גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שעשוי לשנות את פני התחבורה הציבורית תקוע 30 שנה. האם הפעם יקודם

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, המבקש להעביר את האחריות על התחבורה הציבורית מהממשלה לשלטון המקומי - עומד על הפרק משנת 1996 ● כעת הוא שוב על השולחן ועולות שאלות סביב העצמאות שתינתן לרשויות מול המדינה והאם הכוח לא נותר במשרד התחבורה

אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
אוטובוס בישראל. בעיגול: מירי רגב, שרת התחבורה / צילום: שאטרסטוק, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

אחרי יותר משנה של עיכובים ומאבקים פוליטיים, חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות עלה לראשונה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת להכנה לקריאה שנייה. החוק, שנחשב לאחד המהלכים המבניים המשמעותיים בתחום התחבורה הציבורית, נמצא על השולחן כבר 30 שנה (מ־1996) ונתקע בשל ויכוחים בין משרדי הממשלה על אופן קידומו והגוף הפרלמנטרי שיטפל בו. זאת, למרות שמדובר ברפורמה, שלה הסכמה די רחבה במערכת הפוליטית.

סטארלינק בדרך לרכבת? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים
משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של י-ם לנתיבי איילון

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות מבקש לשנות מהיסוד את האופן שבו מנוהלת התחבורה הציבורית בישראל. כיום, רוב ההחלטות מתקבלות ברמה הארצית, ע"י משרד התחבורה, שאחראי על תכנון הקווים, הפעלתם והקמת התשתיות. לפי החוק, חלק ניכר מהסמכויות הללו יעבור לגופים אזוריים חדשים - רשויות מטרופוליניות - שינהלו את התחבורה לפי אזורים עירוניים גדולים: גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. השינוי המבני הזה כבר קיים במדינות מפותחות בעולם, דוגמאות שנחשבות מוצלחות במיוחד לרשויות מטרופוליניות הן לונדון ואמסטרדם.

הרשויות החדשות אמורות לרכז תחתיהן כמעט את כל תחומי הפעילות: מהגדרת מסלולי הקווים ולוחות הזמנים, דרך אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ועד קביעת מדיניות חנייה ותכנון תשתיות. הרעיון הוא לאפשר ניהול "קרוב לשטח", כזה שמבוסס על ההיכרות של הרשויות המקומיות עם הצרכים בפועל, במקום מערכת ריכוזית שמתקשה לתאם בין עשרות ערים וליישם פרויקטים בקצב הנדרש. בלב המודל עומדת מועצה מטרופולינית, שבה יישבו ראשי הערים במרחב לצד נציגי המדינה. לכל רשות מקומית יהיה משקל בהצבעות, שנקבע לפי פרמטרים תחבורתיים ואחרים, ובמקרים מסוימים יידרש רוב מיוחד כדי למנוע מצב שבו עיר אחת שולטת לבדה בהחלטות. במקביל, משרד התחבורה ימשיך לקבוע מדיניות כללית, ורשות ארצית תפקח על פעילות הגופים החדשים.

ההיגיון מאחורי המהלך הוא, כאמור, להתמודד עם אחד הכשלים המרכזיים של התחבורה בישראל: ניהול ריכוזי שמתקשה לתת מענה מותאם למטרופולינים, וכן לעבוד מול רשויות מקומיות שלעיתים מעכבות פרויקטים או מושפעות משיקולים פוליטיים מקומיים. אבל לצד ההבטחה לייעול, החוק גם מייצר מבנה חדש של קבלת החלטות, כזה שמעביר כוח משמעותי לראשי הערים, ויוצר זירה שבה כמה רשויות חולקות שליטה על אותו מרחב.

חלוקת הכוח בין רשויות

למרות הקונצנזוס הרחב סביב הצורך בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, כפתרון לרמת השירות לנוסעים והוצאת התחבורה הציבורית מהקיפאון, ככל שהחוק יתקדם לדיון מעמיק יתבררו גם האתגרים שהוא טומן בחובו. אחת הסוגיות המרכזיות שעולות סביב החוק נוגעת לעצמאות הרשויות המטרופוליניות מול המדינה. למרות שמדובר במהלך של ביזור סמכויות, בפועל חלק מהכוח נותר בידי שרת התחבורה, בין היתר באמצעות יכולת למנות חברי מועצה ואף להשפיע על זהות יו"ר הרשות.

במקביל, גם מנגנון קביעת המדיניות הארצית נותר בידי משרד התחבורה. השילוב הזה מעלה חשש שהרשויות החדשות לא יהיו עצמאיות באמת, וששיקולים פוליטיים ימשיכו להשפיע על קבלת ההחלטות, גם ברמה האזורית. כפי שמתארת יעל שכטר־סיטמן מלובי 99: "כרגע הצעת החוק עדיין משמרת כוח משמעותי בידי השר", היא מוסיפה כי "אם כבר מקימים גוף כזה, צריך לבזר את הסמכויות עד הסוף".

סוגיה נוספת נוגעת למבנה הכוח בתוך המטרופולינים עצמם. חלוקת כוח ההצבעה בין הרשויות יוצרת מתחים מובנים, במיוחד בין ערים גדולות לקטנות. במטרופולין ירושלים, למשל, לעיר המרכזית יש רוב כמעט מוחלט, שמאפשר לה לקבל החלטות לבדה - מעל 70% מכוח ההצבעה, "בעוד שבגוש דן הכוח מפוזר יותר, אך עדיין עלול לייצר קואליציות שמנטרלות רשויות אחרות. כתוצאה מכך, רשויות קטנות חוששות מאובדן השפעה ומהיכולת של ערים גדולות להכתיב סדר יום תחבורתי, לרבות הקצאת משאבים. החשש המרכזי הוא שהעיר הראשית תשתלט ותקבל את ההחלטות המהותיות", אומרת שכטר־סיטמן. גם מנגנוני ההגנה הקיימים כמו אפשרות ערעור או ליזום דיון נתפסים כמוגבלים, ובמקרים מסוימים אינם נותנים מענה מלא לפערי הכוח בין הרשויות.

מעבר לכך, החוק מייצר מורכבות נוספת בכך שהוא לא רק מעביר סמכויות מהמדינה לרמה האזורית, אלא גם גורע סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן. תחומים כמו אכיפה, חנייה וניהול צירים מרכזיים צפויים לעבור לרשות המטרופולינית, מה שמעורר התנגדות מצד רשויות שמצד אחד דורשות ביזור - אך מצד שני מתקשות לוותר על שליטה ומשאבים. הפער הזה עלול להפוך לנקודת חיכוך משמעותית בשלבי היישום.

הרשויות יידרשו לוותר

לדברי סיוון שמואלביץ, מנכ"לית ארגון 15 דקות, "האתגרים המרכזיים שצפויים לעלות בדיונים הם מינוי יו"ר הרשות המטרופולינית, משקל כוח ההצבעה של כל רשות וזהות הרשויות שייכללו בכל מטרופולין. לדבריה, בשלב זה מדובר ברשימה מצומצמת יחסית של רשויות. כך למשל, ראשון לציון מעוניינת להצטרף למטרופולין גוש דן, אך אינה נכללת כיום בהצעת החוק, ובמשרד התחבורה ובאוצר לא בהכרח מעוניינים לצרף אותה כבר בשלב הראשון של ההקמה, מה שעשוי להוביל למאבקים".

סוגיה נוספת, לפי שמואלביץ, היא ההגנה על רשויות שעלולות להיפגע מהחלטות הרשות המטרופולינית: מה קורה כאשר לרשות יש כוח הצבעה נמוך והיא מתנגדת לפרויקט מסוים? לדבריה, "אף שהחוק מוצג כמהלך של ביזור סמכויות מהמדינה לשלטון המקומי, הוא כולל גם העברת סמכויות מהרשויות המקומיות עצמן לרשות המטרופולינית. כלומר, לא רק המדינה נדרשת לוותר על כוח - גם הרשויות המקומיות.
בכך נוצר מתח מובנה: רשויות מקומיות דורשות מהמדינה לשחרר סמכויות, אך עשויות להתקשות לוותר בעצמן על סמכויות ומשאבים. בין היתר, תחומים כמו הכנסות מחניה, אכיפה וצירים מרכזיים עשויים לעבור מסמכות הרשות המקומית לסמכות הרשות המטרופולינית".

אין תמריץ להשתפר

העובדה כי הרשות המטרופולינית אמורה להגדיר בעצמה את מדדי השירות, גם היא מעוררת ביקורת, שכן ללא סטנדרטים ברורים, קיים חשש שלא יהיה שינוי אמיתי באיכות השירות. איריס דור־און, מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות, מסבירה כי "סוגיית המכרזים, שנחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לבעיות בתחבורה הציבורית אינה מוסדרת בחוק, למרות הפוטנציאל לשנות את מודל התגמול כך שיתבסס על איכות השירות לנוסע ולא רק על היקף הפעילות.

לדבריה, "אחת הסיבות שהשירות לא מספיק טוב היא שיטת המכרזים המתגמלת לפי ק"מ ולא לפי איסוף נוסעים. מעבר לכך, השירות מסובסד במיליארדים רבים על ידי המדינה מחד וכל ההכנסות נותרות בידיה מאידך - כלומר אין לחברות שום תמריץ אמיתי להצטיין ולשפר את השירות לנוסעים. אנחנו נפעל לכך שהחוק החדש יאפשר לרשויות שיוקמו לשנות מהיסוד את השיטה לזו הנהוגה באירופה. זה יאפשר לשחרר מיליארדי שקלים לטובת תגבור השירות לעובדים בפריפריה - היכן שרמת השירות כל כך נמוכה שהאוטובוסים נוסעים ריקים".

לצד זאת, דור־און גם מציינת שמנגנוני הפיקוח והשקיפות אינם מגובשים במלואם. הרשויות צפויות לנהל תקציבים משמעותיים ולהשפיע על מיליוני נוסעים, אך הדרישות לדיווח, בקרה ופיקוח פרלמנטרי טרם הוסדרו. העובדה שלשר קיימת סמכות לשנות את הרכב המטרופולין ואת חלוקת הכוח בין הרשויות מעצימה את החשש מפני קבלת החלטות ללא בקרה מספקת. "המבנה בגרסה הנוכחית של הצעת החוק, בעיקר בהקשר של סמכויות היו"ר ואדרבה אם הוא לא ייבחר מבין ראשי הרשויות, משכפל במידה רבה את המבנה הבעייתי של השלטון המקומי - ומשאיר בידי היו"ר יותר מדי סמכויות״.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

הנגיד מאותת כי עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מאותת על הורדות ריבית בקצב מהיר יותר אם התחזקות השקל תימשך ● "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט שוברת שיאים בהובלת מניות השבבים; מארוול מזנקת ב-30%, קמטק ב-16%

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול שתהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים

לימור בלדב, יהונתן כהן, ספי זינגר ואורי קרן / צילום: יוסי כהן, יח''צ, אתר החברה

שומרי הסף נרדמו, והבעלים רוקנו את קופת החברה

בעלי חברת מחנות הקיץ האמריקאית סימד רוקנו את קופת המזומנים של החברה, והותירו את מחזיקי האג"ח בת"א בחוסר ודאות לגבי 620 מיליון שקל שגייסה מהם החברה לפני חצי שנה ● איפה היו החתם שזכה לעמלות ענק, המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור, דירקטורים, רשות ני"ע וחברת הדירוג שלא זיהו את הכשלים בזמן?

האזור ביורוסטרי בו היו מיועדות להציג חברות הישראליות ב-2024, עמד שומם. מה צפוי השנה? / צילום: תמונה פרטית

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות

צרפת הודיעה שהשתתפות חברות ישראליות בתערוכת הביטחונית היוקרתית יורוסאטורי תוגבל למוצרי הגנה בלבד ● רשמית, מאחורי ההחלטה עומדת התנגדות צרפת לכניסת צה"ל ללבנון, אך הסיבה האמיתית היא ככל הנראה התחרות על מכירת נשק לאירופה

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה?

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

גוגל ואנבידיה מבקשות לשלם מס בדולרים. באוצר מעריכים: קשיים מהותיים בהצעה

גורמים מקצועיים באוצר טוענים כי בקשת ענקיות הטכנולוגיה לשלם מס בדולרים בעקבות צניחת השער, שפגעה בשורת הרווח שלהן, מעלה קושי וחשש ממתן הטבה חריגה ● ברשות המסים מציגים גישה גמישה יותר ומסבירים: "מדובר במיעוט של חברות שפועלות בהיקפים אדירים"

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

הממונה על התקציבים: "מוטרד משער הדולר. לא יהיה פתרון מיידי"

הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, התייחס לקריסה של שער הדולר בנאומו בכנס אלי הורביץ לכלכלה, וקרא לתעשיינים לגלגל את ההוזלה לציבור ● בנוסף, פרוזנפר הביע דאגה בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב, מתח ביקורת על גיוס המילואים הנרחב והתנגד להעלאת מסים ● "נוכל לחזור לצמיחה מהירה - אבל התנאי הוא סדר עדיפויות קשה בתקציב"

ביטקוין / אילוסטרציה: Shutterstock

תקלת מסחר השביתה את אפליקציית "בלינק" לשעה ארוכה בפתיחת המסחר בוול סטריט

עשרות אלפי משקיעים פרטיים לא היו יכולים להיכנס לאפליקציית המסחר העצמאי בלינק, בשעת השיא של פתיחת המסחר בארה"ב ונפילת הביטקוין  ● לבלינק 60 אלף לקוחות, חלקם זועמים: "רציתי למכור והאפליקציה פשוט לא נפתחה, זה כמו עלי אקספרס" ● בלינק:  "מתנצלים על אי הנוחות"

פריימריז במפלגת הליכוד, ראשון לציון (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף

אלפי חשבונות וכרטיסי אשראי שילמו על מתפקדים חדשים לליכוד - בניגוד לחוק

מבקר המדינה מפרסם היום את הדוח על חשבונות הסיעות בכנסת בשנת 2024 ● מפלגת הליכוד נקנסה ב-150 אלף לאחר שנעשה שימוש ב-16 אלף כרטיסי אשראי וב-13 אלף חשבונות בנק כדי לפקוד יותר מאדם אחד ● מפלגת העבודה נטלה הלוואה לא חוקית ● מרצ והימין החדש נמחקו ונפטרו מחובות של מיליונים

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

חברות אמריקאיות והודיות ניגשו לראשונה למכרזי המטרו בישראל

במיון המוקדם למכרזי המטרו השתתפו לראשונה חברות מארה"ב ומהודו ● המועמדות שיעמדו בתנאי הסף יוכלו לגשת למכרזי הפרויקט, המוערך ב-65 מיליארד שקל ● בכירים במשרד התחבורה ובנת"ע: "הצבעת אמון בינלאומית יוצאת דופן בישראל ובמשק הישראלי"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

פרשת סימד: תביעה ראשונה נגד הבעלים בדרך, מחזיקי האג"ח ידונו בהעמדת החוב לפירעון מיידי

לאחר שנחשף כי מקופת החברה נעלמו כ-100 מיליון שקל לחשבונות פרטיים של בעליה, סימד דיווחה אמש כי הומצאה לה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת ● מחזיקי האג"ח יתכנסו ביום רביעי ויידרשו להחליט על העמדת כל סכום האג"ח לפירעון מיידי, לאחר אי-תשלום הריבית ביום ראשון

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

250 דולר לטיסה: כך מנסה כאל למנוע נטישת לקוחות

לאחר שאיבדה את שיתוף הפעולה עם אל על לישראכרט, כאל מקימה מועדון לקוחות בשם FlyAll שיאפשר צבירת קאשבק למימוש בטיסות ובמלונות במגוון חברות תעופה ● לגלובס נודע כי לקוחות שיצטרפו יזכו ל-250 דולר במתנה למימוש בטיסות ובמלונות מסביב לעולם ● ומה יקרה להטבות בתום השנה הראשונה?

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה

השקל נחלש היום בכ-1% בעקבות נאום שנשא פרופ' אמיר ירון שבו רמז על הורדת ריבית מואצת ● מזרחי טפחות: "אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש" ● דיסקונט: "הגורמים המבניים עדיין תומכים בשקל, אבל אולי לא בעוצמות האלה"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

רשות שוק ההון פרסמה דוח על חלוקת הדיבידנד החריג של הפניקס ושוקלת הגבלות

הדוח עוסק בשאלה כיצד אושר דיבידנד של חמישית מההון הפיננסי של החברה לפני שנה וחצי והאם כשלו מנגנוני הבקרה הפנימיים

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

המחוזי אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ודלק קידוחים

התביעה עוסקת במסמך שהוצג למשקיעים במסגרת הנפקת חברת הבת של דלק ב-2017, שכלל תחזית דיבידנדים של מאות מיליוני דולרים שלא הופיעה בתשקיף ולא דווחה לציבור ● שופט המחוזי מגן אלטוביה דחה חלק מטענות התובעים, אך קבע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה שמדובר בפרט מטעה לפי חוק ניירות ערך

רובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

הדוחות חשפו: מכירת הדירות בשדה דב נתקעה

רובע המגורים היוקרתי ביותר בישראל לא חסין ● גלובס צלל לדוחות החברות הפעילות בשדה דב ומצא כי בעוד המחירים הרשמיים למ"ר נותרים יציבים לכאורה, קצב המכירות נמצא בירידה ● וגם: כך השפיעו מבצעי הקבלנים על הנתונים בשטח