גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוגגים עם אשראי, אבל גם עם מינוס בבנק: שיעור החיסכון של הישראלים יורד

הבורסה בשיא, אך נתוני בנק ישראל ושב"א חושפים מציאות הפוכה ומדאיגה ● תחושת העושר המדומה מזינה את הקניות, והישראלים נשאבים לסחרור חובות מסוכן ● "אל תדחו את הטיפול, החובות לא יעלמו" ● בין המאקרו למיקרו

האוברדרפט הפך לבן לוויה קבוע / צילום: Shutterstock
האוברדרפט הפך לבן לוויה קבוע / צילום: Shutterstock

הצריכה בכרטיסי האשראי חזרה למסלול צמיחה עם תום המלחמה. אלא שמאחורי חגיגת הקניות, מסתתרת מציאות עגומה מאוד: סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים מגמה עקבית של שחיקה, שבה שיעור משקי הבית שהכנסותיהם עולות על הוצאותיהם נמצא בצניחה חופשית. כך, ישראלים רבים מדי מוצאים את עצמם בשגרה של מינוס בבנק.

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו
כמעט בלתי אפשרי לקנות דירה בישראל. אז איך ההלוואות למשכנתאות בשיא?

אחרי התכווצות חדה בחודש מרץ, שהגיעה בעקבות מבצע "שאגת הארי" באיראן, נרשמה בלימה זמנית בהוצאות - אך ברבעון השני של השנה הציבור הישראלי חוזר להסתער על החנויות. נתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שנותחו לבקשת גלובס, מעידים על עלייה של כ-6% בהוצאות כרטיסי האשראי, שהחזירה את המשק אל קו המגמה העקבי של הצריכה המוגברת.

הנתונים משקפים את עוצמת השינוי: ההוצאות ברשתות השיווק רשמו זינוק דרמטי, מ־13 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2022 ל־17 מיליארד שקל בשנה שעברה, ועד לשיא של 19 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2026 - בלב המבצע באיראן. עם זאת, בתחום המלונאות ניכרת חולשה מתמשכת עם נתונים דומים לאלו של 2022, ואילו תחום ההלבשה וההנעלה מסתפק בעלייה מתונה מ-6-7 מיליארד שקל לפני שנתיים ל-7-8 מיליארד בשנה שעברה.​

חוזרים לשגרה, גם תחת אש

טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות בשב"א, מסבירה כי המשק הישראלי התמודד בשנים האחרונות עם טלטלות, החל מהסגרי הקורונה ועד להגבלות על המסחר בשל המצב הביטחוני. לדבריה, "בשנים אלו, התרחשו שינויים שחלקם השפיעו בצורה חיובית על צמיחת הפעילות בכרטיסי חיוב, וביניהם התחזקות האונליין והמשלוחים לענפי צריכה מגוונים, כניסת הארנקים הדיגיטליים הבינלאומיים לישראל, וגם הצריכה הפרטית שהתרחבה לחנויות שכונתיות וחנויות מתמחות כמו קצביות, מאפיות, מעדניות וחנויות דגים".

הולנברג מציינת כי "עניין מובהק נוסף הוא שמאז ה־7 באוקטובר אנחנו רואים שהמסחר במשק מצליח, מסבב לסבב ומעצימות לעצימות, להגיב ולהסתגל בצורה טובה יותר. ניתן לזהות התאוששות מהירה יותר של הציבור, מה שמוביל למגמה של חזרה מהירה יותר לפעילות בסגמנטים מסוימים".

כן, גם העשירונים העליונים במינוס

אלא שההוצאות באשראי הן רק חלק מהתמונה. בחודש פברואר האחרון עמד סך האשראי שהעמידו הבנקים לאנשים פרטיים על 803 מיליארד שקל - רובו המכריע כמשכנתאות ו־138 מיליארד שקל לצרכים אחרים. בתוך כך, 11 מיליארד שקל ניתנו על חשבון העובר ושב והמינוס. אף שמדובר בסכום שנראה קטן ביחס לסך האשראי, בשנים האחרונות הוא לא חצה את רף ה-10 מיליארד שקל, רף שלא נחצה מאז סוף 2019.

מנתוני בנק ישראל עולה כי לכ־3.2 מיליון ישראלים יש אשראי מכל סוג שהוא, כאשר למעלה ממחציתם (55%) פגשו את המינוס בחשבון הבנק שלהם במהלך שנת 2025. בתוך קבוצה זו, ל־20% יש הלוואה פעילה נוספת, ל־14% נוספו גם הלוואה וגם משכנתא, ול־7% יש משכנתא פעילה לצד המינוס. מדובר ככל הנראה בנתוני חסר, שכן הם מתבססים רק על מי שמופיעים במאגר האשראי ולא ביקשו להימחק ממנו - תופעה שהופכת לנפוצה בקרב בעלי מצב כלכלי רעוע.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, ניתח את סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס ומצא ירידה משמעותית בשיעור המשיבים שהכנסותיהם עולות על הוצאותיהם - מ־40% בסוף 2021 ל־28% במרץ האחרון. במקביל, נרשמה עלייה בשיעור אלו שהוצאותיהם שוות להכנסותיהם, מ־36% ל־47%.

"בישראל קיים מחסור בנתונים זמינים על הוצאות והכנסות משקי הבית, שאינם לוקחים בחשבון את כלל החזרי ההלוואות, ולכן הסקר מהווה אינדיקטור למגמה עקבית: המשקל של משקי הבית שמצליחים לחסוך יורד", מסביר זבז'ינסקי.

למה הישראלים ממשיכים לבזבז?

הנתונים המלאים האחרונים של בנק ישראל, המתייחסים לשנת 2023, מלמדים כי התופעה חוצה עשירונים סוציו־אקונומיים. בעשירון הראשון, 51% מהלווים היו באוברדרפט, בעשירון החמישי השיעור עמד על כמעט 50%, ואפילו בעשירון העשירון העליון - העשירון העשירי - שליש מהלווים התנהלו במינוס.

שרון לוין, מנהלת ההסברה בעמותת "פעמונים", עדה לשחיקה מקרוב. לדבריה, העמותה מלווה בממוצע כ־800 משפחות בחודש מכל קצוות הארץ ומכל רמות ההכנסה. "יש גם כאלה עם הכנסות יפות, אבל כולם בגרעון חודשי קבוע של 2,000־2,500 שקל, וממוצע גובה החובות עומד על 200 אלף שקל, לא כולל משכנתא", היא מציינת.

היא מסבירה את "סחרור החובות" המוכר לה: "הלקוחות לוקחים הלוואה כדי לכסות מינוס, אך לא משנים את ההתנהלות ונכנסים אליו שוב, כשלהוצאות מתווסף החזר הלוואה שהם לא מצליחים לעמוד בו - ולכן לוקחים שוב הלוואה. תופעה נוספת היא שימוש בכרטיס אשראי מתגלגל, מבלי לדעת שהם משלמים ריביות גבוהות מאוד על דחיית התשלום. זו תופעה נרחבת שצריך להתריע עליה בפני הציבור".

לדבריה, החובות מתפזרים לא רק לבנקים, אלא גם לחברות אשראי, גופים מוסדיים, משפחה, מעסיקים וגמ"חים, לעיתים כדי לממן נופש, רכב או שיפוצים. היא מוסיפה כי "השנתיים וחצי האחרונות החריפו את המצב, בעקבות המלחמה והעלאות הריבית, במיוחד בקרב מעמד הביניים". המסר של לוין חד: "לא לדחות טיפול, כי החובות לא נעלמים. אם מסדירים אותם, הכסף מתפנה לרווחה הכלכלית של המשפחה".

זבז'ינסקי: "יש פה הרעה, אבל לפי הסקר היא לא קטסטרופה. צריך לזכור שבאותה תקופה החסכונות, כולל הפנסיוניים, עשו תשואה יפה. זה מבסס תחושת עושר שעוזרת לאנשים לבזבז, גם כשאנחנו בתקופה שאין אבטלה גדולה והממשלה הזרימה מענקים למשק - אנחנו עדים להרעה".

עוד כתבות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

ראלי צר מאוד: הנתון שלא נראה מאז התפוצצות בועת הדוט.קום

S&P 500 סיים את מאי בשיא, אך רק 20 מתוך 500 החברות במדד רשמו שיאים משלהן ● בנק אוף אמריקה מציע להיערך לשלב הבא במחזור השוק ● וגם: מייקל ברי על ההנפקות שבדרך: "לפני שאשלם טריליון דולר עבור אנתרופיק, אני אעדיף לספור עד טריליון"

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדד הטכנולוגיה זינק בהובלת קמטק וטאואר

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● המסחר התנהל בצל הכרזת טראמפ על הפסקת אש נוספת בצפון ● השקל נחלש בכ-1% בעקבות דברי נגיד בנק ישראל ● קמטק זינקה בחדות אחרי שדיווחה על הזמנות בגובה 105 מיליון דולר

רותי ברודו / צילום: עידית בן אוליאל

ניצחון לרותי ברודו: תקים ותפעיל מתחם מזון בהיכל התרבות בת"א

המכרז הקודם של הנהלת היכל התרבות נפסל לפני שנה ע"י ביהמ"ש בעקבות עתירות של חברות מתחרות, אך כעת הנהלת ההיכל ערכה מכרז חוזר, שבסופו זכתה שוב חברת R2M של רותי ומתי ברודו

מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ

באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם דווקא הישראלים ייהנו מגל הנחות?

רגולציה חדשה באיחוד האירופי נועדה להתמודד עם ההשתלטות הסינית על שוק הרכב, בעזרת הטבות המיועדות למכוניות חשמליות קומפקטיות שמיוצרות ביבשת ● למגמה, שכוללת מספר צעדים, עשויה להיות השפעה גם על שוק הרכב הישראלי

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן / צילום: הרשות להגנת הצרכן

חברת אלמוג פיננסים תיקנס ב-4 מיליון שקל על הטעיית צרכנים

הרשות להגנת הצרכן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי של כ-4 מיליון שקל על חברת אלמוג פיננסים, לאחר שנמצא יסוד סביר להניח כי הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ● הרשות טוענת כי החברה הציגה לצרכנים מצג כוזב של איתור כספים, למרות שבפועל היה מדובר בכספים שנצברו בקופות ובקרנות המוכרות לצרכנים ● החברה בתגובה: "כופרים באמור בכתבה"

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

פרשת סימד: תביעה ראשונה נגד הבעלים בדרך, מחזיקי האג"ח ידונו בהעמדת החוב לפירעון מיידי

לאחר שנחשף כי מקופת החברה נעלמו כ-100 מיליון שקל לחשבונות פרטיים של בעליה, סימד דיווחה אמש כי הומצאה לה בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת ● מחזיקי האג"ח יתכנסו ביום רביעי ויידרשו להחליט על העמדת כל סכום האג"ח לפירעון מיידי, לאחר אי-תשלום הריבית ביום ראשון

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

המחוזי אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ודלק קידוחים

התביעה עוסקת במסמך שהוצג למשקיעים במסגרת הנפקת חברת הבת של דלק ב-2017, שכלל תחזית דיבידנדים של מאות מיליוני דולרים שלא הופיעה בתשקיף ולא דווחה לציבור ● שופט המחוזי מגן אלטוביה דחה חלק מטענות התובעים, אך קבע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה שמדובר בפרט מטעה לפי חוק ניירות ערך

שופט העליון נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם

פסק דין חדש קובע כי בכל הנוגע לשכר הטרחה בתביעות להנגשה לאנשים עם מוגבלויות המסתיימות בסעדים לא כספיים - יש לתת עדיפות לשיטה הגלובלית על פני אחוזים מהסעדים ● בענף טוענים: "הציבור ייפגע"

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים

בעקבות הצניחה בשער הדולר: ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל פנו לרשות המסים בבקשה לשלם את מס רווח הון על עסקאות שמחויבות במס בישראל בדולרים במקום בשקלים, זאת במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית ● ההכרעה צפויה להתגלגל בסופו של דבר להחלטת החשכ"לית

בניין זוטא קור בפארק התעשיות ספירים בשדרות / צילום: גל ברף

חברת קירור שרתי AI משדרות מגייסת 100 מיליון דולר ממיצובישי וסמסונג

סיבוב הגיוס החדש של זוטא קור יסייע לחברה להתרחב לקירור שרתים המבוססים על מעבדי אנבידיה החדשים ● לפי ההערכה כיום, עיקר לקוחותיה כיום הן חברות מתחום הפיננסים שצורכות שרתי AI כבדים לצורכי מסחר מבוסס אלגוריתמים או קרנות גידור ● בראיון שנתן מנכ"ל החברה ארז פרייבך לגלובס, הוא מסביר על הביקוש הגואה למערכות לקירור שרתי AI

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

שנת שיא ליצוא הביטחוני. מי הן מערכות הנשק המובילות?

המלחמה הציבה בפני התעשיות הביטחוניות אתגרים חסרי תקדים, אך הביקוש למערכות ישראליות ממשיך לטפס ● היצוא הביטחוני קפץ בכ־30% בתוך שנה והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עם גידול בעסקאות מול מדינות הסכמי אברהם ומדינות אסיה ● במוקד הביקוש נמצאות מערכות ההגנה האווירית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

לא רק אל על: ארקיע משיקה קו ישיר ליעד המבוקש

חברת התעופה ארקיע משיקה לראשונה קו ישיר לטוקיו, שיפעל החל מאוקטובר השנה ● לפי נתוני ארגון התיירות הלאומי של יפן, בשנת 2025 ביקרו במדינה מעל 42 מיליון תיירים בינלאומיים - שיא היסטורי

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: עובדי עירייה בכירים בצפון סייעו לעבריינים להשתלט על מכרזים ולגרוף מיליונים

במסגרת חקירה המתנהלת ביאל"כ להב 433 בשיתוף עם רשות המסים נעצרו הבוקר 14 חשודים, ביניהם סגן ראש עירייה בצפון ומחוללי פשיעה, בחשד לשחיתות, שוחד ועוד ● בין היתר נתפסו רכבי יוקרה, יאכטה ונדל"ן

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

הנפקות הענק של 2026 בוול סטריט עלולות להיות פרומו לקריסת שוק המניות

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים ● אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי ● האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?