גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיבוש נכנס לחישוב: כך המלחמה באיראן שינתה את המודלים העסקיים

מנהלים יודעים להתמודד עם תנודתיות וסיכון, אך פחות עם מציאות שבה תנאי השוק עצמם בלתי ניתנים לחיזוי ● הפגיעה בתשתיות אנרגיה במפרץ יצרה תקדים שמחייב ארגונים לקבל החלטות אסטרטגיות ולעבור למודל ניהולי שמתאים לתנאים משתנים

כך המלחמה באיראן שינתה את המודלים העסקיים / צילום: Shutterstock
כך המלחמה באיראן שינתה את המודלים העסקיים / צילום: Shutterstock

מנהלים יודעים להתמודד עם עליית מחירים. הם גם יודעים לנהל תנודתיות. אבל הם מתקשים הרבה יותר לפעול כשכבר לא ניתן להניח מהם תנאי השוק מחר. מנהלים הורגלו להתייחס למשברים גיאו־פוליטיים כאל אירועים חיצוניים, אך ההתפתחויות במלחמה עם איראן סביב תשתיות אנרגיה במפרץ - הבהירו שהמשוואה השתנתה.

הפקולטה | המחקר שבדק התנהגות מנהלים בזמן המתקפה באיראן - והתובנות
הפקולטה | הורים, יש תקווה: זה מה שאתם לא יודעים על רובלוקס ומיינקראפט

כשמוקדי אנרגיה מסומנים כיעד, ברקע המתיחות האזורית, המשבר חודר לתנאים שעליהם נשענות החלטות עסקיות: היכולת להעריך סיכון, לתמחר חוזים ולתכנן. זהו לא עוד אירוע שיש להגיב אליו, אלא שינוי בתנאי הפעולה עצמם.

כבר בסוף שנות ה־70 הראה הכלכלן אוליבר ויליאמסון, לימים חתן פרס נובל לכלכלה, כי מבנים ארגוניים וחוזים נועדו לאפשר קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות, באמצעות הערכת סיכונים והפחתת חיכוך. אך כשאי־הוודאות חורגת מהטווח שניתן לאמוד, היכולת להסתמך על תחזיות והסכמים נשחקת - ועלויות הניהול עולות. במילים אחרות, כשתנאי הסביבה מפסיקים להיות ניתנים לחיזוי לא רק שהסיכון גדל, אלא שהכלים שנועדו לנהל אותו מאבדים מהאפקטיביות. זהו בדיוק המצב שנוצר כשתשתיות אנרגיה הופכות לפגיעות.

כשהסיכון כבר לא מאפשר תכנון

השווקים מגיבים לכך במהירות: תנודתיות במחירי נפט, עלייה בפרמיות סיכון, התייקרות ביטוח ימי ושיבושים בזרימת סחורות. אלו תגובות מוכרות לאי־ודאות. אך עבור הנהלות, כל אלו הם רק הביטוי החיצוני של הסיכון. הבעיה העמוקה היא שחיקה בהנחת יסוד ניהולית: שניתן לאמוד את תנאי הסביבה ברמת ודאות שמאפשרת תכנון.

במציאות כזו, הסיכון הופך ממשתנה במודל העסקי לחלק מתנאי הסביבה שבה המודל פועל. זהו שינוי מהותי: לא רק "יותר סיכון", אלא שינוי באופי הסיכון.

פגיעה בצומת אנרגיה אינה נשארת מקומית. גם ארגונים שאינם פועלים ישירות באזור מושפעים במהירות, דרך חוזים, אשראי, ביטוח, תמחור והתנהגות לקוחות. שינוי בתנאי ספקים מתגלגל לעלויות ייצור. דחיית החלטות מצד לקוחות משפיעה על הביקוש. עלייה בפרמיות סיכון מתורגמת לעלויות מימון.

המשמעות אינה רק הפרעה לשרשרת אספקה, אלא שינוי בהתנהגות של מערכת שלמה ומורכבת. הסיכון במערכת כזו, אינו מתפתח באופן לינארי - הוא מתפשט, מואץ ומשנה במהירות את כללי המשחק.

כאן נחשפת נקודת עיוורון ניהולית: ארגונים מנהלים תלות ישירה בספקים, אך מתקשים לראות את רשת התלויות הרחבה, וכיצד זעזוע אחד משנה את התנאים עבור שחקנים רבים בו־זמנית.

במשך שנים, ההיגיון הניהולי היה ברור: לייעל, לרכז, להוזיל. אופטימיזציה תפעולית הייתה תנאי הכרחי לתחרות. אך זו יצרה ריכוזיות: ספק אחד, אזור אחד, תשתית אחת. כל עוד התנאים יציבים יחסית זו החלטה נכונה. כשהתנאים משתנים היעילות הופכת לחשיפה.

הדילמה הניהולית היא כיצד לנהל את המתח בין יעילות לבין פגיעות: האם להישען על ספק זול אך רגיש גיאו־פוליטית? כמה מלאי להחזיק כשאי־הוודאות עולה? עד כמה להתחייב קדימה כשהתנאים עצמם משתנים? אלו אינן רק שאלות של ניהול סיכונים, אלא החלטות שמגדירות את מבנה המודל העסקי ואת רמת החשיפה המובנית בו. המשמעות היא לא לוותר על יעילות - אלא להבין שהיא כבר אינה עומדת בפני עצמה.

מיכל זיגלמן / צילום: אפרת קופר

במקום צעדי חירום שנו את המודל

ללא קשר למה שיקרה בסופו של דבר במהלך הפסקת האש - התקדים נוצר. הסיכון הוערך מחדש. התרחיש נכנס לחישוב. בעבר, פגיעה מתמשכת בתשתיות אנרגיה נתפסה כאירוע חריג. כעת, היא הפכה לאפשרות ממשית. זה משנה התנהגות: חוזים מתומחרים אחרת; החלטות השקעה נעשות בזהירות גבוהה יותר; ארגונים בוחנים מחדש תלות וסיכונים.

המשמעות הניהולית אינה עצם השיבוש, אלא העובדה שהוא נכנס לחישוב. האתגר אינו עוד להגיב לשיבוש, אלא לבנות מראש מודל שמניח שהוא יקרה. גמישות אינה תגובה תפעולית, אלא החלטה אסטרטגית שמגדירה כיצד הארגון בנוי לפעול.

מה זה דורש ממנהלים בפועל? מציאות שבה השיבוש כבר מגולם בהחלטות אינה דורשת רק "זהירות יתר", אלא התאמה של אופן קבלת ההחלטות: להרחיב את נקודת המבט מספקים ישירים לתלות מערכתית; לבחון מחדש ריכוזיות ולזהות היכן יתרון תפעולי הפך לחשיפה אסטרטגית; לשלב גמישות כחלק מהמודל - גם במחיר של פגיעה ביעילות נקודתית; לעדכן תרחישים בתדירות גבוהה כחלק מתהליך שוטף, לא אירוע תקופתי; לבנות מרחב תמרון - לא רק יכולת ביצוע, אלא גם יכולת לשנות החלטות בזמן.

אלו אינם "צעדי חירום", אלא מאפיינים של מודל ניהולי שמתאים לתנאים משתנים.

השורה התחתונה היא שההתפתחויות האחרונות אינן רק הסלמה אזורית - הן שינוי בתנאי השוק. במציאות כזו, זעזועים אינם רק מעלים סיכון, אלא משנים את עצם כללי הפעולה. לכן, השאלה עבור מנהלים אינה עד כמה המודל העסקי יעיל, אלא עד כמה הוא בנוי לפעול כשההנחות שעליהן נשען - כבר אינן יציבות.

עוד כתבות

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

העיכוב שעולה לבעלי העסקים 1.5 מיליארד שקל בשנה

הצעת החוק שתתמסמס בלי סיבה ● היוזמה שהסעירה את עולם ההייטק ● וההתרעה שהיא חלק מחיינו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

לא ייאמן: החברה דיווחה - 100 מיליון שקל זלגו לכיסי הבעלים ונעלמו

בעלי השליטה בחברת סימד האמריקאית, שהנפיקה בשנה שעברה חוב בארץ, הודיעו לה כי אין ביכולתם להעביר סכומים שזרמו אליהם בשוגג מקופת החברה ● המשקיעים הישראלים ייכוו פעם נוספת מחברה שהתאגדה באיי הבתולה?

רשות המסים לא תאהב לשמוע את זה: הצעד ששווה לכם עד מיליון שקל בפנסיה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הכסף הגדול של הפנסיה לא נמצא רק בחיסכון, אלא בניהול נכון מול רשות המסים ● הליך "קיבוע זכויות" מאפשר לכם להחליט איך לנצל את סל הפטורים שמעניקה המדינה - שמגיע השנה ל־976 אלף שקל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

שלט של חברת KEYZ

הצעד החדש של הבכיר שנפרד מיד2 והקים חברה מתחרה

המתחרה החדשה של יד2 שהוקמה ע"י המשנה למנכ"ל החברה לשעבר עולה בקמפיין ראשון בהשקעה של מיליונים ● ישראל קנדה מקימה מועדון לקוחות פרימיום בהובלת מנכ"ל אמריקן אקספרס ישראל ● וגם: חברת שילוט החוצות "מבט ראשון" מרחיבה את פעילותה לבת ים ולנתניה ● אירועים ומינויים

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

מה קורה בענף הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כולם מדברים מפוזיציה: גם חוזי הקריסה במחירי הדירות מלהגים

מכריזים שכבר אין קונים אבל ברבעון עם טילים מאיראן נמכרו 22,350 דירות; אומרים שיש 86 אלף דירות ריקות, אבל לא מזכירים שהספירה מתחילה כבר מהיתר הבנייה; מתריעים שמאות קבלני ביצוע קרסו, אבל זה ככה כל שנה ● אז מה להבין מזה? שאסור להתבלבל ממספרים

אבי אורטל, מייסד קרן ההשקעות מנור אוורגרין / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של קרן מנור: מוכרת מניות אר.פי אופטיקל ב-250 מיליון שקל

קרן ההשקעות מנור ניצלה זינוק של פי 4.5 בשוויה של החברה הביטחונית כדי למכור יחד עם המייסדים מניות בכ-315 מיליון שקל ● הקרן, בניהולם של יוצאי לאומי פרטנרס כבר מורווחת בכ-630 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה לפני קצת יותר משנתיים

סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock

פשרה: בנק דיסקונט צפוי לפצות בעלי חשבונות עזובים ורדומים ב-28 מיליון שקל

הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית הושג לאחר יותר מארבע שנות גישור, והוא נוגע לטענות שלפיהן בנק דיסקונט לא פעל לאיתור בעלי חשבונות עזובים ורדומים ולא העביר כספים לאפוטרופוס כנדרש

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס מודיע רשמית על פיטורי 20% מהעובדים וטוען: "הסיבה הראשונה היא שער הדולר"

השבוע נחשף בגלובס כי וויקס צפויה לפטר בין 800 ל-1,000 עובדים ● המנכ"ל אבישי אברהמי הסביר במכתב לעובדים כי התחזקות השקל מול הדולר, בשעה שהכנסות החברה הן בעיקר בדולרים, יצרה "לחץ מבני" על פעילות החברה ● עוד הוא ציין כי התפתחות תחום הבינה המלאכותית מחייבת את וויקס להפוך ל"חברה מהירה, רזה ושטוחה יותר"

אילוסטרציה: Shutterstock

המחקר שחושף: המקצוע שיקפיץ לכם את השכר ב-60%

מחקר שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ הקרוב בדק את המתאם בין סוג התואר ורמת המיומנויות לשכר הבוגרים ● איזה מקצוע יקפיץ את השכר ב־60% והאם מהפכת המכללות השתלמה? ● ירדן קידר, שהוביל את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציע לתקצב אותן בהתאם לתוצאות

קמפוס וויקס בגלילות / צילום: איל יצהר

"זה כואב ומשפיל": עובדי וויקס מגיבים לפיטורים ברשתות החברתיות

שעות אחרי שהחלו ההודעות האישיות, הרשתות החברתיות התמלאו בפוסטים של עובדי וויקס שפוטרו היום ● "נשארו אנשים שלא עשו כלום כל היום", כתבה אחת מהם ● אחרים דיברו על "אווירה קשה ונוראית", תחושת השפלה וביקורת על הנהלת החברה, על רקע מה שעשוי להיות גל הפיטורים הגדול בתולדותיה

צילומים: AP-Sergei Bobylev,Julia Demaree Nikhinson, Business Wire

מחקר חדש: סין וארה"ב קרובות מאי־פעם למלחמת גרעין

חוק חדש ברוסיה מתיר לבנקים לפתוח באש על כטב"מים ● נשיא ארה"ב במסר לעומאן: "אם לא תתנהגו כמו שצריך – נפציץ אתכם" ● והנשיא שמקצץ מחצית משכרו בגלל הפגנות ענק ● זום גלובלי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות; מניות הטכנולוגיה בלטו, אפל בדרך להישג שלא רשמה מאז 2009

לאחר הדיווח על הבנות בין ארה"ב לאיראן, הנאסד"ק ננעל בעליות של בכ-0.9% ● מניות הטכנולוגיה בלטו: סנופלייק זינקה בכ-37%, קוואלקום קפצה בכ-4% ● אפל בדרך לשבוע עשירי רצוף של עליות ● המסחר באירופה ננעל בירידות: הפוטסי איבד כ-0.7% מערכו ● ברקע הדיווחים על הפסקת האש, גם מחירי הנפט מתמתנים

טסלה מודל 3 סטנדרט / צילום:  יח''צ

על הטסלה הזו תשלמו 30 אלף שקל פחות. והיא שווה את זה

טסלה מודל 3 סטנדרט, הגרסה החדשה של הסדאן החשמלית מבית טסלה, זולה ביותר מ-30 אלף שקל, אבל במחיר של ויתור על אבזור ונוחות ● זו עדיין אחת המכוניות המהנות לנהיגה בפחות מ–200 אלף שקל

יגאל דמרי / צילום: כדיה לוי

התאוששות בדוחות? דמרי קונה את הדירות של עצמו בשדה דב

דמרי מסכמת את הרבעון הראשון עם עלייה במכירות ל-177 דירות, אך פרויקט הדגל ברובע היוקרה הניב 9 עסקאות בלבד • הדוחות חושפים: יגאל דמרי ובני משפחתו רכשו 4 מהדירות הללו תמורת כ-6 מיליון שקל לכל אחת • הרווח הנקי נחתך ב-63% בשל רווח הון חד-פעמי אשתקד

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שווי החברה צנח מאז ההנפקה: צחי אבו רוצה לרכוש את השליטה באנשי העיר

חברת ההתחדשות העירונית גפן, שבשליטת אבו, מציעה לרכוש את השליטה באנשי העיר שהונפקה בשנה שעברה, תמורת 100 מיליון שקל, המשקפים לחברה שווי הגבוה בכ-50% מזה שלפיו היא נסחרת כיום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות; הדולר מתקרב לשפל חדש לאחר הדיווח על הסכם עם איראן

מדד ת"א 35 איבד מערכו כ-1%, ת"א ירד בכ-0.2% ● שער הדולר עומד על 2.81 לאחר הדיווח על הסכם עם איראן ● מדד הביטחוניות קפץ בכ-5% ● איביאי בית השקעות זינקה בכ-13% אחרי פרסום הדוחות

אילוסטרציה: Shutterstock

אושר עד ו-KSP בראש: החברות המובילות בשירות

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה ● הסקר נערך בקרב 2,000 נשאלים

משרדי אמדוקס ישראל / צילום: מיכה לובטון

פיטורי ענק באמדוקס, 3,000 עובדים הולכים הביתה. הערכות: מאות מהם בישראל

לגלובס נודע כי חברת הטכנולוגיה אמדוקס נערכת לסבב פיטורים רחב מהרגיל שיכלול אלפי עובדים ברחבי העולם, בהם כנראה גם מאות עובדים בישראל ● המהלך מגיע כחלק מאסטרטגיית ההתייעלות שמוביל המנכ”ל החדש שמעי הורטיג, על רקע הטמעת כלי AI ושינוי מבנה הפעילות בחברה

ישראייר / צילום: מוני שפיר

מועדוני הטיסות לוהטים: ישראייר מצטרפת לרמי לוי וישראכרט

רשת רמי לוי, ישראכרט וישראייר הודיעו על הקמת מועדון לקוחות משותף ● במסגרת ההסכם, תרכוש ישראייר 10% ממניות חברת המועדון המשותפת, ישראכרט תחזיק ב-18% ורמי לוי תחזיק ביתרת המניות, 72% ● המועדון החדש יציע ללקוחות צבירת דולרים למימוש ברכישת טיסות וחופשות בישראייר, לצד ההטבות הקיימות ברשת רמי לוי ובאתרי המכירות של הקבוצה