גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris
שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

מיזם אינטרקונקטור, שבבסיסו כבל חשמל תת־ימי באורך כ־1,200 ק"מ מיוון דרך קפריסין ועד לישראל, מתקדם, אך עלול להתקל בהתנגדות חזיתית של טורקיה בעתיד הקרוב.

הכבל, מהארוכים והעמוקים מסוגו בעולם, אמור לחבר את שלוש המדינות לרשת החשמל האירופית, והמדינות המעורבות בתוכנית ממתינות לניתוח העלות־תועלת של המקטע בין ישראל לבין קפריסין בן כ־330 ק"מ, שצפוי להתקבל בתוך שבועות ספורים.

עם זאת, טורקיה, שלא מכירה בגבולות המים הכלכליים במזרח הים התיכון בהתאם לחוק הבינלאומי, מקדמת הליך חקיקה שעלול להפוך את המהלך לפיצוץ אזורי.

טראמפ דוחק במדינות המפרץ להצטרף להסכמי אברהם. בינתיים הן לא ממהרות
הבורסה בטורקיה צונחת וארדואן מסלק יריבים

לתפיסת אנקרה, שאינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS), האיים היווניים מהווים המשך של אנטוליה. זאת למרות שהתזה הרווחת בקהילה הבינלאומית היא שאיים הם חלקי יבשה עצמאיים שאינם קשורים ליבשת הגדולה. כלומר, לכל אי יש מדף יבשת עצמאי, שבעקבותיו הוא זכאי למים טריטוריאליים של 12 מייל ימי. הצפיפות במזרח הים התיכון והים האגאי, הביאה לפשרה שבה כל אי זכאי לכשישה מייל ימי.

החוק הטורקי

בצל המצב המתוח במילא, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בראשות נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, מתכוונת להעביר בפרלמנט בחודש הבא את חוק "המולדת הכחולה" (מאבי ואטאן), שנגזר משם החזון שלפיו טורקיה צריכה לשלוט בכלל המרחבים במזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. המשמעות בשטח, היא כפייה של 12 מייל ימי טורקי על חשבון הטריטוריות היווניות. צעד שיפגע בזכויות החוקיות של היוונים להשתמש במרחב, לדוגמה, עבור דיג, אנרגיה, וגם תשתיות תת־מימיות להובלת חשמל וכבלי תקשורת.

כבר כיום מתמודד פרויקט האינטרקונקטור עם המגבלות שנגרמות מהטורקים. כך, למשל, החליטו היוונים לפני שנה להתעלם מאיומי אנקרה, ולהכריז על שטח ימי סגור כדי להתחיל בפריסה במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס (בין רודוס לכרתים). הספינה האיטלקית NG Worker כבר הגיעה לאתר הפריסה, אבל נדחתה שוב ושוב, כי הטורקים איימו שיחתכו את הכבלים, ובאתונה בחרו להימנע מצעד חד־צדדי, מחשש לעימות צבאי ישיר.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי טורקיה רואה בהתקרבות של קפריסין, יוון וישראל, על כלל היבטיה, כאיום ביטחוני נגדה. "זוהי הסיבה שהם מקדמים את הצעת החוק שתגדיר באופן חד־צדדי את גבולות המולדת הכחולה. בדרך זו, הם יוכלו להיאבק עם יוון משפטית וגם לראות בנושא הגבולות הימיים עילה למלחמה. בעקבות זאת, הנחה של כבל או כל תשתית תת־מימית במרחב, נתפסת מנקודת מבטם בתור הפרת ריבונות המולדת הכחולה. אני לא אופתע, אם זה יביא להסלמה במזרח הים התיכון".

ישראל זקוקה לחיבור

על אף הסכנה בעימות ישיר עם טורקיה, ישראל זקוקה מאוד למימוש האינטרקונקטור. כיום, רשת החשמל הישראלית עומדת בפני עצמה. מיזם שכזה יחבר את ישראל למדינות השכנות, ולמעשה גם לרשת החשמל האירופאית. התועלת הביטחונית היא אדירה, שהרי בהסלמות עם איראן ניכר עד כמה תשתיות קריטיות הופכות למטרות.

באמצעות החיבור לרשתות השכנות, ישראל תוכל בתרחיש קיצון של פגיעה, לדוגמה, בתחנות כוח, לרכוש חשמל מהשכנות. אותו התרחיש יוכל לשמש אותה גם בעת תקלות טכניות או תצרוכת קיצונית.

בכיר יווני אומר לגלובס כי מדינתו, ישראל וקפריסין מעוניינות לקדם את האינטרקונקטור, אולם לטורקיה לא אכפת מהחוק הבינלאומי, או מזכויותיהן של שכנותיה. "כל מה שקורה במזרח הים התיכון, חייב לקבל אישור ותמיכה מארה"ב. האמריקאים נראים כתומכים בפרויקט, בכל הדרגים. על אף זאת, אנחנו מכירים את מערכת היחסים הקרובה של טראמפ וארדואן.

"החצייה מכרתים לקפריסין היא הבעיה הגדולה, בגלל הפקטור הטורקי. זה לא חדש, אבל אנחנו בפרק חדש של אותה הבעיה עם המולדת הכחולה. הטורקים עושים ככל העולם על רוחם, לחלוטין בניגוד לחוק הבינלאומי".

איך ימומן הפרויקט?

זהו המניע גם של קפריסין, המדינה היחידה באיחוד האירופי שלא מחוברת לרשת החשמל האירופית. שלושת הצדדים ממתינים לתוצאות הבחינה של המקטע הישראלי־קפריסאי, שדרוש לקביעת מנגנון חלוקת העלויות.

למקטע הישראלי־קפריסאי יש שלושה אתגרים ייחודיים: הראשון - טכני, קרקעית הים. השני הוא כלכלי, כי בניגוד למקטע היווני-קפריסאי - האיחוד האירופי לא מתכוון ליטול חלק במימון. על כן, הצדדים צפויים לפנות להלוואות בנקאיות ולשוק הפרטי. ביוון מדווחים כי קרנות בינלאומיות וחברות אנרגיה מאירופה, ארה"ב והמזרח התיכון, כבר בוחנות השקעה בפרויקט.

האתגר השלישי הוא, כאמור, טורקיה. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית בקפריסין ב־1974 טורקיה החליטה לפלוש אליו. אותה הפעולה, שנועדה לכאורה לשרת את המיעוט הטורקי בקפריסין, הובילה להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983, מדינה דה־פקטו שבה מכירה רק טורקיה. בגין אותה הכרה אנקרה מצהירה על זכות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין למים כלכליים. התעלמות חד־צדדית מצפון קפריסין עלולה אף היא להביא את אנקרה לפעול, משום שלמדינה דה־פקטו אין כוחות ביטחון למעט משטרה מקומית - ומי שמגנה עליה היא טורקיה.

לשמחתה של ישראל, הקפריסאים מוכנים להתקדם למורת רוחה של אנקרה, גם משיקולים כלכליים פנימיים שלהם: חשבון החשמל הקפריסאי הוא מהגבוהים ביותר באיחוד האירופי. לכן, לפי מאמר שחיבר השגריר (בדימוס) מיכאל הררי, חוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר אילן, קפריסין אמורה לכסות חלק ניכר, לכל הפחות, מעלות המקטע בינה לבין יוון.

ההשקעה בחיבור שתיהן נאמדת ב־1.9 מיליארד אירו, וכ־35% מהמימון מגיע מהאיחוד האירופי (657 מיליון אירו). היתרה אמורה להתחלק בין קפריסין, שתשלם 63% (כ־786 מיליון אירו), ויוון, שתישא ב־37% (460 מיליון אירו).

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "הפרויקט מצוי כיום בשלבים האחרונים של ניתוח התועלות (CBA), ולאחר מכן יושלם גם שלב חלוקת העלויות בין המדינות. באשר ללוחות הזמנים, כלל השותפים לפרויקט פועלים להאצת קידומו, אולם מדובר בפרויקט מורכב שהשלמתו צפויה לקחת מספר שנים".

עוד כתבות

רמטכ''ל צבא פקיסטן אסים מוניר / צילום: ap, Hamed Malekpour

הגנרל החביב על טראמפ: בן 57 שכונה בעבר "רוצח המונים"

רמטכ"ל צבא פקיסטן אסים מוניר הפך מילד מסתגר למתווך שעשוי לשנות את פני האזור בעסקה בין ארה"ב לטהרן ● הוא בנה את מעמדו בצבא ואף מונה לראש שירותי הביון - אך ספג ביקורת כשותף לכליאת הנשיא לשעבר ● את הקרדיט להפסקת האש עם הודו נתן לטראמפ - והיום לוחש על אוזנו

משרדי אמדוקס ישראל / צילום: מיכה לובטון

פיטורי ענק באמדוקס, 3,000 עובדים הולכים הביתה. הערכות: מאות מהם בישראל

לגלובס נודע כי חברת הטכנולוגיה אמדוקס נערכת לסבב פיטורים רחב מהרגיל שיכלול אלפי עובדים ברחבי העולם, בהם כנראה גם מאות עובדים בישראל ● המהלך מגיע כחלק מאסטרטגיית ההתייעלות שמוביל המנכ”ל החדש שמעי הורטיג, על רקע הטמעת כלי AI ושינוי מבנה הפעילות בחברה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי ה-AI כבר כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות

החברות רווחיות, הכסף זורם והביקוש לא נעלם, אבל רק השבוע מצאו עצמם אלפי עובדים מחוץ למעגל העבודה, והמצטרפות האחרונות הן וויקס ואמדוקס ● הגל האגרסיבי מסמן שינוי עמוק בתעשייה: פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה ובינה מלאכותית

יואב תורג'מן. מנכ''ל רפאל / צילום: רמי זרנגר

מנכ"ל רפאל: "ייסוף השקל וחובות חסרי תקדים של המדינה מאתגרים אותנו"

למרות אתגרי מבצע שאגת הארי, רפאל סגרה את הרבעון הראשון של השנה עם צמיחה של 7% ברמה השנתית, והרווח הנקי ממכירות זינק ● מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן אמנם מעודד מהנתונים, אך יש לו גם סיבות לדאגה: "מדינת ישראל פתחה חוב גדול מאוד מול התעשיות. זה שיא כל הזמנים"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Ryan Murphy

הפגישה נמשכה כשעתיים - אך טראמפ פיזר את הדיון בלי הכרעה

סוכנות הידיעות האיראנית פארס על דבריו של טראמפ:"תערובת של אמת ושקר" ● צה"ל לדרג המדיני: יש להגביר את התקיפות בלבנון ● בכירים ישראלים ל-N12: חמינאי הוא זה שטרם השיב למתווה בין ארה"ב ואיראן ● סגן נשיא ארה"בעל הסכם עם איראן: "אנחנו עדיין לא שם, אבל קרובים" ● עדכונים שוטפים

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

לא ייאמן: החברה דיווחה - 100 מיליון שקל זלגו לכיסי הבעלים ונעלמו

בעלי השליטה בחברת סימד האמריקאית, שהנפיקה בשנה שעברה חוב בארץ, הודיעו לה כי אין ביכולתם להעביר סכומים שזרמו אליהם בשוגג מקופת החברה ● המשקיעים הישראלים ייכוו פעם נוספת מחברה שהתאגדה באיי הבתולה?

שף חיים כהן, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מסערת הטיפים ועד גל ההנפקות: השף חיים כהן מדבר על הכל

בכנס השירות של "גלובס", השף חיים כהן מדבר בגילוי לב על הרגישות הנדרשת מול הסועד המקומי, מסביר מדוע הוציא מהלקסיקון של המלצרים את ה"אהלן חבר'ה", ומגיב למהלך ביטול הטיפים של רז רהב: "רעיון שמקדים את זמנו, אצלי הם מרוויחים יותר מ־100 שקל בשעה. אין הרבה מסעדות שיכולות לשלם ככה" ● וגם: למה הוא לא רואה את עצמו מצטרף לגל ההנפקות בבורסה?

אבי אורטל, מייסד קרן ההשקעות מנור אוורגרין / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של קרן מנור: מוכרת מניות אר.פי אופטיקל ב-250 מיליון שקל

קרן ההשקעות מנור ניצלה זינוק של פי 4.5 בשוויה של החברה הביטחונית כדי למכור יחד עם המייסדים מניות בכ-315 מיליון שקל ● הקרן, בניהולם של יוצאי לאומי פרטנרס כבר מורווחת בכ-630 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה לפני קצת יותר משנתיים

''הגפן – חצר יין מקומי'' / צילום: נועם פריסמן

ב"הגפן" יודעים לדבר יין עם כולם ולשדך לו מנות נהדרות

סוד הקסם של בר היין בפאתי שוק הפשפשים ביפו: הוא נעים ומזמין גם למי שמחפש להעמיק את חווית היין שלו, וגם למי שרק בתחילת הדרך

צילומים: AP-Sergei Bobylev,Julia Demaree Nikhinson, Business Wire

מחקר חדש: סין וארה"ב קרובות מאי־פעם למלחמת גרעין

חוק חדש ברוסיה מתיר לבנקים לפתוח באש על כטב"מים ● נשיא ארה"ב במסר לעומאן: "אם לא תתנהגו כמו שצריך – נפציץ אתכם" ● והנשיא שמקצץ מחצית משכרו בגלל הפגנות ענק ● זום גלובלי

ליאור רביב / צילום: אילן בשור

בעקבות התחזקות השקל: ישרוטל עברה להפסד של 35 מיליון שקל

רשת המלונות סבלה במהלך הרבעון מהשבתת מלונותיה בזמן המערכה מול איראן שהביאו אותה לרשום קיטון של 12% בהכנסות ● הרשת מעריכה המערכה הביאה לאובדן רווח תפעולי של כ-30 מיליון שקל

מתחם חסן עראפה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הנכס הכי לוהט במגדלי המשרדים הוא בכלל מתחת לאדמה: מחירי החניה ממשיכים לטפס

נתוני דוח Natam חושפים: למרות מהפכת הקורקינטים, מגמת העבודה מהבית ופעילות הרכבת הקלה, הביקוש לחניה בתל אביב רותח ● דמי השכירות לחניה בעיר עלו ב־4%, ובמתחם הבורסה ב־15%

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תמ''א 38 / צילום: ארן הרשלג

בעד ונגד: פסק הדין שמטלטל את עולם ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים ● עו"ד נעם קולודני חושב שפסק הדין אינו עוצר את ההתחדשות העירונית, אלא מבקש לדייק אותה ● לעומתו, עו"ד זיו גרומן טוען שהפסיקה מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● דעה

איור: גיל ג'יבלי

לווי המשכנתא נחנקים: 15% מהממחזרים מאריכים את תקופת ההחזר - ומשלמים יותר

נתוני בנק ישראל מגלים כי בשנת 2025 מוחזרו כ־69 אלף משכנתאות בהיקף מצטבר של כ־44 מיליארד שקל ● יותר מ־10,000 מהם בחרו להאריך את תקופת הפריסה, מה שיקפיץ להם את ההחזר הכולל ● "רוב הלווים מעדיפים לא למכור את הדירה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות; מניות הטכנולוגיה בלטו, אפל בדרך להישג שלא רשמה מאז 2009

לאחר הדיווח על הבנות בין ארה"ב לאיראן, הנאסד"ק ננעל בעליות של בכ-0.9% ● מניות הטכנולוגיה בלטו: סנופלייק זינקה בכ-37%, קוואלקום קפצה בכ-4% ● אפל בדרך לשבוע עשירי רצוף של עליות ● המסחר באירופה ננעל בירידות: הפוטסי איבד כ-0.7% מערכו ● ברקע הדיווחים על הפסקת האש, גם מחירי הנפט מתמתנים

מיהו הסטארט-אפ המבטיח בתעשייה? הצביעו והשפיעו

פרויקט הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס יוצא לדרך זו השנה ה-20 ברציפות ● כחלק מהדירוג, אנחנו מזמינים את גולשי גלובס לדרג ולקבוע מי יהיה הסטארט אפ "חביב הקהל" ● הזוכה יוכרז ב-10 ביוני

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, בהובלת מניות הקלינטק

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.6% ● המסחר התנהל בצל הדיווחים על הסכם מסתמן בין ארה"ב ואיראן להארכת הפסקת האש ● וול סטריט שברה אתמול שיאים חדשים, בהובלת מניות השבבים ● בית ההשקעות שמזהה סקטורים שיכולים לצבור תאוצה במשבר הנפט ● וגם: בתמיכת קדחת ה-AI - מניית המחשוב דל טסה במסחר המאוחר בקרוב ל-40%

סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock

פשרה: בנק דיסקונט צפוי לפצות בעלי חשבונות עזובים ורדומים ב-28 מיליון שקל

הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית הושג לאחר יותר מארבע שנות גישור, והוא נוגע לטענות שלפיהן בנק דיסקונט לא פעל לאיתור בעלי חשבונות עזובים ורדומים ולא העביר כספים לאפוטרופוס כנדרש