין החדש נמחקו ונפטרו מחובות של מיליונים

האזור ביורוסטרי בו היו מיועדות להציג חברות הישראליות ב-2024, עמד שומם. מה צפוי השנה? / צילום: תמונה פרטית

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות

צרפת הודיעה שהשתתפות חברות ישראליות בתערוכת הביטחונית היוקרתית יורוסאטורי תוגבל למוצרי הגנה בלבד ● רשמית, מאחורי ההחלטה עומדת התנגדות צרפת לכניסת צה"ל ללבנון, אך הסיבה האמיתית היא ככל הנראה התחרות על מכירת נשק לאירופה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

סמוטריץ' קרא "להזמין היום מחו"ל", והצרכנים נתקעו בלי הפטור ממע"מ

חברי הכנסת הצביעו נגד הצו של שר האוצר, שמרחיב את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל בייבוא אישי ל־130 דולר ● בעקבות זאת, חבילות שהוזמנו וטרם נקלטו בישראל עד השינוי יחויבו בתעריף הקודם ● האם הסאגה הסתיימה, ומה השלב הבא מבחינת האוצר ● גלובס עושה סדר

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בכיר אמריקאי: "הנשיא חש שנתניהו מאבד שליטה"

טראמפ מכחיש את הדיווחים לפיהם איראן וארה"ב חדלו לשוחח ● פיקוד העורף הודיע על הקלות בהנחיות ההתגוננות בצפון ● על רקע הודעתו של נשיא ארה"ב הלילה על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, באיראן מיהרו לשגר מסר פומבי של תמיכה בארגון ובלבנון ● טראמפ זעם על הכוונה להסלים את הלחימה בלבנון, כינה את נתניהו "משוגע" ובלם את התוכנית הישראלית לתקוף בביירות ● עדכונים שוטפים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

חברת האיפור הישראלית שוב אכזבה את המשקיעים; המניה צונחת בוול סטריט

אודיטי טק (איל מקיאג') דיווחה על ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד בעקבות שיבוש בשיווק הדיגיטלי של מוצריה, המיוחס לאינסטגרם ● מניית החברה השלימה ירידה של 81% מהשיא אשתקד וממשיכה לצנוח ● בנוסף, היא צופה ירידה של עד 30% בהכנסות הרבעון השני

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט שוברת שיאים בהובלת מניות השבבים; מארוול מזנקת ב-30%, קמטק ב-16%

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול שתהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים