גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בזירה הפוליטית מסתובבים הרבה מתווי גיוס. מה ההבדלים ביניהם?

נושא גיוס החרדים מעמיק את המתיחות לא רק בקואליציה, אלא גם בתוך האופוזיציה ● גנץ, ביסמוט, איזנקוט וליברמן - כולם יצאו ביוזמות לפתור את המשבר ● מה בפועל אומרות כל ההצעות, ועד כמה הן באמת שונות זו מזו? ● המשרוקית מסבירה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל
לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

אחרי קדנציה רבת תהפוכות, נדמה שמה שיקבע את תאריך התפוגה של הכנסת הנוכחית הוא חוק הפטור מגיוס. סוגיית גיוס החרדים יוצרת מתיחות בקרב מפלגות הקואליציה, אבל מתברר שלא רק שם: ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד תקפו את שותפיהם לגוש גדי איזנקוט ויאיר גולן בעקבות פרסומים על מגעים של האחרונים עם נציגי המפלגות החרדיות.

האם הפלת המשטר באיראן מעולם לא הייתה חלק ממטרות המלחמה?
עד כמה חברי הכנסת חסינים מהעמדה לדין?

בנט הכריז: "אני רוצה שיהיה ברור לכולם: בממשלה הבאה בראשותי לא יהיו שום פשרות בנושאי גיוס. לא יהיו דילים פוליטיים על חשבון המשרתים בצבא, ואף אחד לא יקבל 30% הנחה. בממשלה הבאה כולם, כולם, מתגייסים. מי שלא ישרת - לא יקבל שקל מהמדינה. ככה פשוט. כשזה נוגע לביטחון המדינה אין פשרות".

איזנקוט לא נשאר חייב, והגיב: "גם בשעות האחרונות יש אמירות פופוליסטיות ולא רציניות של מי שהיו בעלי תפקידים בכירים במדינה שאמרו שכולם יתגייסו אצלם - ולא קידמו כלום".

אז היום הנושא לכל ויכוח הוא איך מגייסים את החרדים. לא פלא, אם כן, שבזירה הפוליטית מסתובבים המון מתווים כאלה. אבל מה בעצם כל אחד מהם אומר, ועד כמה עמוקים ההבדלים ביניהם? ננסה לעשות סדר.

מתיקון לתיקון

איך הכל התחיל? אומנם שורשי הפטור מגיוס לצבא שניתן לחרדים נטועים בקום המדינה, אבל הפעם נסתפק בהיסטוריה הקרובה. ב־2014, בהובלת שר האוצר דאז יאיר לפיד, נחקק תיקון 19 שהסדיר בין השאר את נושא גיוס החרדים. האלמנט המרכזי בתיקון זה הוא קביעתן של מכסות גיוס לחרדים (אותן אמורה לקבוע הממשלה), והתניית היכולת לדחות את הגיוס של תלמידי ישיבה ואברכים מעבר לגיל 21 במילוי מהמכסות האלו.

בנובמבר 2015 (אז כבר לפיד לא היה בממשלה) עבר תיקון 21 ששינה את מהות תיקון 19 ובמידה רבה עיקר אותו מתוכן. התיקון החדש יצר גמישות רבה יותר על דחיית השירות עד להגעה לגיל הפטור, גם במקרה של אי־עמידה ביעדי הגיוס. נגד התיקון הוגשו שלוש עתירות (אחת מהן של מפלגת יש עתיד), ובשנת 2017 בג"ץ החליט ברוב דעות על בטלותו של הפרק הרלוונטי. המשמעות היא שהחל מאותו רגע, הפטור מגיוס חרדים לא הוסדר בחקיקה.

בשנים הבאות נעשו מספר ניסיונות לעגן בחקיקה הסדר לגיוס חרדים, כשאחת הדוגמאות הזכורות היא מתקופת הממשלה הקודמת. אז, משרד הביטחון בראשות בני גנץ גיבש מתווה גיוס שעבר בקריאה ראשונה בינואר 2022. אלא שבאותה שנה הכנסת התפזרה, והחקיקה לא הושלמה.

ואולם, הכנסת הנוכחית החילה על אותה הצעה "דין רציפות", מה שאפשר לקואליציה להשתמש בה, לפחות מבחינה פורמלית, כבסיס לחקיקת הפטור מגיוס. ההצעה הנוכחית הוגשה על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, והיא עברה בוועדה הכנה לקריאה שנייה ושלישית. כעת, כידוע, זו ממתינה להגעה להסכמות בין מפלגות הקואליציה.

הצעות מתחרות

אבל יש מי שמעלים הצעות אחרות במקום. כך, מפלגת ישר בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, פרסמה באתר האינטרנט שלה את "עקרונות מתווה השירות". המפלגה מפרטת עשרה עקרונות, כשאחד מהם הוא "תורתם אומנותם". לפי עיקרון זה, מדי מחזור תישמר הקצאה של עד 3% מכלל המחזור לדיחוי של שנה משירות לצורך לימודי תורה, לעונה להגדרת "עילוי" ע"פ קריטריונים חיצוניים.

בעיקרון אחר מצוינות "מגבלות אישיות", להן יהיה נתונים "מי שלא שירתו בצה"ל או בשירות אחר באופן מלא עד גיל 26". כלומר, המגבלות הללו לא מוצעות לחול רק על תלמידי ישיבה שלא עמדו בתנאי ההסדר, אלא באופן גורף כלפי מי שלא השלימו שירות כנדרש. השוואת הצעה הזו למתווה הגיוס שגיבשה הקואליציה מעלה קווי דמיון ברורים מאוד, אם כי היא נבדלת ממנה במספר נקודות - למשל בגיל המקסימלי שעד אליו יוטלו איסורים: בעוד שההצעה של ביסמוט מדברת על 23, בעקרונות של מפלגת ישר הגיל הוא 26.

מי שעוד התבטא בעניין הוא אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו. כך, רק השבוע הוא פרסם ברשתות החברתיות את רשימת הסנקציות על "כל צעיר/ה בגיל 18 - יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים - שישתמטו מגיוס". בין הסנקציות שהציג ליברמן, הוא חזר על הצעתו שעוררה מחלוקת לאחרונה - לשלול זכות הצבעה לכנסת ממי שלא שירת כדין.

למה חשוב לשים לב?

כשדנים בהסדר הפטור מגיוס, יש מספר שאלות שכל מתווה צריך לענות עליהן: כמה בני ישיבות רוצים לגייס, למי ניתן פטור - ומה קורה במצב שבו אין עמידה בתנאי ההסדר. מכאן נגזרות סוגיות כמו יעדי הגיוס, מיהו חרדי, גיל השירות וגיל הפטור משירות, משך השירות, סנקציות ושירות שלא במסגרת הצבא (שירות אזרחי).

מבלי לצלול לכל הסוגיות הללו (לחלקן אפשר למצוא התייחסות בטבלה), חשוב לדבר על ההבדלים בין יעדים למכסות. כפי שמסבירים איתי אסף ועמנואל הירשפלד טרכטינגוט במסגרת סקירה שפורסמה במכון תכלית, בשיח הציבורי והמקצועי התקבעו שתי גישות עיקריות למדידת הצלחתו של ההסדר.

גישה אחת היא קביעת מכסות מספריות מחייבות של תלמידי ישיבות שיגויסו מדי שנה, כאשר הישיבות נדרשות לעמוד בהן (אך פטורות מעבר לכך). גישה שנייה היא קביעת יעדים שאינם מחייבים באופן מלא אך משקפים רף גיוס מינימלי מבוקש, תוך השארת אפשרות להגדיל את היקף הגיוס בשלב מאוחר יותר. לצד שתי גישות אלו, נשמעות גם עמדות הקוראות למקד את ההסדרה דווקא בצמצום מספר הפטורים, מבלי להציב יעד גיוס מוגדר.

עוד כתבות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

סמוטריץ' קרא "להזמין היום מחו"ל", והצרכנים נתקעו בלי הפטור ממע"מ

חברי הכנסת הצביעו נגד הצו של שר האוצר, שמרחיב את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל בייבוא אישי ל־130 דולר ● בעקבות זאת, חבילות שהוזמנו וטרם נקלטו בישראל עד השינוי יחויבו בתעריף הקודם ● האם הסאגה הסתיימה, ומה השלב הבא מבחינת האוצר ● גלובס עושה סדר

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

חברת האיפור הישראלית שוב אכזבה את המשקיעים; המניה צונחת בוול סטריט

אודיטי טק (איל מקיאג') דיווחה על ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד בעקבות שיבוש בשיווק הדיגיטלי של מוצריה, המיוחס לאינסטגרם ● מניית החברה השלימה ירידה של 81% מהשיא אשתקד וממשיכה לצנוח ● בנוסף, היא צופה ירידה של עד 30% בהכנסות הרבעון השני

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

האזור ביורוסטרי בו היו מיועדות להציג חברות הישראליות ב-2024, עמד שומם. מה צפוי השנה? / צילום: תמונה פרטית

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות

צרפת הודיעה שהשתתפות חברות ישראליות בתערוכת הביטחונית היוקרתית יורוסאטורי תוגבל למוצרי הגנה בלבד ● רשמית, מאחורי ההחלטה עומדת התנגדות צרפת לכניסת צה"ל ללבנון, אך הסיבה האמיתית היא ככל הנראה התחרות על מכירת נשק לאירופה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: עובדי עירייה בכירים בצפון סייעו לעבריינים להשתלט על מכרזים ולגרוף מיליונים

במסגרת חקירה המתנהלת ביאל"כ להב 433 בשיתוף עם רשות המסים נעצרו הבוקר 14 חשודים, ביניהם סגן ראש עירייה בצפון ומחוללי פשיעה, בחשד לשחיתות, שוחד ועוד ● בין היתר נתפסו רכבי יוקרה, יאכטה ונדל"ן

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי במסגרת הנוהל החדש לגילוי מרצון נגבה מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד - בעוד שהמדינה נערכה לגבייה של בין 2-3 מיליארד שקל ● מומחים: ביטול מסלול הפנייה האנונימי שינה את מאזן הכוחות והחליש את התמריץ לגילוי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדד הטכנולוגיה זינק בהובלת קמטק וטאואר

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● המסחר התנהל בצל הכרזת טראמפ על הפסקת אש נוספת בצפון ● השקל נחלש בכ-1% בעקבות דברי נגיד בנק ישראל ● קמטק זינקה בחדות אחרי שדיווחה על הזמנות בגובה 105 מיליון דולר

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

250 דולר לטיסה: כך מנסה כאל למנוע נטישת לקוחות

לאחר שאיבדה את שיתוף הפעולה עם אל על לישראכרט, כאל מקימה מועדון לקוחות בשם FlyAll שיאפשר צבירת קאשבק למימוש בטיסות ובמלונות במגוון חברות תעופה ● לגלובס נודע כי לקוחות שיצטרפו יזכו ל-250 דולר במתנה למימוש בטיסות ובמלונות מסביב לעולם ● ומה יקרה להטבות בתום השנה הראשונה?

כותרות העיתונים בעולם

"שדרגו את היכולות באופן מוחלט": הזירה שבה איראן מנצחת

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן משתמשת בכלי AI כדי לשדרג את יכולות התקיפה הדיגיטליות שלה, קטאר הצליחה לייצא גז טבעי מהמפרץ גם בזמן המלחמה, ובימין האיראני יוצאים זה נגד זה • כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

הפוך מבאפט: ברקשייר תשקיע 10 מיליארד דולר בגיוס של אלפאבית

אלפאבית, החברה־האם של גוגל, יוצאת לגיוס של 80 מיליארד דולר כדי לתמוך בתשתיות ה-AI שלה ● ברקשייר האת'ווי תשקיע 10 מיליארד דולר ● איך זה מסתדר עם אסטרטגיית ההשקעה של הבוס לשעבר וורן באפט?

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בכיר אמריקאי: "הנשיא חש שנתניהו מאבד שליטה"

טראמפ מכחיש את הדיווחים לפיהם איראן וארה"ב חדלו לשוחח ● פיקוד העורף הודיע על הקלות בהנחיות ההתגוננות בצפון ● על רקע הודעתו של נשיא ארה"ב הלילה על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, באיראן מיהרו לשגר מסר פומבי של תמיכה בארגון ובלבנון ● טראמפ זעם על הכוונה להסלים את הלחימה בלבנון, כינה את נתניהו "משוגע" ובלם את התוכנית הישראלית לתקוף בביירות ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

שוויה של ענקית הסייבר האמריקאית שווה לכמעט רבע משוק המניות התל אביבי כולו ● המניה לא נכנסה לת"א 35 ות"א 125, משום שהתנאים קובעים שהיא צריכה להיסחר בבורסה 60 יום לפני כניסה למדדים

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

רשות שוק ההון פרסמה דוח על חלוקת הדיבידנד החריג של הפניקס ושוקלת הגבלות

הדוח עוסק בשאלה כיצד אושר דיבידנד של חמישית מההון הפיננסי של החברה לפני שנה וחצי והאם כשלו מנגנוני הבקרה הפנימיים

רותי ברודו / צילום: עידית בן אוליאל

ניצחון לרותי ברודו: תקים ותפעיל מתחם מזון בהיכל התרבות בת"א

המכרז הקודם של הנהלת היכל התרבות נפסל לפני שנה ע"י ביהמ"ש בעקבות עתירות של חברות מתחרות, אך כעת הנהלת ההיכל ערכה מכרז חוזר, שבסופו זכתה שוב חברת R2M של רותי ומתי ברודו

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי העל מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

בניין זוטא קור בפארק התעשיות ספירים בשדרות / צילום: גל ברף

חברת קירור שרתי AI משדרות מגייסת 100 מיליון דולר ממיצובישי וסמסונג

סיבוב הגיוס החדש של זוטא קור יסייע לחברה להתרחב לקירור שרתים המבוססים על מעבדי אנבידיה החדשים ● לפי ההערכה כיום, עיקר לקוחותיה כיום הן חברות מתחום הפיננסים שצורכות שרתי AI כבדים לצורכי מסחר מבוסס אלגוריתמים או קרנות גידור ● בראיון שנתן מנכ"ל החברה ארז פרייבך לגלובס, הוא מסביר על הביקוש הגואה למערכות לקירור שרתי AI