מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי
צמד הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, הובילו את דירוג עושי השוק הראשיים במכרזי החוב של מדינת ישראל ברבעון הראשון לשנת 2026. בכל הפרמטרים, לאומי היה במקום הראשון והפועלים בשני. מדובר בתקופה שכוללת למעשה גם את פרוץ מבצע "שאגת הארי", שהחל בפועל בתחילת מארס האחרון.
● הריבית על הפיקדונות נפלה לשפל של מעל שנה וחצי. זה הבנק שהציע את הגבוהה ביותר
● בדקנו איזה מניות כבר לא ממש מעניינות את המשקיעים
לאומי והפועלים היו בצמרת הטבלה בשוק הראשוני, בהיקף רכישות האג"ח במכרזי ההנפקות של החוב של ממשלת ישראל לפי נתוני בלומברג. מדובר במגמה ארוכת שנים של הובלתם את הטבלה. הדירוג של האוצר מבוצע מדי רבעון מזה כעשרים שנה, כאשר פעילות הבנקים הזרים המשיכה להיות חזקה, למרות המלחמה.
דירוג השחקנים הגדולים ברכישת החוב הממשלתי כולל 12 בנקים, כך שעשרת הבנקים שהיו אחרי לאומי והפועלים, הם שלושת הבנקים הישראלים הגדולים, בנק אוף אמריקה (באמצעות מריל לינץ' שבבעלותו) הוביל את הבנקים הזרים. בשוק הראשוני התברגו במקום השלישי, הרביעי והחמישי: דיסקונט, הבינלאומי ובנק אוף אמריקה (מריל לינץ'). ובמקומות השביעי עד ה-12: ג'יי פי מורגן, סיטי בנק, גולדמן סאקס, דויטשה בנק, מזרחי טפחות, ברקליס ו- BNP PARISBAS האירופאי.
בשוק המשני, בזירת המסחר MTS, שהינה לפטפורמת מסחר אלקטרונית באגרות חוב ממשלתיות בדרך כלל עבור משקיעים מוסדיים, כיכבו באפיק השקלי, אחרי שני הבנקים הגדולים שהוזכרו, בנק מזרחי טפחות (מקום 3), ואחריו ברקליס, דויטשה בנק, גולדמן סאקס, ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה (מריל לינץ'), ובמקום ה-9 בנק ישראלי נוסף - דיסקונט, ואחריו סיטי בנק, הבינלאומי ובמקום האחרון BNP PARISBAS האירופאי.
במסחר המשני בפלטפורמת MTS, באפיק אג"ח המדינה צמודות מדד, הגיע למקום השלישי דויטשה בנק, אחריו מזרחי-טפחות, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, גולדמן סאקס, דיסקונט, בנק אוף אמריקה (מריל לינץ'), סיטי בנק, הבינלאומי ואת הרשימה הזאת שוב חותם BNP PARISBAS.
הבנקים הזרים שומרים על פעילות אינטנסיבית
למעשה, מדובר בדירוג של המדינה על עשיית השוק ברכישת אג"ח ממשלת ישראל על ידי הבנקים המקומיים והזרים. מדי יום שני מקיים משרד האוצר מכרז להנפקת אג"ח ממשלתיות למימון הוצאות הממשלה.
דירוגי האוצר הם לשוק הראשוני, כלומר להיקף השתתפות הבנקים בהנפקה עצמה של האגרות. וכן לשוק המשני, בו הם משמשים כעושי שוק שמספקים נזילות במסחר באג"ח. הנתון המעניין הוא לנוכח המלחמה הארוכה, שהבנקים הזרים שומרים על פעילות אינטנסיבית בנוסף לבנקים הישראלים, ולעיתים הם מתברגים במקומות גבוהים יחסית.
מתחילת מלחמת התקומה גייס משרד האוצר סכום מצטבר של 600 מיליארד שקל באג"ח מדינה. גיוסי האג"ח בארץ מממנים בפועל מעל ל-80% מפעילות הממשלה, ובאוצר יש שביעות רצון מיחס הכיסוי הגבוה. מדי יום שני יש ביקושים שהם לרוב פי 4 ויותר מהיקף הגיוס המבוקש, חלק ממה שמסייע לנזילות אלה הם עושים השוק, כלומר הבנקים השונים.