גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האח הגדול, גרסת ציי הרכב: מעסיקים בעולם עוקבים אחרי כל ליטר דלק

מחירי הדלק המאמירים מייצרים בעיה תפעולית קשה לציי הרכב הגדולים בישראל, ומקפיצים את עלויותיהם במיליוני שקלים בשנה ● המשבר טורד גם את מנוחתם של מנהלי הציים באירופה ובארה"ב, אולם שם כבר החלו המעסיקים לאמץ שיטות טכנולוגיות מתקדמות לקיצוץ בהוצאות

מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ
מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ

האנליסטים וסוחרי השוק בארצות הברית מאמצים לאחרונה את המונח "NACHO", ראשי תיבות של "אין סיכוי שמצרי הורמוז ייפתחו" (Not A Chance Hormuz Opens), כדי לתאר את המצב הנוכחי בשוק האנרגיה. מאחורי הדימוי הקולינרי ניצבת ההכרה, שמשבר הנפט הנוכחי הוא אירוע מאקרו-כלכלי גלובלי, שהשפעתו תורגש גם בטווח הארוך.

15 דגמים חדשים מסין בדרך לישראל, והמחיר עומד להיות זול מתמיד
הצינור השני שיעקוף את איראן כבר מוכן ב-50%

אנליסטים מעריכים כיום, שגם אם יהיה "תיקון" חד כלפי מטה במחירי הנפט, בעקבות חתימה על הסכם הפסקת אש ארוך-טווח עם איראן, יחלפו חודשים רבים עד שתתחדש האספקה הסדירה של נפט וגז ממדינות המפרץ בהיקפים שלפני המלחמה.

וזה עוד התרחיש האופטימי; אם הלחימה תתחדש, ותביא לפגיעה נרחבת במתקני הפקת הנפט במפרץ, ואולי אפילו בבארות, כפי שמאיימים לאחרונה האיראנים, משבר האנרגיה העולמי עשוי להיכנס לסחרור.

האירוע הזה פוגש את הנהג הישראלי בעיקר בתחנות הדלק: אנחנו בחודש שני של מחירי בנזין של מעל 8 שקלים לליטר, ואפילו המחיר הזה מגלם "בולם זעזועים" בדמות השקל החזק. אם השקל ייחלש ל-3.5 שקלים לדולר, למשל, ומחירי הנפט הנוכחיים יתייצבו, מחיר ליטר בנזין בתחנות יזנק מעבר ל-8.5 שקלים.

משקי הבית הפרטיים בישראל טרודים כרגע בסוגיות קיומיות יותר, אבל האירוע מורגש היטב בציי הרכב הגדולים, שמממנים את עלויות הדלק למאות ואף לאלפי כלי רכב צמודים. המשמעות היא זינוק בעלויות, בסביבות כ-330 אלף שקל בחודש לכל 1,000 כלי רכב בעלויות דלק בלבד, ואלה מתגלגלות בסופו של דבר ללקוחות והופכות לבעיה משקית.

הבעיה הזו טורדת כיום ציי רכב בכל העולם, ורבים וטובים מחפשים לה פתרון. לפיכך ליקטנו כאן כמה שיטות לקיצוץ בעלויות, שאותן מאמצים כיום ציי רכב באירופה, בארה"ב ועוד.

עמדות טעינה בבית ואפליקציות חכמות

הדרך היעילה והמהירה ביותר לחסוך משמעותית בהוצאות הדלק השוטפות של הצי היא מעבר מואץ לרכב חשמלי מלא (BEV), או לכל הפחות לרכבי פלאג-אין עם טווח חשמלי משמעותי.

זו לא משימה פשוטה, והיא כרוכה לעיתים במתן תמריצים לעובדים, כדי "לשכנע" אותם לצמצם את אפשרויות הבחירה שלהם ברכב צמוד ולסגל הרגלי טעינה. אבל גם ציים שמצליחים להתגבר על התנגדות העובדים עדיין צריכים להתגבר על בעיית הטעינה. כלומר, להתקין עמדות פרטיות בבית העובד או במקום העבודה, שעלות הטעינה בהן היא כרבע מהעלות הממוצעת בעמדה ציבורית מסחרית.

רוב המעסיקים באירופה נוהגים לממן לעובדים שזכאים לרכב צמוד התקנה של עמדת טעינה פרטית בביתם. זו הוצאה טיפוסית של כ-3,500-4,000 שקל, כולל התקנה (בישראל), אבל בהשוואה לעלות בטעינה בעמדה ציבורית, ההוצאה מחזירה את עצמה תוך כמה אלפי קילומטרים של נסיעה.

אלא שכאן עולות שתי בעיות. הראשונה היא, שבסופו של דבר עמדת הטעינה הביתית מחוברת לחשבון החשמל של בית העובד. לכן נדרש מנגנון, שבאמצעותו העובד יכול לקבל החזר על חלק טעינת הרכב מחשבון החשמל שלו, ומנגנון נוסף, שבאמצעותו המעביד יוכל להזדכות על ההוצאות הללו מול שלטונות המס.

נכון להיום לא קיימת רגולציה ממשלתית בארץ או בעולם שמאפשרת להפריד בין עלות החשמל הביתית לעלות טעינת הרכב. אבל באירופה כבר יש עמדות טעינה "חכמות", שנכנסות בהדרגה גם לישראל, ואפליקציות שמחוברות למערכת ניהול הצי של המעביד. אלה מאפשרות למעביד לקבל מידע על עלויות הטעינה הביתיות והיקף הצריכה, ומסוגלות להפריד בין טעינה של רכב החברה ברשת הביתית לטעינה של רכב פרטי אחר באותה עמדה. עמדות כאלה גם מאפשרות למעביד להכווין את טעינת העובדים לשעות שבהן התעריפים נמוכים יותר. פתרונות כאלה גם מאפשרים להעביר זיכוי כספי ישיר לחשבון העובד.

תחנות טעינה מהירות "פרטיות" בארגונים

הבעיה השנייה נובעת מכך, שחלק לא מבוטל מהעובדים מתגוררים במקומות שבהם לא ניתן להציב עמדת טעינה פרטית. בין שבגלל מגבלות ועד בית והולכה, ובין שבגלל התגוררות בדירות שכורות. במקרה כזה, קיימות כמה דרכים עיקריות להפחתת ההוצאות השוטפות.

הפשוטה שבהן היא להגיע להסדר קיבוצי מוזל מול ספקיות טעינה ציבוריות, בדומה להסדרים המוזלים שחותמים ציי רכב גדולים מול חברות הדלק. כאמור, זה עדיין פתרון יקר יותר מטעינה ביתית, והוא גם פחות נוח, בשל פיזור גיאוגרפי לא אחיד של תחנות טעינה מהירות של חברות שונות, אפילו בישראל הקטנה. היתרון הוא אפשרות של המעביד להזדכות בצורה פשוטה מול שלטונות המס על הוצאות הטעינה של העובדים.

דרך אחרת לעקוף את מכשול הטעינה הביתית היא לנתב את הטעינה של עובדים ללא עמדה ביתית למטענים שמותקנים במקום העבודה. תיאורטית זה פתרון זול ונוח לקבלת החזר הוצאות עבור המעביד, שאינו עולה מאום לעובדים. אלא, שאפילו "קמפוסים" מודרניים ומתוכננים היטב של חברות גדולות אינם יכולים לתמוך במאות או באלפי כלי רכב שמבצעים בו-זמנית טעינה "איטית".

הפתרון שמתחיל להופיע כיום בציים גדולים באירופה ובארה"ב הוא הקמת עמדות טעינות "מהירות פרטיות" בתוך מתחמים של חברות. עמדות כאלה מאפשרות לטעון בו-זמנית מספר כלי רכב של עובדים בקצב מהיר הרבה יותר. המגבלה העיקרית של השיטה היא העלות. מחיר תחנה מהירה עם ארבעה עד שישה פתחי טעינה מתחיל בעשרות אלפי דולרים וכולל התקנת התשתיות, קבלת אישורים וכו'. אבל כשעל הכף מוטל חיסכון פוטנציאלי של מיליוני שקלים בשנה, העלות מתקזזת.

באירופה קיימים גם קבלני טעינה, שמתקינים עמדות מהירות במתחמים של ציי רכב ומחכירים בתעריף חודשי. עוד חידוש, שנמצא ממש מעבר לפינה, הוא עמדות טעינה אולטרה-מהירות, שיכולות לטעון סוללה טיפוסית של רכב חשמלי תוך דקות ספורות. עמדות כאלה צפויות להתחיל לפעול בישראל בשנה הבאה, אם כי יהיה צורך להצטייד לשם כך בדגמי רכב חשמלי עם סוללות שתומכות בטעינה כזו.

ניהול ציים חכם? לא בישראל

יש כיום בעולם עוד כלים מתקדמים שבאמצעותם יכולים המעסיקים להשיג חיסכון משמעותי בהוצאות הדלק, אולם אלה נחשבים "פולשניים" יותר. כמו, למשל, ניטור ואבחון מרחוק של צריכת הדלק ברכבי העובדים, שבאמצעותם ניתן לאבחן עובדים "בזבזנים" ולעודד אותם לשנות הרגלי נהיגה או לעבור לרכב חסכוני יותר.

שיטה נוספת היא שימוש באפליקציות ניווט וניטור מבוססות בינה מלאכותית, שמכווינות את הנהג לבחור במסלולי נסיעה אופטימליים שחוסכים דלק ובלאי. ויש גם ארגונים שמאמצים שיתוף ברכבים באמצעות מאגר כלי רכב משותף, שמנוהל באפליקציה ארגונית פנימית.

ישנה גם אופציה ל"תקציב ניידות", שמעניק לעובדים תקציב חודשי גמיש, לנסיעות ברכבת, במוניות, ברכב שיתופי או בקורקינטים חשמליים, כדי למנוע מהמעסיק הפתעות של מחירי דלק משתנים. אבל הסיכוי שכלים כאלה יאומצו בקרב נהגי ציים בישראל שואף לאפס.

עוד כתבות

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

דירוג חדש מציב את לאומי בראש הבנקים בישראל בתחום ה־AI

לאומי דורג כבנק המוביל בישראל באימוץ בינה מלאכותית ע"י מדד אינדקס EVIDENT AI ● נשיא המדינה אירח את היועץ האסטרטגי ממי פאר לרגל השקת ספרו החדש ● וגם: בני הנוער שהציגו מיזמים בפני בכירי המשק במסגרת עמותת יוניסטרים • אירועים ומינויים

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

המחוזי אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ודלק קידוחים

התביעה עוסקת במסמך שהוצג למשקיעים במסגרת הנפקת חברת הבת של דלק ב-2017, שכלל תחזית דיבידנדים של מאות מיליוני דולרים שלא הופיעה בתשקיף ולא דווחה לציבור ● שופט המחוזי מגן אלטוביה דחה חלק מטענות התובעים, אך קבע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה שמדובר בפרט מטעה לפי חוק ניירות ערך

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים

בעקבות הצניחה בשער הדולר: ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל פנו לרשות המסים בבקשה לשלם את מס רווח הון על עסקאות שמחויבות במס בישראל בדולרים במקום בשקלים, זאת במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית ● ההכרעה צפויה להתגלגל בסופו של דבר להחלטת החשכ"לית

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

חברת האיפור הישראלית שוב אכזבה את המשקיעים; המניה צונחת בוול סטריט

אודיטי טק (איל מקיאג') דיווחה על ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד בעקבות שיבוש בשיווק הדיגיטלי של מוצריה, המיוחס לאינסטגרם ● מניית החברה השלימה ירידה של 81% מהשיא אשתקד וממשיכה לצנוח ● בנוסף, היא צופה ירידה של עד 30% בהכנסות הרבעון השני

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי העל מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

לא רק אל על: ארקיע משיקה קו ישיר ליעד המבוקש

חברת התעופה ארקיע משיקה לראשונה קו ישיר לטוקיו, שיפעל החל מאוקטובר השנה ● לפי נתוני ארגון התיירות הלאומי של יפן, בשנת 2025 ביקרו במדינה מעל 42 מיליון תיירים בינלאומיים - שיא היסטורי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

סמוטריץ' קרא "להזמין היום מחו"ל", והצרכנים נתקעו בלי הפטור ממע"מ

חברי הכנסת הצביעו נגד הצו של שר האוצר, שמרחיב את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל בייבוא אישי ל־130 דולר ● בעקבות זאת, חבילות שהוזמנו וטרם נקלטו בישראל עד השינוי יחויבו בתעריף הקודם ● האם הסאגה הסתיימה, ומה השלב הבא מבחינת האוצר ● גלובס עושה סדר

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

שופט העליון נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם

פסק דין חדש קובע כי בכל הנוגע לשכר הטרחה בתביעות להנגשה לאנשים עם מוגבלויות המסתיימות בסעדים לא כספיים - יש לתת עדיפות לשיטה הגלובלית על פני אחוזים מהסעדים ● בענף טוענים: "הציבור ייפגע"

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

חברות אמריקאיות והודיות ניגשו לראשונה למכרזי המטרו בישראל

במיון המוקדם למכרזי המטרו השתתפו לראשונה חברות מארה"ב ומהודו ● המועמדות שיעמדו בתנאי הסף יוכלו לגשת למכרזי הפרויקט, המוערך ב-65 מיליארד שקל ● בכירים במשרד התחבורה ובנת"ע: "הצבעת אמון בינלאומית יוצאת דופן בישראל ובמשק הישראלי"

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל / צילום: EU

סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

אחרי חודשים של מתיחות סביב המלחמה בעזה, וברקע הצעה לאסור סחר עם ההתנחלויות, שגריר האיחוד האירופי בישראל אומר בראיון לגלובס כי הוא מאמין שבריסל עדיין רואה בישראל שותפה מרכזית - אך אינה מוכנה לוותר על עקרונות זכויות האדם

רותי ברודו / צילום: עידית בן אוליאל

ניצחון לרותי ברודו: תקים ותפעיל מתחם מזון בהיכל התרבות בת"א

המכרז הקודם של הנהלת היכל התרבות נפסל לפני שנה ע"י ביהמ"ש בעקבות עתירות של חברות מתחרות, אך כעת הנהלת ההיכל ערכה מכרז חוזר, שבסופו זכתה שוב חברת R2M של רותי ומתי ברודו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדד הטכנולוגיה זינק בהובלת קמטק וטאואר

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● המסחר התנהל בצל הכרזת טראמפ על הפסקת אש נוספת בצפון ● השקל נחלש בכ-1% בעקבות דברי נגיד בנק ישראל ● קמטק זינקה בחדות אחרי שדיווחה על הזמנות בגובה 105 מיליון דולר

לימור בלדב, יהונתן כהן, ספי זינגר ואורי קרן / צילום: יוסי כהן, יח''צ, אתר החברה

שומרי הסף נרדמו, והבעלים רוקנו את קופת החברה

בעלי חברת מחנות הקיץ האמריקאית סימד רוקנו את קופת המזומנים של החברה, והותירו את מחזיקי האג"ח בת"א בחוסר ודאות לגבי 620 מיליון שקל שגייסה מהם החברה לפני חצי שנה ● איפה היו החתם שזכה לעמלות ענק, המוסדיים שהשקיעו את כספי הציבור, דירקטורים, רשות ני"ע וחברת הדירוג שלא זיהו את הכשלים בזמן?

בניין זוטא קור בפארק התעשיות ספירים בשדרות / צילום: גל ברף

חברת קירור שרתי AI משדרות מגייסת 100 מיליון דולר ממיצובישי וסמסונג

סיבוב הגיוס החדש של זוטא קור יסייע לחברה להתרחב לקירור שרתים המבוססים על מעבדי אנבידיה החדשים ● לפי ההערכה כיום, עיקר לקוחותיה כיום הן חברות מתחום הפיננסים שצורכות שרתי AI כבדים לצורכי מסחר מבוסס אלגוריתמים או קרנות גידור ● בראיון שנתן מנכ"ל החברה ארז פרייבך לגלובס, הוא מסביר על הביקוש הגואה למערכות לקירור שרתי AI

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל